בקשה לגביית עדות באמצעות שיחת טלפון החלטה זו עניינה בבקשת תובע לגביית עדותו מחוץ לגבולות המדינה, באמצעות מערכת וידאו קונפרנס, או שיחת טלפון. רקע עובדתי 1. המבקש והמשיבה , ילידי הארץ, הכירו וגדלו בה, בהמשך והחל משנת 2006 או בסמוך לכך חיו השניים כבני זוג בארה"ב. בשנת 2008 נישאו זל"ז כדמו"י בארץ ולאחר מכן שבו לארה"ב. שם 9/2009 בחודש נולדה בתם א'. במרץ 2010 הגיעו בני הזוג ובתם לביקור בישראל (ביקור אחרון); המבקש חזר לארה"ב ב19.4.2010 ואילו המשיבה והבת נותרו בארץ . בשלב מסוים התגלע סכסוך בין בני הזוג כאשר בביקור האחרון בארץ זה הגיעו לשיאו . בתאריך 7.4.2010, עת שהו בני הזוג בארץ, הגישה המשיבה תביעת גירושין בבית הדין הרבני ולה כרכה סוגיית המשמורת של הקטינה. 2. בחודש 7/2010, משלא שבו המשיבה והבת לארה"ב, הגיש המבקש תביעה להחזרת הבת בבית משפט בניו-ג'רזי. בהמשך הגיש תביעה דומה לבית המשפט לענייני משפחה בנצרת, בה בקש להורות על החזרת הבת לארה"ב לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים)התשנ"א1991. התביעה להחזרת הקטינה, נידונה בפני בית משפט זה , בהמשך בפני שתי ערכאות ערעור מחוזי ועליון. כאשר בית המשפט העליון קבע במסגרת פסק דין שניתן בתאריך 17.5.11 כי במקרה זה מתקיים החריג לחובת ההחזרה המידית שבאמנת האג, בין אם בשל חריג ההסכמה (מפי כב' השופטת ארבל) ובין אם בשל חריג ההשלמה (כב' השופט מלצר) וכי מכלול השיקולים מובילים למסקנה שטובת הקטינה מחייבת כי סוגיית המשמורת תתברר בישראל ועל כן אין להורות על השבתה לארה"ב לצורך בירור סוגיה זו. אם כן, המבקש נשאר בארה"ב ואילו המשיבה והבת מתגוררים בארץ עד היום. 3. המבקש לא השלים עם פסק דין של בית המשפט העליון לעיל: בתאריך 3/4/2014 הגיש המבקש תביעה לאכיפת פסק דין חוץ, תמש 7776/04/14, בה עסקינן; במסגרתה טען, כי הוא הגיש בקשה לדיון נוסף על פסק דין העליון אך זו נדחתה ב12/7/2011;המבקש פנה כטענתו לבית המשפט העליון בניו'גרסי אשר לא קבל את מסקנת דעת הרוב בבית המשפט העליון, וקבע בתורו כי הסמכות בעניין זה קנויה לו ושאין לכבד את החלטות בית המשפט בישראל. בהתאם הורה בית המשפט העליון בניוגרסי ב25.8.11 כי על המשיבה להחזיר את הקטינה לניו גרסי לא יאוחר מ10/9/11 ; (נספח ב' לתביעה בה עסקינן). עוד טען המבקש כי, בית המשפט העליון בניו ג'רסי נתן ב7/1/13 פסיקתא לצו לפיו , בין היתר, המבקש מקבל משמורת זמנית על הקטינה ,על המשיבה להשיב את הקטינה לניוג'רסי לאלתר, וכי על המשיבה לשלם למבקש מזונות (נספח ג' לתביעה); המבקש עותר בתביעתו זו להכריז על פסק דין בעניין חיוב המזונות כפסק חוץ אכיף בישראל. המבקש נתן כטענתו ייפוי כוח ללשכה לסיוע משפטי בישראל על מנת להיות מיוצג בהליכים לאכיפת פסק דין חוץ בהתאם למזכר הבנות בין ישראל לארה"ב מ5.2.09 /MOU (נספח ד). 4. המשיבה הגישה כתב תשובה, בגדרה בקשה להורות על דחיית בקשת המבקש לאכיפת פסן דין חוץ. בית המשפט הועיד דיון בתביעה זו לתאריך 17/12/2014. 5. המבקש בתורו הגיש ,בגדרי תביעה זו, בקשה לפטור אותו מהתייצבות לדיון ולאפשר שמיעתו באמצעות שיחת טלפון או באמצעות וידאו קונפרס, בקשה בה עסקינן; המשיבה הגישה תגובה מטעמה בה התנגדה לבקשת המבקש. בתאריך 17/12/2014 קיימתי דיון בבקשה זו, בנוכחות עו"ד פיינברגר ב"כ המבקש, ובנוכחות המשיבה ובא כוחה עו"ד לנקרי ביטון. 6. למותר לציין כי בפני בית משפט זה מתקיימים הליכים נוספים בעניין הקטינה: לאור פסק דין של בית המשפט העליון בסוגיית השארת הקטינה בארץ, הגישה המשיבה בשנית ב6/2011 תביעה למזונות ומדור הקטינה -תמש 13382-06-11; (תביעה ראשונה במזונות נמחקה עקב אי ביצוע המצאה לנתבע); בגדרי תביעה זו, נתן בית המשפט בתאריך 20.3.2014, החלטה לפיה המשיבה ביצעה המצאה כדין של כתב התביעה למבקש בהתאם, לאור כלל הידיעה. והיה על המבקש להגיש כתב הגנה מטעמו. בתאריך 6/2012 הגישו הסבים של הקטינה מצד האב בקשה ליישוב סכסוך.בתיק מס' 12916/06/12. בתאריך 9/12/12 הגישו הסבים של הקטינה תביעה להסדרי ראייה תמש 16617/12/12. בתאריך 24.4.2013 הגיש המבקש "בקשה לאכיפת פסק חוץ" נוספת תמש 45099/04/13 ; בגדרה עתר להכריז על שלושה פסקי דיו שניתנו בבית המשפט בניו-ג'רזי מתאריכים 15/11/11 ומ18/5/12 ו7/1/13 , כפסק דין אכיפים בישראל; המשיבה הגישה כתב הגנה מטעמה ועתרה לדחות את התביעה. נימוקי המבקש 7. המבקש עותר לפטור אותו מלהתייצב בבית המשפט בתביעתו לאכיפת פסק חוץ ולערוך תחת זאת, דיון באמצעות שיחת טלפון או ווידוי קונפרנס וזאת מהטעמים הבאים: א. המבקש מתגורר בארה"ב והוא מיוצג באמצעות האגף לסיוע משפטי מתוקף מזכר ההבנות שבין ישראל לארה"ב מ5.2.2009 - הMOU. ב. המבקש מצוי בהליכי קבלת אזרחות אמריקאית. ג. בית הדין הרבני בישראל הטיל על המבקש חרמות להפעלה באמצעות רבנים בארה"ב עד כי הוכנס לתכנית בדומה לתכנית ההגנה על עדים של ה-FBI בארה"ב; ב"כ המבקש הוסיף בדיון כי צפוי שיינתן צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד המבקש באם יגיע לדיון ולכן מבקש לערוך ווידוי קונפרנס.(עמ'2 ש1-2) ד. המבקש שוחרר מהתייצבות בדיון בבג"צ בעניינו (ראה גם טיעון ב"כ האיש עמ'1 ש26-28 ועמ'2 ש1) ה. התייצבות לדיון כרוכה בעלות כספית ניכרת ומיותרת. ו. עקרון ההדדיות בהתאם לאמנה מחייבת התנהלות זהה בין בתי המשפט בישראל לבתי המשפט בארה"ב: בתי משפט בארה"ב פוטרים את המבקשים בתיקי אפ"ח בהתאם ל- הMOU כדבר שבשגרה כאשר מובא לפניהם פסק דין ישראלי לאכיפה בארה"ב. ז. קיים צו חוסם של בית המשפט בארה"ב לפיו אין לאישה לפנות בענייני מזונות וגירושים בשום בית משפט בישראל כולל בית הדין הרבני (ב"כ האיש עמ'2 ש5-6) נימוקי המשיבה 8. המשיבה מתנגדת בתוקף לבקשת המבקש, ומבקשת התייצבות אישית של המבקש בדיון, וזאת מהטעמים העקרים הבאים, כפי שעולה מתשובתה וטיעון באת- כוחה: א. בבית המשפט לענייני משפחה יש חובה להתייצבות בעלי דין לדיונים (מפנה לתקנה 258 י"א לתקנות סד"א 184). ונוכחות המבקש במקרה דנן הינה הכרחית (עמ'2ש25). ב. הטעמים של המבקש ובתוכם מגוריו בארה"ב ומצבו הכלכלי וסנקציות של בית הדין הרבני, אינם מלמדות על קושי מוצדק לאי בואו ואינן בגדר "סיבה טובה" לאי התייצבותו. ג. המבקש לא רוצה להגיע לארץ כדי שלא יצטרך לתת גט למשיבה ומאחר וצפוי שיינתן נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ ע"י בית הדין , אולם לשיטת ב"כ המשיבה , המבקש צריך לתת גט ובית משפט לא יכול לתת יד לכך (עמ' 2 ש 13 ו26) ד. המבקש לא הביא כל ראייה לטענותיו בדבר היותו מצוי בהליכי קבלת אזרחות כאשר לדברי המשיבה הוא לא יכול לקבל אזרחות כי הוא נמצא שם כשוהה בלתי חוקי (עמ' 2 ש 16-17) ולא ראיות להיותו נמצא בתוכנית בדומה לתכנית ההגנה על עדים כאשר לשיטת ב"כ המשיבה קשה להאמין שרבנים בארה"ב יתנו יד כנגד החלטות של רבנים בארץ (עמ' 2 ש 18). ה. ב"כ המשיבה אינה יודעת על קיום "צו חוסם" (עמ' 2 ש22) . ו. גם מזכר ההבנות, אינו בגדר הסדר שבית המשפט יאמצו באופן אוטומטי ללא בחינת השיקולים של אי הגעה לדיון ובפרט בנסיבות כאן. ז. יש החלטה בדבר משמורת זמנית על הקטינה אצל אימה-המשיבה. הקטינה גודלת אצל האם וזו דואגת לכל צרכיה כך שגם ההיגיון הבריא ,שלא ייתכן שאימא תשלם מזונות לאבא כאשר הבת מוחזקת בפועל אצל האם(עמ' 2 ש 22-25). דיון והכרעה 13. יישום המבחנים שנקבעו בפסיקה לצורך דיון בשאלה אם להתיר למבקש כאן אפשרות גביית עדותו באמצעות עדות וידאו /עדות קונפרנס, כמפורט לעיל, מביאה למסקנה כי אין להיעתר לבקשתו וזאת מהטעמים כפי שיפורטו להלן. 14. במקרה רגיל נקודת המוצא היא התייצבותו הפיזית של עד בבית המשפט לעדות "חיה"., זאת במיוחד משמדובר בעדות בעלת חשיבות רבה כמו של התובע עצמו. בכל מקרה המבקש כאן-התובע לא הצליח להראות טעם מוצדק לחרוג מן הכלל ולאפשר עדות בדרך של וידאו קונפרנס. כפי שניווכח להלן בקשתו של המבקש אינה עומדת במבחנים שנקבעו לצורך גביית עדות בדרך של עדות קונפרנס. בקשה בתום לב 15. מעיון כולל בהליכים השונים שנפתחו בין הצדדים בפני בית משפט כאן, עולה הרושם כי התנהלותו של המבקש, נגועה בחוסר תום לב, כאשר עיקר דאגתו הינה כיצד להעביר את הזירה של בירור התביעות בעניין המשמורת והמזונות של הקטינה השוהה עם אימה המשיבה בארץ , לארה"ב -למעשה מחוץ לבית המשפט כאן.!! תוך הערמת קשיים על המשיבה-הנתבעת בניהול התביעה שלה בעין מזונות הקטינה אשר הגישה נגד הנתבע בבית המשפט הנוכחי ( כך למשל התנהלותו בתביעת המזונות בתמש 13382-06-11-וטענותיו להמצאת כתבי בי דין- ראה החלטתי מתאריך 20/3/14 ). וכן בתביעה לגירושין ומשמורת אשר הגישה לבית הדין הרבני בארץ. יש לציין בהקשר זה, כי מדובר כאן בתביעה לאכיפת פסק דין חוץ בעניין מזונות ומשמורת של קטינה, בת כ- 5 שנים כיום בלבד, כאשר הקטינה שוהה עם אימה בארץ, כך שהאב מבקש לאכוף פסק דין בעניין חיוב האם-המשיבה בתשלום מזנות עבור קטינה שאינה נמצאת בחזקתו בפועל אלא בחזקת האם המשיבה בארץ. יתר על כן האב -המבקש עותר לאכוף פסק דין בעניין משמורת קטינה כאשר תביעתו להחזרת הקטינה לפי אמנת האג נדחתה ,ובית המשפט העליון קבע כי מכלול השיקולים מובילים למסקנה שטובת הקטינה מחייבת כי סוגיית המשמורת תתברר בישראל .אך המבקש אינו מקבל ההחלטות שניתנו ע"י בית המשפט בארץ ,נוקט בהליכים כנגד המשיבה בארה"ב ועותר לאכיפתם בארץ, ואף עותר לפטור אותו מהתייצבות ולנהל ההליך באמצעות כינוס וידאו. 16. על חוסר תום לב המבקש ניתן ללמוד גם מהנימוק שלו להתרת שמיעת עדותו בכינוס וידאו, והוא חששו שמא ייתן בית הדין הרבני נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ! למעשה המבקש כאן מבקש לתפוס את החבל משתי קצותיו, מחד מבקש מבית המשפט לבוא לקראתו ולאפשר שמיעת עדותו מחוץ למדינה, ובמקביל מבקש גם להתחמק מזרועות החוק, ומהחלטות בית הדין הרבני כך שלא יינתן נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ ובכך לא להגיע לארץ ולא לתת גט למשיבה תוך פגיעה בזכותה של המשיבה שלא להיות במצב "עגונה"; בית משפט זה לא ייתן יד לכך. היענות לבקשה זו של המבקש היא בעצם שיתוף פעולה אתו כנגד החלטות בית הדין הרבני שניתנו כדין בארץ ובמטרה להתחמק מהליך תביעת הגירושין שהגישה המשיבה , דבר העלול להביא לשלילת זכותה של המשיבה לקבלת גט ולהשאיר אותה "עגונה" . התנאי השני- עדות רלוונטית לשאלות השנויות במחלוקת; 18. לא יכולה להיות מחלוקת כי עדותו של המבקש-,התובע כאן, הינה עדות רלוונטית לשאלה במחלוקת, והיא אף עדות מרכזית ומהותית ביותר בתביעה זו-ואולי אף העדות המרכזית, במיוחד נוכח המחלוקת העזה בין הצדדים ולאור עמדת הנתבעת-ההפוכה- לתביעה זו. בית משפט שם לב לגישה המסתמנת לגמישות בעניין זה עקב התפתחות אמצעי הטכנולוגיה, אך דומני כי בנסיבות ספציפיות של מקרה דנן, ובעיקר חוסר תום לבו של המבקש, דברים המצוטטים לעיל ישימים ויש להקפיד בבקשתו של המבקש -התובע ,ובמיוחד שמדובר באזרח ישראלי וענין אכיפת פסק החוץ בעניין מזונות או משמורת קטינה הנמצאת בארץ. האם קיימת סיבה טובה המונעת את בואם של העדים לחקירה בישראל? לא מצאתי "בטעמים" שסיפק המבקש משום "סיבה טובה" המונעת ממנו לבוא למתן עדות בישראל. 19. מגורים בארה"ב, כאשר הוא מצוי בהליכי קבלת אזרחות אמריקאית. תחילה יש לציין כי לא ברור מה מצב שהייתו של המבקש בארה"ב כיום, ומתוקף מה הוא נמצא שם. בכל מקרה המבקש לא הביא בדל של ראיה לכך שהוא נמצא בהליכי קבלת אזרחות אמריקאית ולא ברור מה השלכות הגעתו לארץ בעניין זה אם בכלל, זאת בשים לב -ומבלי לקבוע מסמורות בעניין-לטענות ב"כ המשיבה אשר מסר כי לדברי המשיבה הוא לא יכול לקבל אזרחות כי הוא נמצא שם שוהה בלתי חוקי (עמ' 2 ש 16-17). במצב דברים זה, טענותיו של המבקש בעניין זה אינם בגדר "סיבה טובה"; סביר להניח שהמבקש שבחר לפתוח בתביעה בבית משפט כאן, ידאג ויתארגן מבוא מועד למצוא פרק זמן , קצר-להגיע לארץ לשם מתן עדותו. 20. התייצבות לדיון כרוכה בעלות כספית ניכרת ומיותרת. המבקש טען להוצאה כלכלית ניכרת; סתם ולא פירש; הוא לא הביא כל ראיה אודות מצבו הכלכלי ולא הוכיח כי הגעתו לארץ למתן עדות כרוכה בהוצאה כספית ניכרת. יש לציין, כפי שעולה מתביעה להסדרי ראייה שהגישו הסבים של הקטינה ,תמש 16617/12/12, למבקש שהינו יליד הארץ, ישנה משפחה, הוריו ואחיות ואחיינים. כך ששהות קצרה בארץ לצורך מתן עדות, אינה בהכרחה כרוכה בהוצאה כספית גבוהה. 21. טעם אחר -האיש שוחרר מהתייצבות בדיון בבג"צ בעניינו; טעם זה אינו מספיק לבקשה שבפניי. כל בקשה תידון לפי נסיבותיה הספציפיות ואין ללמוד ממקרה אחר למקרה דנן. שם היה מדובר, ככל הנראה, על עתירה כנגד החלטת בית הדין ,ויתכן שהדיון היה משפטי ולא בירור עובדתי המחייב התייצבות. 24. בנוסף לכל: שורת הצדק , טובת הקטינה ואיזון בין שני הצדדים, מחייבים דחיית בקשה המבקש. יש להדגיש כי מדובר בתביעה בעניינה של קטנה בת כ- 5 שנים, ובה כרוכה שאלת אכיפת פסק דין חוץ בדבר משמורת זמנית לטובת המבקש האב וחיוב המשיבה האם במזונות הקטינה כאשר הקטינה בחזקת אימה בארץ ; מנגד עומדת תביעה אחרת שהגישה האם בפני בית כאן למזונות הקטינה, בנוסף לפסק דיון בבית המשפט העליון בבע"מ 741/11 לעיל, לפיו הקטינה תישאר בארץ כאשר טובת הקטינה מחייבת שסוגיית המשמורת תתברר בבית משפט כאן, כאשר (כנטען בסעיף13 לתביעה כאן) ב5.7.2010 נתן בית הדין הרבני בחיפה החלטה כי למשיבה תהיה משמורת זמנית על הקטינה. כאשר בתוך מצב זה, הקטינה נמצאת וחייה עם אמה בישראל שמטפלת ודואגת לצרכיה. ודוק, המשך התדיינות ההורים מחד והעדר החלטה סופית בעניין המשמורת ומזונות הקטינה מאידך, פוגע בסופו של יום רק בקטינה עצמה אשר נמצאת בפני שוקה שבורה; זאת בשים לב למהות התביעה: תביעה לאכיפת פסק דין חוץ בדבר חיוב אם בתשלום מזונות עבור בתה הקטינה, אשר נמצאת וחיה אתה מזה שנים, לטובת אב הנמצא בגפו בחו"ל- בארה"ב!! במצב דברים בקשתו של המבקש האב לנהל תביעה לאכיפת חיוב בענייני משמורות ומזונות קטינה כנגד האם, כשהוא נמצא בארה"ב, אינה עומדת בקנה אחד עם טובת הקטינה ואף פוגעת בה. לדידי, טובת הקטינה במקרה דנן מחייבת דחיית הבקשה וניהול התביעה בעניינה בדרך רגילה תוך שמיעת עדותו המרכזית של המבקש בפני בית משפט זה. איזון בין הפגיעה במבקש-התובע לבין הפגיעה במשיבה ובעקיפין הקטינה , נוטה באופן ברור לטובת הקטינה כאשר זכותה של האחרונה לבירור תביעה בעניינה בדרך רגילה תוך התייצבות פיזית של התובע בפני בית המשפט כאן. בהקשר זה נקבע ברעא 8867/12 חג'אזי יוסף נ' יונדה גריגאל ( תושבת חו"ל), כי : "הקביעה אם הסיבה אותה מציג הצד המבקש לאפשר מתן עדות באמצעות כינוס וידיאו היא בבחינת "סיבה טובה" צריכה לשקף איזון בין הנזק, הרפואי במקרה דנן, הצפוי לעד כתוצאה מטיסה לישראל לבין הנזק המשפטי הצפוי להיגרם כתוצאה מכך לצד השני." 25. לסיכום :המסקנה המתבקשת מכל הטעמים המפורטים לעיל, מחייבת דחיית בקשתו של המבקש לגביית עדותו באמצעות שיחת וידאו-קונפרנס. 26. לעניין בקשת המבקש לגביית עדותו באמצעות שיחת טלפון . מהטעמים המפורטים לעיל, על דרך קל וחומר, לא מצאתי גם כי יש לאפשר למבקש גביית עדותו באמצעות שיחת טלפון. תוצאה 27. אני מורה על דחיית בקשתו של המבקש. 28. שמיעת עדותו של המבקש/תובע תהיה בדרך הרגילה-התייצבות פיזית בפני בית המשפט בישראל. 29. מאחר ושני הצדדים מיוצגים עי הלשכה לסיוע משפטי לא מצאתי בשלב זה לחייב בהוצאות. עדותדיוןטלפון