גורם זר מתערב תאונת דרכים | עו"ד רונן פרידמן

##גורם זר מתערב תאונת דרכים## קיימים מצבים בהם גורם זר מתערב מנתק את הקשר הסיבתי בין פעולת הנהג וקרות התאונה. על מנת שניתוק הקשר הסיבתי יתקיים, על הגורם הזר להיות אירוע שמחוץ לציפיות הסבירה. לעניין טענה שכזו, נקבע בבית המשפט העליון בע"א 576/81, אילן בן שמעון נ. אלי ברדה, פ"ד לח(3)1 [1984], בסעיף 7 לפסק הדין: קיומו של "גורם זר מתערב" אינו מוביל בהכרח למסקנה שנהג רכב שנהיגתו הושפעה לשלילה מהגורם הזר המתערב לא התרשל, וייתכן שיראה כמי שהתרשל על אף קיומו של הגורם הזר. ראו; ע"א 446/82 בלגשווילי נ' אלגבארין, פ"ד מב (2) 737 (1988); ע"א 315/70 אטיאס נ' פורת, פ"ד כה(1) 365, 370-371 (26.1.1971); תא"מ (רמ') 26656-03-16 שלמה תחבורה (2007) בע"מ נ' אהוני טאזהאו (20.7.2017) ; תא"מ (ת"א) 47289-05-16 בלו סקאי 2000 השכרת רכב בע"מ נ' מגדל (11.12.2017) )). ##להלן פסק דין בנושא גורם זר מתערב תאונת דרכים:## דיון והכרעה השאלה הצריכה לענייננו במסגרת תביעת פיצויים לאחר תאונת דרכים בתיק דנן - האם המפגע שהיה במקום מושא התאונה הוא זה אשר גרם לרכב צד ג' לסטות אל עבר רכב הנתבעים ובכך לגרום לזה האחרון לסטות אל עבר נתיב נסיעת רכב התובעת. כלומר - האם בעניינו יש להחיל את טענת "הגורם הזר המתערב", אשר יש בו כדי לנתק את הקשר הסיבתי בין רכב הנתבעים לבין התרחשות התאונה עם רכב התובעת. כבר עתה אומר, כי לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, את העדויות, עמדתי על נסיבות קרות התאונה, מיקום הרכבים, מיקום הפגיעות ועיינתי בכל אשר הובא בפניי, מצאתי כי יש לקבל את התביעה ביחס לנתבעים ולדחות את הודעות הצד השלישי והרביעי. ובמה דברים אמורים: בקצירת האומר, טענת "גורם זר מתערב", הינה טענת הגנה שעל הנתבע הנטל להוכיחה. הוראת סעיף 64(2) לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), קובעת שאדם הנתפס כמי שגרם לנזק באשמו, קובעת פטור מאחריות למבצע עוולה, אם אשמו של אחר היה הסיבה המכרעת לנזק. סעיף 64(2) לפקודה קובע בזו הלשון: "אשם" הוא מעשהו או מחדלו של אדם, שהם עוולה לפי פקודה זו, או שהם עוולה כשיש בצדם נזק, או שהם התרשלות שהזיקה לעצמו, ורואים אדם כמי שגרם לנזק באשמו, אם היה האשם הסיבה או אחת הסיבות לנזק; אולם לא יראוהו כך אם נתקיימה אחת מאלה: (2) אשמו של אדם אחר הוא שהיה הסיבה המכרעת לנזק". כדי לבחון האם אשמו של אדם אחר הייתה הסיבה המכרעת לנזק, כאמור בסעיף 64(2) לפקודת הנזיקין, נקבעו בפסיקה שלושה מבחנים חלופיים: הראשון- מבחן הצפיות בו נשאלת השאלה האם המזיק, כאדם סביר היה צריך לצפות שהתרשלותו תגרום נזק לניזוק, ובמקרה של התערבות גורם זר, נשאלת השאלה האם התערבות הגורם הזר היא בגדר הצפיות הסבירה. השני- מבחן הסיכון בו נשאלת השאלה האם התוצאה המזיקה היא בגדר הסיכון שיצרה התנהגות המזיק, לרבות גורם זר. השלישי- מבחן השכל הישר בו נשאלת השאלה, האם כל התכונות המציינות את הרשלנות בהתנהגות המזיק, תרמו בפועל להתהוות הנזק, וכאשר מדובר בגורם זר, השאלה היא האם התערבותו שוללת, באופן הגיוני, את קיומו של הקשר (ראה: ע"א 576/81 בן שמעון נ' ברדה, פסקה 7). לעניין מבחן הצפיות, הפסיקה אינה דורשת צפיות מדויקת של פרטי האירוע, אלא צפיות לאופיו הכללי של האירוע ועל-פי תכונותיו העיקריות (ראה: ע"א 576/81 בן שמעון נ' ברדה). לעניין תאונות דרכים, הפסיקה הזכירה לא אחת כי נהיגה בכביש טומנת בחובה אירועים שונים, שאף אם לא קיימת החובה לצפות אותם באופן ספציפי, ניסיון החיים מלמד כי מדובר בתופעה מוכרת בכביש, ויש להביא בחשבון את התרחשותם של סיכונים אלה. יחד עם זאת, קיימים מצבים בהם גורם זר מתערב מנתק את הקשר הסיבתי בין פעולת הנהג וקרות התאונה. על מנת שניתוק הקשר הסיבתי יתקיים, על הגורם הזר להיות אירוע שמחוץ לציפיות הסבירה. יפים לענייננו הדברים שאמרו ברע"א 10721/05 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' אבראהים יונאן: "התערבותו של גורם זר, המשתלב במעשה הרשלנות המקורי או בא אחריו, ואשר נוטל חלק ביצירת הנזק, אין בה כשלעצמה כדי לפטור את גורם הנזק הראשוני מן האחריות". ומן הכלל אל הפרט: אין חולק כי רכב התובעת נפגע מרכב הנתבעים, עת זה סטה ימינה אל עבר נתיב נסיעת רכב התובעת וגרם להתנגשות. כמו כן, אין חולק כי רכב צד ג' אשר לכאורה סטה ימינה ובכך גרם לרכב הנתבעים לסטות אל עבר רכב התובעת, אינו צד להליך וזהותו לא ידועה. עת/1 העיד: "נסעתי מכיוון ירושלים לת"א כשאני בנתיב הימני, שאני נוסע רכב שנסע לידי סטה ונכנס בי... תוך כדי שאנחנו מחליפים פרטים הגיע רכב ועשה תאונה..." (ראה: ע"מ 1-2 לפרוטוקול). כשנשאל האם מלבד שרכב הנתבעים סטה לעברו, ראה משהו נוסף בכביש, השיב בשלילה. אולם הוסיף כי לאחר התאונה ראה שהיה שלט בכביש ושנהג רכב אחר פגע בשלט (שם). הנתבע 1 העיד: "...נסעתי עם אשתי בכביש 1, מכיוון ירושלים לת"א, נסעתי בנתיב השני משמאל, הייתי באמצעי, לשמאלי עקף אותי רכב לבן, ומיד סטה במהירות לתוך הנתיב שלי, מסיבה לא ברורה (ההדגשה שלי - נ.ב.), והמשיך לנסוע בחזרה לנתיב שלו, הבנתי שברגע זה הולכת להיווצר תאונה בינו לביני, נאלצתי לסטות טיפה ימינה, וכתוצאה מכך הרכב שלי פגע במדרגה של הג'יפ (רכב התובעת - נ.ב.) החדש של עד התובעת..." (ראה: ע"מ 3 לפרוטוקול). כשנשאל מה ראה ומה היה הלך הדברים, השיב: "...ובזמן שאנחנו מדברים... נעצר סטודנט שרכבו נפגע מעצם בכביש, שהיה בצד שמאל, כשהוא בנתיב השמאלי ביותר, והרכב שלו נפגע ממה שבלט, אני אישית לא ראיתי את זה, מה שגרם לי לסטות זה רכב, ולא עצם בדרך (ההדגשה שלי - נ.ב.)..." (ראה: ע"מ 4 לפרוטוקול). בחקירתו הנגדית אישר שאינו יכול לומר שרכב צד ג' סטה לעבר נתיב נסיעתו עקב שלט, וכל שיכול לומר שזו מסקנתו. לאחר עדות זו הובאה עדותו של עה/2 שהינו מתנדב שהגיע למקום התאונה, לאחריה. זה לא ראה את התרחשות התאונה, אך ידע לומר שהיה קונוס על הכביש, ולטעמי אין בכך די. עה/3 העיד: "אני הייתי בזירת התאונה, נסעתי ברכב פרטי שלי, בכביש מס' 1 בנתיב השמאלי, במעל 100 קמ"ש, רכב שלפניי סטה ממש ברגע האחרון, ואז ראיתי ברזל על הכביש עם שילוט ולא הספקתי לברוח... זזתי לשוליים וראיתי עוד שני רכבים התובע והנתבע... ראיתי שהרכב שסטה ימינה גרם גם לנהג לידי בנתיב האמצעי גם לסטות לנתיב הימני, אני מניח שזה גם מה שקרה לרכבים לפנינו (ההדגשה שלי - נ.ב.)." (ראה: ע"מ 5 לפרוטוקול). סבורתני, כי דיי בקריאת העדויות על ההגדשות, בכדי להגיע למסקנה כי בנסיבות העניין אין לפטור את הנתבעים מהאחריות לתאונה. כאמור, נהג התובעת לא ראה את הרכב הנוסף אשר סטה אל עבר רכב הנתבעים. הנתבע 1 לא ראה את הרכב הנוסף חומק מעצם בכביש וכי לשיטתו סטה בעקבות סטייה שביצע הרכב הנוסף ללא סיבה ברורה. הגם, שהעיד שכדי להמנע מהתאונה עם רכב צד ג' סטה ופגע ברכב התובעת. עה/3 אשר נפגע מהעצם בכביש, העיד כי ככל הנראה גם רכב הנתבעים נפגע מן העצם כפי שארע לו, וזו מסקנתו לסיבת הסטייה של נהג רכב צד ג'. יתרה מכך, עה/3 לא ידע לתאר איזה רכב בעצם סטה לעבר רכב הנתבעים, ומהו אופן הסטייה. כמו כן, לא ידע הוא להעיד באשר למהירות נסיעת רכב הנתבעים ולאמצעים שנקטטו על ידי הנתבע 1, ככל שננקטו, באשר למניעת ההתנגשות עם רכב התובעת. לטעמי, המדובר בעדות הלוקה בחסר ואשר אין בה כדי לבסס, כי האחריות המלאה להתרחשות התאונה רובצת לפתחו של רכב צד ג'. לדברים אלה מצטרפות עדויות העדים מטעם צד שלישי וצד רביעי, לפיהן לא התקבלה כל קריאה ו/או דיווח במוקדיהם אודות מפגע בכביש. כמו כן, המפגע אף לא אותר על ידי סייר מטעם צד שלישי אשר בודק אחת לשעה את קטע הכביש (ראה: ע"מ 7-8 לפרוטוקול). לאור האמור והמפורט לעיל לא השתכנעתי לפטור את נהג רכב הנתבעים מאחריות לקרות התאונה. משקבעתי כי האחריות לתאונה מוטלת על הנתבעים, הרי שעתה יש לבחון את הנזקים הנטענים על ידי התובעת. התובעת תמכה את נזקיה בחוו"ד שמאית המעידה על שומת הנזק, אשר לא נסתרה ועל כן מצאתי לאמצה. לאור האמור, אני קובעת כי התובעת הרימה את הנטל להוכחת הנזקים שנגרמו לה בעקבות התאונה שבענייננו. הנתבעים ביחד ולחוד ישלמו לתובעת סך של 13,902 ₪ בתוספת ריבית והפרשי הצמדה, ואגרת בית משפט ששולמה. שכר בטלת עדים כפי שנפסק במהלך הדיון ושכ"ט עו"ד בשיעור של 11.8%. הסכום הכולל ישולם בתוך 30 ימים. ההודעות כנגד צד שלישי וצד רביעי נדחות, ללא צו להוצאות. תאונת דרכיםגורם זר מתערב