טענה כי השיק אינו בכתב ידה ואינו חתום על ידה

טענה כי השיק אינו בכתב ידה ואינו חתום על ידה ב"כ התובעת מסר בכתב את הסכמתו ליתן לנתבעת רשות להתגונן וזו ניתנה בהחלטה מיום 3.6.13. בהסכמת הצדדים, מונה מומחה מטעם ביהמ"ש, מר אמנון בצלאלי (להלן: המומחה) לבדיקת חתימת הנתבעת על השיק, ונקבע כי חוות דעתו תהווה ראיה במכלול הראיות (ר' החלטת מינוי מיום 12.6.13). בחוות דעתו, אשר הוגשה לתיק ביהמ"ש ביום 11.11.13, קבע המומחה: "לא מצאתי זהות בין חתימת המושך בשיק א הנ"ל שבמחלוקת והחתימה "נוגה ויזל" שבמסמך אישור הקבלה ב הנ"ל לבין הדוגמאות ע"ש נוגה ויזל שקיבלתי לבדיקה". עיקר טענות התובעת התובעת לא הגישה תצהיר ואף לא התייצבה לדיונים. בנה, מר מיקי בן יוסף (להלן: מיקי), מסר תצהיר מטעמה. מיקי טען בתצהירו כי ביום 15.10.12 קיבל מידי מר אמיר אלקסלסי (להלן: אלקסלסי) את השיק לפקודת התובעת. עם השיק מסר אלקסלסי למיקי כתב התחייבות חתום לכאורה ע"י הנתבעת לפיו השיק נמסר לידיו של מיקי וכי הנתבעת קיבלה את התמורה עבור סכום השיק בדמות עבודה שביצע אלקסלסי (כתב ההתחייבות צורך כנספח א' לת.ע.ר. מיקי). מיקי הצהיר כי עובר לקבלת השיק שוחח באופן אישי עם הנתבעת שאישרה כי היא חתומה על השיק וכי אין כל בעיה עם השיק אשר יפרע בחשבונה. מיקי טען כי לא היה מפקיד את השיק לולא הסכמתה והתחייבותה החד משמעית של הנתבעת, שהינה עו"ד במקצועה, כי לשיק כיסוי. השיק הופקד בחשבונה של הנתבעת ביום 23.11.12 אך הוחזר בשל הוראת ביטול (הודעת החזרת השיק צורפה כנספח ב' לת.ע.ר. מיקי). לאחר בירור שביצע הסתבר למיקי כי ביום 23.10.12 ביקשה הנתבעת לבטל 20 שיקים שונים מטעמה, בהם השיק נשוא התביעה. עיקר טענות הנתבעת הנתבעת טוענת כי בתאריך שאינו ידוע לה, אבד פנקס המחאות שהוצא מחשבונה. ביום 23.10.12 פנתה לסניף הבנק בו מתנהל חשבונה והודיעה כי פנקס ההמחאות אבד. לכן, ביקשה לבטלו וכך נעשה ע"י הבנק (נספח 1 לתע.ר. נתבעת). ביום 29.11.13 או בסמוך לכך, קיבלה הנתבעת מכתב התראה מב"כ דאז של התובעת ובו נדרשה לשלם את השיק. אז פנתה הנתבעת טלפונית אל ב"כ התובעת ומסרה לו כי מדובר בגניבה וזיוף וכי תוגש תלונה במשטרה. הנתבעת מסבירה כי בעקבות פניית ב"כ התובעת, הבינה כי אין מדובר באבידה אלא בגניבה וזיוף ולכן הגישה תלונה למשטרת ישראל (תלונה בדבר זיוף מיום 5.12.12 צורפה כנספח 3 לת.ע.ר. נתבעת). מאוחר יותר קיבלה הנתבעת טלפון ממחלק ההונאה של משטרת ירושלים. כשהגיעה למשטרה, התברר לנתבעת כי החשוד בגניבה ובזיוף הינו אלקסלסי ואף נערך בין השניים עימות במהלכו הודה אלקסלסי כי רשם את כל הפרטים על השטר, למעט החתימה. בנוסף, נערך עימות בין הנתבעת לבין בנה של התובעת. בשנים 2011-2012 שכרה הנתבעת דירה בקרית אונו יחד עם בן זוגה יצחק אויבן (להלן: אויבן). אויבן הכיר את אלקסלסי אשר נהג להגיע לדירה בתדירות גבוהה והיה כבן בית. בתקופות בהן לא גרה בדירה, אלקסלסי התגורר עם אויבן. בשנים 2012-2013 שכרה הנתבעת דירה ברחובות ואויבן התגורר עימה. גם לשם אלקסלסי היה מגיע בתדירות גבוהה והיה כבן בית. הנתבעת טוענת כי אינה חתומה על השיק ועל שטר ההתחייבות מעל השיק וכי כל הכתוב במסמכים אלה אינו בכתב ידה. בהמשך הגישה הנתבעת תצהיר נוסף בו העלתה טענה נוספת לפיה מיקי עוסק בפריטת שיקים ובמתן הלוואות וכי השיק דנן ניתן במסגרת עסקת נכיון שביצע מיקי. לכן, מדובר בהלוואה חוץ בנקאית, אולם מיקי לא עמד בתנאי חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג-1999, וגם מטעם זה יש לדחות את התביעה. דיון והכרעה מטעם התובעת העיד מיקי. הוגש מטעם התובעת תצהיר של אלקסלסי אולם זה לא התייצב לישיבת ההוכחות ולא נחקר על תצהירו. לכן, תצהירו נמחק בזאת. מטעם הנתבעת העידה הנתבעת בעצמה. חתימה על שטר הינה תנאי לחבות שטרית (סעיף 22(א) לפקודת השטרות). אם מתברר כי החתימה על השטר מזוייפת, נחסמת התביעה השטרית כלפי מי שנחזה כחתום (סעיף 23 לפקודת השטרות). ר' בעניין זה ש. לרנר, דיני שטרות, מהדורה שניה, 1999, ע' 407-411. חתימה על שטר היא חלק מעילת התביעה. כאשר הנתבע מכחיש את חתימתו על השטר, על התובע מוטל הנטל להוכיח כי הנתבע הוא שחתום על השיק שכן, נטל השכנוע להוכחת כל מרכיבי התביעה מוטל על התובע (ע"א 232/77 יעקב רוזנברג נ' עמנואל אברהמוף, פ"ד לב(2), 197, ע' 201-202, המ' (ת"א) 7610/84 כפרית תעשיות פי.וי.סי נ' אנדרי ביטון ואח'; ע"א 5293/90 בנק הפועלים בע"מ נ' שאול רחמים בע"מ ואח', פ"ד מז(3), 240, 261; רע"א 3059/91 עזבון המנוחה חיה לאה רינסקי ז"ל נ' ג.מ.ה שיק בע"מ ואח'). בע"א 5293/90 בנק הפועלים נ' שאול רחמים, פ"ד מז (3) 240, נדונו שלוש דרכים עיקריות להוכחת חתימה כחתימתו של פלוני. האחת, באמצעות עדות ישירה. דהיינו, עדות החותם או מי שהיה עד לחתימה. השניה, באמצעות השוואת החתימה השנויה במחלוקת לחתימה הידועה כאמיתית, תוך התחקות אחר נקודות הדמיון והשוני ביניהן. למשל, באמצעות חוו"ד מומחה לכתבי יד. השלישית, עדות של מי שמכיר היטב את כתב היד או החתימה השנויים במחלוקת ומעיד על מידת התאמתן למסמך הנדון. בענייננו וכאמור, מונה בהסכמת הצדדים מומחה מטעם ביהמ"ש אשר קבע בחוות דעתו כי החתימה על השיק אינה חתימת הנתבעת. לא מצאתי ממש בטענת ב"כ התובעת כי חוות דעת המומחה אינה מהווה ראיה בתיק ביהמ"ש. כאמור, עסקינן במומחה מטעם ביהמ"ש שמונה בהסכמת הצדדים. בהחלטת המינוי נקבע כי חוות הדעת תהווה ראיה במכלול הראיות. ב"כ התובעת שלח למומחה שאלות הבהרה ובתשובותיו חזר המומחה על עיקר האמור בחוות הדעת. אף אחד מהצדדים לא ביקש לחקור את המומחה על חוות דעתו. משכך הם פני הדברים, לא מצאתי לסטות מהאמור בחוות הדעת. מעבר לכך, מיקי העיד כי לא ראה את הנתבעת חותמת על השיק ועל כתב ההתחייבות (ע' 16 ש' 8-9, ע' 19 ש' 18). מיקי העיד כי קיבל את השיק מאלקסלסי כשהוא חתום. כמו כן, העיד כי כתב בעצמו את כתב ההתחייבות, מסר אותו לאלקסלסי ומאוחר יותר קיבל אותו כשהוא חתום. בעניין זה, התובעת הגישה תצהיר של אלקסלסי, אולם זה לא התייצב לישיבת ההוכחות ונמנע מלהיחקר על התצהיר בחקירה נגדית. כלל ידוע הוא כי צד להליך אשר בוחר שלא להעיד עד אשר יכול לשפוך אור על הפרשה, הדבר עומד לחובתו ומקים הנחה שאילו העד היה נחקר בחקירה נגדית, היה מוסר גרסה לרעתו של הצד שנמנע מלהביאו (ר' ע"א 548/78 שרון נ' לוי, פ"ד לה (1) 736, ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ, פ"ד מד(4) 595). לאור המפורט מעלה, אני קובעת כי הנתבעת אינה חתומה על השיק נשוא התביעה ואף לא על כתב ההתחייבות. טוענת התובעת כי יש לחייב את הנתבעת בשיק מכח סעיף 92(א) לפקודת השטרות לפיו: "מסמך או כתב הטעונים לפי פקודה זו חתימה של אדם, אין צורך שיחתום עליהם בידו הוא אלא די להם בחתימתו שנכתבה ביד אדם אחר בהרשאתו או על פיה או בחותמו שהוטבע עליהם בידי עצמו או בהרשאתו". הנטל להוכיח הרשאה רובץ על הטוען לקיומה "המסתמך על החתימה ותובע על פיה, חייב להוכיח כי ניתנה לאותו אדם הרשאה לחתום" (המ' (ת"א) 7610/84 כפרית תעשיות פי.וי.סי נ' אנדרי ביטון ואח'). בע"א 1286/90 בנק הפועלים בע"מ נ' ורד הלבשה ואח', פ"ד מח (5) 799 נקבע כי ישנם מספר מצבים עיקריים בהטלת חבות שטרית במסגרת הרשאה: "המקרה הראשון: אם שמעון שלוחו של ראובן, חותם על השטר "ראובן", הרי שמכוחו של סע' 92 לפקודה מוטלת חבות שטרית על ראובן במידה ושמעון פעל במסגרת ההרשאה... המקרה השני: שמעון, השלוח, חותם את שמו הוא ("שמעון") אך מוסיף - על פני השטר - כי הוא חותם את חתימתו כשלוחו של ראובן. סע' 25 (א) רישא הינו בעל תחולה על המקרה השני: " מי שחתם על שטר בתור מושך או מסב או קבל, והוסיף לחתימתו מילים המורות שהוא חותם בשם מרשה או מטעמו או בבחינת נציג, אינו חב על פי השטר חבות אישית". בשני המקרים הללו, איפוא, שמעון, השלוח, מופטר מחבות אישית והחבות השטרית היא כל כולה של ראובן השולח. המקרה השני הינו מקרה של "חתימה בתוקף הרשאה" לפי סע' 24 לפקודת השטרות. במקרה השלישי, חותם שמעון השלוח את שמו הוא ("שמעון") על השטר. כאמור, דיני השטרות אינם מכירים במוסד השליחות הנסתרת. החבות השטרית היא חבותו של שמעון בלבד. הוא רשאי להפרע במסגרת היחסים הפנימיים ביניהם מראובן השולח...". בענייננו, השיקים חתומים בשמה של הנתבעת. אולם, הוכח ברמה מספקת כי הנתבעת אינה חתומה על השיקים. בנסיבות העניין והראיות שהובאו לא הוכח כי הנתבעת נתנה לאלקסלסי או לכל אחד אחר הרשאה לחתום על השטר. הנתבעת העידה כי סברה שאבד לה פנקס שיקים. לכן, שלחה לבנק הודעה על ביטול פנקס השיקים. יותר מאוחר, בעקבות פניית ב"כ התובעת, התברר לנתבעת כי השיק דנן נחתם ע"י מאן דהוא ולכן הסיקה כי מדובר בגניבה וזיוף והגיש תלונה מתאימה למשטרה. אז גם הוזמנה למשטרת ישראל, נערך עימות בינה לבין אלקסלסי ובינו לבין מיקי וכך הסיקה הנתבעת כי השיק נגנב ע"י אלקסלסי אשר זייף את חתימתה על השיק. מדובר בהתנהלות הגיונית ומתבקשת עת אדם לא מוצא פנקס שיקים. התמיהות שניסה ב"כ התובעת להסיק בעניין זה מעדותה של הנתבעת אינן ממשיות ואין בהן דבר. אין במסכת זו כל אינדיקציה או ראיה המלמדת על הרשאה שנתנה הנתבעת לאלקסלסי, בוודאי לא על תרגיל "עוקץ", כטענת התובעת. למעלה מן הצורך אציין כי גם אם ניתנה הרשאה כאמור, הרי שמדובר בשליחות נסתרת שאינה מוכרת בדיני השטרות (ע"א 4294/90 עזבון המנוחה חיה לאה רינסקי ז"ל נ' רחמני ושות' מימון בע"מ, פ"ד נ(1) 453). עוד יצויין כי, בניגוד לטענתו של מיקי בתצהיר כי שוחח בטלפון באופן אישי עם הנתבעת שאישרה את חתימתה על השיק והתחייבה כי השיק יכובד, בעדותו טען כי התקשר לטלפון של הנתבעת אך שוחח עם גבר אשר מסר לו את האמור (ע' 17). מכאן, שאף ההתחייבות האישית הנטענת בע"פ אינה של הנתבעת. משהתברר כי לא ניתנה כל התחייבות אישית ע"י הנתבעת, ובהתחשב באמור בסעיף 4 לת.ע.ר. מיקי לפיו לולא הסכמתה והתחייבותה החד משמעית של הנתבעת לא היה מפקיד את השיק, נשמט הבסיס הנטען להפקדת השיק. טענה נוספת שטען ב"כ התובעת בסיכומים היא כי הנתבעת התנהלה ברשלנות בשמירת פנקס השיקים (ר' בענין זה עדות הנתבעת בע' 9 ש' 24-27) ולכן יש לחייבה לשלם את סכום השיק. אכן, ראוי לנהוג משנה זהירות ואחריות בשמירה על שיקים. עם זאת, גם מקום שהנתבע אינו מקפיד לשמור השיקים במקום מסויים, ספק רב אם בנסיבות הענין הדבר מקים עוולת רשלנות על יסודותיה ורכיביה כלפי התובעת. יתר על כן, עילת התביעה דנן הינה שטרית ולא נזיקית. בהקשר זה אציין כי אף לא מצאתי כל רלוונטיות לטענות שנטענו ביחס לאויבן, בן זוגה של הנתבעת בעת הרלוונטית. כך גם לא מצאתי ליחס משקל כלשהו לחובת הנתבעת באי הבאת אויבן לעדות, מקום שהנטל להוכחת החתימה וההרשאה מוטל כל התובעת וזו לא עמדה בו. למען לא יצא הנייר חסר ומעבר לאמור, מצאתי להתייחס בקצרה לסתירות המהותיות והקשיים הרבים בגרסתו של מיקי אשר לא מאפשרות לבסס עליה ממצא. כאמור, מיקי טען בתצהירו כי קיבל את השיק מאלקסלסי לפקודת התובעת. מיקי לא טען בתצהירו דבר אודות תמורה אשר הוא או התובעת נתנו בגין השיק. והנה בחקירתו טען כי פרט את השיק אצל פורט שיקים והפקיד את הכסף בחשבון של אימו, לה היה חייב כספים (ע' 15 ש' 18-19). מעבר לכך שמדובר בטענות שלא נטענו בתצהיר, אלא לראשונה בחקירה הנגדית, הטענות נטענו באופן כללי ולא הובאה כל ראיה להוכחתן. לא הוצגה כל ראיה לקיומו של חוב של מיקי כלפי התובעת. הטענה אף עומדת בניגוד לטענה אחרת של מיקי בחקירתו לפיה שם התובעת נרשם בשיק כנפרעת כיוון שלמיקי עצמו, אשר קיבל השיק מאלקסלסי, אין חשבון בנק על שמו והוא מנהל את ענייניו הכספיים באמצעות חשבון הבנק של אמו, התובעת (ע' 15 ש' 6-19). גם הטענה כי פרט את השיק נטענה לראשונה בחקירה הנגדית ולא הוצגה כל אסמכתא לפריטת השיק. אם אכן השיק נפרט, לא ברור כיצד ומדוע הגיע חזרה לידיו שלו או לידיה של התובעת. גם טענת מיקי כי נהג להלוות כספים לאלקסלסי, חברו לעבודה, נטענה לראשונה בחקירה ולא נתמכה בראיה כלשהי. מיקי העיד כי טרם שקיבל את השיק פיזית לידיו, נמסר לו עותק ממנו בפקס (ע' 18 ש' 7-8: "יכול להיות שאמיר שלח לי בפקס את השיק שאבדוק את זה ב-BDI אם אני יכול לעזור לו"). הבדיקה ב-BDI העלתה כי 20 שיקים מחשבונה של הנתבעת בוטלו. אם כך, לא ברור מדוע בכ"ז קיבל את השיק ונתן תמורה לאלקסלסי על סמך השיק האמור? התנהלות זו מעלה ספקות כבדים באשר לתום ליבו של מיקי בכל הנוגע לשיק האמור ולמתן תמורה כלשהי בגין השיק, בשלב כלשהו, בין על ידו ובין על ידי התובעת. לאור האמור מעלה, לא מצאתי להרחיב בטענת הנתבעת אודות הלוואה חוץ בנקאית. אחזור ואציין כי לא ניתן היה לחלץ ממיקי גרסה ברורה ועקבית אודות נסיבות מסירת השיק אליו ומהי התמורה שניתנה בגינו, אם בכלל. סוף דבר, התובעת לא הוכיחה כי הנתבעת חתומה על השיק. התובעת לא הוכיחה את טענת ההרשאה. מעבר לכך, בגרסת עד התובעת עלו סתירות מהותיות רבות והכל כמפורט מעלה. אשר על כן, אני דוחה את תביעה. אני מחייבת את התובעת לשלם לנתבעת את חלקה בשכ"ט המומחה מטעם ביהמ"ש כפי ששולם, כנגד קבלה. כמו כן, אני מחייבת את התובעת לשלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך 4,500 ₪. תיק הוצל"פ 01-18952-13-6 יסגר. זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי תוך 45 ימים. שיקים