תקלה בגיר ברכב שנקנה בעסקת טרייד אין: בפניי תביעה כספית לפיצוי בגין נזקי ממון וכן עוגמת נפש אשר נגרמו לתובעת , לטענתה , מחוזה לרכישת רכב אותו כרתה עם הנתבעת. התובעת הינה לקוחה פרטית אשר התקשרה עם הנתבעת בהסכם מכר / קניה במסגרתו ביצעה "עסקת טרייד אין". הנתבעת הינה חברה הנותנת שירותי קנייה , מכירה ותיווך ברכבים. במסגרת העסקה , מסרה התובעת לנתבעת את רכבה הישן מסוג שברולט , שילמה סך של 5,000 ₪ נוספים , ורכשה רכב מסוג רנו מדגם רנו 2 מ.ר 13-797-14 שנת ייצור 2006. לטענת התובעת , בטרם רכשה את הרכב נאמר לה במפורש ע"י נציג הנתבעת , מר רמי כי הרכב תקין לחלוטין מבחינת מנוע ,גיר ושילדה. כיומיים לאחר שהתובעת רכשה את הרכב וקיבלה אותו לידיה נתקלה בבעיה במהלך נסיעה, הנ"ל פנתה באופן עצמאי למוסך ונאמר לה כי ישנה בעיה בגיר של הרכב , ומכאן התקלה. מיד לאחר שנודע לה לעניין הבעיה בגיר , פנתה לנציג הנתבעת , מר וזה אמר לה להביא את הרכב לסוכנות הנתבעת לשם תיקון הבעיה . התובעת מסרה את הרכב לידי הנתבעת, והשאירה אותו לתיקון במשך כ- 4 ימים , במהלכם טופל הרכב במוסך "אליאס" בשפרעם. עם סיום התיקון שוחח מר שגיא - הבעלים של החברה (להלן:"מר שגיא") עם הנתבעת ומסר לה שבגיר הרכב בוצע שיפוץ כללי שעלותו הכוללת הייתה כ- 3,000 ₪ , ומשכך , יתחלקו הצדדים חצי- חצי בעלות התיקון. התובעת הסכימה ומסרה לידי הנתבעת המחאה ע"ס 1,450 ₪ בגין חלקה בעלות התיקון. לאחר כשבוע ימים , הבעיה חזרה על עצמה במהלך הנסיעה. בעלה של התובעת לקח את הרכב למוסך אליאס בו בוצע התיקון ואז הוברר לו שבגיר לא בוצע שיפוץ כללי , אלא תיקון אחר שעלותו הייתה 800 ₪. עם היוודע הדבר ביטלה התובעת את ההמחאה שמסרה לידי הנתבעת ואשר הייתה משוכה מחשבונו של בעלה. לטענת התובעת , בעלה שוחח עם מר שגיא וזה התחמק מליתן תשובה לשאלות הקשורות עם תיקון ושיפוץ הגיר לרבות עלות התיקון. משכך , ביקשה התובעת לבטל את העסקה ובהתאם לקבל בחזרה את רכבה הישן ואת הכסף ששילמה . בשיחה עם מר שגיא הוברר כי הרכב הישן נמכר יום למחרת ביצוע העסקה ומשכך לא ניתן לעשות כן. מאחר והבעיה נותרה בעינה , בעלה של התובעת לקח את הרכב שוב למוסך ולאחר בדיקה הוחלט על שיפוץ גיר כללי , והתובעת עשתה כן , והכל בהתאם למסמך הזמנת תיקון פנימי שצורף לכתב התביעה בו צויינו פרטי העבודות המוזמנות בסך כולל של 5,050 ₪. התובעת בחקירתה חזרה על האמור בכתב תביעתה והצהירה כי התקלה הראשונה ברכב ארעה כיומיים לאחר שרכשה את הרכב. התובעת הציגה לבית המשפט חשבוניות ממוסך "אליאס " לפיהן תיקנה את הרכב תיקונים שונים במועדים שונים בסך כולל של 10,680 ₪. לשאלת בית המשפט כיצד שילמה בעבור עסקת הרכישה השיבה כי חלק שילמה במזומן וחלק בשיקים . התובעת הוסיפה כי : " לא זכור לי הפירוט כיצד שולמה העסקה ולא קיבלתי קבלה" בהמשך חקירתה אישרה התובעת כי לא שילמה את ההמחאה ע"ס 1,450 ₪ אותה לטענתה מסרה לנתבעת בגין תיקון הגיר. בנוסף לתובעת , העיד מר דורון אטיאס , בעלה , והצהיר בחקירתו כי נכח במעמד ביצוע העסקה. לדבריו ביצע את העסקה עם הנתבעת לאור חברותו עם מר שגיא , אשר הינו כאמור הבעלים של החברה הנתבעת. בחקירתו אישר מר אטיאס כי התקלה ברכב קרתה לראשונה יומיים לאחר ביצוע העסקה והוא התקשר לנציג הנתבעת מר רמי וכן שוחח עם מר שגיא ונאמר לו להביא את הרכב או להחליף אותו לאחד אחר. כיומיים לאחר השיחה הגיע למשרדי הנתבעת וביקש לקבל בחזרה את רכבה הישן של אשתו . מר אטיאס הצהיר כי רמי נציג הנתבעת הבטיח לסדר את הבעיה והרכב נמסר לידיו , ברם כאשר הרכב יצא מתיקון הוברר כי הבעיה לא נפתרה. בנוסף הצהיר מר אטיאס כי הוא שוחח עם מנהל מוסך "אליאס" אשר בו בוצע התיקון והנ"ל אמר לו שלא בוצע תיקון לגיר אלא הוחלף חלק בעלות של 700-800 ₪ ומשכך ביטול את ההמחאה שמסר לפקודת הנתבעת ע"ס 1,450 ₪ . מר אטיאס הצהיר בחקירתו כי הוא זה שלקח בסופו של יום את הרכב למוסך אליאס לשם תיקונו והחלפת הגיר וכי עלות התיקון הסתכמה בסך של 5,500 ₪ . בנוסף, ביצע ברכב תיקונים נוספים בגין תקלות נוספות שהתגלו לאחר מכן. הנתבעת לא הגישה כל הגנה מטעמה. לדיון הופיע מר שגיא אשר הינו הבעלים של החברה הנתבעת וכפר בכל טענות התובעת. מר שגיא הצהיר בחקירתו כי את עסקת המכירה ביצע נציג מטעמו מר רמי , אשר הינו בעל סמכות לאשר מכירת רכבים לרבות סכום העסקה ותקינות הרכב תוך שהתחייבותו מחייבת את הנתבעת. לדבריו , העובדה כי הנתבעת איננה נותנת אחריות לגיר נאמרה לתובעת בע"פ ולא צויינה בהסכם הרכישה. בחקירתו הצהיר מר שגיא כי כשבועיים לאחר הרכישה פנתה אליו הנתבעת לעניין בעיות בגיר. חרף העובדה שאינו חב בכך ומתוך רצון להתפשר עם התובעת ברוח החברות שהייתה בין הצדדים, תיקן את הגיר על חשבונו . שבועיים לאחר התיקון שבה התובעת אל הנתבעת עם אותה בעיה ואז הנתבעת השיבה כי אין באפשרותה לעשות דבר ברם הייתה נכונה לקבל את הרכב בחזרה ולבצע עם התובעת עסקה חדשה. לדבריו , בין הצדדים נוהל משא ומתן במשך כ- 10 ימים , אשר בסופו של יום לא הניב כל פרי. לטענת הנתבעת , ההמחאה ע"ס 1,450 ₪ שמסרה התובעת לנתבעת הייתה בגין סכום הרכישה ולא בגין התיקון כפי שנטען ע"י התובעת. לדבריו בגין הרכישה שילמה התובעת 2 המחאות , האחת ע"ס 1,000 ש"ח , המחאה ע"ס 1,450 ש"ח ואת היתרה במזומן. ההמחאות שתיהן לא כובדו עקב היות החשבון "חשבון מוגבל " והנתבעת פתחה בהליכי גביה כנגד בעלה של התובעת אשר הינו הבעלים של החשבון ממנו משוכה ההמחאה. מר שגיא הצהיר בחקירתו כי מבירור שערך עם מנהל מוסך "אליאס" עלות תיקון הגיר הייתה כ- 3,500 ₪ , והחשבוניות אותן הגישה התובעת מתייחסות לעבודות אחרות שבוצעו ברכב ואשר אינן קשורות עם עלות תיקון הגיר. דיון והכרעה השאלה הדורשת הכרעה בתיק דנן הינה האם הנתבעת חבה באחריות לתקינות הגיר , או שמא , לא קמה לה חובה שכזאת מכח התחייבות בע"פ או בכתב. מעיון בהסכם המכר / קנייה (להלן: "ההסכם") בין הצדדים אשר הוגש וסומן ת/1 עולה כי אין כל התחייבות מצד הנתבעת לתקינות הרכב וכן אין כל התחייבות מצידה ליתן אחריות לתקינותו. סעיף 10 להסכם קובע בזאת הלשון: " הקונה מצהיר כי המוכר הסביר לו את מצבו הכללי של הרכב ככל הידוע לו , ולאחר שהבין את דבריו , בדק את הרכב ומצא אותו לשביעות רצונו וללא טענות". מכאן, ככל שנתנה התחייבות לתקינות הרכב או למתן אחריות לתקינותו , אזי התחייבות זו נתנה בעל - פה . סעיף 23 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג- 1973, קובע כי ניתן להגיע להסכמה חוזית מחייבת גם בעל פה (או בכל צורה אחרת) , ומכאן , הרי שככל ונתנה התחייבות שכזאת ע"י הנתבעת אזי תהיה חייבת בה כאילו נעשתה בכתובים וכוחה יהיה יפה ככוחו של ההסכם עליו חתמו הצדדים. מעדות הצדדים התרשמתי כי עדותם של התובעים לעניין זה עדיפה עליי וכי אכן נתנה לתובעת התחייבות לתקינות הרכב לרבות מצב הגיר. חיזוק לכך קיבלתי מעדותו של מר אטיאס , אשר לא נסתרה בכל דרך , לפיה התקשר עם הנתבעת הסכם נשוא תביעה זו , לאור חברותו עם מר שגיא - הבעלים של החברה הנתבעת . מכאן גם מתחזקת המסקנה כי הנתבעת בטחה בתובעת כי תקבל לידיה רכב במצב תקין לחלוטין , לרבות תקינות הגיר. לא נעלמה מעיניי העובדה כי התובעת הצהירה בחוזה ההתקשרות כי הוסבר לה מצבו של הרכב , ולאחר שהבינה את דברי המוכר בדקה את הרכב ומצאה אותו לשביעות רצונה וללא טענות , ברם, כאמור לעיל , התרשמתי כי במקרה הנ"ל התובעת נתנה התחייבותה זו לאור הסתמכותה על ההיכרות הארוכה בין בעל החברה ובין בעלה . מבלי לפגוע בתוקף האמור לעיל , התוצאה מצאתי תהיה זהה גם באם נבחן את המקרה לגופו במבחן הצדק הסביר , ואסביר: התרשמתי מעדות הצדדים כי אכן התקבלה קרתה לראשונה כיומיים לאחר שהתובעת קיבלה לידיה את הרכב אותו רכשה במסגרת העסקה. אין עוררין כי בפרק זמן שכזה , גם באם לא הייתה ניתנת התחייבות מצד הנתבעת לתקינות הגיר , אין זה צודק כי אדם הרוכש רכב ומשלם עליו במיטב כספו יגלה כי ברכב קיים פגם מהותי, אשר אם היה ידוע לו בטרם הרכישה , סביר כי לא היה מתקשר בעסקה שכזו. הנתבעת בהגנתה לא העלתה כל טענה לפיה הנזק שנגרם הינו נזק פתאומי אשר יכול להתחרש באופן מפתיע , ולאחר שנתנה התחייבותה לתקינות הגיר , יש לראות בתקלה כנזק אשר ניתן היה לצפותו. מכאן , חלה על הנתבעת החובה לבדוק את מצבם של הרכבים אותם היא מוכרת , וזאת בטרם מתן התחייבות מצידה למצבם, קל וחומר במקרה בו הנתבעת מציינת במפורש בהסכם ההתקשרות הסטנדרטי כי המוכר מסביר לקונה את מצבו של הרכב ככל הידוע לו. לאור האמור , מצאתי כי חלה החובה על הנתבעת לפצות את התובעת בגין עלות תיקון הגיר. לעניין סכום הפיצוי אותו חבה הנתבעת , הרי שיש לבחון את עלויות התיקון הממשיות אשר בוצעו בפועל ברכב וזאת לתיקון הגיר בלבד ללא כל תיקונים נוספים שבוצע, ככל ובוצעו . מעדות הצדדים עלה בבירור כי ההמחאה שנמסרה לידי התובעת בסך 1,450 ₪ אשר לטענת התובעת נתנה בגין עלות התיקון , נמסרה כחלק מסכום העסקה ולא בגין תיקון הרכב. יתרה מזאת , מעדויות הצדדים עלה ללא עוררין כי המחאה זו בוטלה , ומשכך הרי שהנתבעת לא קיבלה תמורתה ואין התובעת זכאית לקבל כל פיצוי בגינה. התובעת בחקירתה הציגה 3 חשבוניות תיקון אשר סומנו נ/3 - נ/5 ואשר סכומן הכולל הינו 11,080 ₪. בחשבוניות פורטו מספר רב של תיקונים אשר בוצעו ע"י מוסך "אליאס" ברכב . התובעת בכתב תביעתה או בחקירתה, וכן באמצעות חקירת העד מטעמה , לא הוכיחה מה מבין התיקונים הנטענים קשור עם תיקון התקלה בגיר. יתרה מזאת , התובעת אף לא זימנה לעדות מי מטעם מוסך א"אליאס" או כל מומחה אחר אשר יכול היה לשפוך אור על עניין זה , ולהבהיר , מה מבין התיקונים שבוצעו קשור עם תיקון הגיר ונדרש במקרה דנן. כמו כן החשבוניות שהוגשו נושאות תאריכים שונים , בפרקי זמן ארוכים האחד מהשני , ומכאן הרי שגם בעניין זה לא עמדו התובעים בנטל ההוכחה שחל עליהם בהוכחת הנזק , ובפרט ביחס לחשבוניות מכוחם מבקשים מבית המשפט שיפוי. אעיר כי לא נעלמה מעיניי העובדה שהסכם המכר / קניה נכרת בין הצדדים ביום 18/7/13 , וחשבונית התיקון הראשונה נושאת תאריך 14.11.13 , היינו כ- 4 חודשים לאחר ביצוע העסקה , כאשר התקלה הנטענת התרחשה כיומיים לאחר ביצוע העסקה , ולעובדה זו אף לא היה כל הסבר בחקירת התובעת או בכתב תביעתה. משכך , ולאור האמור לעיל , הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 3,500 ₪ בתוספת הוצאות בסך של 400 ₪ . הסך הנ"ל ישולם לידי התובעת תוך 30 ימים שאם לא כן יישא הפרשי ריבית והצמדה החל ממועד הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. רכבתקלות ברכבתקלה בגיר (רכב)