פתיחת דלת של רכב חונה שגרמה לשבירת מראה של רכב (תביעת פיצויים) הרקע ותמצית טענות הצדדים עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 22.04.13 באזור קניון דרורים שבשרון. לטענת התובע, נסע בנתיב הימני, כאשר משאית עומדת בנתיב השמאלי לצורך פריקת סחורה, וכאשר היה כמעט במקביל למשאית - נפתחה בפתאומיות הדלת הימנית אחורית (שהיתה פתוחה חלקית לפני כן). התובע טען כי חרף ניסיונו לסטות ימינה, פגעה הדלת במראת הצד ברכבו, ובשל כך נגרם נזק גם לדלת הרכב. 3. לטענת הנתבע 1 (להלן: "הנתבע"), עיגן את דלת המשאית ועל כן לא ייתכן שהיא נפתחה בפתאומיות, והפגיעה ברכב התובע נגרמה בשל נסיעתו קרוב מידי למשאית, ובאופן שהמראה נתקלה במשאית ונפגעה. 4. במהלך הדיון העידו הנהגים המעורבים. התברר שהיתה נוסעת ברכב התובע, והיא לא התייצבה ולטענת התובע, בשל חוסר נכונותה להתייצב. התובע ביקש להגיש את עדותה בכתב. הוברר כי במקום היה מחסנאי העסק אליו הובאה הסחורה מהמשאית, וזה לא זומן על ידי מי מהצדדים. דיון והכרעה 5. מדובר בתביעה אזרחית בה רמת ההוכחה הנדרשת עומדת על 51% - ולפיכך די בכך שגרסה אחת תהא מסתברת ולו במעט, מהגרסה האחרת. במקרה המונח בפניי מדובר בגרסה מול גרסה ומשכך, על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות גופן, בדין או בראיות החיצוניות, כדי לתמוך באיזו מגרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו. בהעדר אותו "דבר מה נוסף" שיהיה בו כדי להטות את המאזניים לכיוון זה או אחר, יש להכריע על בסיס נטל ההוכחה בלבד. 6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, ראיתי את תמונות הנזק ותמונות ההמחשה של מקום התאונה שהגיש התובע ושמעתי את שני הנהגים, הגעתי למסקנה כי התובע הרים את הנטל המוטל עליו בשים לב לרמת ההוכחה הנדרשת במשפט האזרחי, לשכנע כי האחריות לתאונה מוטלת על הנתבע, וזאת כפי שיפורט להן. 7. ההכרעה בין הגרסאות במקרה זה מבוססת על סבירות ושכל ישר: לטעמי, לא סביר כי נהג יצמד לצידו השמאלי של נתיב הנסיעה, ואף יעבור מעט לנתיב השמאלי, כאשר אין כל מפגע בדרך ואין סיבה לסטייה כזו. בדומה, לא סביר לדידי כי נהג ייצמד לרכב הנמצא משמאלו באופן שיימצא ס"מ בודדים ממנו, כאשר מדובר בצד ישיבתו של הנהג. אין כל סיבה לקבוע כי התובע לא יכול היה להעריך נכונה את המרווח בינו לבין המשאית (הגדולה) הנמצאת משמאלו. 8. בכתב ההגנה נטען כי הדלתות האחוריות של המשאית היו מעוגנות למקומן ועל כן לא ייתכן שהדלת הימנית נפתחה בפתאומיות, אך עניין זה לא הוזכר על ידי הנתבע בטופס ההודעה שלו לחברת הביטוח. הטופס הוצג במהלך הדיון, והוא מסומן כעת נ/1]. אני קובעת שהעדות בעניין זה הינה בבחינת "עדות כבושה": זוהי עדות אשר עד או בעל דין "כבש" אותה בליבו אף שהיא בעלת קשר ורלבנטיות לדיון - והיה מקום להעלותה בשלב מוקדם - ולא גילה אותה אלא בשלב מאוחר. "כבישת" העדות ללא הסבר משכנע, מעוררת חשש באשר לאמיתותה, ולפיכך במקרים שבהם לא ניתן הסבר ראוי לכבישת העדות, ערכה ומשקלה מועט. אינני מקבלת את עדותו של הנתבע בעניין זה, כי קיבע כראוי את הדלתות בבריח, או כי הן הוצמדו לדפנות המשאית, ואני קובעת כי התאונה ארעה כפי שתיאר אותה התובע, קרי, בשל פתיחה פתאומית של הדלת לתוך נתיב נסיעתו, כשהוא נמצא סמוך מאד למשאית. לענייננו, אין כל רלבנטיות אם פתיחה זו נבעה ממשב רוח או מהתרופפות קיבוע לא מספיק של הדלתות בפתיחה. 9. לא זקפתי לחובתו של התובע את העובדה שלא הביא את הנוסעת ברכבו כעדה מטעמו, לאור הסברו שהנוסעת לא רצתה להעיד, והצעתו כי יביא את עדותה בכתב. בדומה להימנעות התובע מזימון עדה מטעמו, גם הנתבע לא זימן את העובד שהיה במקום וככל הנראה מוכר לו בהיותו מוביל סחורה לעסק. 9. בנסיבות המקרה, לא מצאתי כי יש להטיל על התובע אחריות תורמת, לתאונה ולתוצאותיה. ניתן להבין את הקושי להבחין בדלתות המשאית הפתוחות בתשעים מעלות, וכאשר הוברר בעדות הנתבע כי ניתן להצמידן לדופן המשאית, וקבעתי כי זה לא נעשה - אין מקום להטלת אשם כלשהו על התובע. 10. באשר לסכום הפיצוי, התובע הוכיח סכום נזק בסך 5,120 ₪ - נזק ממשי, ירידת ערך ושכ"ט שמאי. אינני מקבלת את התביעה לפיצוי נוסף בסך 950 ₪ בשל הפסד זמן, טרחה והוצאות, בהעדר הוכחה לנזק בפועל. סוף דבר 11. התביעה מתקבלת ברובה. הנני מורה לנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 5,120₪. 12. לאחר ששקלתי את הוצאות משפט, את שערוך הפיצוי ליום פסק הדין ואת כלל נסיבות העניין, אני מעמידה את הסכום הכולל לתשלום ליום מתן פסק הדין על סך של 5,600 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין אצל הנתבע 1 ו/או הנתבעת 2, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור בתוך 15 ימים לבית המשפט המחוזי מרכז - לוד.רכבדלת רכבפיצוייםרכב חונהפתיחת דלת רכבנזק לרכב