באילו מקרים תביעה בין בני משפחה תוגש לבימ"ש אזרחי ? סעיף 1(2) לחוק בית המשפט לענייני משפחה מגדיר "ענייני משפחה", בין היתר, כעניינים הנדונים במסגרת "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא". הוראת הסעיף מלמדת על הצורך בקיומם של שני תנאים מצטברים: ראשית, התובענה הינה בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו או עזבונו, ושנית, נדרש כי עילת התביעה נובעת מסכסוך משפחתי. רק בקיומם של שני התנאים יחדיו תוגדר התביעה כתביעה העוסקת ב"ענייני משפחה" שהסמכות לדון בה נתונה לבית המשפט לענייני משפחה. הרציונל העומד בבסיס הוראת החוק הינו כי לא די בכך שהצדדים הינם בני משפחה, אלא נדרשת הצדקה מיוחדת בקיום התביעה האזרחית בבית המשפט לענייני משפחה ורק אם האופי המשפחתי של הסכסוך תרם תרומה משמעותית לסכסוך אזי תהא הסמכות לבית המשפט לענייני משפחה. על כן, יש לבחון מיהם או מהם גורמי הסכסוך בד בבד עם בחינת השאלה האם לגורמים המשפחתיים הייתה השפעה משמעותית להיווצרותה של עילת התביעה" (ר' עמ' 344 לפס"ד בעניין חבס). לאור האמור, לשם בחינת שאלת סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לדון בתביעה דנן, יש לבחון מה עילת התביעה, מי הצדדים לסכסוך ומהו גורם הסכסוך, והאם ליחסים המשפחתיים יש השפעה משמעותית על הסכסוך. סמכות ענייניתסכסוך משפחתישאלות משפטיות