האם משלמים ערבות ועירבון בבקשה למתן סעד זמני ?

האם משלמים ערבות ועירבון בבקשה למתן סעד זמני ? 1. בערבויות השונות, ניתן לראות מעין "מחיר" שעל מבקש הסעד הזמני לשלם כתנאי לתוקפו של הסעד. הערבות והעירבון צריכים ליתן מענה מספק והגנה ראויה לזה שהצו מופנה כלפיו, אם בסופו של יום, יוחלט בתובענה נגד מגישה, שביקש את הסעד הזמני. לפיכך, על בית המשפט לקבוע סכום נאות ואף סוג הערבות הינו בעל חשיבות. (רע"א 11964/04 צפי פרופיל חן בע"מ נ' אזולאי, פ"ד נט(6) 350 (2005)). תקנה 364 (א)(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, מסדירה את עניין הערבויות בבקשה לסעד זמני, כלשונה: "(א) בית המשפט לא ייתן סעד זמני אלא בכפוף להמצאת התחייבות עצמית כאמור בתקנה 365(ב), וכן ערבות מספקת, להנחת דעתו, לשם פיצוי בגין כל נזק שייגרם למי שאליו מופנה הצו כתוצאה ממתן הצו, אם תיפסק התובענה או אם יפקע הצו מסיבה אחרת; בית המשפט רשאי לפטור מהמצאת ערבות, אם ראה שהדבר צודק וראוי, ומטעמים מיוחדים שיירשמו. (ב) בית המשפט רשאי לצוות על הפקדת עירבון בנוסף לאמור בתקנת משנה (א), אם שוכנע כי הדבר צודק וראוי בנסיבות הענין; בית המשפט לא ייתן סעד זמני במעמד צד אחד אלא בכפוף להפקדת עירבון בנוסף לאמור בתקנת משנה (א), זולת אם שוכנע כי בנסיבות הענין צודק וראוי לפטור מהפקדת העירבון." 2. הכללים באשר למתן ערובה כתנאי למתן סעד באים לאזן בין האינטרסים המנוגדים של בעלי הדין. המבקש סעד זמני אינו זכאי לקבלו כלאחר יד, ועליו ליתן משקל לאפשרות כי יחויב ליתן ערובה כתנאי למתן הצו. (רע"א 8129/02 אריגל שירותי הובלה (1993) בע"מ נ' רו"ח טרבלסי, פ"ד נז(5) 481 (2003)). 3. יודגש, כי הערובה ודרכי מימושה הן בגדר המרככים את הפגיעה בזכויות היסוד של הנתבע בעקבות הענקת הסעד הזמני. הערובה לסוגיה, כפי שפורט לעיל, היא למעשה בטוחה שעל מבקש הסעד להפקידה לזכות הנתבע כתנאי לקבלת הסעד הזמני. סעד זמנישאלות משפטיותערבות