האם אפשר להכריח הורים לתת טיפול רפואי לילד שלהם ? התערבותו של בית המשפט, מפקיעה את הסמכות ההורית מידי ההורים, ואינה עולה תמיד עם טובתו של הקטין - כפי שזו נתפסת בעיני הוריו או בדעת הקטין עצמו. הפגיעה הכרוכה בתוצאה זו מתעצמת ככל שההחלטה על הענקת טיפול רפואי מתייחסת לקטין הקרוב לגיל הכשרות המשפטית, עת יש לקטין יכולות וכישורים מפותחים, הוא מודע לרצונותיו והוא בעל כושר דעה. לפיכך ביישום מבחן התועלת למול הנזק כנדרש על פי סעיף 68(ב) לחוק הכשרות המשפטית ובפסיקת בית המשפט העליון, יש לבחון את התועלת שתגרם ממתן הטיפול הרפואי למול טובת הילד המסוים בנסיבות העניין. (ר' היבטים משפטיים ופסיכולוגים של קבלת החלטות בנוגע לטיפול רפואי בילדים במצבי מחלוקת בין ההורים, המשפט טו(2) תשע"א, 551, בעמ' 592). בבוא בית המשפט לבחון האם הטיפול "דרוש" במבחן התועלת, תוך בחינת טובת הקטין הקונקרטי בפניו, בראש מעייניו ניצבת הזכות החוקתית לחיים. זכות זו נתונה לכל אדם בישראל, והיא מעוגנת בפסיקת בתי המשפט וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הקובע בסעיף 1: "זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין...". הזכות מעוגנת גם בסעיף 2 לחוק, המורה, כי "אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם". סעיף 4 לחוק מורה, כי "כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו". זכות זו נתונה אפוא לכל אדם, ובכלל זה, כמובן, גם לקטינים. מתוך עקרון קדושת החיים נקבע כי "טובת הקטין" מחייבת, "כל עוד נרו בוער ומאיר", ואפילו המדובר בקטין הנמצא במצב סופני, להעניק לו טיפול רפואי היכול להציל חייו. וכך נאמר בהקשר זה בענין שפר: "יעל אינה סובלת ואינה מתייסרת. כבודה נשמר מעל ומעבר. יעל בוכה, ככל ילד, כאשר זקוקה היא להאכלה או לטיפול שיגרתי רגיל. נרה עדיין בוער ומאיר לכל מי שמצוי בקרבתה. בתנאים אלה, ובמציאות זו, קדושת חייה של יעל, גם במצבם הסופני, היא הערך הבלעדי והקובע, וכל התערבות ופגיעה בהם עומדת בניגוד מוחלט לערכים של מדינה יהודית ודמוקרטית." (עניין שפר, דברי השופט אלון, עמ' 192). קטיניםרפואהטיפול רפואי (קטינים)שאלות משפטיות