יורש שמת לפני המוריש סעיף 49 לחוק הירושה מודיענו כיצד לנהוג במקרה של יורש שמת לפני מוריש. לשון הסעיף מורה כך: "זוכה על פי צוואה שמת לפני המצווה, ולא קבע המצווה אדם אחר שיזכה במקומו- אם בשעת מות המצווה נשארו צאצאים של אותו זוכה, יזכו הם לפי כללי החלוקה שבירושה על פי דין; בכל מקרה אחר הוראת הצוואה לטובתו מתבטלת". היינו צאצאיו של הזוכה המת יבואו במקומו ויזכו לפי כללי החלוקה שבירושה על פי דין, ובכך מביאנו לאותה תוצאה. פירושו של הסעיף נדון בע"מ 6904-05-09 א' א' נ' ט' נ', בו ציוותה אשה את רכושה לשניים, שאחד מהם נפטר לפניה והותיר אחריו צוואה בה הוא מבכר את בנו מנישואין שניים על פני בנותיו מנישואין ראשונים. בית המשפט בחר לחלק את חלקו בין היורשים על פי דין על פני דבקות בצוואתו. צוואת המנוח, ככל צוואה אחרת, מתפרשת על פי אומד דעתו של המצווה. המסגרת הנורמטיבית לפירוש צוואה נקבעה בסעיף 54 (א) לחוק הירושה, המורה כדלקמן: "(א) מפרשים צוואה לפי אומד דעתו של המצווה כפי שהיא משתמעת מתוך הצוואה, ובמידה שאינה משתמעת מתוכה- כפי שהיא משתמעת מתוך הנסיבות. (ב) צוואה הניתנת לפירושים שונים, הפירוש המקיים אותה עדיף על פירוש שלפיו היא בטלה". בכך בא לידי ביטוי העיקרון המרכזי כי יש לקיים את דברי המת. במשפט האמריקאי לצוואת הזוכה המת אין משמעות וחלקו בירושת המצווה עובר לצאצאיו. מדינה אחת, מדינת מרילנד, קבעה בשנת 1988 כי חליפיו של זוכה יהיו יורשיו לפי צוואתו, כאשר לשיטת המחברת נוגד החוק של מדינה זו את עקרון היסוד לפיו אין קניין אחר מיתה.ירושה