האם אפשר להגיש תביעה למתן חשבונות בנפרד מאיזון משאבים ? 1. בפני בקשה לסילוק תביעה למתן חשבונות על הסף, בטענה, כי המדובר בתביעה שעילתה זהה לתביעה נוספת, אשר הוגשה ע"י המשיבה ואשר כותרתה "תביעה לאיזון משאבים". 2. בתגובתה לבקשה, טוענת המשיבה, כי הבקשה למחיקה על הסף הוגשה מטעמים זרים והם- "הכשרה" בדיעבד של הגשת כתב ההגנה, לאחר שחלף המועד להגשתו. 3. עוד טוענת המשיבה, לעיצומו של עניין, כי הסעדים המתבקשים בשתי התובענות שונים, כאשר בעוד התביעה למתן חשבונות נועדה לקבלת סעד מהיר וראשוני של בירור העובדות בדבר הקף המשאבים שיש לאזן, נועדה התביעה לאיזון משאבים לקבלת הסעד של אופן חלוקת המשאבים בפועל. המשיבה מוסיפה, כי בכל מקרה אין איסור בחוק על "הגשת תביעות נפרדות" ואין לה התנגדות שכל התיקים יידונו במאוחד. 4. דין הבקשה להידחות. 5. אקדים ואומר, כי לטעמי שני הצדדים נהגו לא כשורה: הגם שניתן להגיש תובענה למתן חשבונות כהליך נפרד, מן הראוי כי יהיה אחד הסעדים במסגרת תובענה לאיזון משאבים. ברם, משהוגשה התובענה כפי שהוגשה לא היה מקום להגשת בקשה זו למחיקתה על הסף, הן לנוכח ההלכה הפסוקה בנדון (כמפורט להלן) והן לנוכח ההלכה הפסוקה, לפיה מחיקה על הסף הנה צעד דרסטי, אשר יינקט במשורה. הדברים קל וחומר במקום בו ניתן "לייעל" את "הדרוש ייעול" באמצעים דרסטיים פחות. דרך המלך לייעל הליכים משפטיים במקרה כגון דא, הנה פניה לביהמ"ש לדיון במאוחד בשתי התובענות שהוגשו, תחת בקשה למחיקתה על הסף של אחת מהן. 6. ניתן, ובמרבית המקרים אף ראוי, להגיש תובענה אחת הכוללת הן סעד למתן חשבונות והן סעד לאיזון משאבים שהרי הסעד הראשון מהווה אמצעי לשמירת זכויות וגילוי נתונים לקראת הסעד הסופי של איזון המשאבים (ור' סעיף 11(1) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973). עם זאת, אין איסור על הגשת תביעות אלו בנפרד ואין המדובר בכפל הליכים. 7. יפים לכאן, בשינויים המחוייבים, הדברים שנאמרו בע"א 28/85 פיתוח יהודה בע"מ נ' עיזבון זיס, פ"ד מ(1)78: כפי שאמרתי, נמחקה התובענה על הסף מהטעם, שהתובענה מבוססת על בקשת חשבונות בלבד, שהינו, אליבא דבית המשפט קמא, בבחינת סעד אקדמי בלבד. ... עם כל הכבוד, איני תמים דעים עם השופט המכובד, אשר יצא מההנחה, שרק עם הוספת סעד לחיוב כספי מתגבשת העילה בתביעה למתן חשבונות. אמנם, רגיל ומקובל, שתביעות מסוג זה תלווינה בחיוב כספי על יסוד החשבונות, אך תוספת זו -"...איננה אלא תוצאת ממושה של התרופה הנעוצה בחיוב לתת חשבונות. ואכן התרופה האחת היא היא המטרה האמיתית שנושא לנגד עיניו התובע בבקשו את התרופה האחרת". כך נקבע בע"א 291/59 ... . העילה מתגבשת במסגרת הסעד הראשון למתן חשבונות, ואילו החיוב הכספי אין הוא אלא סעד נלווה. על מצב כגון זה אמר כבוד הנשיא זוסמן ז"ל בספרו סדרי הדין האזרחי (בורסי-פרץ את טובים, מהדורה 4, תשל"ד) 425:נ"כיוצא בזה, לא ימנה בית המשפט כונס נכסים זמני לשמירה על רכוש, כאשר הוגשה תביעה למתן חשבונות בלבד, ללא בקשת סעד נוסף כגון תשלום הכסף המגיע לתובע עפ"י החשבון שייערך, שאם יזכה התובע ויקבל את החשבונות תם המשפט" (ההדגשה שלי - א' ח'). בבואנו ליישם את האמור לעיל על הערעור שלפנינו, מן ההכרח להגיע לידי המסקנה, שההחלטה למחוק את התובענה על הסף, שהינה החלטה דראסטית בפני עצמה, לא הייתה מחויבת המציאות. וכפי שאמר הנשיא המכובד בציטטה לעיל מספרו הנזכר, ניתן גם ניתן לזכות את התובע (המערערים שלפנינו) בסעד לקבלת החשבונות, ובכך היה המשפט בנקודה זו תם. 8. לענין זה ראה גם ההלכה שנקבעה ברע"א 10720/07 ויקטור יונה נ' ס.א.ד.ר חברה לעבודות בניין בע"מ- "אין זה מן ההכרח שסעד למתן חשבונות יהיה סעד "ביניים" בדרך אל תביעה כספית, אלא ייתכן שסעד כזה יעמוד בפני עצמו". 9. נוכח כל האמור לעיל, הנני דוחה את הבקשה. לנוכח העובדה שהגשת ההליכים, כפי שהוגשו על ידי המשיבה, לא תרמה לייעול ההליך אלא לסרבולו, אינני עושה צו להוצאות. תביעה למתן חשבונותמסמכיםאיזון משאביםמתן חשבונותשאלות משפטיות