ביטול המתנה שניתנה לפני הפטירה על ידי אח יורש הזכות לביטול התחייבות למתנה הינה זכות אישית שאינה ניתנת להורשה (ראו: ע"א 2215/00 דני ג'ורי נ' דייזידנגור, פ"ד נו(3) 932, 943 (2002); ע"א 11/75 ועדה ישיבות נ' מיכאלי פ"ד ל(1) 633; ע"א 157/85 פלדמןנ' שדהפ"דמג (1) 170, 175; ת"ע (י-ם) 40220/05 עזבון המנוחה ר ז"ל נ' י' (25/01/2007, פורסם במאגרים) ; תמ"ש (ת"א) 47660/98 ג.נ. נ' ג.מ. (26/1/2004, פורסם במאגרים) ) הלכות אלו מעוגנות בפרשנותו של ראבילו את חוק המתנה. בספרו של המלומד ראבילו המתנה נכתב בעמוד 360, דברים המבהירים את הכלל המשפטי לעיל כך: "זכות החזרה כזכות אישית נניח כי שמעון, אשר התחייב בכתב לתת מתנה ללוי נפטר לפני קיום הבטחתו, ומבלי ששינה את דעתו. האם יש אפשרות שיורשיו של שמעון - אומנה לעזבונו - יוכלו להפעיל את זכות החזרה מן ההתחייבות ולא לתת אתה מתנהל לוי? בפסיקה מצאנו תשובה חיובית לצידה של תשובה שלילית. ..השופט שילה קבע: רשאי הנותן לחזור בו ממנה (סעיף 5(ב)) ורשאי איפוא מנהל העיזבון לחזור בו מההתחייבות במקרה זה אשר בו לא הוכח כי הגב' שוורץ (המקבלת) שינתה את מצבה לרעה. גיש הזו, אינה נראית לנו נכונה. לדעתנו, זכות החרטה (iuspoenitendi) היא זכות אישית שאינה ניתנת להעברה ליורשים או למנהל העיזבון. הפעלת הזכות תלויה ברצונו של הנותן מבלי שיהיו נימוקים הניתנים למדידה אובייקטיבית יותר, כגון התנהגות מחפירה של המקבל או הרעה ניכרת במצבו של הנותן. מכאן התשובה השלילית לשאלה שהצגנו. גישה זו מוצאת ביטוי בפסק דינו של השופט לנדוי (ע"א 11/75 ועדה ישיבות נ' מיכאלי, פ"ד ל (1) 633, 643) המדגיש כי חובתם של מנהלי העיזבון שנתמנו לשם ביצוע צוואה היא לבצע את רצון המתכפיש רצונו בא לידי ביטוי לפני מותו, מבלי שחזר בו עד ליום מותו. לשון אחרת, החזרה לפי סעיף 5 (ב) היא זכות אישית הבאה להבטיח 'מקום חרטה' למי שהתחייב לתת מתנה... כל זה נוגע לתחום הפרטי של הנותן, השמור לו עצמו בלבד, וממילא אינה עוברת זכות אישית זו, לאלמנה לי עזבונו ולא ליורשיו...". (ההדגשות שלי א.ז. ואינן במקור). המסקנה המתבקשת האח כיורש של המנוח לא היה ואינו יכול לעתור לביטול ההתחייבות של המנוח ליתן מתנה. הדרך היחידה לביטולה של ההתחייבות לתת מתנה, הייתה שמורה למנוח בחייו (ככל שכלל מדובר בהתחייבות ולא במתנה כאמור). מקום שלא עשה כן, קיים חוזה מתנה שריר ותקף ובלתי ניתן לביטול.ירושהמתנה