מה גובה הפיצויים על סרבנות גט ? 71. התובעת לא הרחיבה בעניין הנזקים שנגרמו לה ועתרה משיקולי אגרה להעמיד הסכום על סך 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק וכן 20,000 ₪ בגין שכר טרחת עו"ד אותו שילמה בשל ניהול ההליכים בפני בית הדין הרבני. כאמור, קבעתי שנושא שכר טרחת עורך הדין בגין ההליכים בבית הדין הרבני אינו מצוי בסמכותי. נותרנו איפוא עם העתירה לפיצוי בסך 50,000 ₪. 72. ביום 16/1/2012 אושר ההסכם בבית המשפט. רק ביום 5/11/2013, רק כשנתיים לאחר מכן סודר הגט. ראינו לעיל, כי נהוג לפסוק 25,000 ₪ לכל שנה של סרבנות גט, תוך לקיחה בחשבון את הצורך לפסוק סכום כללי בגין כל שנה שלא מסודר הגט גם ללא הוכחת נזק בדומה לחוק איסור לשון הרע או חוק הגנת הפרטיות. 73. אמנם לעובדה שסודר הגט בסופו של יום ישנה חשיבות והשפעה על גובה הפיצוי, אך כך גם לעובדה שמדובר בתרגילים טקטיים שנהג בהם הנתבע במכוון כדי לא לסדר הגט ולגרום סבל לתובעת וזאת לאחר שהוא מצהיר בפני 2 ערכאות שיפוטיות שהוא מסכים להתגרש. 74. להפרת החיוב החוזי להסדיר הגירושין בבית הדין הרבני יש גם משמעות כספית. לא ייתכן שבעלי הדין לא יבצעו חיובים חוזיים שלקחו על עצמם ובכך יגרמו נזק וסבל לצד שכנגד. מקום שהשיח הוא חוזי וכאשר מדובר בחיוב שלא ניתן לאכיפה (סידור הגט), קרנו של סעד הפיצוי עולה. 75. כאמור, יש גם לקחת בחשבון שאי ביצוע התחייבותו החוזית של הנתבע כלפי התובעת גרמה לה להוצאות משפטיות ואלה לא נפסקו לה כלל בבית הדין הרבני. 76. בנסיבות אלו, ראוי לטעמי להעמיד הפיצוי בגין הפרת חובתו החוזית של הנתבע וחובת הזהירות כלפי התובעת על סך כולל של 35,000 ₪. י. סיכום ותוצאה: 77. בית המשפט אינו יכול לפסוק הוצאות משפט שנגרמו לתובעת בהליכים בבית הדין הרבני בשל חוסר סמכות עניינית. עם זאת, יכול וצריך בית המשפט להתחשב בשאלה אם נפסקו הוצאות משפט בבית הדין הרבני במסגרת שאלת הנזקים שנגרמו לתובעת עקב סרבנות הגט של הנתבע ואם אלה לא נפסקו כלל, יכול בית המשפט לראות בכך אחד מרכיבי הנזק של התובעת. 78. במקרה שלפניי, הנתבע לא רק עוול את עוולת הרשלנות כלפי התובעת, הוא גם נהג שלא בתם לב והפר חיוב חוזי מוסכם ומפורש להסדיר הגט בבית הדין הרבני (בהסכמה), כאשר חיוב זה היה מעיקרי ההסכם בין הצדדים. אמנם בית המשפט לא היה מוסמך לאשר התחייבות זו של הנתבע, אך בכך אין לומר, כי היא אינה עומדת על רגלי שלה. והרי לא התוקף השיפוטי של הסכם הופך אותו מחייב. חתימת הצדדים הופכת הסכם למחייב. הוא הדין בכלל והוא הדין באשר להסכמה לסדר גט בפרט. בנוסף ומכל מקום, הסכמת הנתבע לסדר הגט בהסכמה אושרה אף בבית הדין הרבני והופרה על ידו ברגל גסה. בית המשפט רואה איפוא לנכון לקבוע כי הנתבע נקט "בתכסיסנות גט" המצדיקה חיובו בפיצוי כספי משל היה הוא סרבן גט. 79. בית המשפט מקבל איפוא התביעה וקובע, כי מהמועד הראשון בו לא התייצב הנתבע לסידור הגט, יש לראות בו הן כמי שסירב לסדר גט והפר חיוב חוזי בחוסר תם לב והן כמי שנהג ברשלנות כלפי התובעת. 80. כפועל יוצא ובהתחשב בפרמטרים שנקבעו בפסיקה לקביעת אמדן נזקי מסורבת גט, אני מחייב הנתבע לשלם לתובעת פיצוי כספי בסך 35,000 ₪ ועוד 4,000 ₪ הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בגין ההליך הנוכחי. סרבנות גטפיצוייםשאלות משפטיותרבנות