תשלום לקבלן משנה כאשר לא נערך הסכם בכתב ואף לא הוצאה הזמנת עבודה

תשלום לקבלן משנה כאשר לא נערך הסכם בכתב ואף לא הוצאה הזמנת עבודה בהעדר הסכם, יש ללמוד על שיעור התמורה מהצעות המחיר שהוציא יחיאל לקיבוץ, מהחשבוניות ומעדויות הצדדים. שני בעלי הדין העידו והסתמכו על עדים מטעמם לצורך הוכחת ייעודו של התשלום בסך 10,000 ₪ שידון בנפרד. העד היחידי שחף מעניין אישי בתיק, גם נוכח פשרה מול הקיבוץ וגם מהתרשמותי מהעדים, הינו מר אלי וסרמן (להלן: וסרמן), מנהל תחום החשמל בקיבוץ. וסרמן העיד כי מיכאל שהיה קבלן ראשי הביא את יחיאל כקבלן החשמל. וסרמן אישר (על בסיס סיכומי פגישות שערך והוצגו לו בעדותו) כי העבודות החלו ביום 27.7.07 לערך וביום 10.1.08 היו לקראת סיום. וסרמן הסביר כי הצעות המחיר שערך יחיאל על בסיס מפרט שערך העד היוו חלק מדיאלוג טכני ועם אישור קבלן החשמל, הקבלן הראשי בוחר עם מי הוא מתקשר. בנוסף אישר כי הצעת המחיר של יחיאל שאושרה היתה בסך 30,000 ₪ בצירוף מע"מ ולמיטב זכרונו שולם סכום זה. בהמשך טען כי לא ידוע לו אם שולם מלוא הסכום אולם זכר כי מיכאל היה מודע לפער בין הצעתו ברכיב החשמל לבין עלותו של יחיאל והסכים "לסבסד" רכיב זה. נתון זה עולה אף מתצהירו של וסרמן, מטעם הקיבוץ, בו ציין כי למרות שעלות עבודות החשמל בהצעתו של מיכאל עמדה על 20,000 ₪, בפועל הוסכם על תשלום של 30,000 ₪ בצירוף מע"מ. מהצעות המחיר שערך יחיאל לקיבוץ, הראשונה מיום 20.5.07 והשניה מיום 15.7.07 עולה בבירור כי ביקש תשלום בסך 30,000 ₪ בצירוף מע"מ עבור עבודות החשמל במבנה. מסיכומי הפגישות שערך וסרמן (בימים 27.7.07,10.9.07,11.9.07,29.11.07,10.1.08) עולה כי יש בסיס לטענות יחיאל כי במהלך העבודה היו שינויים בתוכניות. אמנם לא אושרה תמורה נוספת ליחיאל, אולם יש לקבל גרסתו כי היו שינויים והסכים לא לדרוש תוספת תשלום כדי לשמור על יחסי עבודה תקינים מול הקיבוץ ומאחר והסכים לביצוע העבודה תמורת 30,000 ₪ בצירוף מע"מ. אל מול התשתית העובדתית המפורטת לעיל, אין בפי מיכאל כל הסבר לסיכום הנטען מול יחיאל לפיו פנה אליו והציע לו לבצע את העבודות תמורת 30,000 ₪ כולל מע"מ. ככלל, בשיח בין קבלנים לא נהוג לדבר על מחירים כולל מע"מ. הדבר עלה בבהירות מעדותו של וסרמן והבהרותיו אודות תקלות שנפלו בקיבוץ בנוגע לחיוב במע"מ. מיכאל לא טרח להציג את מלוא העובדות אודות התקשרותו מול הקיבוץ. לשיטתו, הזמנת עבודה מפנקסו המופנית לזיגי מהקיבוץ (הזמנות מספר 155-156) בה העריך את עבודות החשמל בסך של 20,000 ₪ לפני מע"מ, יש בה כדי ללמד על התמורה המגיעה ליחיאל. לא מצאתי בסיס לעמדתו ואף בעדותו אישר כי נתן הצעה נמוכה בתחום החשמל מאחר והרוויח ברכיבים אחרים במיזם. בעוד שהצעתו לקיבוץ עמדה על סכום כולל של 288,695 ₪, הוצגו בדיון חשבוניות המעידות כי קיבל תשלום בסכום כולל של 310,695 ₪ (ת/1). מיכאל לא הביא אסמכתאות למקורו של פער בשיעור של כ- 21,945 ₪ ולכן לא נסתרה הטענה כי בפועל אושר התשלום שדרש יחיאל בגין עבודות החשמל. בצר לו, ובהעדר ראיות אחרות, תולה מיכאל יהבו בהעדר הזמנה מטעמו של יחיאל והתנהלותו בשלבי גביית החוב. למרות שנפלו מחדלים בהתנהגות יחיאל, לא מצאתי כי העדרה של הזמנה או פניותיו לגביית החוב תומכות בטענות מיכאל ביחס לתמורה המוסכמת. אשר על כן עולה כי התמורה המוסכמת לעבודות החשמל עמדה על סך של 30,000 ₪ בצירוף מע"מ. התשלומים ששולמו על חשבון עבודות החשמל 6. קביעתי לעיל בדבר שיעור התמורה המוסכמת עבור עבודות החשמל, מדגישה את הקושי בקבלת עמדתו של יחיאל בייחוס שני התשלומים שבוצעו לעבודות החשמל במבנה. ראשית, צירוף שני התשלומים (ללא הפחתת מס במקור) מגיע לסך של 28,825 ₪. לסכום זה אין הסבר הגיוני או כלכלי ולא בכדי התעלם מיכאל בסיכומיו מנקודה מהותית זה. בסיכומיו העלה מיכאל טענות עובדתיות שלא בוססו בראיות או בחוות דעת חשבונאית ביחס למחדלי יחיאל בהנפקת חשבוניות וקבלות והעלה הסברים למועדי התשלומים. לא מצאתי כי ניתן להוסיף טענות אלו בסיכומים. כל שנטען בתצהירו של מיכאל הוא כי עם הוצאת חשבונית ראשונה לקיבוץ, ביום 28.8.07, אשר תשלומה סוכם ל"שוטף + 90" סוכמו תנאי תשלום זהים עם יחיאל ולכן יש לייחס את חשבונית 48 מיום 20.9.07 בסך 10,000 ₪ בצירוף מע"מ לעבודות במבנה. בנוסף נטען כי חשבונית 52, מיום 28.10.07 בסך 15,000 ₪ בצירוף מע"מ ניתן בגינה שיק דחוי אשר בוטל בגין מחדלו של יחיאל בהשלמת תוכניות חשמל למבנה. בתצהיר מיכאל אין הסבר בדבר מועדי החשבוניות הסמוכות והטענה בסיכומים כי הוצאו במועדים האמורים כדי להנות מקיזוז תשומות מע"מ, נעדרת עיגון עובדתי. 7. אין חולק כי בגין חשבונית 52 מסר מיכאל שיק בסך 16,805 ₪ לפרעון ליום 1.2.08. שיק זה בוטל על ידו בעקבות עיכוב כספים מצד הקיבוץ סביב אי השלמת התוכניות. בגין חשבונית 48 נפרע שיק בסך 11,203.50 ₪ ביום 1.1.08. מאחר והעבודות נמשכו עד ינואר 2008 ומיכאל הוציא חשבונית גמר חשבון לקיבוץ ביום 16.1.08, היה עליו להסביר כיצד יתכן כי חשבונית 52 מיום 28.10.07 מהווה את החשבונית האחרונה מטעם יחיאל ובפועל מהווה גמר חשבון. אין בפי מיכאל כל הסבר לטענות יחיאל בעניין זה ולפיכך מעדיף אני את גרסתו של יחיאל לפיה חשבונית 52 הוצאה באמצע ביצוע העבודות ושיקפה את מחצית התמורה המוסכמת. העיקרון של תשלום מסוג "שוטף +" הינו לשלם לקבלן רק בחלוף התקופה המוסכמת לאחר השלמת העבודות. החשבונית יוצאת עם סיום העבודה או שלב מוסכם והתשלום נפרע בחלוף תקופה נוספת. התנהלות מוסכמת זו שומטת את הקרקע תחת טענות מיכאל כי חשבונית 52 גילמה את התשלום האחרון אשר חב ליחיאל. גם כאן, בהעדר גרסה הגיונית מצד מיכאל, נתפס למחדלי יחיאל ובאי כוחו הקודמים, בניסוח מכתבי הדרישה וכתב התביעה. ככלל, יש ליתן משקל מהותי למכתבי דרישה אשר יצאו בעת ההתרחשויות. יחד עם זאת, אם בעל הדין הציג ראיות מהן עולה כי מכתב הדרישה נוסח שלא כהלכה או הובן לא נכון, אין מניעה להוכיח אחרת. לאחר ביטול השיק הנ"ל מיום 1.2.08 שלח מיכאל ליחיאל מכתב מיום 22.2.08 בו הציע לו להחזיר את השיק שבוטל ולקבל תמורתו בקיזוז התמורה שעוכבה על ידי הקיבוץ וחומרים שרכש במקומו. בסיפא של המכתב צויין "עם גמר העבודות על ידך וקבלת הכספים מהקיבוץ אני יעביר אליך את יתרת הסכום אשר אני יקבל מהקיבוץ". ניסוח עמום זה אינו מעיד כי השיק שבוטל היווה גמר חשבון ועולה ממנו כי מגיעים עוד כספים ליחיאל. גם העובדה כי במכתב עו"ד ממן מטעם יחיאל, מיום 27.2.08, אין אזכור ליתרת החוב אינה משנה מסקנתי. המכתב נועד לגביית שיק שחזר ולא למיצוי מלוא טענות יחיאל. הוא הדין ביחס לדרישות הנוספות מטעם עו"ד ממן ביחס לעבודה נפרדת בעלות של כ- 500 ₪. אכן ראוי היה לכתוב מכתב אחד ביחס למכלול הטענות, אולם אופן ההתנהלות האמורה מעידה כי ניתן הסבר מספק מטעמו של יחיאל להעדר דרישת יתרת התשלום. כמפורט להלן, ניסה הוא לגבות את יתרת התשלום ישירות מהקיבוץ. ביום 16.3.08 שילם מיכאל סך של 16,805 ₪ במקום השיק שבוטל. במקביל פנה יחיאל לקיבוץ בצירוף חשבונית 28 מיום 3.2.08 ודרש, מעבר לעבודות נוספות שאינן רלבנטיות עוד, את יתרת התמורה, 15,000 ₪ בצירוף מע"מ. בחשבונית זו מזכיר את השיק ממיכאל בסך 15,000 ₪ בצירוף מע"מ אולם לא מוסיפו לדרישה שכן נדרש בנפרד ממיכאל. לא מצאתי בסיס לטענת מיכאל בסיכומיו כי במועד הוצאת החשבונית לקיבוץ לא ידע יחיאל כי השיק בוטל. יחיאל העיד כי ידע כי השיק בוטל ולכן פנה לקיבוץ והדבר עולה גם מהעובדה כי החשבונית לקיבוץ נרשמה לאחר מועד פרעון השיק ונמסרה לקיבוץ, כאמור במכתב וסרמן מיום 23.3.08, רק ביום 19.2.08. בתגובה החזיר הקיבוץ את החשבונית והפנה את יחיאל למיכאל. במכתב ב"כ מיכאל מיום 9.4.08, אשר מסביר את הטעם בתשלום השיק, הועלתה דרישת תשלום מיחיאל. אין במכתב האמור אזכור לתשלום קודם בסך 10,000 ₪ בצירוף מע"מ. בשלב זה טרם יצאה למיכאל חשבונית בגין יתרת החוב ונראה כי גם תשלום השיק מעיד כי בפועל ידע מיכאל כי מגיע תשלום נוסף ליחיאל מעבר לסכום הקיזוז הנטען. (יוער כי קיימת זכות לטענת קיזוז כנגד שטר ולא ברורה הדרך המשפטית בה הלך יחיאל). 8. על רקע האמור לעיל יש לבחון את טענת יחיאל כי חשבונית 48, למרות האמור בה כי ניתנה בגין העבודות בקיבוץ, ניתנה בגין עבודה בביתו הפרטי של מיכאל. ככלל, הנטל להוכחת טענה מעין זו אינו קל שכן מדובר בפועל בייחוס דיווח כוזב אודות ייעודה האמיתי של החשבונית. יחד עם זאת, לאור מכלול הנתונים שפורטו לעיל מצאתי כי יחיאל עמד בנטל ההוכחה. יובהר כי לא מדובר בעדות בעל פה כנגד מסמך בכתב. אין כוונה לטעון כי לא נרשמה החשבונית כהוצאה בגין המבנה בקיבוץ, אלא ממכלול העדויות והמסמכים עולה כי בפועל לא לייעוד זה הוצאה. בכתב הגנתו של יחיאל טען (סעיף 16) כי התשלום האמור ניתן בגין עבודות חשמל שביצע למיכאל בבית שרכש ברח' נוגה 5 באשקלון. בכתב התשובה של מיכאל טען כי את הבית ברח' נוגה שיפץ טרם היכרותו עם יחיאל ובתצהיר מטעם יחיאל טען כי העבודה הפרטית בוצעה בבית אחר בנווה דקלים. לשיטתו ביצע שם החלפת כל מערכת החשמל תמורת 10,000 ₪ בצירוף מע"מ. אכן גרסה זו אינה איתנה אולם בחקירתו עמד יחיאל על גרסתו וניכר כי הכתובות אינן ברורות לו אולם תיאר את העבודה שביצע והיקפה. לטענתו היה במקום מעל לעשר פעמים, גם בערבים, וביצע את כל עבודות החשמל בבית שעבר שיפוץ כולל, תוך שהשתמש בעיקר בחיווט שהיה קיים. לטענתו העבודה הסתיימה בפסח 2007, לפני תחילת העבודות בקיבוץ ונוכח ההיכרות יצאה החשבונית בשלב מאוחר יותר. מנגד הצהיר מיכאל כי יחיאל חיבר 3- 4 כבלים בבית האמור, בנווה דקלים, כטובה בין חברים. יחיאל תמך גרסתו בעדותו של ויאצסלב וירגין (סלבה), שהיה עובד של מיכאל. בתצהירו ציין כי יחיאל ביצע החלפה כללית של מערכת החשמל בבית לרבות חיווט. בחקירתו לא קרסה גרסתו ואישר כי ראה שיחיאל ביצע עבודות חשמל, אם כי לא ידע להעריך היקפן. מנגד נסמך מיכאל על תצהירו של מיכאל מסונז'ניק, חשמלאי אשר בדק את הבית בנווה דקלים, רח' חצבה 9, ומצא כי עיקר החיווט ישן. לא מצאתי כי עדותו מטה את הכף לטובת מי מהצדדים. עד נוסף הינו עובד של מיכאל, ליאוניד אלטשולר, אשר הצהיר כי עבד עם פועל בשם סלבה. העד טען כי לא ראה את יחיאל בבית אולם מעדותו עלה כי ייתכן והיה שם בשעות בהן לא נכח העד. עוד אישר הוא כי ביצעו שיפוצים ממושכים שנמשכו כחודש. מיכאל לא הביא כל ראיה לתמוך בהיקף השיפוץ שביצע ואישר כי נעזר בפועלים שלו לצורך העבודות. מכל האמור לעיל, ולמרות שיחיאל לא פירט במדוייק את טיב העבודות שביצע תמורת 10,000 ₪ בצירוף מע"מ, מצאתי כי ניתן לקבל גרסתו כי התשלום המגולם בחשבונית 48, לא מהווה תשלום על חשבון העבודה במבנה בקיבוץ. התביעות ההדדיות הנוספות 9. מהאמור לעיל עולה כי בגין עבודה בהיקף של 30,000 ₪ בצירוף מע"מ, שילם מיכאל תשלום אחד של 15,000 ₪ בצירוף מע"מ (תשלום מיום 16.3.08 בסך של 16,805 ₪ במקום השיק שבוטל). מאחר ועוכבו על ידי הקיבוץ 6,000 ₪ בצירוף מע"מ, נמנע יחיאל מתשלום יתרת התמורה בטענה כי שולמה מלוא התמורה. למרות שלא מוצה הבירור העובדתי אודות הצדקת עיכוב התשלום האמור, עלה מעדות וסרמן כי היתה מחלוקת סביב עניין התוכניות והקיבוץ עיכב סכום שרירותי כדי לתמרץ את יחיאל למסור את התוכניות. עולה כי הסכום שעוכב, 20% מהתמורה בגין עבודות החשמל, לא היה ביחס סביר להיקף העבודה שלא הושלמה. לכל היותר היה על מיכאל לעכב יתרת התשלום בגין טענותיו לקיזוז ולשלם את היתרה. למרות אי תשלום יתרת התמורה, לא הוכחה זכאות יחיאל לפיצוי הנתבע בסך 10,000 ₪. בעדותו אישר בפועל כי אין לו עניין בפיצוי זה. רק לאחר הגשת התביעה, נוכח רצון הקיבוץ מטעמי יעילות ושיקולים כלכליים, להמנע מבירור התביעה כנגדו, נפתר עניין עיכוב הכספים. לפיכך לפחות ביחס לחלק מהכספים היתה עילה לעיכוב התשלום ליחיאל. לפיכך לא מצאתי כי זכאי הוא לפיצוי הנתבע בגין הפרת ההסכם. נוכח קביעותי האמורות, ממילא מתייתר הצורך לדון בתביעתו של מיכאל ודינה להדחות. מיכאל לא הוכיח כי שילם את מלוא התמורה המוסכמת ולכן לא הוכיח זכאותו לקבלת הסכום שעיכב הקיבוץ. עתירתו לחיוב יחיאל בפיצוי ערטילאי בגין פגיעה בשמו הטוב לא הוכחה. מהסכום המגיע ליחיאל יש לקזז את הסכומים בהם הודה בסיכומיו, 1,170 ₪, ובדין הופחת מהסכומים רכיב המע"מ. מאחר ויחיאל תבע על בסיס חשבונית 28 מיום 3.2.08, על מיכאל לשלם לו 17,325 ₪ (15,000 ₪ בצירוף מע"מ בחשבונית) ובקיזוז 1170 ₪. אני מחייב את מיכאל, הנתבע 4 בת"א 55436-12-11, לשלם ליחיאל, התובע, סך של 16,155 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 3.2.08. מסכום זה יקוזז הסכום בסך 6,930 ₪, שמוחזק בנאמנות בידי עו"ד ליבנה. סוף דבר 10. הנתבע 4 בת"א 55436-12-11 ישלם לתובע 16,155 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 3.2.08 ובקיזוז הסכום המופקד בנאמנות אצל בא כוח התובע. התביעה בת"א 4967-03-12 נדחית. למרות שאופן ניסוח התביעה בת"א 55436-12-11 הוביל לסרבול הדיון ולא התקבלו מלוא הסעדים, ניהול ההליך על ידי מיכאל, לאחר צמצום המחלוקות בפשרה, האריך הדיון שלא לצורך. לפיכך ישא מיכאל במלוא הוצאותיו של יחיאל, כמפורט בסעיף 100 לסיכומיו. בנוסף ישא מיכאל בשכר טרחה בגין קבלת התביעה ודחיית תביעתו, בסך של 10,000 ₪. קבלן משנהחוזההזמנת עבודהקבלן