אי הרשעה בתקיפת בת זוג רקע הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן בביצוע העבירות הבאות: תקיפת בת זוג, לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"). איומים, לפי סעיף 192 לחוק. על-פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן, הנאשם והמתלוננת היו בני זוג כ- 25 שנה, ולהם בת משותפת. כמו כן, למתלוננת בן מנישואין קודמים (להלן: "הבן"). בתאריך 27.10.13 בשעה 06:00 לערך, התגלע ויכוח בין הנאשם למתלוננת. בעקבות זאת, המתלוננת ארזה תיק, ובתגובה הנאשם יצא מחדר השינה וצעק לעברה: "לכי החוצה, אני אתן לך כסף ולכי החוצה". בהמשך, חיבק את המתלוננת בחוזקה והשניים נפלו ארצה. כאשר המתלוננת קמה מהרצפה, הנאשם גידף אותה. לאחר מכן, נטלה המתלוננת כוס מים במטבח, כאשר הנאשם צעק לעברה: "אני אהרוג אותך, אני אחנוק אותך", ובתגובה היא השליכה את הכוס על הרצפה. הנאשם הכה את המתלוננת באמצעות מגבת בגופה פעמיים, ודחף אותה עד אשר נפלה על הרצפה. בהמשך אמר: "אני עכשיו אחנוק אותך". כאשר הבן יצא מהחדר, הנאשם נטל את בגדיו ויצא מן הבית. הצדדים הגיעו להסדר דיוני, לפיו הנאשם הודה בכתב אישום מתוקן, ונשלח לקבלת תסקיר בטרם הרשעתו. אם התסקיר חיובי, המאשימה תעתור להרשעת הנאשם ולהטלת עונש מאסר על תנאי ורכיבים נוספים. ההגנה תטען לעונש חופשי. דיון לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, סבורני כי אין להרשיע את הנאשם בפלילים. ניתן וראוי להסתפק באי הרשעתו בדין, לצד צו של"צ ופיצוי המתלוננת. מבחינת סוג העבירה ונסיבותיה, התנהגותו מממוקמת ברף נמוך יחסית במדרג עבירות האלימות במשפחה. כפי שאף מסרה המתלוננת לשירות המבחן, מדובר באירוע חד פעמי לאחר קשר זוגי של כחצי יובל שנים, ולא במסכת מתמשכת של אלימות. בני הזוג כיום גרושים כך שלא קיימת מסוכנות עתידית מצדו של הנאשם כלפי המתלוננת. הנאשם הודה במעשים המיוחסים לו ונטל אחריות מלאה למעשיו. מבחינת הנזק לנאשם, כפי שעולה מתסקירי שירות המבחן ומטיעוני ב"כ הנאשם, הנאשם בעל רקע נורמטיבי, ללא עבר פלילי קודם, ומנהל משנת 2000 חברה בבעלותו. בין לקוחותיו העסקיים נמנית, בין היתר, חברת נדל"ן גדולה, אשר הנאשם מהווה את אחד מעמודי התווך שלה. הרשעתו בדין תוביל להפסקת העסקתו, לנוכח אופייה של החברה והרגישות הביטחונית. טענת הנאשם לפיה תופסק העסקתו אם יורשע בדין נתמכת בראיות (נ/1). סבורני כי יש להעדיף את הפן השיקומי על פני הפן הגמולי, וזאת לאור האמור בתסקיר שירות המבחן ולאור עמדת המתלוננת. הומלץ על סיום ההליך באי-הרשעה לצד צו של"צ. סבורני כי מן הראוי לאמץ המלצה זו. פיצוי למתלוננת מעשי הנאשם פגעו במתלוננת, ובשל כך מן הראוי לחייב את הנאשם בפיצויה. בני הזוג כיום גרושים. סוף דבר אשר על כן, הנני מורה כדלקמן: ההליך מסתיים באי-הרשעת הנאשם בדין. צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 200 שעות. השל"צ יבוצע בהתאם לתוכנית שגיבש שירות המבחן. פיצוי כספי למתלוננת, עדת תביעה 1, בסך של 2,500 ₪. הפיצוי יופקד בקופת בית המשפט עד ליום 1.9.14, ויועבר למתלוננת בהתאם לפרטים שתמסור המאשימה. ככל שקיים פקדון בהליך המ"ת אשר קשור לתיק זה, יקוזז הפיצוי מן הפקדון, לבקשת הנאשם, והיתרה תושב למפקיד. מזכירות בית המשפט תשלח העתק החלטה לשירות המבחן. זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים. משפט פליליאלימותהרשעהאי הרשעהתקיפה