תביעה נגד אדם שחתם על כתב ערבות אישית לעסק שקרס

תביעה נגד אדם שחתם על כתב ערבות אישית לעסק שקרס 1. התובעת סיפקה סחורה לנתבעת 1, חברה בע"מ שהייתה בבעלותו של הנתבע 2. לימים קרס עסקה של הנתבעת 1 והיא נותרה חייבת כספים לספקיה השונים ובהם התובעת. 2. לפניי תביעה כספית מטעמה של התובעת לסך של 46,092 ₪, שהוגשה כנגד הנתבע 2, על בסיס הטענה שחתם על כתב ערבות אישית להתחייבויותיה של הנתבעת 1. 3. יצוין כי הנתבעת 1 איננה עוד חברה פעילה. התביעה כנגדה נמחקה בפסק דין חלקי מיום 12/1/14, בהיעדר המצאה של כתב התביעה. כתבי הטענות 4. בכתב התביעה נטען בתמצית כדלקמן: א. התובעת סיפקה סחורה לנתבעת 1 בסך כולל של 46,092 ₪. ב. הנתבעת 1 מסרה המחאה לתובעת על סך 14,267 ₪ על חשבון החוב ואולם ההמחאה לא כובדה. ג. הנתבע 2 היה בעליה של הנתבעת 1 בזמנים הרלוונטיים והוא חתם לטובת התובעת על ערבות אישית. בטופס הערבות האישית התחייב הנתבע 2 לשלם לתובעת כל סכום אשר לא ישולם על ידי הנתבעת 1. ד. התובעת ניסתה לגבות את החוב מהנתבעת 1 ואולם הסתבר כי היא הפסיקה את פעילותה ואף את ההתקשרות שלה עם ספקים אחרים. ה. התובעת פנתה מספר פעמים לנתבעים בדרישה לתשלום החוב, אך לא נענתה והחוב לא שולם. 5. בכתב ההגנה נטען בתמצית כדלקמן: א. יש לדחות את התביעה כנגד הנתבע 2 על הסף בהיעדר עילה. ב. החתימה על גבי כתב הערבות זויפה והיא איננה חתימתו של הנתבע 2. החתימה המזויפת אינה מחייבת את הנתבע 2. הנתבע 2 לא הורה לאחר לחתום בשמו. ג. התובעת אינה יכולה לחייב את הנתבע 2 מכוח חתימה מזויפת, אף אם קיבלה את השטר בתמורה ובתום לב. ד. נוכח כפירתו של הנתבע 2 בחתימה הנחזית להיות חתימתו, מוטל על התובעת נטל ההוכחה להוכיח את אמיתות החתימה. ה. הנתבע 2 הקים את הנתבעת 1 ביום 21/3/12 ובתאריך 12/6/12 רכש עבורה את הפעילות העסקית של חברת "לשד צנובר מעדנות" בע"מ ממר חיים שירי. ביום 1/8/12 מכר הנתבע 2 את מניותיו בנתבעת 1 למר רומן קוסשוילי. ו. למר חיים שירי היה שותף פעיל בחברת "לשד צנובר מעדנות" בע"מ בשם ניר ורדי (להלן: "ורדי"). עם רכישת העסק על ידי הנתבעת 1, נוצרה מערכת יחסים עסקית בין הנתבע 2 לבין ורדי. ורדי המשיך את הפעילות בנתבעת 1 בשיתוף עם הנתבע 2. ז. במהלך תקופת הפעילות העסקית הקצרה הבחין הנתבע 2 כי ורדי, בשיתוף עם מנהל החשבונות של הנתבעת 1, מסר לספקים המחאות של הנתבעת 1 תמורת חשבוניות שנכתבו לטובת חברת "לשד צנובר מעדנות" בע"מ. כמו כן, השניים חתמו בשמו של הנתבע 2 על המחאות ועל ערבויות אישיות לספקים ללא ידיעתו. ח. לנתבע 2 נודע כי ורדי הוא נוכל סדרתי המוכר למשטרה. הנתבע 2 גילה שהוא קורבן לתרמית של ורדי ולכן הפסיק את פעילותו העסקית החל מיום 1/8/12 ומכר את מניותיו בנתבעת 1 לרומן קוסשוילי. העדים והמוצגים 6. בדיונים שהתקיימו בפניי העידו מטעם התובעת עת/1 מר זמבי קלמן (להלן: "זמבי") מנהל החשבונות של הנתבעת 1 ועת/2 מר אור אופיר, שהוא סוכן המכירות של התובעת. מטעם הנתבע 2 העיד הוא עצמו. 7. התובעת הציגה בפני בית המשפט את המסמכים הבאים: א. דו"ח מצב לקוחות של העסק שעבר מבעלות חברת "לשד צנובר מעדנות" בע"מ לנתבעת 1. ב. חשבוניות המס שלא נפרעו, חלקן על שם חברת "לשד צנובר מעדנות" בע"מ וחלקן על שם הנתבעת 1. ג. המחאה על סך 14,367 ₪ של הנתבעת 1 לתאריך פירעון 7/9/12. ד. טופס "פתיחת לקוח וערבות אישית" מיום 2/6/12, הנושא את שמה של התובעת ונחזה להיות חתום על ידי הנתבע 2. 8. הנתבע 2 הציג בפני בית המשפט את המסמכים הבאים: א. חשבוניות שנערכו על שם חברת "לשד צנובר מעדנות" בע"מ, על אף ששולמו בהמחאות של הנתבעת 1. ב. הסכם העברת זכויות מיום 1/8/12 מהנתבע 2 לרומן קוסשוילי. ג. שאילתא של פרטי הנתבעת 1 מיום 30/10/12 ולפיה רומן קוסשוילי הוא הבעלים והמנהל של הנתבעת 1 החל מיום 1/8/12. 9. במהלך דיון ההוכחות צוירו תרשימים של משרד הנתבעת 1 על ידי עת/1 (מוצג נ/1) ועל ידי עת/2 (מוצג נ/2). 10. כמו כן, במסגרת ההליך מינה בית המשפט את עו"ד יונתן נפתלי כמומחה גרפולוג מטעמו. המומחה בדק את השאלה האם החתימה המופיעה על טופס "פתיחת לקוח וערבות אישית" היא אכן חתימתו של הנתבע 2. חוות דעתו של המומחה הוגשה לבית המשפט ועל מסקנותיה יורחב בהמשך. דיון והכרעה 11. המחלוקת העיקרית בין הצדדים נוגעת לשאלה האם הנתבע 2 חתם בעצמו על טופס "פתיחת לקוח וערבות אישית" מיום 2/6/12. נטל ההוכחה 12. ההלכה קובעת כי כאשר אמיתותה של חתימה שנויה במחלוקת, דהיינו כאשר צד אחד טוען שהחתימה היא אמיתית והאחר טוען שהיא מזויפת, הרי שעל המסתמך על החתימה הנטל להוכיח את אמיתותה. זאת מן הטעם שרק על יסוד חתימה אמיתית יוכל האחד לחייב את האחר (ר' לעניין זה רע"א 2107/11 אי. בי סופט בדייב בע"מ נ' לריסה פוליאקובסקי, דינים עליון 2011 (116) 495; ע"א 5293/90 בנק הפועלים בע"מ נ' שאול רחמים בע"מ, פ"ד מז(3) 240). 13. בענייננו טוען הנתבע 2 כי החתימה איננה חתימתו ומכאן שעל התובעת הנטל להוכיח את אמיתותה של החתימה. חוות דעת הגרפולוג מטעם בית המשפט 14. הגרפולוג המומחה מטעם בית המשפט, עו"ד יונתן נפתלי, בדק דוגמאות כתב וחתימה בלתי מוכחשות של הנתבע 2 וערך השוואה אל מול החתימה שבמחלוקת. ממצאי חוות דעתו מעלים שונות ברוב תכונות הכתב בהשוואה בין חתימת המחלוקת לבין הדוגמאות. מסקנת המומחה היא שקרוב לוודאי שחתימת המחלוקת היא מזויפת. 15. הצדדים לא ביקשו לחקור את המומחה בחקירה נגדית. 16. יצוין כי עת/1 הצהיר ואף העיד בפני בית המשפט כי הוא מכיר את חתימתו של הנתבע 2 וכי היא דומה לחתימה שבמחלוקת. המדובר בעדות שבמומחיות הניתנת על ידי מי שאיננו מומחה לדבר ולא ראיתי לנכון לתת לה משקל כלשהוא. המעמד הנטען של אירוע החתימה 17. עת/2 אור אופיר הצהיר בסעיף 7 לתצהירו כדלקמן: "בחודש יוני שנת 2012 הגעתי למשרדים של הנתבעת 1 ברעננה, הגשתי לפקידה איריס את טופס פתיחת לקוח וערבות אישית לחתימה (נספח "ב" לכתב התביעה) וביקשתי ממנה להחתים את אורן אהרון על הערבות האישית, הפקידה נכנסה לחדר בו ראיתי כי שהו אהרון אורן וזמבי קלמן מנהל החשבונות של החברה, לאחר זמן קצר הפקידה יצאה והגישה לי את הערבות האישית חתומה ע"י נתבע 2 כפי שצורף לכתב התביעה, נספח ב'". בעדותו בדיון מיום 10/11/13 העיד עת/2 כך (עמ' 1 ש' 19 - עמ' 2 ש' 7): "נפגשתי עם מי שהציג את עצמו כבעל החברה, היה שם את ניר ורדי וזמבי קלמן. הצגתי בפניהם קטלוג מוצרים, הגשתי הצעות מחיר, השארתי טופס פתיחת לקוח שכולל ערבות אישית. בהמשך הגעתי למשרד שלהם ברעננה, הייתה שם פקידה בשם איריס, שהיא ביצעה מולי את כל ההזמנות והיא הייתה מעבירה לי את התשלום ואת השיקים, היא נתנה לי את המסמך של הערבות חתום. עד אותו שלב וגם במעמד הזה לא פגשתי את הנתבע 2. במעמד קבלת הטפסים לא פגשתי אותו ... ההתנהלות בינינו החלה במאי 2012 לערך וסיפקנו סחורה לבניין סולל בונה א.ת. רעננה". בעדותו בדיון ההוכחות מיום 12/1/14 מסר עת/2 את הגרסה הבאה: "זה היה בסביבות סוף חודש מאי. הגעתי לראשונה להגיש הצעת מחיר, לאחר שפנו אליי מצנובר, שלאחר מכן ביקשו ממני להחליף את שמם לאורן אהרן. הגעתי עם דף הערבות האישית למשרדים, הייתי שם לכל היותר אולי בין 5 ל- 10 דקות, נכנסתי, בצד ימין ישב אם אני לא טועה ניר ורדי עם אורן אהרן, מצד שמאל בשולחן ישבה הפקידה איריס שעשתה הזמנות, הייתה גם מוסרת את השיקים לספקים. את ניר ורדי ואורן אהרן לא הכרתי ברמה האישית שיכולתי לפנות אליהם, פניתי לאיריס, שאלתי אותה מי ממלא את הטופס, היא אמרה לי להביא לה אותו, היא ניגשה לשולחן של ורדי ואורן, בדיוק קיבלתי שיחת טלפון או משהו כזה, ראיתי את אורן ואת ורדי ואת איריס שמגישה להם את הטופס מעיינים בו. זמבי ישב בשולחן ממול או משהו כזה. קיבלתי שיחת טלפון, יצאתי לדקה שתיים, נכנסתי חזרה ראיתי שהם עדיין לא סיימו. נכנסתי שניה לאוטו, איריס יצאה עם הטופס החתום, והיו שם ארבעת האנשים האלה, שזה אומר זמבי, מזכירה, אורן וניר ורדי שהיו עדים לחתימתו של אורן אהרון על הטופס" (עמ' 12 ש' 24 - עמ' 13 ש' 5). עת/2 נשאל הכיצד הוא מסביר את הסתירה לכאורה בכך שבעדותו הראשונה מסר שלא נפגש עם הנתבע 2 בעוד שבעדותו השנייה מסר שראה אותו. הנ"ל הסביר כי הנתבע 2 לא הוצג בפניו והוא יודע את שמו בדיעבד (עמ' 13 ש' 10-6). כמו כן נשאל עת/2 בדבר סתירה לכאורה ולפיה בעדותו הראשונה העיד שמסר את הטופס בפגישתו הראשונה בעסק, בעוד שבעדותו השנייה העיד כי מסר את הטופס דקות ספורות לפני שנחתם. עת/2 חזר בתשובתו על עדותו בדבר ההתרחשות באותו יום נטען ולמעשה לא סיפק הסבר לסתירה. 18. עת/1 זמבי הצהיר בסעיף 6 לתצהירו כדלקמן: "זכור לי היטב כי בתחילת חודש יוני 2012 קיבלה החברה טופס ערבות אישית מהתובעת. נכחתי בחדר בשעה שאורן אהרון חתם על טופס הערבות האישית לאראל אריזות בע"מ, נספח "ב" לכתב התביעה והוסיף עליה את החותמת של החברה". בעדותו בדיון ההוכחות מיום 12/1/14 מסר עת/1 את הגרסה הבאה (עמ' 7 ש' 30-20): "ת: הוא נתן למזכירה את הטופס. ש: והמזכירה החתימה את אורן? ת: כן. ש: אתה לא ראית את הטופס הזה? ת: לא, לא קראתי אותו. ש: יכול להיות מצב שאור הגיע, ולמעשה, הביא לה טופס, אולי אפילו מסמך שהוא לא המסמך הזה, והוא חתם והלך. אתה לא ראית את הטופס עצמו לגופו. לא ראית שזה טופס פתיחת לקוח, וערבות אישית. ת: לא ראיתי את הטופס. אבל אור ביקש ממני להחתים על טופס פתיחת לקוח בערבות אישית, באותו המעמד שהוא הגיע, ואני הפניתי אותו לאורן. לא נגעתי בטופס. לא החזקתי אותו ביד. אך זו הייתה המטרה של הגישה של אור לאורן, כדי להחתימו על הטופס הזה כנראה". בנוסף נשאל עת/2 האם נערכה פגישה קודמת בנוכחות ורדי, עת/1 ו- עת/2 והשיב בשלילה (עמ' 11 ש' 25-23). 19. לאחר שעיינתי בעדויות ובמסמכים שהוצגו בפניי, הגעתי למסקנה כי התובעת לא הוכיחה את הטענה שמסמך "פרטי לקוח וערבות אישית" אכן נחתם בנסיבות הנטענות על ידי שני עדיה, וזאת מהטעמים הבאים: א. עת/2 טען בעדותו הראשונה, כי השאיר את הטופס במשרדי הנתבעת 1 במעמד הפגישה הראשונה שערך עם זמבי ועם ורדי וקיבל אותו חתום בפעם השנייה שהגיע למקום. בניגוד לכך הוא טען בעדותו השנייה כי הגיש הצעת מחיר, מסר את הטופס וקיבל אותו חתום והכל באותו המעמד. עת/2 נשאל לגבי הסתירה המפורשת ואולם לא מסר לה הסבר בתשובתו ולמעשה התעלם מהשאלה. ב. עת/1 סתר את עדותו הראשונה של עת/2 ושלל את קיומה של פגישה שבה השתתפו שניהם וורדי. ג. עת/2 סתר עצמו בשתי העדויות שמסר בשאלה האם פגש בנתבע 2. בעדותו הראשונה מסר שלא נפגש עמו ובשנייה מסר שראה אותו במקום. לא מצאתי הסבר של ממש במענה לשאלה שעימתה אותו עם הסתירה הנ"ל. ד. עת/1 העיד כי עת/2 ביקש ממנו להחתים את הטופס, שאז הפנה אותו אל הנתבע 2. הדברים אינם עולים בקנה אחד עם עדותו של עת/2 מיום 12/1/14 ולפיה הוא פנה למזכירה איריס שנטלה ממנו את הטופס. עת/2 לא הזכיר שפנה אל עת/1. ה. התרשימים שערכו עת/1 ו- עת/2 ביחס למשרדי הנתבעת 1 אינם דומים כלל. עת/1 שרטט שלושה שולחנות מקבילים (נ/1) בעוד שעת/2 שרטט את המשרד באופן שונה לחלוטין (נ/2). ו. עת/2 טען כי ורדי נכח במשרדים במעמד הגעתו ואף ישב עם הנתבע 2 למלא את הטופס. עת/1 לא הזכיר כלל את נוכחותו של ורדי במקום באותו המעמד. ז. הטופס המדובר נושא את התאריך 2/6/12 שחל ביום שבת בשבוע. תאריך זה מתנוסס על גבי הטופס פעמיים. אמנם אין זה מן הנמנע כי המדובר בטעות ואולם על פני הדברים עובדה זו סותרת את הטענה כי הטופס נחתם במהלך יום עבודה במשרדי הנתבעת 1. ח. התובעת לא הזמינה לעדות את ורדי ואת איריס המזכירה, על מנת שיתמכו בעדויותיהם את גרסתו של עת/2. המדובר בעדים הרלוונטיים מבחינתה של התובעת להוכחת גרסתה. הכלל הוא שאי העדת עד מהותי ורלוונטי, אשר יש בעדותו כדי להביא לגילוי האמת, יוצרת הנחה שדבריו היו עלולים לערער את גרסתו של הצד שהיה אמור להזמינו ולא עשה כן. גרסת הנתבע 2 20. הנתבע 2 העיד כי לא פגש מעולם את עת/2 (עמ' 17 ש' 17). בנוסף הוא העיד כי עם מכירת מניותיו בנתבעת 1 פנה לספקים שמולם חתם על ערבות אישית והודיע להם על עזיבתו את העסק (עמ' 2 ש' 24-23 ; עמ' 21 ש' 30 - עמ' 22 ש' 2). 21. לשאלת בית המשפט הודה הנתבע 2, כי אם היה מתבקש לחתום על הטופס בתחילת חודש יוני 2012, הרי שלא היה מתנגד לכך. 22. מצאתי את עדותו של הנתבע 2 מהימנה בעניין זה ואף הגיונית. העובדה שהנתבע 2 אינו מכחיש חתימה על טופסי ערבות אישית לספקים אחרים אשר בגינם הוא גם נתבע (עמ' 2 ש' 24-23), מראה כי לא התנער מחתימתו אלא רק במקרה זה. אף תשובתו הכנה לשאלת בית המשפט ביחס לשאלה האם היה חותם אילו היה נדרש לכך מעידה על עדות אמת. התרשמתי כי הנתבע 2 אכן משוכנע בכך שלא חתם על טופס הערבות האישית של התובעת. האופן שבו יש להחתים טופס ערבות אישית 23. לעניין זה העיד עת/2 בחקירתו הנגדית כך (עמ' 13 ש' 31-26): "ש: כשקיבלת את הטופס הזה, אתה מציין שאתה מחתים על ערבויות אישיות, האם מר אורן אהרן שלטענתך חתום עם תעודת זהות, האם הוא הציג בפניך תעודת זהות ? ת: לא, הוא לא הציג את עצמו בפניי, ולא הראה לי תעודת זהות. אם אני מחתים מישהו, ואני עד לזה, אני חותם במקום המתאים לכך בטופס, במידה והוא הציג בפני תצלום של תעודת זהות. ש: זיהית או לא זיהית אותו ? ת: הוא לא הציג את עצמו בפניי, ברגע זה אני מזהה את פניו". 24. עת/2 עצמו מעיד על הנוהל הנכון שלפיו יש להחתים ערב בערבות אישית. הנכון הוא שהיה על התובעת לשלוח נציג מטעמה אשר ייפגש עם הערב, יזהה אותו באמצעות תעודת זהות ויצפה בו כשהוא חותם על המסמך. 25. עת/2, שהוא נציגה של התובעת, לא פעל באופן הנכון ומכאן שאין הוא יכול להעיד עדות ישירה מי בדיוק חתם על הטופס. התובעת התנהלה בעניין זה באופן לא זהיר ואין לה אלא להלין על עצמה. טענה נוספת חלופית - חתימה על ידי מורשה 26. התובעת העלתה בסיכומיה טענה כי הפסיקה הכירה בקיומו של מצג הרשאה ונקבע שאם השולח יצר מצג אובייקטיבי של הרשאת השלוח, הרי שרואים את פעולת השלוח כפעולת השולח, למרות שהשולח לא הסמיך את השלוח לבצעה. 27. הנתבע 2 התנגד לטענה וטען כי המדובר בהרחבת חזית. על כך השיבה התובעת כי הנתבע 2 עצמו טען בסעיף 13 לכתב הגנתו, אשר נתמך בתצהירו, כי ורדי ו/או זמבי חתמו בשמו ובלי ידיעתו על הערבות האישית כלפי התובעת. 28. דעתי כדעת הנתבע 2 שהמדובר בהרחבת חזית המחלוקת. התובעת טענה מפורשות בכתב התביעה כי הנתבע 2 חתום אישית על כתב הערבות ולא הזכירה במילה טענה של חתימה על ידי שלוח. בהתאם לכך אף העדויות והראיות לא עסקו בטענה זו. הנתבע 2 טען בכתב הגנתו לחשד כי אחר חתם בשמו ואולם לדעתי אין בכך כדי לפתוח פתח לטענה חדשה בשלב הסיכומים. 29. למעלה מן הנדרש, ניתן לדחות את הטענה גם לגופה. למעשה אין כל מחלוקת כי הנתבע 2 לא הרשה לאחר לחתום בשמו על המחאות של הנתבעת 1 או על כתבי ערבות. עת/1 העיד כי מעולם לא חתם בשמו של הנתבע 2, שהיה מורשה החתימה היחידי מטעם הנתבעת 1 (עמ' 9 ש' 3). על מנת להוכיח כי הנתבע 2 יצר כלפי התובעת מצג ולפיו החותם הוא שלוח מטעמו, היה על התובעת לכל הפחות לטעון מיהו אותו שלוח. התובעת טענה בתוקף לאורך כל ההליך כי הנתבע 2 חתם בעצמו על המסמך ולא הציגה חלופה. ככל שהתובעת מייחסת כעת את החתימה ל- עת/1, הרי שהנ"ל שלל זאת בעדותו. ככל שהיא מייחסת את החתימה לורדי, הרי שלמצער היה עליה לזמנו למתן עדות. סיכום 30. התובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כי הנתבע 2 הוא זה החתום על טופס הערבות האישית כלפיה. 31. חוות דעת הגרפולוג מטעם בית המשפט, הסתירות הפנימיות בעדותו של עת/2, הסתירות בין גרסאותיהם של עת/1 ו- עת/2, אי זימונם לעדות של עדים רלוונטיים על ידי התובעת ועדותו המהימנה של הנתבע 2 - כל אלה מביאים דווקא למסקנה ההפוכה כי הנתבע 2 לא חתם על המסמך. 32. בהיעדר חתימה של הנתבע 2 לא ניתן לחייבו בערבות אישית ודינה של התביעה כנגדו להידחות. 33. הטענה החלופית לעניין יצירת מצג הרשאה היא בבחינת הרחבת חזית אסורה. כך או כך, התובעת לא הצליחה להוכיחה. 34. במהלך הדיון עלו עניינים שונים אשר לא ראיתי לנכון לדון בהם מטעמים של חוסר רלוונטיות - טענות המרמה של הנתבע 2 כלפי ורדי וזמבי, החשבוניות שיצאו על שמה של חברת "לשד צנובר מעדנות" בע"מ ועוד. 35. יש לזכור כי התובעת היא צד תם לב אשר סיפק לנתבעת 1 סחורה ולא זכה לקבל ממנה תמורה. דחיית התביעה כנגד הנתבע 2, בעליה של הנתבעת 1 בעת הרלוונטית, יוצרת תחושת אי נוחות ואולם זוהי משמעותו של מסך ההתאגדות בתאגיד המתנהל כחברה בע"מ. 36. בנסיבות אלו ועל אף דחיית התביעה, לא ראיתי לנכון לחייב את התובעת בהוצאות כלפי הנתבע 2.ערבות אישיתערבות