אי התייצבות עד בחו"ל לעדות בישראל מחשש לעיכוב ע"י נושים בר"ע 109/68 נקבע כי : טוענים המבקשים שביקורם בארץ כרוך בשבילם בסכנת תפיסתם ועיכובם מלצאת חזרה למקומם, באשר יש להם נושים בארץ העשויים להשתמש בהזדמנות ביקורם פה כד לממש את תביעותיהם נגדם. ... יהא דבר זה כאשר יהא, אין אני סבור כי בעל דין אשר רוצה להשמיע את עדותו בתובענה התלויה ועומדת בבית-משפט מוסמך בישראל, יכול להישמע בטענה שלא יוכל להתייצב בבית-המשפט מחמת פחד נושיו". וכך גם בעא 397/87‏ גיל? ?נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פ''ד מד(2) 397: "המערער טוען, כי נסיבות מיוחדות כאלו אכן מתקיימות בענייננו: את אי-התייצבותו לחקירה בארץ הוא מסביר על רקע חששו שמא יעוכב בארץ על¬ידי נושיו;לטענתו, סירב המשיב להסכים להימנע מנקיטת הליכים משפטיים שעומדים לרשותו כדי לעכב את יציאתו מישראל....בנימוק האמור של המערער אין כדי להצדיק את אי-הופעתו לחקירה על תצהירו ואת שלילת התועלת הנובעת מן החקירה. חשש שמא ינקטו נושים צעדים, הפתוחים בפניהם על-פי החוק, אינו יכול לשמש טעם, המצדיק פטירת המצהיר מן ההתייצבות לחקירה רגילה, כפי שמתחייב על-פי מהלכם הרגיל של הליכים. הרצון לחמוק מצעדיהם של נושים אינו צריך לשמש יסוד לקבלת פטור מן החקירה. בכגון דא אמר השופט ח' כהן בבר"ע109/68 [4].."עדותדיוןנושה