מכתב דחייה מחברת הביטוח: פוליסת ביטוח אחריות מקצועית

מכתב דחייה מחברת הביטוח: פוליסת ביטוח אחריות מקצועית הרקע העובדתי שביסוד הגשת הבקשה : התביעה הנדונה הינה תביעה לתשלום תגמולי ביטוח - מכח פוליסת ביטוח חבות מוצר ופוליסת ביטוח אחריות מקצועית שהוציאה הנתבעת לטובת התובעת. התובעת - (להלן : "המבקשת" או "התובעת') חברה שעיקר עיסוקה בביצוע פרויקטים ואספקת מערכות וציוד בתחומי האוטומציה התעשייתית, הגישה נגד הנתבעת - (להלן: "המשיבה" או "הנתבעת") המבטחת שלה, תובענה לתשלום תגמולי ביטוח בגין, נזקים שנגרמו למבקשת עקב טעות מקצועית שלה בתכנון ואספקת מערכת ניטור גזים שסיפקה לחברת החשמל. אין חולק - כי המבקשת מסרה למשיבה הודעה אודות מקרה הביטוח בתאריך 14/07/11, הנתבעת הפעילה מומחה יעודי אשר הוציא תחת ידו חוות דעת מומחה בתאריך 13/09/11 וכן שמאי אשר הוציא חוות דעת מיום 27/11/11 ובהסתמך על חוות הדעת הנ"ל, דחתה המשיבה את דרישת המבקשת במכתב דחייה שנשלח אל המבקשת בתאריך 14/12/11. מפאת חשיבות הדבר, יובאו כלשונם הנימוקים כפי שפורטו במסגרת מכתב הדחייה : "... עולה, כי המוצר שסופק על ידכם, תקין למעשה, אך אינו מתאים לייעודו וכי הנ"ל נגרם כתוצאה מטעות מקצועית של חברתכם, בכך שלא נבדקו הבדלים בין התקנה בארובה של טורבינת גז לבין תחנת כח רגילה. עוד עולה, ממסמכים שהעברתם ומבירורינו, כי ניהלתם מו"מ בו הצעתם פתרונות לתיקון הבעייה, חברת החשמל דחתה הצעה זו ובשלב מאוחר יותר סיפקתם לה מערכות ניטור גז חילופית ומכאן פנייתכם לחברתנו. פוליסת ביטוח אחריות המוצר מאפשרת כיסוי ביטוחי, בכפוף לתנאיה וסייגיה, לנזקים פיזיים מוחשיים שנגרמו לצד שלישי ואינה מכסה נזקים בשל אחריות מקצועית. במקרה שבפנינו לא נגרם נזק פיזי מוחשי לצד שלישי. כן מחריגה הפוליסה נזקים לצד שלישי שנגרמו כתוצאה מאי התאמת המוצג לייעודו, החלפת מוצר ו/או עלותו והחזרת המוצר אשר לא נחשב כנזק לרכוש צד שלישי (ר' סעיף 5 לסייגי הפוליסה). בהתייחס להרחבה לביטוח אחריות המקצועית (שבפוליסה הנ"ל) נציין כי הנכם מבקשים את עלות ההחלפה, חומרים, עבודה היינו נזקים בהם נשאתם לצורך פתרון המקצועי השגוי. גם ההרחבה לביטוח אחריות מקצועית בפוליסה זו מסייגת ומחריגה הוצאות שהוצאו על ידי המבוטח לתיקון ו/או השבה לקדמות של העבודה עצמה שביצע ותקבולים שנתבע המבוטח להחזיר ללקוחותיו (לעניין זה ר' סייג 5.1.17 לסייגי הפוליסה). לאור כל האמור לעיל, האירוע נשוא פנייתכם לחברתנו, אינו מכוסה במסגרת הפוליסה לביטוח חבות המוצר ו/או לפי ההרחבה לביטוח אחריות מקצועית בפוליסה בחברתנו ואנו נאלצים לדחות הכיסוי הביטוחי לאירוע זה. אין במכתב זה ובאמור בו כדי לפגוע בזכויותינו על פי דין ותנאי הפוליסה ואנו שומרים לעצמנו הזכות לטעון טענות נוספות מעבר לאלו שנטעו לעיל, לרבות מועד הפנייה לחברתנו וככל שתיוודענה לנו עובדות אותן איננו יודעים כעת". התובענה האמורה, הוגשה במקור ביום 20/12/12. בתאריך 14/08/13 הגישה המבקשת בקשה מוסכמת לתיקון כתב התביעה - ובהחלטה מיום 15/08/13 נעתר בית המשפט לבקשה והורה על תיקון כתב התביעה כמבוקש. לאור האמור, הוגש מטעם המשיבה כתב הגנה מתוקן, כאשר אין מחלוקת בין הצדדים - כי במסגרת כתב ההגנה המתוקן נוספו טענות שלא בא זכרן במסגרת כתב ההגנה המקורי כפי שאף המשיבה מאשרת בעצמה (ראה סעיף 3 לבקשה מטעם הנתבעת למחיקת סעיפים מכתב התשובה שהוגש מטעם התובעת). תמצית טענות הצדדים : לטענת המבקשת, במסגרת מכתב הדחייה תיארה המשיבה את העובדות והטענות כפי שהיא רואה אותן. המשיבה הגישה כתב הגנה מתוקן כאשר הן בכתב ההגנה המתוקן והן בכתב ההגנה המקורי נטענו טענות החורגות מעבר לנטען במכתב הדחייה. כך, לטענת המבקשת, הוסיפה המשיבה בכתב ההגנה שלל טענות חדשות שלא טענה אותן מעולם ואין להן כל קשר עם תיקון התביעה וזאת, בהיקף של כשליש לעומת כתב ההגנה המקורי. מכאן לשיטתה, יש למחוק מכתב ההגנה שהוגש את סעיפים : 16 ו- 17, 18-23, 24 ו- 25, 25-32, 33,34 ו- 35, 38 ו- 39, 40-42, 45, 52-53, 57-60, 68-70, 74, 80-81, 86.2 ו- 86.3, באשר כאמור לעיל, הוסיפה המשיבה במסגרת סעיפים אלו טענות, החורגות מטענותיה במכתב הדחייה וזאת, בניגוד להנחיות המפקח על הביטוח שלפיהן, מבטח שאינו מעלה בהזדמנות הראשונה את מלוא הטעמים שבידו לפיהם הוא דוחה את התביעה, לא יורשה לטעון לאחר מכן טענות שלא העלה במכתב הדחייה, אלא אם מדובר בטענות ובעובדות אשר נודעו לו לאחר מכן, ואשר לא יכול היה לדעת אותן עת נשלח מכתב הדחייה. זאת ועוד, לטענת המבקשת, בנסיבות בהן אין חולק שהיא מסרה לנתבעת הודעה אודות מקרה הביטוח בתאריך 14/07/11, הנתבעת הפעילה מומחה ייעודי אשר הוציא תחת ידו חוות דעת מומחה בתאריך 13/09/11, שמאי אשר הוציא חוות דעת מיום 27/11/11 ומכתב הדחייה הועבר לתובעת ביום 14/12/2011 - הרי שלשיטתה, מכתב הדחייה נשלח לאחר שכל עובדות המקרה היו מונחות בפני המשיבה. מנגד המשיבה טוענת - כי המבקשת סומכת טענותיה על הנחיות המפקח על הביטוח וההלכה הפסוקה וזאת תוך התעלמות מוחלטת מהחריגים הקבועים בפסיקה, חריגים אשר אין ספק בדבר תחולתם בנסיבות המקרה דנן. נטען - כי נסיבות המקרה דנן הינן חריגות ביותר באשר המבקשת מסרה לראשונה לחברת הביטוח, קרי המשיבה, על כך שהתרחש מקרה הביטוח למעלה משנה וחצי לאחר התרחשותו, וזאת לאחר שהמבקשת וחברת החשמל ניהלו מו"מ ממושך והגיעו להסכמות ביניהם מבלי שהמשיבה יודעת דבר וחצי דבר אודות המקרה, בנסיבות אלו, המבקשת מנועה לטעון - כי המשיבה אינה רשאית להעלות טענות הגנה שלא נטענו לכאורה בהזדמנות הראשונה. עוד טוענת המשיבה כי אין תחולה לסנקציה אשר נקבעה בהנחיית המפקח על הביטוח במקרים בהם משמעות הפעלת הסנקציה הינה הרחבת מסגרת הכיסוי הביטוחי גם על סיכונים שמלכתחילה לא היו מבוטחים - ובעניין זה היא מפנה אל בש"א 12838/02 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' גידולי שדה נטופה בע"מ (פורסם במאגרים המשפטיים). בהקשר זה, מוסיפה המשיבה וטוענת כי הפוליסה לאחריות מוצר מחריגה באופן מפורש את הכיסוי כאשר קיימת אי התאמה של המוצר לייעודו, ולפיכך - אם לא יותר למשיבה להעלות את טענותיה, עשויה המבקשת ליהנות מכיסוי ביטוחי שמלכתחילה לא היה קיים, באופן שלפוליסה יתווספו סיכונים שלא בוטחו כגון הנזק של אי התאמה של מוצר לייעודו. דיון והכרעה : כאן המקום לציין - כי אין מחלוקת בין הצדדים באשר לשאלת תוקפן של ההנחיות האמורות ובתחולתן על יחסיהם, המחלוקת שנותרה בין הצדדים הינה, בשאלת תחולת החריגים שבפסיקה כפי שיפורט בהמשך על המקרה המונח לפתחי להכרעה. לאחר סקירת המצב המשפטי באשר לתחולתן ותוקפן של ההנחיות של המפקח על הביטוח אפנה אפוא לבחינת הסעיפים נשוא בקשת המחיקה; בפתח הדברים - אעיר שאין בדיון שייערך להלן בכדי לטעת מסמרות בסיכויי הטענות שהועלו על ידי הנתבעת באם יוחלט על הותרתם בכתב ההגנה חרף הבקשה למחקם והדיון ייערך אך ורק באצטלתן של הנחיות המפקח על הביטוח. סעיפים 16 ו- 17 ו- 24 : הסעיפים הנ"ל מתארים את התנהלותה של המבקשת עת הודיעה למשיבה אודות נסיבות האירועים רק בחלוף שנה וחצי ממועד שבו ידעה אודות התרחשותם, עובדה זו אינה שנויה במחלוקת בין הצדדים, רק שהמבקשת סבורה שבהינתן- כי במכתב הדחייה אין אזכור למסירת ההודעה באיחור יש להורות על מחיקת סעיפים אלה. מעיון בנוסח מכתב הדחייה כפי שהובא לעיל, עולה - כי אומנם לא נטען במכתב הדחייה במפורש שנמסרה הודעה באיחור, אך יחד עם זאת המשיבה ביקשה במסגרת מכתב הדחייה לטעון טענות נוספות מעבר לאלו שנטענו במכתב הדחייה (מעין סעיף שמירת זכויות) לרבות, כך צוין מפורשות, לעניין מועד הפנייה אליה . זאת ועוד, ביטוי להשתלשלות האירועים שנסקרו בכתב ההגנה ניתן למצוא ברישא של מכתב הדחייה. מכאן, שלא שוכנעתי - כי יש בנטען בסעיפים דלעיל משום חריגה מהאמור והנטען במכתב הדחייה. סעיפים 18-23: במסגרת הסעיפים הנ"ל - סוקרת המשיבה, את פנייתה של המבקשת אליה בדרישה לביטול החריג תמורת פרמיה נוספת, פנייה שנעשתה ביום 15/05/2011. בקצירת האמור אציין, כי עצם הפנייה למבטחת הינה נתון שבידיעת המבוטח וכל שנטען מפי המשיבה בכתב ההגנה כעת, הוא שניתן להסיק מעצם הפנייה על חוסר תום ליבה של המבקשת, שעה שהיא פנתה בדרישה זו לאחר קרות האירוע ותוך הסתרת מידע בכוונת מרמה (על טענה זו ארחיב בהמשך). בנסיבות אלו, לא שוכנעתי כי יש הצדקה להורות על מחיקת הסעיפים הנ"ל. ראשית, ראוי להבהיר כי המשיבה אינה חולקת על הטענה לפיה טענת המרמה הועלתה לראשונה במסגרת כתב ההגנה המתוקן, יחד עם זאת נטען, כי המבקשת ניסתה לקבל כיסוי ביטוחי רטרואקטיבי בגין סיכון שכבר התממש בפועל ונתון זה התגלה למשיבה רק בעת שעיינה במסמכי ההתכתבויות בין הצדדים בעת עריכת כתב ההגנה. באותה נשימה מודה המשיבה שנכון הוא שבאופן תיאורטי יכולה המבטחת לדעת על הטענה מעצם הימצאות המסמכים בתיק הפוליסה ואולם לטענתה, לא ניתן ואין זה מעשי לצפות מחברת הביטוח בבואה להתייחס לתביעות ביטוח, כי תעיין בכל תיקי הפוליסות עבי הכרס ורק אז תגזור מהם את עמדתה בשאלת הכיסוי הביטוחי. יחד עם זאת, תחילה - הנני סבורה כי אמנם אין לצפות ממבטחת בבואה להשיב לדרישת המבוטח לפיצויים ליתן את עמדתה במתכונת של כתב הגנה. בהקשר זה, בחינת התכלית שביסוד ההנחיות של המפקח על הביטוח מלמדת - כי התכלית הנה ליצור דיאלוג ברור בין חברת הביטוח לבין המבוטח ולאפשר לו לכלכל את צעדיו המשפטיים בהתאם ואולם, אין צורך במסגרת מכתב הדחייה להביא הטענות ברמת הפירוט שבכתב ההגנה, אלא שיש להביא את עקרי הדברים. זאת ועוד, הנני סבורה כי האמור נכלל במסגרת קביעותיו של כב' השופט רובינשטיין בפרשת אסולין (המאוזכרת לעיל) שם נקבע : "... שיתכנו נסיבות - גם אם חריגות - שיצדיקו העלאתן של טענות נוספות בבית המשפט ... נסיבות אלה, בסופו של יום, יהיו כאלה שהצדק זועק בהן כנגד יישום ההנחיה, כגון שנטען למרמה של המבוטח...". אף מבלי לקבוע מסמרות לעצם סיכויי טענת המרמה, דומה - כי במסגרת הסעיפים הנ"ל גלומה דרך התנהלותה של המבקשת, לאחר קרות האירוע עת פנתה למשיבה בדרישה לביטול החריג בפוליסה תמורת הגדלת פרמיות ביטוח ובכך לטעמי התקיים החריג שבפרשת אסולין. כן, מקובלת עליי ההשוואה שערכה המשיבה בין הדברים שנפסקו בת"א 39585-02-13 אליאסיאן ז"ל ואח' נ' יצחק ואח' למקרה שלנו ואשר שם נקבע : ".. סייג זה לחובת המבטחת להעלות את כל נימוקי הדחייה בהזדמנות הראשונה נובע מעיקרון היסוד של שיטתנו המשפטית, לפיו אין אדם נהנה מפרי עוולתו. כך אף בענייננו, עת משמעות חסימת דרכה של המבקשת מהעלאת טענת המרמה והפרת חובת הגילוי בתביעה לתגמולים, משמעה הרחבת הכיסוי הביטוחי על סיכון שמלכתחילה לא היה מבוטח על - פי פוליסת הביטוח". סעיפים 25-34 : המדובר - בהמשך תיאור התנהלות המבקשת המגיעה לכדי מרמה לשיטת המשיבה, בכך שהמבקשת נתנה הצהרה כוזבת עת הסתירה במועד ההתקשרות לחוזה בתאריך 01/11/10 בדבר התרחשות האירוע עליו היא מבססת את תביעתה כנגד המשיבה. לטעמי - גם סעיפים אלה נופלים לגדר החריג שבפרשת אסולין, שכן כל הנטען דכאן הינו אלא נגזרת אחרת של טענת המרמה המופנית כנגד התנהלות המבקשת, ומשכך וכמפורט בדיון לעיל, המדיניות המשפטית בכגון דא הינה שאין לאפשר חסימת טענות הגנה מסוג זה. סעיף 35 : בניגוד לטענת המבקשת - הטענות שבסעיף דנן, נטענו תחילה במכתב הדחייה עת צוין דשם: "פוליסת ביטוח אחריות המוצר מכסה נזקים שנגרמו לצד שלישי ... במקרה שלפנינו לא נגרם נזק מוחשי לצד שלישי". סעיפים 38 ו- 39 : אף אם המדובר בטענות שלא נטענו במכתב הדחייה, הרי אין חולק - כי המדובר במסכת עובדתית שנטענה בכתב התביעה על ידי המבקשת ומכאן שלא ברורה טרוניית המבקשת, שכן גם אם יימחקו מכתב ההגנה, הסעיפים הנ"ל נטענו במסגרת כתב התביעה. סעיפים 40-42, 45: הסעיפים הנ"ל חובקים בתוכן שלוש טענות - סוג ראשון, המתייחס למועד מסירת ההודעה למבטחת ובכגון דא ציינתי לעיל שאין מקום למחוק את הסעיף. הסוג השני מתייחס לשאלת ההוצאות בגין הרצה וכיול המערכת המקורית שאינן בגדר אירוע ביטוחי המכוסה על ידי הפוליסה - ביחס לכך, אציין - כי עיון במכתב הדחייה מעלה - כי המשיבה התייחסה במסגרת מכתבה לסוגיה בציינה : "גם ההרחבה לביטוח אחריות מקצועית בפוליסה זו מסייגת ומחריגה הוצאות שהוצאו על ידי המבוטח לתיקון ו/או השבה לקדמות של העבודה עצמה שביצע ותקבולים שנתבע המבוטח להחזיר ללקוחותיו (לעניין זה ר' סייג 5.1.17 לסייגי הפוליסה)" ואילו בסוג השלישי, מתייחסת המבטחת להעדר קשר סיבתי בין הנזק למקרה הביטוח שלא התרחש לשיטתה - וביחס לכך אין לי אלא לקבוע, כי המדובר בנגזרת של הנטען ביחס לשאלת הנזק הנתבע - בכל הסעיפים הנ"ל אני קובעת - כי הגרעין הקשה של הטענות נטענו כבר במכתב הדחייה והנטען בכתב ההגנה הינו לא אלא פירוט של הטענות ומשכך לא מצאתי הצדקה להורות על מחיקת הסעיפים. סעיף 52 : בסעיף זה - בניגוד לנטען במכתב הדחייה, טוענת המשיבה בכתב ההגנה המתוקן - כי השגגה הנטענת "לא נגרמה בשל רשלנות התובעת" שעה שבמכתב הדחייה, היא ציינה - כי המוצר שסופק ע"י התובעת תקין למעשה, אך אינו מתאים לייעודו וכי הנ"ל נגרם כתוצאה מטעות מקצועית. מכאן, מתבקשת המסקנה - כי האמור בכתב ההגנה סותר את האמור במכתב הדחייה ועל כן, הנני מוצאת לקבל את הבקשה ביחס לסעיף זה. סעיף 53 : על הסעיף הנ"ל יש להחיל את האמור בהקשר של החרגת ההוצאות שהוצאו על ידי המבוטח כפי שהוזכר במפורש במכתב הדחייה. סעיף 57 : הסעיף כולל התייחסות לאיחור במועד מסירת ההודעה למבטחת - סוגיה שלובנה לעיל תוך קביעה שהנושא בא לידי ביטוי מכתב הדחייה. החלק השני, של הסעיף מתייחס למשמעות המשפטית לאיחור במועד מסירת ההודעה למבטחת ולהגנה המשפטית האפשרית של גרימת נזק ראייתי משמעות שאין לצפות ממבטחת להביא במסגרת מתן תשובה למבוטח במכתב הדחייה. סעיף 58 : יש להחיל את הדיון שנערך בקשר למחיקת סעיף 35 כאמור לעיל גם כן על הסעיף הנ"ל. סעיפים 59-60 : אין מחלוקת שהמבקשת הודיעה למבטחת אודות קרות מקרה הביטוח באיחור ניכר - בנוסף, אין מחלוקת כי במשך תקופה ארוכה שעברה מרגע התרחשות מקרה הביטוח ועד למועד בו הודיעה בפועל ניהלה המבקשת עם חברת החשמל מערכת הידברות ארוכה בניסיון למצוא פתרון מקצועי לכשל שאירע, כאשר כל משך התקופה הנ"ל נמנעה המבקשת מליידע את המבטחת אודות המקרה ועל כן מנעה ממנה הזכות לברר את חבותה על פי הפוליסה. בנסיבות כאלה, המבוטחת מנעה מהמבטחת לברר את חבותה מבעוד מועד עד כדי סיכול בירור החבות תוך שהיא משנה את מצבה של המבטחת לרעה. כאן המקום לציין - כי הוראות חוק חוזה הביטוח קובעות את חובות המבוטח בעת קרות מקרה ביטוח וקובעות את התנאים בהם חברת הביטוח תהא פטורה מתשלום תגמולים. מכאן, הטענות המיוחסות כנגד התנהלות המבוטחת שעניינן הודאה בחבות בניגוד להוראות הפוליסה - ראשית, המדובר בסייגים שבפוליסה, שעל פניו על מבוטח סביר לדעת אותן, ואין כל מקום להחיל את הסנקציה שבהנחיות המפקח על הביטוח כך שירוקנו מתוכן את הסייגים שבפוליסה, שנית ברמה העובדתית הדבר כן צוין במפורש במכתב הדחייה : "... כי ניהלתם מו"מ בו הצעתם פתרונות לתיקון הבעייה, חברת החשמל דחתה הצעה זו ובשלב מאוחר יותר סיפקתם לה מערכות ניטור גז חילופית ..." ולסברתי המדובר בטענת הודאה בחבות אותה הגברת בשינוי אדרת - שכן האם ייתכן מצב, שצד לניהול מו"מ יאות להוציא סכומי עתק (ולראיה ראו סכום התביעה - למעלה ממיליון ₪) מבלי לראות בתשלום משום הודאה שלו בחבות ?! בנסיבות אלו, הנני קובעת כי אין למחוק את הסעיף הואיל והוא מהווה למעשה הרחבה של מכתב הדחייה. זאת ועוד, בנסיבות בהן המבטחת לא היתה צד להתכתבות והתנהלות המבוטחת עצמה הינה בידיעת המבוטחת, הנני סבורה כי יש להפעיל את ההיגיון העומד בבסיס חריג המרמה- דהיינו, שהעובדות האמורות מצויות בידיעת המבוטח. סעיף 68 : בתגובת המשיבה אין כל התייחסות לסעיף הנ"ל ומשכך, אין בידי אלא להיעתר לבקשה למחיקת סעיף דנן. סעיף 69 : ככל שהכוונה בסעיף דנן לאי תחולת הפוליסה משום שאין מדובר בתביעה של צד שלישי כנגד המבוטח אלא בתביעה של המבוטח עצמו, הרי יש לראות בנטען כאן כנכלל בטענות שבמכתב הדחייה. סעיף 70 : המדובר בטענות שעניינן החרגות שבפוליסה שצוינו במכתב הדחייה, וכל שנטען בכתב ההגנה הינו פירוט לטענות אלה ומשכך לא שוכנעתי, כי יש באמור בסעיפים הנ"ל משום הוספת טענות שלא בא זכרן במסגרת מכתב הדחייה. סעיף 74 : בהמשך לנטען לעיל - בדבר טענות סותרות ביחס לרשלנות של המבוטחת, כאמור לעיל הדעת אינה סובלת העלאת טענות סותרות במכתב הדחייה ובמכתב ההגנה, ועל כן בצדק יש למחוק את הסעיף המדובר. סעיף 81 : בכל המתייחס לרישא של הסעיף בכתב ההגנה, הרי שעיון בו מעלה שאכן המדובר בנסיגה מהאמור בפתח מכתב הדחייה שם נטען ברחל בתך הקטנה: "כי הנ"ל נגרם כתוצאה מטעות מקצועית של חברתכם" מכאן שעה שהנחיות המפקח על הביטוח אינן מאפשרות העלאת טענות חדשות החורגות מהמסגרת שבמכתב הדחייה אז על אחת כמה וכמה כאשר מבוקש להעלות טענה הסותרת את האמור במכתב הדחייה- לאור האמור, הנני מתירה מחיקת הרישא לסעיף. סעיף 86.2 : חזקה בדין ששאלת הנזק לעולם מוכחשת, הנה כי כן, בתקנה 84 לתקנות סדר הדין האזרחי נקבע - כי :” אין צורך בהכחשה לענין שיעור דמי הנזק, ולעולם יראו אותו כשנוי במחלוקת זולת אם הודו בו במפורש, בין אם הוגש כתב הגנה או כתב תשובה שכנגד ובין אם לאו", מכאן מתבקשת המסקנה - כי בהינתן שהטענה בדבר חובת הקטנת הנזק הנה טענה החוסה תחת כנפי טענות הנזק - לא מצאתי הצדקה להיעתר לבקשה ביחס לסעיף זה. סעיף 86.3 : הואיל וכאמור לעיל - לא התרתי לכלול בכתב ההגנה טענות סותרות למכתב הדחייה, אי לכך משהוריתי על מחיקת הסעיפים בהן הוכחשה טענת הרשלנות המיוחסת למבוטח - מתבקשת המסקנה שאין למחוק את הסעיף דנן בו צוין - כי אשמה של התובעת הוא אשר גרם לנזקים הנטענים. סוף דבר מכל האמור - אני מורה על מחיקת הסעיפים : 52, 68, 74 וכן הרישא של סעיף 81 לכתב הגנה - ועל כן אני מורה לב"כ הנתבעת להגיש כתב הגנה מטעמו ברוח האמור בהחלטתי זו וזאת, בתוך 10 ימים מהיום. פוליסהמסמכיםביטוח אחריות מקצועיתמכתב דחיה (חברת ביטוח)חברת ביטוחביטוח אחריות