פיצוי על נזקי רכוש בתאונת קטנוע: קסדה, נעלי ספורט של חברת אדידס ומכנסי ג'ינס: מונחת לפניי תביעה כספית בסך של 1895₪ שהגישו התובעים נגד הנתבע. רקע בתאריך 20/5/13 נפגעה התובעת 1 בתאונת דרכים בשעה שנהגה בקטנוע. אין חולק כי הנתבע באמצעות חברת הביטוח "הכשרה ביטוח בע"מ (להלן :"חברת הביטוח") פיצה התובעים בגין נזקיהם בכל האמור לנזק שנגרם לקטנוע וזאת ע"ס חוות דעת השמאי שמעון נחום (להלן :"השמאי") שהוגשה לחברת הביטוח. כעת מבקשים התובעים לפצותם בגין נזק שנגרם לרכוש הנתבעים - קסדה, נעלי ספורט של חברת אדידס ומכנסי ג'ינס. התובעים סומכים תביעתם על חוות דעת שמאי נוספת של השמאי לפיה שווי הרכוש הנ"ל שניזוק הינו 950 ₪. אין חולק כי דרישת התובעים לפיצוי עבור הנזק לרכושם נדחה על ידי חברת הביטוח, מבטחת נתבע 1 , וזאת בטענה כי "לא אושר הוצ נוספות לא הוכח נזק והקשר לארוע". טענות הצדדים טענות התובעים התובעים טענו בפני כי הרכוש נפגע כתוצאה מן התאונה וכי הסכומים הרשומים בחוות דעת השמאי הינם סכומים ריאליים ומציאותיים המשקפים הנזק שנגרם להם. התובע ציין כי טרם שילם שכ"ט שמאי בגין חוות הדעת השנייה שעסקה ברכוש שנפגע בנפרד מהקטנוע עצמו וכי סיכם עם השמאי כי יעביר לו שכה"ט במידה ותתקבל תביעתו שבפני. עוד נטען כי אין לתובעים קבלות בגין הרכוש שנפגע עקב חלוף הזמן אך נטען כי נעלי האדידס נקנו בסכום של 100$ בחו"ל, הקסדה נקנתה במחיר של 350 ₪ והמכנסיים במחיר של 200 ₪. עוד מבקשים התובעים לפסוק להם 295 ₪ הוצאות שכ"ט השמאי, 100 ₪ הוצאות משפט וכן 500 ₪ עבור עוגמת נפש. לציין כי הרכוש הנפגע הוצג בפני בית המשפט (נעליים ומכנסיים) למעט הקסדה. טענות הנתבע נציג חברת הביטוח טען כי יש לדחות התביעה ותקף את חוות דעתו של השמאי שהינה לגישתו רשלנית ונגועה באינטרס אישי. חוות הדעת לא ציינה פירמה ודגם בנוגע לרכוש שנפגע ואף לא צורפו לה תצלומי הרכוש הנפגע למעט הקסדה. כמו כן הותנה שכ"ט השמאי בתוצאות התביעה שבפני. עוד נטעם כי התובעים לא הציגו קבלות בגין הרכוש שנפגע בתאונה. עם זאת הצהיר נציג חברת הביטוח כי אין חולק שאם יוכח שהרכוש נשוא התביעה שבפני ניזוק בתאונה תפצה חברת הביטוח את התובעים בנזקיהם. לאור האמור מבקש הנתבע לדחות התביעה על הסף ולפסוק לטובתו הוצאות. דיון ומסקנות לאחר שמיעת העדות והטיעונים שוכנעתי כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי. בהתאם לתקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז - 1976, פסק הדין ינומק באופן תמציתי. לאחר ששמעתי את עדויות התובעת 1 והתובע 2 מצאתי כי יש לתת אמון בעדויות אלו בכל האמור בקשר הסיבתי בין קרות התאונה והנזק שנגרם לרכוש נשוא תביעה זו. עדותם אף עולה בקנה אחד עם הגיונם של דברים ופרטי התאונה לפיה נפלה התובעת ונחבלה ברגל שמאל ואכן נעל שמאל היא שנחתכה בידי הצוות הרפואי. כך גם הדבר בנוגע לזוג המכנסיים שלבשה התובעת ונחתכו במהלך חילוצה והקסדה, שאמנם לא הוצגה בדיון אך מצילום הקסדה שהוצג במהלך שמיעת הראיות נראה סדק כתוצאה מהתאונה וברור כי לא ניתן לעשות בה שימוש נוסף באופן בטיחותי. משקבעתי כי קיים קשר סיבתי בין קרות התאונה לנזק שנגרם לרכוש לעיל אין עוד מחלוקת כי חברת הביטוח חבה בפיצוי התובעים בגין נזקם. עיינתי בחוות דעתו של השמאי והאזנתי לעדותו קשב רב. השמאי טוען כי לא היה מקום לסרב לדרישת התובעים לפיצוי עקב הנזק לרכוש, מוסר כי התנה תשלום שכר טרחתו בתוצאות התביעה המתבררת בפני מתוך התחשבות בתובעים. עם זאת עולה מעדותו של השמאי, מחקירתו הנגדית ואף מעיון בחוות הדעת כי כלל לא ברור מדוע נדרש השמאי לחוות דעת נפרדת בגין הקטנוע ובגין הרכוש שנפגע והפיצול בין חוות הדעת ובין שכר הטרחה הוא שהיווה עילה מטעם חברת הביטוח לסרב לבקשה. סבורני כי הצדק במקרה זה עם חברת הביטוח באופן חלקי בלבד שכן גם אם נראה שאין זה ראוי לפצל חוות הדעת ואף אם חוות הדעת השנייה הגיעה באיחור (מה שלא הוכח בפני) הרי אין מחלוקת אמיתית בגין הנזק שנגרם לרכוש התובעים והיה מקום לפצותם, ולו באופן חלקי. עיון בחוות דעת השמאי מגלה כי אינה ערוכה באופן מעמיק, לא צוין דגם ושם החברה המייצרת ומעדותו עולה כי מדובר בהערכה גסה ולא בדוקה. למרות קביעה זו והעובדה שאינה במחלוקת כי השמאי תלה שכר טרחתו בתוצאות הדיון היום לא ניתן לקבוע שהסכומים בהם העריך השמאי את הרכוש שנפגע מופרזים או מנותקים מן המציאות. לאור האמור לעיל ולאחר שמצאתי כי יש לקבל גירסת התובעים בגין פריטי הרכוש שנפגע מצאתי כי יש מקום לעמוד הנזק על פי ההיגיון הבריא וניסיון החיים כדלקמן : א. קסדה בשווי 350 ₪ (מדובר בעלות מינימלית של קסדה) ב. נעלי אדידס - 350 ₪. ג. מכנסי ג'ינס - 120 ₪ (לא צויינה פירמה מוכרת פרט לציון השם "תמנון"). עם זאת לא מצאתי מקום לפסוק לתובעים עוגמת נפש , שכ"ט שמאי והוצאות העד (השמאי) לאור ההערות שנרשמו בגין חוות דעת השמאי שניתנה בתיק זה ואשר אם היתה ערוכה כראוי ובמסגרת חוות הדעת המקורית ספק אם לא היו הצדדים מגיעים לכדי הסכמה כבר בשלב מוקדם יותר. לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את התביעה באופן חלקי וקובע כי על הנתבע לשלם לתובעים סך של 820 ₪ תוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין בידי הנתבע, ולא יאוחר ממועד זה, אחרת יצבור סכום זה ריבית והצמדה מיום מתן פסק הדין. כמו כן אני מחייב הנתבע לשלם לתובעים הוצאות משפט בסך 300 ₪ תוך 30 ימים מיום מתן פסק הדין. בקשת רשות ערעור ניתן להגיש בתוך 15 יום בבית המשפט המחוזי בנצרת. פיצוייםקטנועדיני ספורטתאונת דרכיםנזקי רכושתאונת קטנועקסדת בטיחותתאונת אופנוע