ביטול עסקת קניית מכשיר חשמלי דרך אתר "יד 2" לפני תביעה לביטול עסקת מכר יד שנייה. טענות התובע ביום 9.6.13 רכש התובע מהנתבעת מכשיר טלפון מסוג אייפון 4S, בתמורה לתשלום סך של 1,500 ₪. הנתבעת הצהירה בפני התובע כי המכשיר נרכש מחברת סלקום לפני ששה חודשים וכי הינו במצב מצוין. בחלוף יומיים, פנה התובע לחברת סלקום על מנת לוודא האם חלה אחריות על המכשיר, וגילה כי המכשיר נרכש לפני 17 חודשים ובבדיקת מעבדה התגלה כי עבר היסטוריה קשה וכי עלותו אינה עולה על 600 ₪. באותו יום פנה התובע לנתבעת וביקש לבטל את העסקה, אך הנתבעת סירבה. מכאן התביעה לביטול העסקה ולהשבת הסכום ששילם התובע עבור המכשיר. טענות הנתבעת הנתבעת טוענת כי התובע פנה אליה לאחר שפרסמה את מכשיר הטלפון הנייד שברשותה למכירה באתר "יד 2". התובע ביקש לקחת את המכשיר לבדיקה, אך בעלה של הנתבעת אמר לו כי הדבר אינו אפשרי בשל ריבוי גניבות, והציע לו להביא מי מטעמו שיבדוק את המכשיר בבית הנתבעת. הנתבעת הבהירה לתובע כי המכשיר חוקי ואינו גנוב ויש עליו אחריות מטעם סלקום ועל כן נמכר במחיר זה. התובע אף קיבל הנחה של 200 ₪. לאחר יומיים התקשר התובע וביקש לבטל את העסקה, שכן מצא מכשיר דומה בסכום של 1,200 ₪, אך הנתבעת סירבה. הנתבעת טוענת כי המכשיר שנמכר הינו תקין לחלוטין ובמצב סביר ומכחישה את הטענה כי שווי המכשיר הינו בסך של 600 ₪. דיון והכרעה העידו לפני התובע וכן הנתבעת ובעלה. התובע טען בעדותו כי הנתבעת הוליכה אותו שולל, שכן כאשר פנה אליה אמרה כי המכשיר הוא בן 6 חודשים ותקין לחלוטין וכי יש אחריות למשך שנה שלמה בחברת סלקום. לאחר שפנה התובע לחברת סלקום התגלה כי המכשיר הינו בן 17 חודשים וכי אין עליו אחריות. התובע נטל את המכשיר למעבדה לבדיקה וגילה כי במכשיר יש קורוזיה וכן ברגים וחלקים שבורים. התובע העיד כי פנתה לנתבעת וביקש לבטל את העסקה, אך בעלה סירב בכל תוקף. הנתבעת הודתה כי בעת ביצוע עסקת המכר חתמה על מסמך בו הצהירה כי המכשיר בן 6 חודשים וכי יש עליו אחריות לשנה, אך טענה כי עשתה זאת על סמך זכרונה וכנראה התבלבלה עם מכשיר אחר שהיה בבעלותה. בעלה של הנתבעת העיד כי התובע הגיע לביתם על מנת לרכוש את מכשיר הטלפון וביקש לקחת את המכשיר לבדיקה. בעלה של הנתבעת סירב והודיע לתובע כי אם יטול את המכשיר, לא יוכל לבטל את העסקה. בעלה של הנתבעת הציע לתובע כי ילכו יחד לסלקום על מנת לבצע העברת בעלות במכשיר, אך התובע סירב. אחרי יומיים התקשר אליו התובע והודיע כי בטלפון יש קורוזיה. אין מחלוקת כי בעת מכירת המכשיר הצהירה הנתבעת בפני התובע כי המכשיר נרכש מחברת סלקום לפני שישה חודשים לערך וכי יש על המכשיר אחריות למשך שנה והנתבעת אף חתומה על הצהרה זו. ואולם, מהעדויות שלפני עולה כי הצהרה זו היתה שקרית, שכן המכשיר נרכש מחברת סלקום 17 חודשים לפני מועד מכירתו לתובע והנתבעת לא הכחישה זאת בעדותה. טענתה כי מדובר היה בלבול מצידה לא היתה אמינה עלי. כן העיד התובע, אשר עדותו היתה אמינה עלי, כי הנתבעת אמרה לו כי המכשיר תקין, ואולם, בדו"ח המעבדה מיום 18.7.13 שהגיש התובע נכתב כי המכשיר הוכנס למעבדה לפני כחודש (היינו חודש לפני מועד הוצאת הדו"ח) וכי במכשיר התגלו סימני קורוזיה וכן חסרים ברגים פנימיים ובורג האנטנה שבור. עוד צוין בדו"ח בדיקת המעבדה כי שווי המכשיר הינו בסכום של כ-600 ₪. יוצא אפוא, כי במעמד ביצוע העסקה פעלה הנתבעת בחוסר תום לב והטעתה את התובע בנוגע לגיל המכשיר, שהינו פרט מהותי אשר יש בו כדי להשפיע על מחירו של המכשיר וטיבו, ואף בנוגע לתקינותו של המכשיר. סעיף 16 לחוק המכר, התשכ"ח-1968, קובע כי הייתה אי התאמה נובעת מעובדות שהמוכר ידע או היה עליו לדעת עליהן בעת גמירת החוזה ולא גילה אותן לקונה, זכאי הקונה להסתמך עליה על אף האמור בסעיפים 14 ו - 15 או בכל הסכם, ובלבד שנתן למוכר הודעה עליה מיד לאחר שגילה אותה. בעניין זה קבע בית המשפט העליון כי ההוראה אינה דורשת ידיעה ממשית ואף לא ידיעה קונסטרוקטיבית. כל מה שנדרש הוא שאי ההתאמה נובעת מעובדות שעל המוכר היה לדעת עליהן. הכוונה היא לעובדה שאדם סביר היה יודע באותן הנסיבות (רע"א 7642/97 שטרית נ' נוסבאום נג (ד) 516, 526). אמנם ידוע הוא כי בעסקאות הקשורות ברכישתם מוצרים מיד שנייה, נוהג לרוב הכלל ולפיו "ייזהר הקונה". יחד עם זאת נקבע, כי אין בכלל של "יזהר הקונה" בכדי להפחית מחובת תום-הלב המוטלת על המוכר במשא-ומתן לקראת כריתתה של העסקה ולפיכך, על המוכר לגלות לקונה פרטים מהותיים לעסקה (ראו: ע"א 5393/03 פרג' נ' מטל; ע"א (ת"א) 94/79 דוד אביבי נ' בני משה קרסו בע"מ, פ"מ תש"מ (2) 426; ת.א. (ב"ש) 20011-04-11 דליות נ' צ'מפיון מוטורס; תק (ק"ג) 547/02 אמסלם נ' גואטה). מכאן שעל הנתבעת היתה מוטלת חובה לנהוג בתום לב כלפי התובע, תוך גילוי נאות של המידע הרלבנטי לעסקה המצוי ברשותה. במקרה זה, המדובר מדובר בהטעיה מכוונת הן בנוגע לגילו של המכשיר והן בנוגע למצבו, כאשר התובע אף ביקש ליטול את המכשיר לבדיקה והדבר נמנע ממנו. גילו של המכשיר היה בידיעת הנתבעת ואף העדר קיומה של אחריות. לפיכך, זכאי התובע לבטל את העסקה ולהשבת כספו. לאור האמור, אני מורה על ביטול העסקה וקובעת כי על הנתבעת להשיב לתובע את הסכום ששילם עבור המכשיר בסך של 1,500 ₪ וכנגד תשלום הסכום ישיב התובע לנתבעת את המכשיר אותו רכש ממנה. תשלום הסכום והשבת המכשיר, יבוצעו בתוך 30 יום. כן תישא הנתבעת בהוצאות התובע בסכום של 600 ₪. לאור העובדה כי התובע לא התייצב לדיון הקודם ולטובת הנתבעת נפסקו הוצאות בסכום של 600 ₪, הרי שסכום ההוצאות שנפסק לטובת התובע יקוזז מסכום ההוצאות שנפסקו לחובתו. המזכירות תשיב לתובע את סכום ההוצאות שהפקיד בקופת בית המשפט. פסק הדין ניתן לערעור ברשות בלבד. בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום. ביטול עסקה (הגנת הצרכן)מוצרי חשמל (הגנת הצרכן)