עזיבת דירה שכורה לפני הזמן בגלל סירוב המשכיר לתקן מדרגות כניסה

עזיבת דירה שכורה לפני הזמן בגלל סירוב המשכיר לתקן מדרגות כניסה 1. התובעת השכירה דירה לנתבעת ונקבעו דמי שכירות חודשיים בסך של 2,200 ₪. מאחר והנתבעת לא שילמה לתובעת עבור 6 חודשים שכירות, החל בחודש מאי ועד חודש אוקטובר 2012 ומאחר ולטענת התובעת נותרו חובות החלים על הנתבעת, הוגשה תביעה זו בה ביקשה התובעת לחייב הנתבעת לשלם לה סך של 15,960 ₪, הכולל בחובו: סך של 13,200 ₪ עבור 6 חודשי שכירות, חוב עבור חשמל בסך של 2,100 ₪, עבור בלוני גז סך של 360 ₪ ועבור צביעת הדירה סך של 250 ₪ (תוצאת סה"כ הסכומים היא 15,910 ₪ ולא 15,960 ₪). 2. הנתבעת סבורה, שיש לדחות התביעה נגדה, משום שהנתבעת לא חייבת לתובעת אף תשלום בגין חוב כלשהו והיא סבורה שהתביעה קנטרנית, אשר הוגשה על רקע שהנתבעת החליטה לעזוב את המושכר ובנוסף לכך מעלה הנתבעת את הטענות העיקריות הבאות: א. א) עבור חודשי השכירות 5- 10, שנת 2012 שילמה הנתבעת מדי חודש בחודשו במזומן, כשם שהיא שילמה גם בעד חודשי השכירות הקודמים ומעולם לא נתנה התובעת אישור על קבלת התשלום. ב) גם עבור חשמל וגז אין לנתבעת כל חוב, שכן לגבי החשמל שילמה הנתבעת על פי מה שהראה השעון ולפי דרישת התובעת ולגבי הגז, מציינת הנתבעת, שבעת שהיא הגיעה למושכר היו שני בלונים, כשרק אחד היה חצי מלא וכאשר הנתבעת פינתה את המושכר, השאירה בלון מלא ועוד בלון חצי מלא. ג) לעניין צביעת הדירה: אמנם התובעת ביקשה מהנתבעת לצבוע הדירה, אך הנתבעת סירבה משום שלא היה מקום לחייב אותה לצבוע. ב. הנתבעת החליטה לעזוב המושכר בטרם תמה תקופת השכירות משום שהתובעת סירבה לתקן ליקויים במדרגות שהובילו לכניסה למושכר וגם היו בעיות עם התאורה ובנוסף לכך, החליטה התובעת להעלות את דמי השכירות - כל זאת גרם לנתבעת לעזוב את המושכר. 3. לאחר ששמעתי את הצדדים ולאחר שעיינתי בחומר הראיות, אני מחליט לקבל תביעת התובעת בחלקה בכל הנוגע לחוב בגין דמי שכירות - הכל כפי שיפורט להלן: א. א) בתביעה זו, טוענת התובעת, שלנתבעת חוב עבור 6 חודשים שכירות בסכום של 13,200 ₪ (2,200 ₪ לחודש עבור 6 חודשים) ואילו הנתבעת טוענת, שאין היא חייבת מאומה. מאחר וטענת הנתבעת היא, למעשה, טענת "פרעתי", היה על הנתבעת להוכיח את תשלום החוב הנ"ל. ב) אישור על תשלום דמי השכירות בעד 6 חודשים השכירות האחרונים - לא המציאה הנתבעת, ברם הנתבעת טוענת, שלא רק עבור 6 חודשי שכירות אלה אין לה אישורים, אלא היא גרה במקום כשנתיים וחצי, שילמה דמי שכירות ואף פעם לא נתנה התובעת אישור על קבלת דמי שכירות (ראה עדות הנתבעת בעמ' 2 לפ',ש' 1- 3). ואכן, התובעת לא המציאה לבית המשפט העתק או צילום של אישור כלשהו, שהייתה נותנת לנתבעת בגין תשלום דמי שכירות חודשיים - לפני 6 החודשים האחרונים הנטענים כנ"ל. ב. א) אני מאמין לנתבעת, שהיא המשיכה לשלם דמי שכירות, ברם איני מקבל את טענת הנתבעת, שהיא שילמה דמי שכירות עבור כל התקופה ושאין היא חייבת עבור אף חודש שכירות. כפי שציינתי לעיל, היה על הנתבעת להוכיח תשלומי דמי השכירות ואכן, הנתבעת הביאה שני עדים להוכחת תשלומי דמי השכירות. עדה אחת היא, הגב' שוש בטלפיים (להלן:"גב' בטלפיים") והעד השני הוא מר חלפון אשר (להלן:"מר חלפון"). ב) אני ער לעובדה, ששני העדים הנ"ל הם חבריה של הנתבעת, ברם אין בכך כדי לפגום במהימנותם, שכן עדותם לא נסתרה. גב' בטלפיים העידה בבית המשפט, שלקראת סוף דצמבר היא הלוותה לנתבעת סך של 6,600 ₪ (עמ' 5 לפ',ש' 2- 3). מר חלפון, נסע עם הנתבעת אל התובעת וראה כיצד הנתבעת משלמת לתובעת כספים - אם כי מר חלפון העיד בהגינותו - שהוא לא ראה כמה כסף היא נתנה וכמה כסף היה במעטפה, אך ראה כיצד הנתבעת סופרת כסף לידי התובעת (ראה עדותו של מר חלפון בעמ' 5 לפ', ש' 15- 18). ג. א) מאחר והאמנתי לגב' בטלפיים שהלוותה לנתבעת הסך של 6,600 ₪ ומאחר ואני מאמין למר חלפון, שהוא ראה שהנתבעת משלמת לתובעת, אזי גם אם הוא לא ראה מהו הסכום, מקבל אנוכי את טענת הנתבעת שהיא אכן שילמה, אך שילמה לא יותר מהסך של 6,600 ₪ שניתן לה כהלוואה מגב' בטלפיים והנתבעת לא הוכיחה ששילמה מעבר לסכום זה. בעצם התשלום הנ"ל - טרם סילקה הנתבעת את חובה, אלא לכל היותר היא שילמה בעד 3 חודשים אחרונים ועדיין היא חייבת בעד 3 חודשים את הסך של 6,600 ₪. ב) התובעת והן בתה הגב' קרן פנחס, (להלן:"גב' פנחס") מסתמכות על תמליל שיחות שניהלה גב' פנחס עם הנתבעת (ראה בעמ' 4 לפ',ש' 15- 16), ברם גם אם אקבל שיחה זו כשיחה אותנטית, הרי ששיחה זו התנהלה ביום 23.9.13 ואין להוציא מכלל אפשרות שבמועד זה, אכן הייתה חייבת הנתבעת בעד 6 חודשים, אך כפי שעולה מעדותה של הגב' בטלפיים, ההלוואה שניתנה על ידה לנתבעת ניתנה בחודש דצמבר, קרי לאחר אותה שיחה ולכן, אין לשלול עדותה של הנתבעת, את עדותה של גב' בטלפיים ואת עדותו של מר חלפון, שאכן לאחר אותה שיחה שילמה הנתבעת את הסך של 6,600 ₪. ד. לאור הנימוקים שפורטו לעיל, אני קובע, שחוב הנתבעת לתובעת בגין דמי שכירות הוא חוב בגין 3 חודשים בלבד בסך של 6,600 ₪ (2,200 ₪ X 3 חודשים). 4. באשר לחוב עבור הגז - וויתרה התובעת, בהגינותה, על חוב זה ולכן נדחית התביעה בגין פריט חוב זה בסך של 360 ₪. 5. באשר לתביעת התובעת בכל הקשור לחוב חשמל וחוב בעד צביעת הדירה, שקלתי את טענות הצדדים בנדון דנן ולאחר בדיקת חומר הראיות, אני מחליט לקבל התביעה המתייחסת לחוב חשמל בחלקה, אך באשר לדרישת התובעת בעד עלות צביעת הדירה - אני דוחה התביעה בגין פריט תביעה זה - זאת לאור הנימוקים הבאים: א. א) התובעת הגישה כתב תביעה מבלי לצרף אליו אף מסמך רלוונטי להוכחת הפריטים הנ"ל. רק לאחר מכן, העבירה התובעת בקשה לצרוף מסמכים. להוכחת חוב החשמל, הגישה התובעת מסמך המכיל רשימה שהכינה התובעת או מי מטעמה, אך אין להבין ממסמך זה מאומה על חוב חשמל שנוצר מהתקופה בה החזיקה הנתבעת במושכר. לא רק זאת, אלא אל מסמך זה לא צורפו החשבונות המקוריים של חברת חשמל ולא צורפה קבלה או אישור, שהתובעת שילמה חשבונות אשר חלו על הנתבעת. אם לא די בכך, ציינה התובעת את הסך של 2,100 ₪ כסכום חוב עבור חשמל למספר חודשים מבלי לפרט כלל עבור אילו חודשים, כמה חוב עבור כל חודש וכיצד הגיעה התובעת לסכום זה. ב) התובעת גם צרפה דפים מודפסים הנושאים כותרת:" קריאת חשמל יחידת דיור" של הנתבעת, אך כפי שעולה מדפים אלה, ערכה התובעת רשימת קריאת מונה משנת 2009 ובסיכום נרשם, שחוב החשמל של הנתבעת מיום כניסתה לדירה עד רגע עזיבתה מסתכם בסך 2,082 ₪. התובעת לא טענה בכתב התביעה, שחוב החשמל הוא מיום כניסת הנתבעת לדירה, אלא שחוב החשמל בסך של 2,100 ₪ הוא רק עבור מספר חודשים ואין זה מתקבל על הדעת, שנותרו חובות מיום כניסתה של הנתבעת לדירה - שנת 2009- והתובעת לא דאגה שהנתבעת תשלם חובות עבר אלו. ג) יחד עם זאת ולמרות האמור לעיל, מודה הנתבעת, שהיא לא שילמה בעד 3 חודשים. לעניין זה מוסיפה הנתבעת ומעידה, שבשלושת החודשים היה פרוז'קטור שדלק ברצף ולמרות פניותיה אל התובעת לתקן תאורה זו, הגיע אמנם חשמלאי מטעם התובעת וטיפל בעניין, אך שוב הייתה בעיה ושוב זה דלק ובזבוז חשמל זה היה על חשבון השעון שלה ולכן, החליטה הנתבעת שלא לשלם עבור 3 חודשים אלה. (ראה עדות הנתבעת בעמ' 2 לפ',ש' 9- 12 ועמ' 6 לפ',ש' 7- 9). הנתבעת לא הוכיחה טענות אלו ולא הציגה ראיה כלשהי על ניצול החשמל על חשבונה, כפי שטענה. ד) מכל מקום, השימוש בחשמל שלא שולם בעד 3 החודשים הנ"ל מסתכם לפי הרשימה המודפסת של התובעת לסך של 493 ₪ בעד חודשים אוגוסט - אוקטובר 2012 ולכן, על הנתבעת לשלם הסכום בגין חודשי החשמל שהיא מודה שלא שילמה בסך של 493 ₪. (חודשים אוגוסט- אוקטובר). ה) באשר לדרישת הסך של 250 ₪ עבור צביעת הדירה, אין מקום להיעתר לפריט תביעה זה, משום שהתובעת לא הוכיחה שצבעה את הדירה ולא הוכיחה הוצאה כלשהי בסכום זה או בסכום אחר עבור צביעת הדירה ובנוסף לכך, יש לקחת בחשבון, שהנתבעת פינתה הדירה בהסכמת התובעת - עוד בטרם הסתיימה תקופה השכירות. לכן, אני דוחה התביעה בגין פריט זה. 6. א. סוף דבר, לאור הנימוקים שפורטו בהרחבה בפסק דין זה, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 7,293 ₪ - שהם סך של 6,600 ₪ בעד 3 חודשי שכירות וסך של 493 ₪ חוב עבור שימוש בחשמל- והסך של 7,293 ₪ ישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה - 7.5.13- ועד התשלום בפועל. ב. כמו כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 400 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. ג. יתרת סכום התביעה נדחית - מהנימוקים שפורטו לעיל. הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים. מדרגותמקרקעיןשכירות