האם טיפול רפואי לילד ללא הסכמת ההורים חוקי ? בפסיקת בתי המשפט צוין לא אחת, כי מבחן טובת הילד הינו "מבחן גמיש, רחב ובלתי מוגדר, המתמלא בתוכן על-ידי בית המשפט על-פי הראיות שלפניו ועל-פי שיקול הדעת השיפוטי שלו" (ע"א 2266/93 פלוני, קטין נ' פלוני, מט (1) 221 (1995). בחינת "טובת הילד" בהקשר של נקיטת טיפול רפואי, מצריכה בחינת האמצעי הדרוש לשמירת שלומו הגופני או הנפשי של הקטין. בהקשר זה נקבע בע"א 1354/92 היועץ המשפטי נ' פלונית, פ"ד מח(1) 711, 725 (1994), כי בהכריעו בהליך לפי סעיף 68(ב) לחוק הכשרות המשפטית, על בית-המשפט לערוך שקלול של התועלת הטמונה בטיפול מול הנזק האפשרי הכרוך בו. הטיפול הוא "דרוש", במובן הסעיף, אם התועלת הצפויה עולה על הנזק האמור: "בבואנו לקבוע האם הטיפול הרפואי 'דרוש' לשם שמירת שלומו של הקטין, שומה עלינו לבחון את מידת התועלת שתיגרם לקטין לעומת מידת הנזק שייגרם לו. רק כאשר שקלול ואיזון אלה יובילו למסקנה 'המשכנעת' כי התועלת מן הטיפול הרפואי עולה על הנזק שיגיע ממנו, ניתן לומר כי הטיפול הרפואי 'דרוש' לקטין" המבחן הוא מבחן תועלתני, שעל פיו יש לבחור באותה פעולה, אשר תוצאתה תגדיל במידה הרבה ביותר את שמירת שלומו של הקטין, למול הנזק שיגרם באותו טיפול. במסגרת מבחן התועלת מול הנזק יש לבחון האם מדובר בטיפול מידתי, והאם יש בו כדי להיטיב את מצבו של הקטין. כך נאמר ברע"א 5587/97 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלוני, פ''ד נא(4) 830 (1997), עמ' 846 (להלן: "עניין היועץ המשפטי לממשלה"): "במסגרת מבחן זה, עלינו לבדוק אם הטיפול הוא "מידתי" - היינו, אם יש בו כדי להיטיב את מצבו של המטופל במידה מספקת כדי להצדיק את נקיטתו, במיוחד על רקע כל נזק או הכבדה אפשריים שהוא עלול לגרום, ואם הוא עולה על החלופות העומדות על הפרק (ראו M.A. Crossley “Selective Nontreatments of Handicapped Newborns: An Analysis” [34] , at p. 503)."... במבחן זה, כשהוא לעצמו, כדי לסייע לבית-המשפט בקביעה, אם ובאיזו מידה יש לראות בהשלכה מסוימת של הטיפול המוצע תועלת או נזק. מבחן זה מניח איתור ושקילה מוקדמים של התועלות והנזקים, ומספק אמת-מידה כללית לתוצאה שאליה צריך לשאוף בית-המשפט בעימות" אין להקל ראש בנזק או הכבדה האפשריים שהטיפול הרפואי עלול לגרום, ויש לבחון את כל האפשרויות העומדות על הפרק. יישום התהליך, בין היתר, מחייב את בית המשפט לזהות מהם הזכויות והאינטרסים של הקטין, אשר עלולים להיות מושפעים מכל אחת מן ההחלטות אשר מביניהן יש לבחור (ראה עניין היועץ המשפטי לממשלה, עמ' 847). ההתחקות אחר השאלה אם הטיפול "דרוש" כדי להבטיח את שלומו של הקטין, אינה נעצרת בשאלה זו בלבד. יש לבחון את הטיפול הדרוש ביחס לילד הקונקרטי הנמצא בפני בית המשפט. וכך נאמר בעניין היועץ המשפטי לממשלה, בעמ' 847: "אנו עוסקים בילד מוחשי, אשר יש לבחון את היתרונות והחסרונות הטמונים בעבורו בהחלטה על טיפול או הימנעות ממנו. אכן, "טובת הילד דורשת הכרעה במקרה הספציפי העומד לפני בית המשפט, ויש לבחון את טובתו של הילד המסוים העומד לפני בית המשפט" (דברי הנשיא שמגר, בעמ' 250 בע"א 2266/93 הנ"ל [4]). בהתאם לכך, גישתנו היא כי "בכגון דא אין קובעים פתרונות מראש. התשובות יינתנו, ממקרה למקרה ומעניין לעניין, לפי הנסיבות והשאלות שיעלו בהם" (דברי המשנה לנשיא אלון בעניין שפר [1], בעמ' 188)." רפואהשאלות משפטיותתביעות רשלנות רפואיתקטיניםרשלנות רפואית (הסכמה מדעת)טיפול רפואי (קטינים)