האם "ביזיון בית המשפט" חל גם על צד ג' שאינו בעל דין בהליך המשפטי ?

האם "ביזיון בית המשפט" חל גם על צד ג' שאינו בעל דין בהליך המשפטי ? סעיף 6(1) לפקודת בזיון בית המשפט קובע, כי לבתי המשפט תהא "הסמכות לכוף אדם בקנס או במאסר לציית לכל צו שניתן על ידם והמצווה לעשות מעשה או האוסר לעשות כל מעשה". בהתאם לפרשנות שניתנה לסעיף זה ע"י בית המשפט העליון, הסמכות לאכוף את הצו בהתאם לפקודה אינה מוגבלת לצדדים עצמם ולמי שנגדו ניתן הצו, אלא ניתן לעשות שימוש בסעיף 6 לפקודה, גם נגד "זר", אשר מסייע בהפרת הצו, או גורם למי שניתן נגדו הצו להפר אותו. פסק הדין המנחה בסוגיה זו ניתן בע"א 371/78 מוניות הדר לוד בע"מ נ' אמיל ביטון ואח', שם קבע בית המשפט העליון כדלקמן: "סעיף 6 לפקודה מעניק לבית המשפט כוח לכוף ציות לצו. המקרה הרגיל לשימוש בכוח זה הוא באכיפת הצו על מי שהוא צד לו. אך נראה לי, כמו לשופט זוסמן בהמ' 306/50, כי על פי לשונו, אין סעיף 6 מצומצם למקרה זה בלבד. ציות לצו ניתן לכוף גם בנקיטת אמצעים כלפי אדם שאינו החייב על פי הצו, אך שמעשיו או מחדליו הם המביאים להפרת הצו. צו המופנה כלפי פלוני, רק פלוני יכול לקיימו, אך אלמוני יכול להביא לידי כך שפלוני לא יקיים את הצו. נקיטת אמצעים כלפי אלמוני נעשית, על כן, לא כדי להביא ואתו לידי קיום הצו - שהרי הצו אינו מכוון כלפיו - אלא כדי להביא את פלוני לידי קיום הצו". בית המשפט העליון קבע עוד, כי החלת הוראת סעיף 6 לפקודה על זרים משרתת "את המטרה של כיבוד פסקי דין והגשמת שלטון החוק. אמת הדבר, הפרת צווים של בתי-המשפט פוגעת באינטרס הפרטי של הצד הזוכה, ולשם מניעת פגיעה זו באה הוראת סעיף 6 לפקודה. אך אי קיומם של צווים שיפוטיים פוגע גם בציבור כולו, במעמדה של הרשות השופטת ובתשתית החברתית המביאה לכיבוד החוק. מתן כוח לפרט לנקוט הליך אשר יביא לכיבוד צווים שיפוטיים מגשים הן את האינטרס הפרטי, והן את האינטרס הציבורי". מכאן, ניתן לקבוע כי מאחורי הוראות פקודת ביזיון בית המשפט עומד לא רק האינטרס הצר של בעל הדין המבקש לעשות שימוש בהליך האכיפה של הפקודה, אלא גם אינטרס רחב בהרבה, של הציבור כולו והחברה בכללותה בכיבוד פסק דין והחלטות תוך הגשמת שלטון החוק ושמירה על מעמדה של הרשות השופטת.ביזיון בית המשפטשאלות משפטיות