האם אפשר לקבל פיצוי על תלונה במשטרה שהוגשה מתוך טעות ? ב- ע"א 788/79 ריימר נ' עזבון המנוח רייבר, פ"ד לו(2) 141, 149 (1981) אליו הפנה בית המשפט המחוזי נאמר: "תלונתו של אדם במשטרה לפיה פלוני חשוד בעיניו כמי שביצע עבירה, היא לכאורה מסוג המקרים בהם קמה ועולה ההגנה של תום לב לפי האמור בסעיף 15(8) לחוק." ובהמשך: "אדם המתלונן בפני המשטרה על עבירה שלפי אמונתו בוצעה ע"י פלוני, זכאי להגנת החוק גם אם הסתבר, כי אמונתו מוטעית היא, שכן בנסיבות אלה ראוי הוא, כי האינטרס הפרטי של הנפגע יפנה דרכו לאינטרס הציבורי, שאם לא כן יחששו בני הציבור להגיש תלונות. לעומת זאת, אם המתלונן אינו מאמין באמיתות תלונתו ויודע כי אינה אמת, אין כל אינטרס ציבורי במתן הגנה למתלונן ואין כל אינטרס ציבורי בעידוד התנהגות שכזו." לגבי דרישת תום הלב כבר נקבע כי המבחן הוא האם מגיש התלונה האמין באמיתות תלונתו כמבחן לקביעת שאלת תום הלב,וזאת גם אם יתברר בסופו של יום שבתלונה לא היה ממש. העובדה כי התלונה לא הניבה אישום, או כי החשדות נמצאו מופרכות, אין בה כדי לאיין את תום הלב של מגיש התלונה, שכן בבחינת השאלה האם המתלונן הגיש תלונתו כשהוא מאמין באמתותה, נבחנת האמת ל"שעתה" , כלומר, במועד הגשת התלונה. ראה ע"א (י-ם) 11282/07:"במסגרת הגנה זו ביקש המחוקק לאזן בין השמירה על-שמו הטוב של אדם לבין האינטרס הציבורי שבקבלת מידע על עבירות ומעשים פסולים, לצורך בדיקת המידע, מבלי להעמיד את המתלוננים בסיכון של תביעה בגין לשון הרע. לשם כך נקבע כי גם אם מסתבר כי אמונת המתלונן מוטעית, ראוי כי האינטרס הפרטי ייסוג בפני האינטרס הציבורי ע"א 788/79 ריימר נ' עזבון המנוח רייבר, פ"ד לו(2) 141, 149 (1981) להלן: "עניין ריימר"; אורי שנהר דיני לשון הרע 304-305 (נבו הוצאה לאור בע"מ, 1997)משטרהפיצוייםשאלות משפטיות