קיבלתם זימון למשפט תעבורה בבאר שבע ? מתלבטים אם לפנות לעורך דין תעבורה ? אתם לא לבד

##האם להימנעות מלהתייעץ עם עורך דין תעבורה בבאר שבע יש מחיר ? ## רבים שואלים את עצמם האם מומלץ להתמודד עם עבירות תעבורה בבאר שבע ללא עורך דין ? כאשר אדם חשוד בעבירת תעבורה ונמצא לפני חקירה במשטרה או חמור מכך, אם כבר הוגש נגדו הגשת כתב אישום, השאיפה שלו, מטבע הדברים, תהיה לשכור עורך דין תעבורה "הכי טוב בארץ". מרבית הנאשמים שהחליטו לבחור באופציה של "עורך דין תעבורה זול" - כלומר לייצג את עצמם...ולא להיות מיוצגים על ידי עורך דין מומחה לתעבורה בבאר שבע , מצאו את עצמם מתמודדים עם סיטואציות שהם לא מבינים כראוי.

 

באיזה שלב פונים לעורך דין תעבורה בבאר שבע ?

מומלץ לפנות לעורך דין לענייני תעבורה בבאר שבע בהקדם האפשרי, על מנת לקבל ייעוץ משפטי, הדרכה ובסופו של דבר ייצוג. לא כל עבירת תנועה מסתיימת בקנס כספי זניח, ישנן עבירות שהעונש עליהן הוא שלילת רישיון נהיגה לתקופה ארוכה ואף מאסר בפועל. התייצבות לדיון בבית משפט תעבורה יכולה להיות חוויה לא נעימה, הכרוכה בלחץ נפשי ומתח ועלולה להסתיים במפח נפש. ייצוג על ידי עורכי דין מומחים לדיני תעבורה בבאר שבע כבר מהשלב הראשוני, ולא רק בשלב של ערעור תעבורה, יכול להוות את הגורם מכריע בין קבלת עונש חמור, עונש קל או זיכוי מוחלט.

 

איך לבחור עורך דין תעבורה בבאר שבע ?

אנו מאמינים כי לקוח ש"עשה שיעורי בית" ולמד לעומק על סוג עבירת התעבורה הרלוונטית לגביו, יפיק תועלת רבה יותר מהייעוץ עם עורך הדין ואף את סיכויי ההצלחה בתיק. אי לכך, העמדנו לרשותכם פלטפורמה משפטית ייחודית בנושא דיני תעבורה בבאר שבע , המורכבת מספרות מקצועית, מקבץ פסקי דין והחלטות שניתן לאתר בקלות באמצעות ##מערכת חיפוש פנימית מהמתקדמות בעולם##, שתיתן לכם מענה מלא, מקיף ומקצועי תחת קורת גג אחת. לרשימת הפוסטים המלאה - 🔍 עורך דין תעבורה באר שבע מומלץ לקרוא בעיון על שלל בסוגיות בתחום דיני תעבורה בבאר שבע , הרלוונטיות עבורכם במדריך משפטי זה, ואף אל פי שהמידע אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי, אין ספק כי תפיקו ממנו תועלת רבה. לרשימה המלאה - 🔍 נהיגה בשכרות🔍 מהירות מופרזת🔍 שלילת רישיון נהיגה🔍 זכות קדימה🔍 נהיגה ללא ביטוח🔍 נהיגה ללא רישיון🔍 נסיעה באור אדום🔍 סטיה מנתיב / עקיפה🔍 אי ציות לתמרור🔍 שמירת מרחק🔍 תאונה מאחור🔍 פניית פרסה🔍 כללי נסיעה בכיכר 

דוגמאות

##(1) זיכוי מעבירת תעבורה של אי ציות לשוטר בבאר שבע## פסק דין זה מתייחס למקרים בהם מואשם הנאשם בעבירה של אי קיום הוראות קצין משטרה, מקרה בו הוא מואשם בעבירה של נהיגה במהירות מופרזת, והכל בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 20.9. 00 לשמוע את הראיות ביחד. מדובר בשני דיווחי תנועה שנרשמו נגד הנאשם בקשר לאותו אירוע. לאחר שמיעת הראיות, אני מודיע על זיכוי הנאשם מחמת הספק. בית המשפט עושה את דרכו מדי יום לבית המשפט באותו קטע כביש ונכח לראות כי אבן 201 ק"מ נמצאת מול צומת להבים בסמוך לתחילת שדרת עמודי תאורה לפני הצומת וכי צומת להבים הוא 200 ק"מ משם ואילו הכניסה לבאר שבע היא ליד ק"מ 188 רק לאחר שהנאשם נעצר בכניסה לבאר שבע. למרות עדותו של השוטר לפיה שמר על קשר עין עם רכבו של הנאשם (לפחות על פי רישומו בדו"ח), כל מי שנוסע באותו קטע דרך שאורכו 11 ק"מ לפחות עד להיכנס לעיר באר. שבע רואה כי לא מדובר בכביש ישר וכי קשה לראות כיצד השוטר שמר על קשר עין עם רכבו של הנאשם וציין כי הוא לא היה קרוב אליו מאחור אלא רק לאחר שרכבו של הנאשם עבר לידו, שוטר נכנס למכונית והחל לנסוע אחריו. ##הכרעת בית המשפט:## מהסיבות שצוינו לעיל, החלטתי כאמור לזכות את הנאשם. ##(2) נסיעה באור אדום בבאר שבע## בפסק הדין במקרה זה נאשם הנאשם כי ביום 26.1.00 בשעה 11.11 בצומת הרחובות מקס נורדו וחיים יהיל בבאר שבע, בעת שנהג ברכב טנדר, הוא לא ציית לרמזור אדום ברמזור כשפנה ימינה בניגוד לרמזור אדום לכיוון הנסיעה, עבירה לפי תקנה 22. זהו דו"ח מסוג משפט, בו הנאשם ביקש להישפט בבית המשפט. עדותו של המתנדב הייתה אמינה בפני בית המשפט, ולמעשה מלבד השאלה המהותית האם הנאשם פנה ימינה לעומת הרמזור, מרבית עובדות המקרה היו כמעט פה אחד, למעט אולי שאלת התחנה הסופית של הנאשם. . מתנדב זה לא הגיע להעיד משום שעזב את העיר באר שבע לכתובת לא ידועה בירושלים, אך בהיעדר כל בקשה לדחיית המשפט לאיתורו, נשמעה רק עדות המתנדב והנאשם. במקרה הזה. ##הכרעת בית המשפט:## מכל האמור לעיל, ולאחר שבית המשפט מזהיר את עצמו כי מדובר בעדות פרטנית, אני מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו במקרה זה. ##(3) נהיגה בפסילה בבאר שבע## הנאשם הועמד לדין בגין שני סעיפי נהיגה תוך פסילה. האישום הראשון בגין נהיגה ברכב ב- 22 באוגוסט 2003 ברחוב שיבת ציון בירושלים והאשמה השנייה מיום 25 באוגוסט 2003 כאשר נטען כי הנאשם נהג ברכב ברחוב קינג ג'ורג ', בפרשת באר שבע - דו"ח מהירות מיום 2 באפריל 2002 - הנאשם הורשע במהירות מופרזת של 170 קמ"ש כאשר המהירות המותרת היא 70 קמ"ש ונפסל בהיעדרו למשך 10 חודשים (בנוסף הוטל פסילה קנס ומותנה). בעניין הפסילה בפרשת באר שבע, אמר הנאשם "לא קיבלתי הודעה ואף בן משפחה לא קיבל הודעה על כך." ##הכרעת בית המשפט:## אני מרשיע את הנאשם בשתי האישומים בגין נהיגה בפסילה. אני מזכה את הנאשם מחמת הספק, מהאישום בדבר מתן שם בדוי הכלול באישום הראשון. ##(4) אי ציות לתמרור בבאר שבע## נגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין ביצוע עבירות של נהיגה בפזיזות, אי עמידה בתמרור בגיל 48 (אי מתן זכות במעגל תנועה) בניגוד לתקנה 22 (א) ואי מסירת פרטים בניגוד. לתקנה 145 (א) לתקנות התעבורה. ביום 22.11.09 הכחיש הנאשם באמצעות בא כוחו בעובדות 3 ו -5 לכתב האישום ובכך למעשה הכחיש את אחריותו לגרימת התאונה ואת העובדה שעזב את מקום התאונה מבלי להשאיר פרטים כדין לנהג המעורב. . כאשר החלו להישמע הראיות בתיק ולאחר סיום פרשת התביעה, שינה הנאשם את תגובתו לכתב האישום במהלך פרשת ההגנה וחזר בו מהכפירה שלו למעשה 3 מכתב האישום. היא המשיכה מזירת התאונה לתחנת באר שבע, שם פגשה את השוטר שקיבל את תלונתה בכתב בצורה מסודרת. מדובר בעד שיזם את הפנייה למשטרה הן בזירת התאונה והן בתחנת משטרת באר שבע. ##הכרעת בית המשפט:## מכיוון שהנאשם עצמו הודה בכל שאר העובדות בכתב האישום, אני קובע כי המדינה הוכיחה את כל העובדות בכתב האישום מעבר לכל ספק סביר ואני מחליט להרשיע את הנאשם בביצוע כל העבירות המיוחסות לו בכתב האישום. ##(5) אי הפעלת מונה בבאר שבע## במקרה זה נאשם הנאשם בעבירות של אי-הפעלת מונה והתנהגות בלתי הולמת לנהג ציבורי. הנאשם בקשר לדרישת הנאשם לתשלום "4 ₪" מעבר לסכום שהמתלונן היה "מוכן" לשלם עבור הנסיעה. הנאשם אינו מכחיש שביצע את העבירות הקשורות לאי הפעלת המונה אך טוען כי מדובר ב"נוהג "שנקבע על ידי ציבור המטיילים בבאר שבע וכי סליל הפדיונות היומי כולל לא רק הסעת נוסעים אלא גם הסעת מצרכים וחפצים שונים לנוסעים. עצם קביעת מחיר הנסיעה שאינו כרוך בהפעלת המונה, שהיא הדרך היחידה שנקבעה ומוכרת בחוק לקביעת מחיר הנסיעה, מובילה - לעיתים - כמו במקרה זה למחלוקות ומחלוקות בין נהגי מוניות לנוסעים, אשר להגיש תלונות למשרד התחבורה. ##הכרעת בית המשפט:## אני מרשיע את הנאשם בעבירה בגין אי הפעלת מונה על פי צו חקיקה מס '1 באופן שביצע את המעשים המיוחסים לו בסעיפים 4 ו- 8 לעובדות כתב האישום וזיכיתי אותו מעבירה של התנהגות בלתי הולמת. על ידי נהג ציבורי.

 

תאונת דרכים במתחם "ביג" בבאר שבע - נזקי פח:

בפניי תביעות שהדיון בהם אוחד בתיקים הנ"ל, שהוגשו בגין אירוע תאונת דרכים, נזקי פח שאירע ביום 14.10.12. התובעת בתא"מ 43468-07-13, אופרייט ליס בע"מ (להלן: "אופרייט"), טענה, בתמצית, כי במועד האירוע רכב השייך לה חנה במקומו, כאשר לפתע הגיח רכב הנתבע 1, עומר (להלן: "עומר"), ופגע ברכבה וגרם לו נזקים. כן נטען כי לטענת עומר, רכבה של הנתבעת 2, הדס (להלן: "הדס") פגע ברכבו והדף אותו אל עבר רכב התובעת. בכתב הגנה מטעם עומר נטען, בתמצית, כי עת חנה רכבו בחניית מתחם "ביג" בבאר שבע, רכבה של הדס סטה מנתיב נסיעתו ופגע ברכבו והדף אותו אל עבר רכב "אופרייט". בכתב הגנה מטעם הדס ומנורה מבטחים ביטוח בע"מ, מבטחת רכב הדס (להלן: "מנורה"), נטען, בתמצית, כי הדס עצרה את רכבה בכניסה למתחם "ביג", ומשראתה שהדרך פנויה המשיכה בנסיעתה, אלא שאז התפרץ רכב מ.ר. מ4002 (רכב משטרה) אל תוך הצומת, התנגש בצד השמאלי האחורי של רכב הדס, והדף את רכבה אל עבר רכבו של עומר, אשר נהדף אל עבר רכבה של "אופרייט". הדס ו"מנורה" הגישו הודעת צד ג' (בתא"מ 43468-07-13) כלפי מר משה (להלן: "משה") וכן כנגד מבטחת רכבו, שהינו רכב בשירות המשטרה, ענבל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "ענבל"), בטענה שרכבו של משה פגע ברכבה של הדס, הדף אותו לעבר רכבו של עומר, וכתוצאה מכך רכבו של האחרון נהדף לעבר רכב "אופרייט". במסגרת הודעת צד ג' של הדס ו"מנורה" נטען, בין היתר, כי ל"מנורה" נגרמו הפסדים והוצאות בגין אירוע התאונה, והיא שילמה תגמולי ביטוח להדס, על פי חבותה לפי הפוליסה, וכן נגרמו לה חיובים כספיים נוספים, ולאחר ניכוי שווי שרידי הרכב, הרי שנזקיה מסתכמים לסך כולל של 26,453 ₪, ו"מנורה" מצאה לנכון להגיש תובענת שיבוב מכוח סעיף 62 לחוק חוזה ביטוח, התשכ"א-1961, במסגרת הודעת צד ג'. מטעם צדדי ג' הנ"ל, משה ו"ענבל", הוגש כתב הגנה, ובמסגרתו נטען, בתמצית, כי במועד האירוע, בשעה 20:40 בערך, נסע משה ברכב המשטרה בנסיעה ישרה בכביש באזור מרכז "ביג" בבאר שבע, כאשר לפתע הגיח מכיוון מתחם החנייה שבצד ימין, רכבה של הדס, חצה את הכביש מבלי לתת זכות קדימה, וחסם את נתיב נסיעתו של רכב משה. כן נטען שמשה ניסה למנוע את התאונה אך ללא הואיל וזאת לאור מרחק הבלימה הקצר שהותיר עבורו רכבה של הדס שהתפרץ לכביש. כתוצאה מכך הרכב שהיה נהוג על ידי משה פגע ברכבה של הדס, כאשר האחרונה עצרה לפרק זמן קצר ולפתע האיצה את רכבה, פנתה שמאלה, ופגעה ברכב אחר. בתביעה שהוגשה בתא"מ 48290-12-12 מטעם עומר כנגד הדס, טען עומר, בתמצית, כי במועד האירוע רכבו חנה באזור מתחם "ביג" בבאר שבע, כאשר רכבה של הדס סטה מנתיב נסיעתו, מסיבה שאינה ברורה לעומר, ופגע ברכבו של עומר וגרם לו לנזקים. בכתב הגנה מתוקן שהוגש מטעם הדס בתביעה הנ"ל חזרה אחרונה על עיקרי הטענות שפורטו בכתב ההגנה מטעמה בתובענה הנוספת. גם במסגרת תובענה זו הוגשה הודעת צד ג' מטעם הדס ו"מנורה", ותובענת שיבוב מטעם "מנורה", כנגד משה ו"ענבל", תוך שהמודיעים חזרו על טענותיהם שהועלו בהודעת צד ג', ו"מנורה" חזרה על טענותיה במסגרת תובענת השיבוב, כפי שנטען בתובענה הנוספת. משה ו"ענבל" הגישו כתב הגנה להודעת צד ג', ותובענה השיבוב, בתובענה זו, וחזרו על הטענות העיקריות שהעלו בכתב ההגנה מטעמם שהוגש בתובענה הנוספת, בשינויים מסוימים. ביום 30.01.2014 נערך בפני דיון הוכחות במעמד הצדדים ובאי כוחם, והצדדים הגישו סיכומים בכתב מטעמם אשר התמקדו בשאלת האחריות לקרות האירוע. אין מחלוקת בין הצדדים כי רכב "אופרייט" היה במצב של חניה ובעצירה מוחלטת, כאשר נפגע על ידי רכב עומר, אשר נהדף עליו, כתוצאה מכך שרכב הדס פגע בו (ע' 1, ש' 13-14). מטעם "אופרייט" לא הובאו עדים וזאת מהטעם שאין מחלוקת כי רכבה חנה במקום, ונפגע מרכב עומר. אין מחלוקת בין הצדדים כי רכב עומר היה במצב של חניה ובעצירה מוחלטת, כאשר נפגע על ידי רכב הדס. מטעם עומר הובא לעדות אחיו מחמוד, אשר הרכב היה בחזקתו במועד האירוע, שהעיד כי הרכב חנה במתחם "ביג" בבאר שבע, כאשר הוא וחברו עסקו בהתקנת מגבים ברכב, ולפתע שמע רעש של חבטה, ואז הסתובב וראה שרכב מסוג סובארו מתקדם לכיוונם, והוא וחברו קפצו לצד כדי להימנע מפגיעה. הרכב מסוג סובארו (הכוונה לרכב הדס) פגע ברכבו של עומר כאשר חזיתו הייתה בניצב לרכבו, וכתוצאה מכך רכבו של עומר נהדף לעבר הרכב שעמד מימינו (הכוונה לרכב "אופרייט"). מחקירתו הנגדית עולה שלא ראה את רכב המשטרה (רכב משה) שפגע ברכב הסובארו (רכב הדס), וכל שראה הינו את רכב הדס מגיע במהירות לכיוון רכבו של אחיו עומר, שחנה במקום, פוגע בו, והודף אותו לכיוון הרכב שחנה בסמוך. מעדותה של הדס, לגבי קרות האירוע, עולה כי במועד האירוע, בשעה 20:40 בערך, עת שררה חשכה, נסעה עם רכבה לכיוון מתחם "ביג" בבאר שבע, עצרה את רכבה באחת הכניסות למתחם, הסתכלה לצדדים, וידאה שנתיב התנועה ריק מרכבים, והתקדמה בנסיעה ישרה לכיוון מקום חניה שהיה פנוי ממול כיוון הגעתה, אלא שתוך כדי כניסה למקום החניה, שמעה חריקת בלמים בצד שמאל, ותוך זמן קצר חשה חבטה בדופן שמאל של רכבה, וכתוצאה מכך רכבה הסתובב לכיוון שמאל, ונהדף על הרכב של עומר שחנה בסמוך, והרכב של עומר נהדף לכיוון רכב נוסף שחנה בסמוך לו. כן העידה כי אמה הרימה את מעצור היד של רכבה, וטרם התאונה ראתה את מחמוד ואדם נוסף עוסקים בהחלפת מגבים ברכב הסמוך. מטעם הדס ו"מנורה" העידה הגב' זהבית צבי, אמה של הדס, שהייתה עמה ברכב בעת קרות האירוע, ומעדותה עולה כי טרם הכניסה למתחם "ביג", הדס עצרה את הרכב עצירה מוחלטת, הסתכלה לצדדים, הכביש היה פנוי לחלוטין, ואז התקדמה ישר לכיוון מקום חניה פנוי שהיה ממול לכיוון הגעתם, כאשר לפתע רכב פגע בצד האחורי שמאלי של רכב הדס, סובב אותו לכיוון שמאל, וכתוצאה מכך רכבה של הדס פגע ברכב שחנה בסמוך. כן העידה שהרכב הפוגע (רכב משה), פגע בתחילה בדלת האחורית שמאלית של רכב הדס, ולאחר שרכבה הסתובב לכיוון שמאל נגרמה פגיעה נוספת בדלת שליד הנהג ברכבה של הדס. משה העיד כי במועד האירוע נסע במהירות איטית במתחם "ביג" בבאר שבע מכיוון חנות "אייס" לכיוון החנות של "ביתילי", כדי לאסוף את אשתו העובדת בחנות זו, כאשר בהמשך נתיב נסיעתו הגיח לפתע רכבה של הדס מאחת הכניסות למתחם ביג, מצד ימין, תוך שהוא חוסם את נתיב תנועתו, ולכן משה לא הספיק לבלום את רכבו בזמן, והתנגש ברכבה של הדס, והאחרונה עצרה את רכבה לפרק זמן קצר של כשתי שניות, ולאחר מכן האיצה את רכבה, סובבה את רכבה שמאלה, ופגעה ברכב שחנה במקום (רכב עומר), וכתוצאה מכך הרכב נהדף על רכב נוסף שחנה בסמוך. לאחר שבחנתי את כל שהובא בפניי מצאתי לנכון לקבוע כי האחריות לקרות האירוע, וכפועל יוצא מכך לתשלום בגין הנזקים שאירעו לרכב- "אופרייט", וכן לרכבו של עומר, חלה על הדס ו"מנורה", וכן על משה ו"ענבל" כאשר החלק היחסי של הדס ו"מנורה" הינו בשיעור של 20%, ואילו החלק היחסי של משה ו"ענבל" הינו בשיעור של 80%, וזאת מהטעמים שיפורטו להלן. בפניי שתי גרסאות לגבי קרות התאונה שאינן מתיישבות האחת עם השנייה, ויש לציין כי העדים (הדס ומשה) נותרו עקביים לשיטתם במהלך חקירותיהם, אם כי לקראת סיום עדותו של משה ניבעו פרצות במהימנות גרסתו, וזאת לאור ממצאים הנוגעים לנזקים שנגרמו לרכב המשטרה שעליו נהג, שאינם מתיישבים עם עדותו לגבי קרות האירוע. לפי גרסתה של הדס, התאונה אירעה עת נכנסה למתחם "ביג", לאחר שווידאה כי נתיב התנועה פנוי מרכבים, והסיעה את רכבה בנסיעה ישרה למקום חנייה שהיה ממולה, כאשר תוך כדי כניסתה לחנייה, הרכב שהיה נהוג על-ידי משה פגע בחלק האחורי-שמאלי של רכבה, וכתוצאה מכך רכבה הסתובב לכיוון שמאל, פגע ברכבו של עומר שחנה בסמוך, ואחרון פגע כתוצאה מכך ברכב "אופרייט" שחנה בסמוך לו. לפי גרסתו של משה, התאונה אירעה עת נסע בתוך המתחם בנסיעה איטית כדי לאסוף את רעייתו, ולפתע רכבה של הדס הגיח מכיוון ימין מאחת הכניסות למתחם, באופן שלא היה באפשרותו לבלום את רכבו מבעוד מועד, ולפיכך רכבו פגע ברכבה של הדס, שלטענתו עצרה את רכבה למספר שניות, ואז האיצה את רכבה, סובבה אותו שמאלה ופגעה ברכבו של עומר, תוך שרכבה הודף אותו לכיוון רכב "אופרייט". בין הגרסאות הנ"ל שהועלו בפניי לגבי קרות האירוע נראית לי יותר גרסתה של הדס. מעדותו של משה, וכן מהשרטוט ששרטט וההדגמה שערך בפני עם עזרים, עולה, שחזית רכבו פגעה בדופן שמאל של רכב הדס, ומעיון בדו"ח השמאי שבחן את רכב הדס וצילם את התמונות (נ/1), עולה כי נגרם נזק לאורך הדופן השמאלית של רכב הדס. עם זאת, גרסתו הנ"ל של משה אינה מתיישבת עם דו"ח השמאי שבחן את רכב המשטרה, וכן עם תמונות הנזק של רכב זה, שצולמו לאחר קרות האירוע. מעיון בתמונות הנזק שנגרם לרכב המשטרה (נ/4), עולה כדלקמן- מוקד הפגיעה ברכב הינו בצידו השמאלי- קדמי של הרכב, וכן בדופן השמאלית הצדדית, כאשר חלקו השמאלי של הפגוש הקדמי נפגע וניזוק, וניתן לראות שבר או סדק בחלק זה של הפגוש. בנוסף, ניתן לראות בבירור כי הכנף הקדמית בדופן השמאלית, בהמשך לדלת הנהג, נפגעה אף היא, וניכרים עליה סימני מעיכה ניכרים. על דלת הנהג ניתן לראות שריטות וסימני פגיעה שונים. מכסה המנוע התעוות, אלא שניכר כי מוקד הפגיעה במכסה המנוע הינו מצד הדופן השמאלית של הרכב, ולא מכיוון חזיתו. יש לציין כי ה"גריל" וכן מספר הרישוי בחזית הרכב הנ"ל לא נפגעו כלל. מעיון בדו"ח השמאי עולה בבירור כי מוקד הפגיעה הינו בחלק הקדמי השמאלי, ובמיוחד בדופן שמאל, וצוין כי יש להחליף, בין היתר, את הכנף הקדמית השמאלית, וחלקים נוספים בדופן שמאל (נ/3). סימני הפגיעה והנזק ברכב הנ"ל אינם מתיישבים עם תיאור התאונה על-ידי משה, שלפיה הפגיעה אירעה בין חזית הרכב שבו נהג, לבין הדופן השמאלית של רכב הדס, עת רכבה הגיח לפתע מכיוון ימין, ומתיישבים יותר עם גרסתה של הדס, שלפיה בעת שנהגה את רכבה למקום החניה במתחם, רכבו של משה פגע בדופן השמאלית של רכבה, והיא מתיישבת עם כיוון הנסיעה וההגעה של רכב המשטרה, והנזקים שנגרמו לו. כאשר נשאל משה, לקראת תום חקירתו, ולאחר שדו"ח השמאי והתמונות הוצגו בפני, היכן בדיוק הייתה נקודת הפגיעה בין הרכבים, תוך התייחסות לתמונות הנזק של הרכב שבו נהג, השיב שאינו זוכר. כאשר התבקש להסביר כיצד נוצרה הפגיעה בחלק השמאלי של הרכב בו נהג, וסימני מעיכה ברורים בדופן שמאל של הרכב, השיב - "אני אומר שאני לא יכול להסביר את זה. אני מתקן מי שצריך לתת תשובה זה הבוחן המשטרתי. אני מעריך שהיא התחילה לקחת שמאלה ואז יכול להיות שהחלק השמאלי שלי יותר נפגע. את זה יכול להגיד הבוחן" (ע' 13 למטה, ע' 14 למעלה). הנני סבור כי תשובותיו הנ"ל אינן הולמות את מעורבותו הישירה באירוע, ואת העובדה שהמידע הרלבנטי נמצא ברשותו, ואינן מתיישבות עם הממצאים שבפני, ובנסיבת העניין לא מצאתי לנכון ליתן משקל של ממש לגרסתו לגבי קרות האירוע. עם זאת, לא ראיתי לנכון להטיל את מלוא האחריות לגרימת התאונה על משה ו"ענבל", ומצאתי לנכון לחלק את האחריות ביניהם לבין הדס ו"מנורה", בשיעורים שצוינו לעיל, מהטעמים שלהלן. מעדויות הדס ואמה עולה כי הדס נהגה את רכבה למקום החניה כאשר מקום החניה הסמוך לו מצד שמאל היה פנוי, ובסמוך לו חנו הרכבים של עומר ושל "אופרייט". מעדותה של הדס עולה שלאחר שחשה חבטה ברכבה והוא הסתובב לכיוון שמאל, היא קיבלה מכה "וראיתי שחור", לטענתה היא לא לחצה על דוושת המאיץ, אך גם לא לחצה על דוושת הבלם, ורכבה התקדם לכיוון רכב עומר, כאשר בשלב מסוים אמה שישבה לידה הרימה את מעצור היד (עדותה, עמ' 5). מחמוד העיד כי לאחר ששמע חבטה הסתובב וראה את רכבה של הדס מגיע לכיוון רכבו, וכאשר נשאל האם לפי התרשמותו הדס לחצה על הגז העיד - "לפי המהירות שהיא נסעה אני ראיתי שהאוטו בא אליי במהירות. אני ברחתי כי ראיתי שהאוטו בא אליי" (ע' 4, למטה). מהנתונים שבפני לא ניתן לקבוע בוודאות כי הדס לחצה על דוושת המאיץ, אך עולה בבירור כי לא לחצה על דוושת הבלם, ובשלב מסוים אימה משכה את מעצור היד, כדי לבלום את הרכב. בנסיבות העניין יש מקום להטיל על הדס אחריות מסוימת לנזקים שנגרמו לרכביהם של עומר ושל "אופרייט", מכיוון שלא בלמה את רכבה מיד עם קרות התאונה, והוא הסתחרר, המשיך בנסיעה, ופגע ברכב עומר שחנה בסמוך, שמעצמת הפגיעה נהדף על רכב "אופרייט". עם זאת, יש להביא בחשבון כי הדס הופתעה מהתנגשות רכבו של משה ברכבה, הפגיעה ברכבה הייתה בעוצמה של ממש, ולדבריה קיבלה מכה, וראתה "שחור בעיניים", ולא ניתן לשלול את האפשרות כי בנסיבות העניין התקשתה לשלוט על רכבה, ובשים לב לכך שמחולל התאונה היה משה, ויתר נסיבות העניין, יש מקום להעמיד את שיעור אחריותה של הדס על עשרים אחוז. לא מצאתי לנכון לקבל את טענת "מנורה" לגבי אי הוכחת נזקיה של "אופרייט" בטענה שלא הוצגה מטעמה קבלה של המוסך המתקן, מכיוון שהתביעה נתמכה בחוות דעת שמאי, לא נדרשה חקירת השמאי על תצהירו, לא מצאתי כי הוגשה חוות דעת נגדית, ולכתב התביעה צורפו חשבוניות- מס. לא ראיתי לנכון לקבל את תביעת "אופרייט" כנגד עומר, מכיוון שבעת קרות האירוע רכבו היה במצב של חניה, ולפיכך אין מקום להטיל עליו אחריות לקרות האירוע. ראיתי לנכון לדון ולהכריע בתובענת השיבוב שהגישה "מנורה", במסגרת ההודעה לצדדי ג', כנגד משה ו"ענבל", מכיוון שכרוכות בה שאלות משותפות שבעובדה לגבי האחריות לקרות אירוע התאונה, ובנסיבות העניין יש בכך כדי ליעל את ההליכים המשפטיים בין הצדדים המעורבים. "... אכן, מכוח תקנה 216(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, כפי שפורשה בפסיקתנו, ניתן לדון ולהורות על סעד שנתבקש במסגרת הודעה לצד שלישי, גם אם אינו זהה לסעד שנתבקש בתביעה העיקרית, כל עוד עולה בהקשר זה שאלה או פלוגתא משותפת, שראוי להכריע בה במאוחד גם נגד הצד השלישי (ראו: ע"א 6381/00 קפון נ' חברת מעונות מרכז התרבות פ"ד נו(1) 425, 430-431)"(ראו- ע"א 10978/04, אבנר כלפה ואח' נ' רזיה זהבי ואח' (פורסם במאגרים משפטיים). כפועל יוצא מחלוקת האחריות בין הדס ו"מנורה", לבין משה ו"ענבל", הנני מורה כדלקמן- בתביעת "אופרייט" (תא"מ 43468-07-13) בתביעת "אופרייט", הדס ו"מנורה", ביחד ולחוד, ובאמצעות "מנורה", ישלמו ל"אופרייט" את הסכום של 1630 ₪ (20% מעלות תיקון הנזק לפי חוות דעת השמאי), וסך של 850 ₪, בגין שכר טרחת השמאי, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל, וכן את החזר אגרות בית המשפט, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד ההוצאה ועד התשלום בפועל, ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל בסכום של 1,250 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל. לא מצאתי לנכון לקבל את רכיב התביעה לגבי הנזק שנגרם ל"אופרייט" בגין ימי עמידת הרכב, מכיוון שלא הונחה בפני תשתית ראייתית הולמת לצורך הוכחת רכיב זה. התביעה שהגישה "אופרייט" כנגד עומר נדחית, בהעדר אשם מטעמו, ו"אופרייט" תשלם את שכר הטרחה של בא כוחו של עומר, בסכום כולל של 1,250 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל. במסגרת הודעת צד ג' שהגישו הדס ו"מנורה" (המודיעים) כנגד משה ו"ענבל", ישלמו האחרונים, ביחד ולחוד, באמצעות "ענבל", למודיעים, באמצעות "מנורה", את מלוא החוב הפסוק וההוצאות שנקבעו על המודיעים, כאמור לעיל, בתוספת החזר מלוא אגרות בית המשפט ששולמו על ידי המודיעים, ושכר טרחתו של ב"כ מנורה בסכום כולל של 1,250 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל. במסגרת תביעת השיבוב שהגישה "מנורה", במסגרת הודעת צד ג' בתיק זה, כנגד משה ו"ענבל", ישלמו האחרונים, ביחד ולחוד, ל"מנורה", באמצעות "ענבל", 80% מסכום תביעת השיבוב, בסך של 21,162 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התובענה ועד לתשלום בפועל. וכן שכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 1,250 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל. בתביעת עומר (תא"מ 48290-12-12) בתביעת עומר הנני מחייב את הדס ו"מנורה", ביחד ולחוד, ובאמצעות "מנורה", לשלם לעומר את הסכום של 3,171 ₪, במסגרת שיעור האחריות שנקבעה עליהם, ושכר טרחת השמאי בסך של 1,295 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל, וכן את החזר אגרות בית המשפט ששולמו בפועל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד ההוצאה ועד התשלום בפועל, ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 1,250 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל. במסגרת הודעת צד ג' שהגישו הדס ו"מנורה" כנגד משה ו"ענבל", ישלמו האחרונים, ביחד ולחוד, באמצעות "ענבל", למודיעים, באמצעות "מנורה", את החוב הפסוק וההוצאות שנקבעו על המודיעים, כאמור לעיל, בתוספת החזר אגרות בית המשפט ששולמו בפועל במסגרת הודעת צד ג', בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד ההוצאה ועד לתשלום בפועל, וכן את שכר טרחתו של ב"כ מנורה בסכום כולל של 1,250 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל. לא ראיתי לנכון להידרש לתובענת השיבוב שהוגשה במסגרת הודעת צד ג' מטעם "מנורה" גם בתיק זה, מכיוון שהמענה לכך ניתן במסגרת תביעת "אופרייט". ערעור בזכות ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בתוך 45 ימים. משפט תעבורה