האם אפשר להחליף לקבל זיכוי על מוצר שנקנה ב"מבצע" ? זוהי תביעה להשבת מוצר בהתאם לחוק הגנת הצרכן. בתאריך 13.1.14, בחיפושה אחר זוג מגפיים מעור, רכשה התובעת בחנות הנעליים של הנתבע בחדרה שני זוגות מגפיים תמורת סך כולל של 500 ש"ח. התובעת טוענת כי עובר לרכישה היא הבהירה לנתבע שהיא מעוניינת במגפי עור ולגרסתה לאחר שזה הציע לה לרכוש זוג אחד תמורת סך של 289 ₪, הוא נענה לבקשתה והסכים למכור לה שני זוגות תמורת 500 ₪ בסה"כ. דא עקא שבחלוף כשעה, משבדקה את המגפיים ולא מצאה אינדיקציה כלשהי לעובדה שהן עשויות עור, התקשרה התובעת אל הנתבע וזה אישר כי אכן אין מדובר במגפי עור. התובעת טוענת כי לשאלתה מתי תוכל להחליפן או לקבל החזר כספי עבורן, השיב לה התובע: "עכשיו". ואולם, משהגיעה אל החנות הוא הציג בפניה שלט עליו כתוב: "הנעליים במבצע לא ניתנות לזיכוי או להחלפה" ולא הסכים לקבל מידיה את המגפיים ולהשיב לה את כספה. התובעת מוסיפה וטוענת כי גם לאחר התערבות שוטר שהוזמן אל המקום על ידי הנתבע, ועל אף שזה הבהיר לנתבע כי עליו להשיב לה את כספה, לא הסכים הנתבע לעשות כן. בעתירתה לחיוב הנתבע להשיב לה את הסך של 500 ₪ תמורת המגפיים ולפצותה בסכום של 10,000 ₪, טוענת התובעת כי באופן התנהלותו כלפיה פגע בה הנתבע שלא לצורך - הן בהזמנת המשטרה אל המקום, הן בכך שהעליב אותה בפני עוברים ושבים והן בגין העובדה שבמהלך הארוע המתואר לעיל הוא צעק עליה כי היא מעכבת את סגירת החנות, כיבה את האור ונעל אותה בתוך החנות, כשלבסוף היה זה השוטר שהוציא אותה מהמקום תוך שהסביר לה כי היא יכולה להגיש תביעה כנגד הנתבע. להגנתו טוען הנתבע כי מדובר בלקוחה "בעייתית" וכי בעת הרכישה הוא הבהיר לה שעל פי מדיניות החזרת מוצרים לחנות "מוצר במחיר סוף עונה או במבצע, לא ניתן להחזיר, להחליף או לקבל החזר כספי" כפי שנהוג ברוב החנויות בתחום ההלבשה וההנעלה. הנתבע טוען כי התובעת הסכימה לכך ורק בקשה כי ייתן לה את האפשרות להחליף את זוג המגפיים שהיא קנתה לבתה באם זו לא תרצה בהם והוא הסכים לכך. באשרו את טענות התובעת לגבי חזרתה אל החנות לאחר שהבינה כי לא מדובר במגפי עור, טוען הנתבע כי לאור התנהגותה הפרועה - קללות, צעקות והפרעה ללקוחות אחרים, הוא נאלץ להזעיק משטרה. לגרסתו, השוטר היה זה שייעץ לו לסגור את החנות ולבסוף פינה את התובעת מהמקום בכוח. הנתבע טוען כי גם לאחר סגירת החנות המשיכה התובעת לקלל ולצעוק ורק לאחר איומי השוטרים במעצר, עזבה את המקום. בפתח הדיון שהתקיים בבית המשפט אמר הנתבע כי הוא מוכן להשיב לתובעת את כספה בניכוי דמי ביטול ואולם התובעת לא הסכימה להסתפק בכך ואמרה: "הפחד שלי לא עבר לי, כשאני מגיעה לחדרה אני חוצה את הכביש כי אני פוחדת מהנתבע...". לשאלותי השיב הנתבע כי בשעתו הוא לא הסכים לקבל בחזרה את הנעליים למרות שהיו באריזותיהם המקוריות כי סבר שכשמדובר במבצע מותר לו לעשות כן - גם על סמך מה שנהוג בחנויות וברשתות אחרות. לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי בראיות שצורפו לכתבי טענותיהם, דעתי היא כי דין התביעה להתקבל בחלקה. כניסתן לתוקף של תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה) , התשע"א - 2010 (להלן: "התקנות") שינתה את כללי המשחק ביחס לכוחו של הצרכן להשיב מוצר שרכש וזאת אף ללא כל סיבה. מאז כניסתן של תקנות אלה לתוקף יכול הצרכן להחזיר לספק, ללא כל סיבה, מוצרים רבים בכפוף לתנאים הקבועים בתקנות ובלבד שלא חלף המועד הקבוע בתקנות. סעיף 2 לתקנות קובע כי: "צרכן רשאי לבטל הסכם...ובלבד שביטול ההסכם לרכישת טובין יהיה בתנאי שהצרכן יחזירם לעוסק והטובין לא נפגמו ולא נעשה בהם שימוש בידי הצרכן הרוכש..." על פי ס"ק (2) - כשמדובר במוצרי ביגוד והנעלה, משך הזמן להחזרה הינו מיום הרכישה ועד תום שני ימים שלאחריו. אין חולק על כך שבמקרה זה עמדה התובעת בתנאי ההחזרה. באשר לטענת הנתבע ביחס למדיניות ביטול עסקה שהיתה נהוגה בחנות ואשר מצאה ביטויה בשלט שבו נכתב בין השאר כי: "אין זיכויים והחזרת כסף על נעליים במבצע ובסוף עונה" - לדעתי, דינה של טענה זו להידחות. אכן, חובת גילוי מדיניות החזרת טובין שלא עקב פגם, זכתה בשעתו להסדר מיוחד בסעיף 4ג לחוק הגנת הצרכן התשמ"א -1981, הסדר המתייחס לצורך בהצגת מודעה המפרטת את מדיניות החזרת הטובין שלא עקב פגם, תנאי ההחזרה ומגבלותיה, אופן וסוג ההחזר, ואף לאופן הצגת המודעה שצריך להיות במקום הנראה לעין, באותיות ברורות וקריאות. את ההסדר שבחוק השלימו תקנות הגנת הצרכן (הצגת מודעה בדבר מדיניות החזרת טובין) התשס"א 2005 אשר קבעו כללים מדוקדקים שמטרתם היתה לאפשר לצרכן לקרוא ולהבין את המדיניות המפורטת במודעה על בסיס ההנחה שהוא יוכל לכלכל את צעדיו לפיהם. מרמת הדקדוק נגזרה גם רמה גבוהה יחסית של הקפדה מצדו של העוסק. אלא שבעיני, מדיניות זו צריך שתהא תואמת את החוק והתקנות ובעיקר את אלו שבאו אחריה ואשר מטרתן היתה להיטיב את מצבו של הצרכן ולא להרע עמו, כאמור לעיל. והרי תקנות אלה מאפשרות ביטולה של עסקה גם בהעדר פגם במוצר או אי התאמה. במצב דברים זה, בהעדר ראיות לנזקים שהתובעת טוענת כי נגרמו לה (שכן השוטר שהוזמן מטעמה לעדות ואשר גרסת הנתבע לגבי אופי מעורבותו בארוע שונה מזו של התובעת - לא התייצב) ולאור התרשמותי מהגזמה גדולה בתיאוריה, הנני מחליטה לקבל את התביעה בחלקה ומחייבת את הנתבע להשיב לה את הסך של 500 ₪ ששולמו לו על ידה בנכוי 5% דמי ביטול (25 ₪), בכפוף להשבת שני זוגות הנעליים באותו מעמד. בנוסף לכך ישלם הנתבע לתובעת הוצאות בסך 250 ₪ (סה"כ 725 ₪). השבת הכסף כנגד החזרת הנעליים ותשלום ההוצאות יבוצעו בתוך 30 יום, שאם לא כן יישאו הסכומים שנפסקו כאמור הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד ליום התשלום בפועל. זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 15 יום. שאלות משפטיותמוצרביטול עסקה (הגנת הצרכן)