תאונת דרכים בצומת "טי" - מי אשם ? תמצית העובדות וטענות הצדדים התובע 1 והנתבעת 2 היו מעורבים בתאונת דרכים בעיר לוד, ביום 11.10.13. לטענת התובע 1 (להלן: התובע), עמד בצומת "טי" כדי לפנות שמאלה, והמתין כי רכב שבא מימינו יפנה את הצומת כאשר הנתבעת 2 (להלן: הנתבעת) הגיעה מצד שמאל של התובע, נבהלה מהרכב שהגיע מולה, וסטתה לכיוון רכב התובע וגרמה לו נזק. התובע עתר לפיצוי בסך 2,006 ₪, עלות תיקון הרכב בהתאם להערכת שמאי. הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי בשעה שחלפה בצומת, פגע בה רכב התובע שהתפרץ לצומת בנסיעה מהירה בניגוד לתמרור "תן זכות קדימה", וגרם לנזקים משמעותיים לרכב בו נסעה. הנתבעת 1 הגישה כתב תביעה שכנגד בגין הנזקים לרכבה: עלות תיקון הנזקים בסך 16,339 ₪; 5,127 ₪ בגין ירידת ערך, 1,800 ₪ שווי ימי השבתה, 517 ₪ שכר השמאי, ועוד 500 ₪ הוצאות, בזבוז זמן, טרחה ואגרת בימ"ש. במהלך הדיון העידו שני הנהגים, והוגשו תמונות המדגימות את הנזק ברכב התובע ואת הצומת בה אירעה התאונה. דיון והכרעה 5. לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים וראיותיהם, אני מעדיפה את גרסת הנתבעת ולפיכך, יש לדעתי לדחות ברובה את התביעה ולקבל ברובה את התביעה שכנגד (בכפוף לקביעת אשם תורם לנתבעת), הכל כפי שיפורט להלן. ראשית, תמונות הנזק ברכב הנתבעת מראים נזקי מעיכה לאורך כל צידו הימני של הרכב. מיקום וסוג הנזקים אינם מתיישבים עם גרסת התובע לפיה היה בעמידה מלאה, שכן לא ייתכן שרכב הנתבעת נסע הצידה. שנית, התובע אף לא עמד בנטל השכנוע המוטל עליו, להוכיח את טענתו כי היה במקום רכב נוסף, ממנו לכאורה נבהלה הנתבעת ובשל כך סטתה מכיוון נסיעתה. הנתבעת הכחישה כי היה רכב נוסף בצומת זו בשעת התאונה או סמוך לפניה. בהתאם, אני קובעת כי התובע היה בנסיעה - אפשר נסיעה איטית בכוונה לעצור בסמוך לאחר גלישתו לתוך הצומת - ופגע בצידו הימני של רכב התובעת שחלף בצומת לפניו. ככל הנראה, לא ראה התובע את רכב הנתבעות מגיע משמאלו, בשל החומה הבנויה במקום, יש חסימה או לכל הפחות הפרעה ממשית לשדה הראיה. 6. מפגש הדרכים בו אירעה התאונה מהווה "צומת", ולמרות טענת הנתבעות בהגנתן, נראה בתמונות ת/2 כי אין תמרור המורה על מתן זכות קדימה מכיוון נסיעת התובע, או מכל כיוון אחר. עם זאת, כאשר התובע התקרב לצומת בה מסתיימת הדרך בה נסע, היה עליו להאט באופן ממשי עד למהירות איטית שתאפשר ביצוע פנייה. על כן, היה באפשרות התובע בקלות למנוע את התאונה, באם היה מוודא שהצומת פנוי בטרם ביצוע פניה של 90 מעלות ימינה או שמאלה. 7. לאחר עיון מעמיק בתמונות ת/2, אני קובעת כי הדרך ממנה הגיע התובע נראית כדרך עפר, ואילו הדרך עליה נסעה הנתבעת נחזית להיות סלולה (אם כי ללא מדרכות). על כן, זכות הקדימה נקבעת בהתאם לסעיף 64 (א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 קובע כי: לא הוצב תמרור המורה על מתן זכות קדימה בצומת או על עצירה לפני הצומת בכיוון הנסיעה של נוהג הרכב, יחולו הוראות אלה: ... (1) נתקרבו לצומת כמה כלי רכב מצדדים שונים, יתן נוהג רכב את זכות הקדימה לכלי רכב הבאים מימין; (2) נוהג רכב, המתקרב לצומת או הנמצא בצומת ועומד לפנות שמאלה או לפנות בפניית פרסה לשמאל יתן זכות קדימה לרכב הבא ממולו והנמצא בצומת או קרוב לצומת וזאת מבלי לגרוע מהאמור בפסקה (1); (3) נוהג רכב היוצא מדרך עפר ועומד להיכנס לדרך סלולה או לחצותה יתן זכות קדימה לרכב המתקרב בדרך הסלולה. לטעמי, במקרה של התנגשות ההוראות (1) ו- (3), ובהעדר קביעה בפסקה (3) הקובעת את עדיפות האמור בפסקה (1) - כפי שרשום בסיפא לפסקה (2) - ההוראה בפסקה (3) מהווה הוראה ספציפית המתייחסת לצומת של דרך עפר עם דרך סלולה, ועל כן היא גוברת על ההוראה הכללית הקובעת כי זכות הקדימה היא לרכב הבא מימין. מכאן, זכות הקדימה בצומת היתה של הנתבעת. 8. עם זאת, הלכה פסוקה היא, כי זכות קדימה אינה זכות מוחלטת אלא זכות יחסית, ואין להשתמש בזכות זו "בעיניים עצומות", אלא על הנהג - גם כאשר יש לו זכות קדימה, להיות ער לנעשה בכביש (ר' ע"א 553/73, אליהו נ. חנחן ואח' (1975), פ"ד כט(2) 341, 342). 9. בענייננו, הנתבעת העידה כי היא מכירה את הצומת, ועל כן בוודאי ידוע לה הקושי שנגרם בשל ההפרעה לשדה הראיה הן לרכבים המגיעים מכיוון נסיעת התובע, והן לרכבים המגיעים מכיוון נסיעתה שלה. אינני מקבלת את עדות הנתבעת לפיה הסתכלה ימינה "והוא לא היה שם, באמצע הצומת הוא נכנס בי. אני לא ראיתי אותו, הוא לא היה שם, יכול להיות שהמהירות שלו היתה רבה." מהירות נסיעתו של התובע לא יכולה היתה להיות מהירה מאד, בסמוך מאד לביצוע פניה ישרה שמאלה. מדובר בצומת קטן שלוקח שניות ספורות בלבד לחצותו, ובשים לב למיקום הנזק ברכב הנתבעת, שמתחיל בכנף הקדמית מימין, נראה כי הנתבעת נכנסה לצומת רק שניה או שתיים לפני התובע - כך שלא ייתכן שהיה מרוחק ממנה באותה עת. על כן, ברור כי אם היתה הנתבעת מביטה לכיוון זה בטרם נכנסה לצומת, היתה הנתבעת מבחינה ברכב התובע המתקרב אליה. מכאן מתבקשת המסקנה כי הנתבעת -למרות ההיכרות שלה עם המקום - נכנסה לצומת בנסיעה רצופה, בלא להביט לצד ימין ולוודא כי לא מגיע רכב מאותו מקום. כאמור בהלכת חנחן הנ"ל (בעמ' 343): "על הנהג המתקרב לצומת שאינו מרומזר, אף שניתנה לו זכות קדימה בשל תמרור "עצור" המצוי ברחוב החוצה את דרכו, אין פירוש הדבר שיש לו זכות מוחלטת להיכנס לצומת מבלי להתאים את מהירות הנסיעה ולוודא שהדרך חופשית לפניו ואין סכנה של היתקלות ברכב אחר המצוי בצומת או הנכנס לתוכו באותו זמן." 10. לאחר ששקלתי את מידת האשמה של 2 הנהגים המעורבים אני סבורה שיש לחלק את האחריות בין הצדדים כך ש-75% מהאחריות מוטלת על התובע ו-25% על הנתבעת 1. הנזקים 11. חוות דעת השמאי שהגיש התובע לא היתה מלאה, ולא ניתן היה ללמוד מהעמודים שהוגשו כיצד חושב סכום הנזק. עם זאת, לנוכח עלות התיקון הרשומה בחוות הדעת (2,006 ₪) ולאחר שעיינתי בתמונות הנזק שהגיש התובע (ת/1), אני מקבלת את התביעה הנוגעת לסכום זה. 12. בהתאם לקביעת השמאי מטעם הנתבעות, עלות תיקון הנזקים ברכב הנתבעות, בצירוף ירידת הערך, מסתכמים בסך של 21,463 ₪. לסכום הנזק המוכח זה יש להוסיף את שכר השמאי בסך 517 ₪, ועל כן מסתכמים נזקי הנתבעת בסך של 21,980 ₪. לא מצאתי בחוות דעת השמאי כי הוא קבע את שווי ימי ההשבתה להם טוענת הנתבעת, ועל כן אינני מקבלת את הדרישה לפיצוי בגין נזק זה. כמו כן אינני מקבלת את דרישת הנתבעת 1 לפיצוי בגין נזק לא ממוני כדוגמת טרדה או עוגמת נפש, במיוחד כאשר טענה זו מועלית בתביעת חברה שלא ניתן לקבוע כי נגרם לה נזק בלתי ממוני. סוף דבר 13. התביעה העיקרית מתקבלת בחלקה הקטן בלבד. הנני מורה לנתבעות יחד ולחוד לשלם לתובע 2 - בעל הרכב הרשום - סך של 502 ₪ (המהווים 25% מסכום הנזק הישיר), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 02.02.14 ועד התשלום בפועל. 14. התביעה שכנגד מתקבלת ברובה. הנני מורה לתובע 1 לשלם לנתבעת 1 סך של 16,485 ₪ (שהוא 75% מסכום הנזק הישיר בתוספת שכר טרחת השמאי), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה שכנגד 19.03.14 ועד התשלום בפועל. 15. למרות שהתביעה נדחתה ברובה, אינני מחייבת את התובע בהוצאות משפט לטובת הנתבעת, וזאת בשל חלוקת האחריות ומאחר שלא נפסקו לטובתו ולו באופן חלקי הוצאותיו לתשלום שכר השמאי, להן לא עתר במסגרת בכתב התביעה. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור בתוך 15 ימים לבית המשפט המחוזי מרכז - לוד.משפט תעבורהתאונת דרכיםשאלות משפטיותצומת