ניתוק דוד שמש (תביעת פיצויים) בתביעה זו עותרים התובעים לחיוב הנתבעים בתשלום פיצוי בסך 5,000 ₪ בגין נזקים שנגרמו להם לטענתם כתוצאה מניתוק דוד שמש השייך להם ממקומו, השלכתו והתקנת דוד שמש חדש תחתיו עבור שכנה בבניין בו הם מתגוררים. נתבע 1, מר עמוס צבאן הינו בעל עסק להתקנת דודי שמש בחדרה. נתבעת 2 היא שכנתם של התובעים ואילו נתבע 3 הוא בנה של נתבעת 2. בכתב התביעה שהוגש מטעמם, תיארו התובעים את השתלשלות העניינים אשר ארעו לטענתם ביום 25.9.13 ואת חלקו של כל אחד מהנתבעים, באופן הבא: "הנתבע (1) עלה על גג הבית המשותף שבו אנו גרים שעה שלא היינו בבית, לקח את הדוד הישן שלנו שהוא תיקן לעסק שלו על מנת למכרו לאחרים. התובע היה נוכח שעה שהנתבע זרק את הדוד מהגג לאדמה. במקום הדוד שלנו התקין דוד שמש חדש לשכנה שלנו. התובע טען בפניו למה הוא עושה מעשה זה, הוא ענה שהשכנה אמרה לו לעשות... (הנתבעת (2) הביאה את בנה (נתבע 3), שנכנס לביתנו לכיוון המטבח, בכח, פתח את חלון המטבח, הוציא את גופו מחוץ לחלון וחתך את הצינורות של המים החמים מהדוד לדירתנו. יחד עם זאת הוא חתך את הצינורות בגג. היא טענה שהדוד והצינורות הפריעו לה". לתמיכת טענותיהם הציגו בפני התובעים את תצלום דוד השמש שלהם (ת/1) ואת תצלום דוד השמש החדש אשר לטענתם הותקן במקומו (ת/2). במהלך עדויותיהם של התובעים בבית המשפט, נשמעו דבריהם ותיאוריהם מעט אחרת: בתחילת עדותה טענה התובעת כי נתבעת 2 בקשה שבנה - נתבע 3 יכנס אל דירתה כדי לראות את צינורות דוד השמש שלהם וכשזה נכנס הוא טיפס על החלון ובנוכחותה חתך את הצינורות עם "פלייר", ובדרכו החוצה פנה אליה ואמר לה ש"עכשיו יהיה טוב". בהמשך דבריה אישרה התובעת כי היא עצמה לא ראתה את מעשה החיתוך אלא רק ראתה את ה"פלייר" בכיס מכנסיו של נתבע 3 לאחר שהוא סיים: "אני לא ראיתי אותו חותך עם הפלייר את הצינור. ראיתי את הגב שלו". בשלב זה טענה התובעת כי בעלה, התובע ראה את נתבע 3 "עושה את זה" וכי כעבור יומיים שמעה משהו נופל ובעלה שהיה ברחוב "ראה את הדוד שלהם ברצפה". הבעל, התובע, תיאר את הדברים כך: "...אחרי שבוע דפקו אצלנו בדלת. השכנה שלנו נכנסה, רוני, ואמרה שהבן רוצה לבדוק. הבן נכנס כמו טיל לחדר, פתח חלון. אני לא ראיתי שום דבר. אשתי אמרה לי להסתכל מה השכן עושה, הראש שלי נכנס בפנים וראיתי שהוא עם פלייר, הצינורות שם לא חזקים. אני ראיתי את הפלייר, ראיתי חתיכת ברזל. הוא קודם חתך את הגג ואחר כך את הצינורות... אחר כך אני הייתי בקופת חולים וחזרתי הביתה, אני רק נכנסי במדרגות ושמעתי בום חזק.... ראיתי את הדוד שלי נפל.. שאלתי את עמוס (נתבע 1) מי אמר לעשות את זה והוא אמר שזה ועד הבית ורוני אוחנה (נתבעת 2). רק עמוס יכל לזרוק את זה. אני לא ראיתי אותו זורק, אני הבנתי את זה כי ראיתי את האוטו שלו ואת הפועלים שלו... מה שאני טוען זה שאם לא היו חותכים את הצינורות, הדוד לא היה יכול ליפול...". בתשובה לשאלותי אישרה התובעת כי במהלך סופה שהיתה בחודש ינואר 2013 הדוד נפל ממקומו ונותר על הגג וכי מאז חודש מרץ 2013 לא היו להם מים. וכדבריה: "כמה חודשים לא השתמשנו בדוד הזה.. עשיתי מים חמים בגז. בדוש יש "אטמור". למרות שלא השתמשתי בדוד זה הרכוש שלי". גם התובע אישר כי במהלך החורף נפגע הדוד ומאז לא שימש אותם יותר. לטענתו ניתן היה לתקן את הדוד אלא שהוא לא יכול היה לעשות זאת בעצמו. נתבע 1 סיפר בעדותו בבית המשפט כי במהלך התקנת דוד שמש חדש לאחת מדיירות הבניין, פנו אליו חברי ועד הבית ובקשו ממנו לפנות מהגג דוד שמש אחר "שמתגלגל על הגג" לאחר שניתק ממקומו במהלך סופה, כשמאז, בהיותו מנותק מן הצנרת אליה היה מחובר קודם לכן, היווה מפגע מסוכן. לטענת נתבע 1 השיבו חברי הועד לשאלתו כי מדובר בדוד ש"לא שייך לאף אחד" ואכן בבדיקתו את הדוד הוא מצא כי נכון הדבר: "לא הדוד ולא הקולט היה מחובר. לא היתה צנרת ולא אף מתקן. הורדתי את הדוד מהגג, שמתי אותו בצד.. והיה גם קולט עם זכוכית שבורה. הורדתי אותו באמצעות חבלים.. ושמתי אותו ליד הרכב. אמרו שאין מה לעשות ובקשו שאפנה אותו". בשלב זה, כך מספר נתבע 1, הגיע התובע אל המקום, טען כי מדובר בדוד השייך לו, אמר שהוא רוצה אותו ואולם מיד לאחר מכן אמר שהוא לא רוצה את הדוד וביקש שנתבע 1 יזמין עבורו דוד חדש. נתבע 1 הוסיף וטען כי בשלב מסוים הוא נכנס עם התובע לדירתו ובבדיקתם הם גילו שתי נקודות צנרת חתוכות ואולם לטענת נתבע 1 התובע לא העלה בפניו טענה כלשהי לגבי חיתוך הצנרת בידי מאן דהוא והדבר גם לא היה נראה כך שכן "כשאתה חותך צינור אתה יכול למשוך אותו מלמעלה ... וכשהורדתי את הדוד מלמעלה, שום צנרת לא היתה קיימת". נתבע 1 הוסיף וטען כי מדובר היה בדוד ישן מאוד משנת ייצור 93' וכי היתה בו נזילה ממערכת העוגן החשמלי שמחממת את המים - מערכת שלא ניתן להחליפה. התובעת אישרה כי אכן רכשה את הדוד בשנת 1993 וטענה כי אז היה מחירו 3,800 ₪. נתבע 3 אשר הכחיש מכל וכל את טענות התובעים הדבר חיתוך צינורות הדוד על ידו באמצעות "פלייר", הסביר בעדותו כי מדובר היה בדוד ישן ש"הסתובב על הגג כמעט שנה" ואשר כל השכנים, לרבות התובע, טענו כי הוא לא שייך להם. לדבריו, לאחר שבדק ומצא שכל השכנים מחוברים לדודי שמש מלבד התובע, הוא בקש ממנו להכנס לדירתו כדי לבדוק האם יש לו דוד שמש אם לאו ואז גילה ש"אין לו בכלל צנרת". נתבעת 2 סיפרה גם היא דברים דומים ואף נציג ועד הבית, מר אורי אברהם אישר כי הגיעו אליו פניות של שכנים בדבר דוד שמתגלגל על הגג ושהוא בקש מנתבע 1 להורידו משם כדי שלא יפול ויפגע במישהו. לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים והעד מסקנתי היא כי דין התביעה להידחות. שוכנעתי כי הדוד נשוא התביעה לא שימש בתפקידו כדוד שמש במשך חודשים רבים וכי במהלך הזמן שחלף מאז חדלו התובעים להשתמש בו, הפך הוא למפגע של ממש. הנתבעים שכנעוני כי בטרם הורד הדוד מהגג, עשו הם את כל שהיה ביכולתם לעשות כדי לברר למי שייך הדוד והאם מחובר הוא לאחת מדירות הדיירים בבניין. מנגד, הותירו עלי התובעים רושם של מי שהרחיקו לכת בהסקת מסקנות ובהשערת השערות בכל הנוגע לאופן בו ניתק הדוד מצינורותיו עד כי כמעט האמינו בכך שהיה זה נתבע 2 אשר נכנס אל דירתם על מנת לחתוך צינורות אלה באמצעות "פלייר", שאותו ואת מעשה החיתוך, הם בעצם לא ממש ראו. במצב דברים זה ולנוכח דבריו של נתבע 1 שתחום מומחיותו הינו התקנת דודי שמש ואשר לפיהם מדובר היה ב"גרוטאה" חסרת ערך (ר' גם התצלום ת/1), לא נותר לי אלא לדחות את התביעה. התובעים ישלמו לכל אחד מהנתבעים הוצאות בסך 200 ₪. סה"כ - 600 ₪. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד ליום התשלום בפועל. זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 15 ימים. פיצוייםדוד שמש