תביעה נגד השכן מלמעלה על נזילה מתקרה מתקלפת מקלקר

תביעה נגד השכן מלמעלה על נזילה, תקרה מתקלפת, תקרת קלקר מעופשת וחדירת מים לדירה בתדירות גבוהה זוהי תביעה קטנה בסך של 8,720 ₪ שהגיש התובע נגד הנתבע מס' 1. הנתבעת מס' 2 (להלן "חברת הביטוח") צורפה לבקשתה כנתבעת, בהיותה המבטחת של הנתבע מס' 1. התובע טוען כי הוא הבעלים של דירה בטבריה וכי הנתבע הינו הבעלים של דירה הממוקמת מעל לדירתו. התובע איננו מתגורר בדירתו אשר מיועדת להשכרה. התובע פנה לנתבע באופן חוזר ונשנה וטען בפני כי קיימת בעיה של נזילה ורטיבות המשפיעים על דירת התובע אך כל ניסיונותיו לגרום לנתבע לטפל בבעיה העלו חרס. כתוצאה מכך נגרמו ליקויים בדירת התובע כגון תקרה מתקלפת, תקרת קלקר מעופשת וחדירת מים לדירה בתדירות גבוהה. הנתבע טען בפני התובע ואביו כי הוא העביר פנייה בעניין זה לחברת הביטוח וכי העניין יטופל בימים הקרובים. ביום 7.3.13 שלח הנתבע לאבי התובע הודעת טקסט ובה צוין מס' הקריאה אל חברת הביטוח וזאת לאחר שאבי התובע הפציר בו לקבל איזושהי פיסת מידע על התקדמות הדברים מול חברת הביטוח. ביום 2.4.13 או בסמוך לכך ולאחר שעבר חודש מהפניה לחברת הביטוח, שלח התובע לנתבע מכתב התראה ובו דרש לתקן את הליקויים. ביום 14.4.13 פנה התובע לחברת הביטוח ונאמר לו כי בעוד מספר ימים יגיע מפקח מטעמם לדירה על מנת להעריך את הנזק. ביום 28.4.13 הגיע מפקח מטעם חברת הביטוח, בשעות מאוחרות מאלה שתואמו עם התובע, כאשר התובע נאלץ לקחת יום חופש על מנת שיהיה נוכח במעמד הביקור. ביום 6.5.13 הגיע בעל מקצוע לדירת התובע על מנת לתקן את הליקויים, אך הוא רק צבע את קירות דירת התובע, דבר שלא היווה פתרון יסודי לליקויים שלא תוקנו עד למועד הגשת התביעה (29.5.13). לטענת התובע, מחדלו של הנתבע מלתקן את הליקויים מסב לו נזק ממוני בלתי הפיך אשר גדל מידי יום. אי תיקון הליקויים מונע ממנו להשכיר את הדירה לצד שלישי מאחר והדירה איננה ראויה למגורים. התובע הפסיד 3 חודשי שכירות, כאשר דמי השכירות הינם בסך של 2,700 ₪ לחודש, כעולה מהסכם השכירות שנחתם בין התובע לבין צד שלישי לתקופה שתחילתה ביום 15.5.13. על כן, מבקש התובע לחייב את הנתבע לשלם לו את הנזק בגין אובדן דמי שכירות ל- 3 חודשים (8,100 ₪) וכן פיצוי בסך של 600 ₪ בגין אבדן 3 ימי עבודה. הנתבעים מבקשים לדחות את התביעה. לטענתם, עם קבלת הפנייה מן התובע, פנה הנתבע לחברת הביטוח על מנת לתאם ביקור ובדיקה של הנזק הנטען. ביום 24.2.13 החל טיפול נזק בצנרת שבדירת הנתבע, אשר הסתיים ביום 4.3.13. ביום 24.3.13 ובעקבות פנייה נוספת של התובע, שוב פנה הנתבע לחברת הביטוח. מאחר והיה חג, תואם ביקור ליום 4.4.13 ובמועד זה אותרה נזילה נוספת בצנרת ותוקנה. לאחר ביצוע התיקון בנזילה הנוספת, חיכתה חברת הביטוח לייבוש המצע וזאת על מנת לתקן את הנזק אצל התובע. ביום 28.4.13 - לאחר התיקון בדירת הנתבע והייבוש בדירת התובע, נשלח בעל מקצוע מטעם חברת הביטוח לבדיקת הנזק אצל התובע וביום 6.5.13 בוצעו התיקונים הנדרשים בדירת התובע. הנתבעים מכחישים את טענת התובע כי התיקון שבוצע על ידם אינו מהווה פתרון יסודי לליקויים וטוענים כי התובע לא צרף כל חוות דעת או מסמך המגבה טענה זו. הנתבעים מכחישים את הנזק הנטען על ידי התובע. לטענתם, הוא לא הצליח להשכיר את דירתו בלי כל קשר לאירוע הנדון. התובע אף נעזר בשירותי הנתבע על מנת שיראה את הדירה לשוכרים פוטנציאליים. כתב התביעה נסמך על רצון התובע לפיצוי כספי מופרז בלא כל אסמכתא לעניין הנזקים ולעניין הקשר הסיבתי בינם לבין התרשלות לכאורה מצד הנתבע. בדיון שהתקיים בפניי היום, העידו התובע ואביו וכן הנתבע. לאחר עיון בכתבי הטענות ובמסמכים שהוגשו ולאחר שמיעת טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות. על פי תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז - 1976, ינומק פסק הדין בצורה תמציתית: התובע הגיש לבית המשפט תמונות של הנזילות שהתגלו בדירתו (ת/1), תמונות המתיישבות עם עדותו ולפיה דובר בנזילות "טריות", אשר נתגלו על ידו רק בסמוך לאחר שרכש וקיבל לידיו את החזקה בדירתו. אין חולק כי המקור לאותן נזילות היה בפיצוץ בצנרת שבדירת הנתבע. יחד עם זאת, התובע לא הוכיח כי הנתבעים התרשלו באופן כלשהו בטיפול בנזילה שהתגלתה בדירת הנתבע. התובע איננו מציין באופן מדויק מהו המועד בו לטענתו הוא גילה את נזקי הרטיבות בדירתו. משנשאל בעניין בעדותו השיב כי הדבר ארע בסביבות אמצע פברואר 2013 (עמ' 2 שורה 6 לפרוטוקול). התובע אישר בעדותו כי "מרגע שהופיעו הכתמים לקח לנו כמה ימים לעכל מה קורה" (עמ' 1 שורה 23, עמ' 3 שורה 17 לפרוטוקול), היינו - הפנייה לנתבע לא נעשתה מידית באמצע פברואר. אביו של התובע העיד כי אלמלא הוא ובנו התלוננו בפני הנתבע על הנזילות מדירתו, הנתבע לא יכול היה לדעת על קיומן הואיל ודובר בנזילה תת רצפתית (עמ' 4 שורות 28-19 לפרוטוקול). הנתבע אישר בעדותו כי הוא אכן לא ידע על הנזילה עד לפניית התובע אליו (עמ' 5 שורה 12 לפרוטוקול). על פי טענת הנתבע, שלא נסתרה ואף מתיישבת עם המועדים שצוינו לעיל, הנתבע פנה לחברת הביטוח שלו מידית לאחר פניית התובע אליו ולא התעכב בכך. התובע אישר כי הפנייה נעשתה בסמוך להופעת הבעיה (עמ' 3 שורות 22-24 לפרוטוקול). טענת הנתבעים ולפיה הטיפול באותה תקלה שנתגלתה בצנרת שבדירת הנתבע הסתיים כבר ביום 4.3.13 - זמן שהינו בהחלט סביר בנסיבות העניין - לא נסתרה על ידי התובע. התובע אף אישר את טענת הנתבעים, כי לא ניתן היה לתקן כבר באותו שלב את הליקויים בדירתו שלו, כל עוד התקרה והקירות לא התייבשו לחלוטין. הנתבעים הוכיחו עוד, כי לאחר אותה תקלה, שכאמור אותרה ותוקנה על ידם בתוך זמן סביר, ארע פיצוץ נוסף בצנרת שבדירת הנתבע. אביו של התובע אישר כי "הנזילה הזו הייתה בשני שלבים", וכי הנזילה השנייה התגלתה כשבועיים לאחר הראשונה (עמ' 4 שורות 27-30 לפרוטוקול). על פי טענת הנתבעים, שלא נסתרה, תלונה על הנזילה השנייה התקבלה רק ביום 24.3.14. התובע, שעליו נטל ההוכחה, לא מסר לבית המשפט כלל את המועדים הרלוונטיים. נזילה זו אותרה ותוקנה בדירת הנתבע ביום 4.4.13, טענה שאף היא לא נסתרה על ידי התובע. בהתחשב בכך שביום 25.3.13 חל ערב הפסח, כשהחג הסתיים ביום 2.4.13, יש לראות גם בזמן תיקון הנזילה השנייה על ידי חברת הביטוח, כזמן סביר. כאמור, אין מחלוקת כי מעת שתוקנה הנזילה אצל הנתבע, דרוש היה זמן המתנה נוסף - שאיננו תלוי בנתבעים ואיננו מעיד על רשלנות כלשהי מצדם, עד לייבוש התקרה והקירות בדירת התובע, על מנת שניתן יהיה לתקנם. בנסיבות אלה, העובדה שהליקויים בדירת התובע תוקנו ביום 6.5.13, מעידה אף היא כי הנתבעים פעלו תוך זמן סביר. באשר לטיב התיקון שבוצע - התובע לא תמך את טענתו בעניין זה בכל ראיה שהיא ומכל מקום, הוא איננו תובע דבר ביחס לכך. התובע אישר בסיכומו של דבר, כי לא ניתן היה לתקן את הבעיה באופן מידי וכי התהליך עצמו - המתנה לייבוש והעובדה שהנזילות הופיעו בשני שלבים נפרדים, הוא שהביא לכך שלקח זמן עד לתיקון הנזק בדירתו (עמ' 7 שורות 10-15 לפרוטוקול). משנמצא כי הנתבעים פעלו כראוי ותוך זמן סביר לאיתור ולתיקון הנזילות (הנפרדות זו מזו) בדירת הנתבע, ולאחר הייבוש - לתיקון הנזקים בדירת התובע, הרי שאין מקום לקבל את התביעה נגדם. יתר על כן, התובע אף לא הוכיח את הנזקים הנטענים על ידו. התובע לא הביא כל ראיה שהיא לכך שהסיבה בעטיה הוא לא השכיר את הדירה קודם לכן, הייתה אותה נזילה מדירת הנתבעים. חוזה השכירות שצרף לתביעה נחתם כבר ביום 25.4.13. עובדה זו יש בה גם כדי לסתור את טענת התובע בתביעתו (שהוגשה כאמור ביום 29.5.13, למעלה מחודש לאחר שהתובע כבר חתם על הסכם השכירות) ולפיה "מחדלו של הנתבע מלתקן את הליקויים מסב לו נזק ממוני בלתי הפיך אשר גדל מידי יום. אי תיקון הליקויים מונע ממנו להשכיר את הדירה לצד שלישי מאחר והדירה איננה ראויה למגורים". זאת ועוד, לא הובאו ראיות בעניין אובדן ימי עבודה וערכם, כאשר התובע אף אישר כי הנתבע הוא שקיבל לידיו את מפתחות דירתו כדי שיוכל לאפשר לחברת הביטוח להיכנס אליה וגם כדי להראותה לשוכרים פוטנציאליים (עמ' 4 שורות 10-13 לפרוטוקול). על יסוד האמור לעיל, התביעה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. בקשת רשות ערעור ניתן להגיש בתוך 15 יום בבית המשפט המחוזי בנצרת. נזקי מיםנזילהתקרה