האם צריך לצרף תצהיר לבקשה לפטור מאגרה ? עפ"י תקנה 14(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), על מבקש הפטור לצרף לבקשתו "תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה". בהלכה הפסוקה נקבע כי על מבקש הפטור "לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי", ובכלל זה מסמכים לתמיכה בנטען בבקשה (ראה פס"ד מונדז נ' שבתאי בירן). מונחת בפניי בקשה לפטור מאגרה על פי הקבוע בתקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז 2007 (להלן: "תקנות האגרות"). עובדות רלוונטיות לעניין המבקש הגיש ביום 15/6/2014 תביעה בתיק שמס' 25247-06-14 ע"ס 1,634,394 ₪ ובבד בקשה לפטור מאגרה. כמו כן, הגיש המבקש תביעה נוספת באותו מועד בתיק מס' 25250-06-14 ע"ס 510,676 ₪ ובד בבד בקשה לפטור מאגרה. בשתי הבקשות שהוגשו ע"י ב"כ המבקש נטענו טענות דומות ,ומאחר ונקבעו 2 מותבים שונים לטיפול בבקשות ועל מנת למנוע החלטות סותרות נתן כב' ס.הנשיא השופט אילן דפדי החלטה ביום 17.11.14 ולפיה 2 הבקשות ידונו בפני. טענות המבקש: המבקש בן 68 שנים, חקלאי מראשוני ומקימי רמת השרון. המבקש טוען כי נפל קורבן למעשי נוכלות ומרמה. למבקש זכויות חכירה לדורות עם רשות מקרקעי ישראל על הנחלה. לטענת המבקש, הנתבע/ים ניצל לרעה את המו"מ ואת ההסכמים עם המבקש להקמת מיזם חקלאי בנחלה ובסופו של דבר השתלט שלא כדין על המיזם החקלאי ונישל ממנו את המבקש כליל. תכליתה של התביעה, היא להיפרע מהנתבעים דמי שימוש על פי הסכם המגיעים לטענת המבקש בגין שימושם בנחלה. להלן טענות המבקש: המבקש גרוש וחי אצל חברתו בבית ששכרה במושב גני עם. דמי השכירות המשולמים ע"י חברתו של המבקש ועומדים על סך 3,000 ש"ח לחודש. חברתו של המבקש גרושה, אם לשלושה בנים, מהם שניים חולים במחלות נפשיות. חברתו של המבקש נעזרת כלכלית במשפחתה, בעיקר באמה, המתגוררת בארה"ב. לו חובות ענק וכי במסגרת תיקי הוצאה לפועל הוטלו על המבקש הגבלות. לאחרונה פתח חשבון בנק והסיר הגבלת רשיון נהיגה. תלויים כנגדו מספר תיקי הוצאה לפועל בגינם הוא משלם צווים חודשים בסך 600 ₪. כלכלתו בשנים האחרונות ועד היום נסמכת על חברתו, והמבקש נפלטמעגל העבודה לפני מס' שנים. בינו לבין חברתו הפרדה רכושית מלאה. המבקש התחתן פעם אחת והתגרש בסמוך לאחר מכן ולעולם לא הקים משפחה.אין למבקש קרובי משפחה עליהם יוכל להישען כלכלית. חברתו של המבקש התומכת בו כלכלית, מממנת בין היתר הוצאות משפטיות וכן צווי תשלומים בתיקי הוצל"פ. המבקש סורב ע"י המל"ל בקבלת קיצבת זיקנה עקב טענות לקיומו של חוב. המבקש טוען כי הוא נמצא בהליך שיקום ויציאה מהחובות במהלכו הצליח להביא לביטול ההגבלות על רישיון הנהיגה שלו לפני מספר חודשים וכן לפתוח חשבון בנק. תגובת המשיבים: תגובת המשיב: המשיב טוען כי המבקש הגיש בקשה בגין פטור מאגרה בתיק 25250-06-14. בהחלטת בימ"ש נדרש המבקש לצרף אסמכתאות התומכות בבקשות. לטענת המשיב, המבקש לא עמד בנטל ולא צירף אסמכתאות כדי לבסס את בקשתו. לטענת המשיב המבקש לא צירף את האסמכתאות שלהלן: דפי חשבון המציגים תנועה מיום פתיחת החשבון מסמך המעיד על הכנסתה של זוגתו של המבקש והיקף רכושה, אסמכתאות לגבי חובו לבת זוגתו אסמכתאות לגבי שכר הפרקליטים ששולם ע"י בת זוגתו, מידע לגבי העזרה הכלכלית הניתנת לבת זוגתו על ידי אימה, מידע עדכני על תיקי הוצאה לפועל המתנהלים נגדו והסתפק בפירוט משנת 2012. מידע על נכסים אחרים שיש לו. מסמכים המראים מהם התשלומים שהוא ובני ביתו הסמוכים לשולחנו עומדים בהם, לטענת המשיב למבקש לפחות עוד נכס מקרקעין אחד בגינו הוא מקבל דמי עיבוד. המשיב טוען כי המבקש לא עמד בנטל ההוכחה כי מצבו הכלכלי רע ולא הראה כי הוא ובני משפחתו נעדרים יכולת כלכלית המצדיקה פטור מאגרה. תגובת המשיבה: לטענת המשיבה ההליך אינו מגלה עילה. לטענת המשיבה הסכומים שנרשמו בטבלה שצירף המבקש לתביעתו חסרת כל ביסוס ראייתי. לטענת המשיבה על חלק מהסכומים הנטענים חלה התיישנות. המשיבה טוענת כי המבקש נמנע מלהציג מסמכים חיוניים ביחס למצבו הכלכלי כלהלן: המבקש לא צרף לבקשתו תדפיס עדכני מחשבונותיו, המבקש הציג עצמו כיזם ולא הציג דוחות למס הכנסה וביטוח לאומי, המבקש לא הציג אסמכתאות המתייחסות לבת זוגתו כגון הכנסת המשק המשותף, רמת הוצאות משותפת לרבות מקורות הכנסה. המבקש לא הציג אסמכתאות על חיפוש עבודה או חיפוש מקורות הכנסה. המבקש לא צירף את תשובת הסירוב שקיבל מהמוסד לביטוח לאומי. המבקש לא הציג את מצב עדכני של התיקים העומדים כנגדו בהוצאה לפועל המבקש לא הראה כל ניסיון לגייס כספים לתשלום האגרה. האגרה משמשת כמחסום ראשוני מפני תביעות מוגזמות ומנופחות. המשיבה טוענת כי בנסיבות הנ"ל לא עמד המבקש בנטל ההוכחה הנדרש לצורך קבלת פטור מתשלום האדרה. תגובת המדינה: המדינה מציינת כי עולה מבקשה, כי בבעלות המבקש נכס מקרקעין בשטח ש 26,500 מ"ר שרק 500 מ"ר נתפסו ע"י הנתבעים. במצב דברים זה, חזקה שיש במקרקעין כדי לגייס את סכומי האגרה. המדינה מדגישה כי מדובר בבקשה חסרה. המבקש הצהיר כי בת זוגתו משלמת את הוצאותיו וכן את שכר טרחת בא כוחו, אולם לא צירף את האסמכתאות שלהלן: היקף רכושה של בת זוגתו, הסכם שכר הדירה אותו משלמת בת זוגתו, המדינה מציינת כי המבקש טוען שמספר שנים אין לו חשבונות בנק או כרטיסי אשראי ועם זאת צירף המבקש אישור פתיחת חשבון בנק מיום 2.9.13. תשובת המבקש: יש להתייחס למבקש כאל חייב מוגבל באמצעים נוכח היקף חובותיו וצווי התשלומים שנקבעו לו בתיק ההוצל"פ. יש בכך משום ראיה לכאורה למתן פטור מתשלום אגרה. בחשבון הבנק שצורף אין פעולות מפתיחתו והוא נועד לקבלת קיצבת זיקנה שכאמור סורבה ע"י המל"ל. אין למבקש תלושי שכר או הכנסה אחרת. המבקש חב מאות אלפי שקלים לחברתו המממנת כל הוצאותיו. אין למבקש רכוש נוסף מלבד הרכוש המפורט בתביעות. הרכוש הינו אדמה חקלאית,שוויה ספקולטיבי, לא ניתן לקבל כנגדה אשראי,יש סכסוך אם אלמנת אחיו ז"ל על הבעלות באדמה וכן מוטלים עליה עיקולים. האדמה מעובדת ולא מתקבלת כל הכנסה או שכירות בגינה מהנתבעים שמפעילים בין היתר משתלה/מחסן על גבי האדמה,עושקים את המבקש ומנשלים אותו מזכויותיו. המסגרת הנורמטיבית כללי תקנה 14 לתקנות האגרות מסדירה את נושא הפטור מתשלומה של אגרה שעל תובע לשלמה עם הגשת תביעתו ואת הדין החל על בקשה לפטור מאגרה. 14. (א) בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה. (ג) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד. (ז) דחה בית משפט את הבקשה, או פטר מתשלום חלק מהאגרה בלבד, רשאי הוא להרשות למבקש לשלם את האגרה, שלגביה לא ניתן הפטור, לשיעורין, ובתוך הזמן שיקבע; שולמה האגרה בתוך הזמן שנקבע, יראו כאילו נעשה התשלום ביום שהובא ההליך; נדחה מועד תשלום האגרה, ישלם המבקש את האגרה בתוספת הפרשי הצמדה מיום התשלום לפי תקנות אלה אילולא הוגשה הבקשה, והוראות תקנה 13 יחולו בהתאמה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת. (ח) פטר בית המשפט מתשלום חלק מהאגרה בלבד, ישלם המבקש את יתרת האגרה שלגביה לא ניתן פטור, ורשאי הוא בתוך חמישה עשר ימים לתקן את כתב התביעה בהתאם לפטור, כך שלא תחול עליו חובת תשלום יתרת האגרה או חלקה, ובמקרה זה יביא לבית המשפט כתב תביעה מתוקן. (י) ניתן פטור לפי תקנה זו, ומקבל הפטור זכה בתביעתו, רשאי בית משפט או רשם לחייב את בעל הדין שכנגד בתשלום האגרה החלה על ההליך בתוספת הפרשי הצמדה מהמועד שבו היה על בעל הדין שקיבל פטור לשלם את האגרה, אילולא קיבל את הפטור; היה ההליך תביעה כספית לסכום קצוב, תשולם האגרה לפי הסכום שנפסק. ביסוד תקנה זו מונח איזון בין שתי תכליות נוגדות. מחד גיסא, התקנות הקובעות מנגנון של השתתפות הפרט המבקש לנהל הליך משפטי בעלות ההליך ובשירות המתקבל ממערכת המשפט, תוך מתן אפשרות לשירות כלל הנדרשים בפועל או בכוח לבתי המשפט. מאידך גיסא, מנגנון זה איננו מנגנון פיסיקאלי בלבד אלא הוא גם בא לבסס את רצינות ההליך ויסודו, מתוך הנחה כי מי שנדרש לשלם אגרה עבור הליך משפטי, ישקול היטב את הצורך בהליך ואת האמור לגופו. זאת ועוד, מושכלות יסוד של מערכת המשפט הינם כי הליכים משפטיים עולים כסף. ניהול ההליך המשפטי מטיל עלויות הן על בעל הדין והן על מערכת המשפט (ראה: החלטתו של כב' הרשם מר משה בר-עם בת"א 35270-09-11, שוקר נ' inspecs ltd). נקודת האיזון הראויה מחייבת קיומו של מנגנון שבכוחו להבטיח כי מחד שעריו של בית המשפט לא ינעלו בפניו של בעל דין שאין בידו לשאת בתשלום האגרה. ומאידך מקום בו אין בחיוב האמור כדי להוות חסם בדרכו של בעל דין אל עבר בית המשפט - יינתן משקל לתכליות שביסוד תשלום האגרה. כזהו המנגנון הקיים ומוסדר בתקנה 14 לתקנות האגרות ולפיו, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה מקום בו שוכנע כי אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה". המנגנון האמור, מבטיח אפוא כי הפגיעה בזכות הגישה לערכאות תעשה בהתאם לכללים שהותוו בפסקת ההגבלה הקבועה בסעיף 8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, דהיינו, שתהא לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש (ראה: רע"א 4014/10, מונדז נ' בירן, פס' 9 לפסה"ד של כב' השופטת הגב' מרים נאור). תנאי הזכאות לפטור עפ"י תקנה 14(ג) לתקנות על מבקש הפטור להוכיח שני אלה: כי "אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה" וכן "שההליך מגלה עילה". בהמשך התקנה מודגש לגבי התנאי הראשון כי "בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד". נטל ההוכחה בעל דין המבקש ליתן לו פטור מאגרה, חייב להוכיח לבית המשפט כי הוא נעדר כל יכולת כלכלית לתשלומה ונטל ההוכחה בדבר חוסר יכולת זו מוטל על כתפיו (בש"א 128/89 מצא נ' מצא, תקדיון עליון 89 (2) 732). בהלכה הפסוקה נקבע כי על המבקש בבקשה לפטור מאגרה להוכיח שני תנאים מצטברים: מבחן עילת התביעה וסיכוייה להתקבל (פס"ד מונדז נ' שבתאי בירן; רע"א 9520/10 ממנה נ' חברת החשמל לישראל בע"מ). באשר למבחן עילת התביעה נקבע, כי "מדובר בנטל הוכחה קל המוטל על המבקש" וכן "יש לבחון רק את העילה לכאורה ולבחון שאין מדובר בעילה קלושה וחסרת סיכוי של ממש. אין לדרוש כי יהיה מדובר בעילה שסיכוייה טובים" (ע"א 8974/04 פלוני נ' פלונית) וכי על ביהמ"ש לתת דעתו גם לסכום התביעה "כחלק ממכלול הערכת התביעה" וכן להתייחס לסיכויי התביעה להתקבל (רע"א 430/07 מרית נ' מדינת אוקראינה ואחרים). המשיבים בבקשה בהלכה הפסוקה נקבע, כי גם לנתבע בתביעה יש מעמד בבקשה וכי "יש אפוא מקום ככלל לקבלת תגובתו של הנתבע בבקשה לפטור מאגרה". באשר למדינה נקבע כי "אין בית המשפט חייב להזמין את המדינה להופיע לכל תיק בו מתבקש פטור מאגרה, ובידו לשקול את הנסיבות והיש צורך בכך" (ראה: רע"א 1550/05 בונה הצפון חברה קבלני בניין בעכו בע"מ נ' א.ב.ג.ל. בנייה ויזמות בע"מ). חובת צירוף תצהיר ואסמכתאות עפ"י תקנה 14(א) לתקנות על מבקש הפטור לצרף לבקשתו "תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה". בהלכה הפסוקה נקבע כי על מבקש הפטור "לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי", ובכלל זה מסמכים לתמיכה בנטען בבקשה (ראה פס"ד מונדז נ' שבתאי בירן). אפשרויות ההכרעה בבקשה עפ"י תקנה 14(ג) לתקנות, כאשר המבקש מוכיח התקיימותם של שני תנאי הזכאות לפטור המפורטים בתקנה זו, "רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה". עפ"י תקנה 14(ז) לתקנות, "דחה בית משפט את הבקשה, או פטר מתשלום חלק מהאגרה בלבד, רשאי הוא להרשות למבקש לשלם את האגרה, שלגביה לא ניתן הפטור, לשיעורין, ובתוך זמן שיקבע". מן הכלל אל הפרט עפ"י תקנה 14(א) לתקנות על מבקש הפטור לצרף לבקשתו "תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה". בהלכה הפסוקה נקבע כי על מבקש הפטור "לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי", ובכלל זה מסמכים לתמיכה בנטען בבקשה (מונדז נ' שבתאי בירן) ועפ"י תקנה 14(ג) לתקנות על מבקש הפטור להוכיח שני אלה: כי "אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה" וכן "שההליך מגלה עילה". המדובר בשני תנאים מצטברים. עילת התביעה-המשיבים טענו כי ההליך אינו מגלה עילה והם חלוקים עם המבקש הן על הסכומים הנתבעים והן ועל התיישנות התביעה. אני סבור בהתייחס לעילת התביעה כי מחד, המשיבים טענו טענה כללית באשר להעדר עילה ומאידך המבקש עמד במידת הפירוט העובדתי הנדרש בכתב התביעה ונתמך באסמכתאות/הסכמים שיש בהן כדי לגבש עילת תביעה ולו לכאורה. מעיון בטענות המשיבים אין בהם בשלב מקדמי זה בכדי לרוקן מתוכן את טענות התביעה ועל סיכוייה להתקבל. יש לציין כי בשלב זה נטל ההוכחה הרובץ על המבקש באשר למבחן העילה הינו קל ויש לבחון קיומה של עילת תביעה ולו לכאורה ושאין מדובר בעילה קלושה וחסרת סיכוי של ממש. בעניין זה המבקש עמד בנטל המוטל עליו. יכולת כלכלית-על המבקש להגיש בקשה לפטור מאגרה שהיא עומדת בקנה אחד עם תקנה 14(א) לתקנות האגרות. דהיינו, הגשת בקשה מפורטת, שנתמכת בתצהיר ערוך כדין ואסמכתאות כאמור בתקנה. אני מוצא שהמבקש לא עמד במלוא הנטל המוטל על כתפיו ולא שפך אור והציג תמונה מלאה וכוללת על מצבו הכלכלי באם הוא זכאי לקבלת פטור מאגרה ואם לאו. אעיר כי המבקש גילה טפח בשעה שהסתיר טפחיים. מחד, המבקש פירט פירוט מלא אודות מצבו האישי/כלכלי ואולם מנגד חסר פרטים ואסמכתאות אודות חברתו המתגוררת עימו תחת קורת גג אחת במשק בית משותף ומממנת כל הוצאותיו, לרבות הוצאות מגורים, מחייה, צווי תשלומים בהוצל"פ ומימון שכ"ט עו"ד בגין ייצוגו בתביעות דנן. הדברים אמורים בהתאם לעובדה לפיה המבקש ציין בבקשתו כי הוא נסמך כלכלית על בת זוגתו אבל לא צירף מסמך המעיד על הכנסתה של זוגתו של המבקש והיקף רכושה, אסמכתאות לגבי חובו לבת זוגתו, אסמכתאות לגבי שכר עו"ד לייצוגו בתביעות דנא ששולם ע"י בת זוגתו ומידע לגבי העזרה הכלכלית הניתנת לבת זוגתו על ידי אימה. המבקש לא פירט את ניסיונותיו לגיוס כספי האגרה מחברתו, והדבר מקבל משנה תוקף וחשיבות נוכח היותו נסמך כלכלית על ידה בגין כל הוצאותיו. בנסיבות דנן, היה דרוש ואף מתחייב לפרוש בפני ביהמ"ש את מלוא יכולתה הכלכלית של חברתו המתגוררת עימו ותומכת בו כלכלית, לרבות תצהיר תומך ומפורט של חברתו וכן אסמכתאות המעידות על כל הכנסותיה, נכסיה והוצאותיה הן לגבי עצמה והן לגבי המבקש. לא ניתן להעריך את הוצאות והכנסות משק הבית של המבקש וחברתו/בת זוגו והסמוכים לשולחנם כך שיתמכו בבקשתו לפטור. הדבר עומד בעניין זה לחובתו של המבקש. המבקש לא שפך אור לגבי שכר טרחת בא כוחו אותו משלמת חברתו, והמדובר לכל הפחות בשתי התביעות דנא שהיקפן וסכומן הינו גדול ומשמעותי. ייצוג משפטי של המבקש ומימונו ע"י חברתו מהווה ראיה ליכולתו לגייס כספים לתשלום האגרה ,ולו כהלוואה מאותו גורם שמממן. מעבר לטענה לפיה המדובר באדמה חקלאית, ששוויה ספקולטיבי ואין אפשרות לקבל כנגדה אשראי , לא נטען דבר ולא צורפה כל אסמכתא להוכחת הנטען, כגון סירוב הבנק לממן תשלום אגרה באמצעות מתן הלוואה בכפוף למשכון נכס כבטוחה, שעה שהמבקש הינו בעל זכויות החכירה לדורות בנחלה ששטחה גדול וממוקמת ברמת השרון. התשתית הראייתית שהונחה בפניי אינה עומדת בקנה אחד עם הוראות תקנות האגרות ואינה שופכת אור מלא על מצבו הכלכלי של המבקש ואין ביכולתי לדעת אם מצבו הכלכלי של המבקש בכי רע והוא אכן עומד במבחנים שהוחלו בפסיקה לגבי זכאותו לפטור מתשלום האגרה ובין אם לאו. סיכום נוכח הכתוב לעיל ולאחר שבחנתי את הבקשה, עיינתי בכתב התביעה, בתגובות ובתשובה לתגובות ושקלתי בכובד ראש את החלטתי, אני מוצא לנכון לחייב המבקש בתשלום מחצית האגרה בגין 2 התביעות . אני מודע לכך כי החלטתי כבדת משקל. מחד, איני מתעלם מסכום התביעות ופירוט מצבו האישי של המבקש כמו גם טענותיו כבדות המשקל, ואולם יחד עם זאת, רב הנסתר על הגלוי בכל הקשור ליכולתו לגייס סכום האגרה הדרוש באמצעות נטילת הלוואה מחברתו המממנת כלכלתו, הוצאותיו האישיות והמשפטיות או באמצעות הבנק על דרך של שיעבוד הנכס כבטוחה. מבקש פלוני המגיש בקשה לפטור מאגרה, חובה עליו לתמוך כל טענותיו באסמכתאות. תשלום מחצית האגרה בגין שתי התביעות ישולם ב-3 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.12.14 ובכל 1 שלאחריו. פטור מאגרהמסמכיםשאלות משפטיותאגרה