אחריות על התחשמלות של עובד

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אחריות על התחשמלות של עובד:

נתוני רקע
1. התובע הגיש תובענה בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונת עבודה ביום 20.10.96. עובר למועד האמור היה התובע עובדו של הנתבע 1 (להלן, גם "דראושה"). דראושה עבד כקבלן משנה במסגרת עבודות שבוצעו ברח' דגניה בפתח תקוה, באזור של פרדסים ושדות. דראושה נשכר כקבלן משנה על ידי הנתבע 2 (להלן, גם "חב' חקלאי"). מן הנתונים שבפניי עולה כי ביום 14.4.96 נחתם חוזה בין החברה לפיתוח פתח תקוה בע"מ (להלן, גם "חב' פתח תקוה") לבין מחצבות כפר גלעדי שותפות מוגבלת (להלן – "שותפות כפר גלעדי"). חב' פתח תקוה יזמה את פרוייקט סלילת רח' דגניה בפתח תקוה, שלימים נקרא דרך יצחק רבין. שותפות כפר גלעדי נשכרה כקבלן ראשי לביצועו של פרוייקט זה, תמורת סכום של 9,806,820 ₪.

הגם שההסכם נעשה עם שותפות כפר גלעדי התובע הגיש תובענתו כנגד הנתבעת 3, חב' מחצבות כפר גלעדי בע"מ (להלן, גם "מחצבות כפר גלעדי"). מן הנתונים שבפניי עולה כי מחצבות כפר גלעדי שכרה כקבלן משנה את חב' חקלאי. הנה-כי-כן, התובע היה עובדו של דראושה, קבלן משנה של חב' חקלאי, שהיא קבלן משנה של מחצבות כפר גלעדי.

2. נטען על ידי התובע כי ביום 20.10.96 הוא נתבקש על ידי מעבידו, דראושה, לעזור לחב' חקלאי לבצע מדידת עומק של בריכת ביוב שהוקמה. בהתאם לכך הצטרף התובע למהנדס של חב' חקלאי, מר ולדימיר דריאגין (להלן – "ולדימיר"), שהנחה אותו בעבודתו. המדידה בוצעה באמצעות מוט ארוך שאורכו כחמישה מטרים המכונה אף "לאטה". את המוט יש להכניס לבור הביוב לשם מדידתו. עומק בור הביוב הנמדד היה כחמישה מטר. לאחר סיום המדידה התבקש התובע להוציא את המוט החוצה בשיטת "יד אחר יד". מעל פני הקרקע, בגובה של 3 מטר בלבד, היה מתוח כבל מתח גבוה של הנתבעת 4 (להלן, גם "חב' החשמל"). עם הוצאת המוט החוצה, ובשל אורכו, פגע המוט בכבל המתח הגבוה והתובע אשר אחז במוט התחשמל ונגרמו לו נזקי גוף.

לשיטת התובע התאונה ארעה עקב רשלנות הנתבעים בתביעתו העיקרית. היא הוגשה כנגד מעבידו, דראושה, חב' חקלאי, מחצבות כפר גלעדי, חב' החשמל ומבטחתה, היא הנתבעת 5 (להלן, גם "מגדל"). כל הנתבעים התגוננו בפני התביעה.

3. מכאן ואילך הסתעפו הדיונים. מחצבות כפר גלעדי הגישה הודעת צד ג' כנגד החברה לפיתוח פתח תקוה וכנגד צד ג' 2 בהודעתה, דנה הנדסה בע"מ (להלן, גם "דנה הנדסה"). מחצבות כפר גלעדי ודנה הנדסה התגוננו בפני ההודעה. ככל שעסקינן בדנה הנדסה היא הגישה הודעת צד ד' מתוקנת נגד מבטחתה הנטענת, חב' סהר-ציון חברה לביטוח בע"מ (להלן – "סהר-ציון") שהתגוננה בפניה כאשר היא מיוצגת על ידי ב"כ מחצבות כפר גלעדי. לימים הגישה החברה לפיתוח פתח תקוה הודעה לצד ה' כנגד שישה צדדים חמישיים והם דראושה, חב' חקלאי, שותפות כפר גלעדי, חב' החשמל, דנה הנדסה וסהר-ציון. מרבית הצדדים החמישיים התגוננו בפני ההודעה.

4. התאונה האמורה הוכרה כתאונת עבודה על ידי המל"ל אשר פסק לתובע, בסופה של דרך, נכות צמיתה בשיעור של 10%. לאחר דיונים יגעים הסכימו ב"כ הצדדים כי הנכות הצמיתה הנ"ל מקובלת עליהם, כנכותו הרפואית הצמיתה. הוריתי על הגשת תחשיבי נזק והצעתי בעקבותיה לא התקבלה על דעת הצדדים. לנוכח זאת הוריתי על הגשת תצהירי עדויות ראשיות.

5. מטעם התובע הוגש תצהירו-שלו. מטעם מחצבות כפר גלעדי הוגש תצהירו של מר אילן בוכריס (להלן – "בוכריס"), שבתקופה הרלוונטית עבד כמנהל תפעול מחלקת קבלנות אצלה. מטעם חב' החשמל הוגש תצהירו של מר דוד בן-דוד (להלן – "בן-דוד"), ממונה השגחה ואחזקה אשר עובר לאירוע עבד בתפקיד סגן הממונה באזור פתח תקוה. עוד הוגש תצהירו עדותו של מר זאב גרליץ (להלן – "גרליץ"). במועד הרלוונטי עבד גרליץ כיועץ עבור חב' פתח תקוה. מטעם חב' פתח תקוה הוגש תצהירו של מר דני גוטמן (להלן – "גוטמן"), מי שהיה המהנדס שלה. מטעם דנה הנדסה הוגש תצהירו של מר דני הולצמן (להלן – "הולצמן"), הוא מנהלה.

6. משכל אלו עמדו לנגד עיניי הסכימו ב"כ הצדדים כי יינתן פסק דין מנומק בדרך הרגילה על יסוד החומר שבתיק והגשת סיכומי טענות. לנוכח העובדה שהובהר שקיימת אפשרות להגשת דוחות חקירה שיצורפו לסיכומי הטענות, סוכם כי סיכומי טענות אלו יוגשו בשני מחזורים לעניין בעלי דין שעלולים להיפגע כתוצאה מכך.

7. לאחר שהונח בפניי מחזור ראשון של סיכומי הטענות הוברר כי אכן צורפו לסיכומי טענות ב"כ מחצבות כפר גלעדי וב"כ חב' החשמל ומגדל, דוחות חקירה. לנוכח זאת היתרתי הגשת סיכומי טענות משלימים מטעם ב"כ התובע, ב"כ מחצבות כפר גלעדי וב"כ חב' החשמל ומגדל. בכך לא הסתיימה המסכת. מסיכומי הטענות הוברר לי כי יכול שבמועד הרלוונטי חב' חקלאי הייתה מבוטחת על ידי הדר חברה לביטוח (להלן – "הדר"). לאחר דיון ועיון הבהרתי כי בדעתי לשקול להיענות לבקשה לצירופה, ככל שהדבר יהיה מקובל רק על ב"כ התובע וב"כ חב' פתח תקוה. משהם הודיעו כי אין בדעתם לעתור לכך, בשלה העת למתן פסק דיני. ריבוי ההליכים, אף ריבוי חומר הראיות, גרם לכך שפסק דיני ניתן רק עתה. עם ב"כ הצדדים הסליחה.

8. מוקד הדיון יהא באשר לשאלת החבות. ראוי לעניין זה להעיר מספר הערות.

ראשית, התאונה, כאמור, התרחשה ביום 20.10.96. חרף זאת התביעה הוגשה בשיהוי עצום ביום 10.4.03, משמע כ-7 שנים לאחר התרחשותה.

שנית, מן הנתונים שבפניי נהיר לי כי התאונה נחקרה על ידי משטרת ישראל. חרף זאת לא הומצא לי חומר הראיות מתיק המשטרה הגם שב"כ התובע, תוך הגנבת ראיות, התיימר בסיכום טענותיו להסתמך על עובדות מתיק משטרה זה (סעיף 46).

שלישית, דראושה וחב' חקלאי הגישו כתבי הגנה בפני התביעה. לאחר מכן חדלו ולא נטלו כל חלק בדיונים. מן החומר שבפניי נהיר לי כי החלטות מהחלטות שונות הומצאו להם, וללא הועיל. באחד השלבים אף מסרתי כי אשקול באהדה ליתן פסק דין לחובתם על יסוד תחשיב הנזק של ב"כ התובע ובסופה של דרך לא עשיתי כן. נהיר כי הנתון האמור יעמוד לחובתם ולזכות התובע ויתר בעלי הדין, כפי שיפורט להלן. לנוכח זאת אף לא הונחו בפניי תצהירי עדויות וראיות מטעם דראושה, מטעם חב' חקלאי ובעיקר ולדימיר, המהנדס שלה.

רביעית, דומה שהתאונה נחקרה אף על ידי משרד העבודה. זולת צו של משרד העבודה, עליו אעמוד בהמשך, לא הונח בפניי כל חומר ראיות שמן הסתם היה שם.

9. להלן אדרש לחזית המחלוקת בשאלת ההוכחות, כפי שהיא נלמדת מכתבי הטענות שבפניי, וכפי שיבואר לא אחת היא שונה מחומר הראיות שהונח בפניי.

חזית המחלוקת לנוכח חומר הראיות
10. התובע טוען כי בעקבות עבודות העפר שהתחייבו בפרוייקט זה, ושבוצעו על ידי מחצבות כפר גלעדי, הוגבהו פני השטח באופן שהמרחק בין הקרקע המוגבהת לבין כבל המתח הגבוה התקצר לכדי שלושה מטרים בלבד. ועוד הוא טוען כי התאונה ארעה בשעה 10:30 כאשר הוא מסייע, לדרישת מר נזיה דראושה מטעם דראושה, לולדימיר בביצוע מדידת העומק של בריכת הביוב. נהיר לחלוטין כי לב טענתו של התובע הוא לעניין הגבהת פני השטח באופן שהיה קיצור מרחק רשלני שלהם לעבר כבל המתח הגבוה המסוכן.

11. דראושה, בכתב הגנתו, הכחיש כי הורה לתובע לבקש ממנו לעזור לבצע עבודות מדידה ובעת האירוע הוא כלל לא נכח באתר. היה זה התובע, מיוזמתו, שנעתר לבקשת ולדימיר ועזר לו לבצע את המדידות האמורות. לכאורה דומה שדראושה אינו חולק על טענת התובע כי חב' חקלאי ומחצבות כפר גלעדי עסקו, בין השאר, בעבודות הגבהת השטח.

12. חב' חקלאי, בכתב הגנתה, מאשרת כי היא נשכרה לעבודה על ידי מחצבות כפר גלעדי וכי היא ביצעה את עבודות הצנרת באתר באמצעות דראושה, קבלן משנה מטעמה. היא מכחישה את הטענה כי היא ביצעה את עבודות הגבהת השטח. מנהלה, מר חקלאי יצחק שחתם על כתב ההגנה, מציין כי במועד האירוע הוא לא היה בשטח. אכן הוא מודה כי התובע נתבקש על ידי ולדימיר לעזור לו במדידת גובה שוחות ביקורת. התובע נדרש להניח את המוט על מכסה השוחה כשהוא עומד בסמוך לשוחה שהייתה בולטת מן הקרקע בכ-1.7 מטר. ואולם התובע, על דעת עצמו, החליט לטפס על השוחה ומשם לבצע את עבודת המדידה. לאחר ביצוע המדידה נתבקש התובע לרדת מהמקום בו עמד וברגע זה "קפץ" חשמל מקו המתח הגבוה, מבלי שהמוט נגע בו. ועוד מציינת חב' חקלאי כי "שוחת הביקורת עומקה הוא רק 3.85 מטר וכבלי החשמל היו כ- 7 מטר מעל הקרקע, ולראיה, בשלבים אחרונים של מילוי השטח שביצע הנתבע מס' 3 עברו כלים כבדים בעלי גובה עצמי של כ-3 מטר" (סעיף 8). שמא הימנעותה של חב' חקלאי מליטול חלק בדיונים, מעבר להגשת כתב הגנה, נובעת מטענתה שהיא נמצאת בהסדר נושים (סעיף 4).

13. משמעות מפליגה נודעת להגנתה של מחצבות כפר גלעדי. עוד טרם שהייתה מיוצגת על ידי פרקליטה הגישה כתב הגנה בו היא רשמה כי "על אף כל ההשתתפות הכנה בסבלו של הנפגע הרי קשה להחליט אם לצחוק או לבכות מתביעה כזו, נגד 'מחצבות' אשר 'הרימה את הכביש' מבלי שטרחה להודיע על כך לפועל. הרי הכביש שופר ונסלל חודשים לפני האירוע, וכל בר-דעת, ולבטח פועל מקצועי כהגדרתו הוא, עושה את המדידה לפי הנתונים העכשוויים בשטח ולא לפי גובה הכביש בעבר הרחוק. התובע גילה רשלנות מסוכנת, חוסר מקצועיות ואפילו אולי טיפשות, בכך שהרים את הלאטה באוויר מבלי להסתכל מה יש למעלה מעליו, ופגע בכבל החשמלי ברשלנותו הוא, ואין לו מה לחפש אשמים מבין אלו שסללו את הכביש וכדומה...".

כך, אף ככל שעסקינן בכתב הגנתה שנוסח על ידי פרקליטה. בסעיף 7 רשמה מחצבות כפר גלעדי "כי העובדה כי בוצעו על ידה ו/או מטעמה עבודות הגבהת השטח אין בה כדי לייחס לנתבעת אחריות, ולו המינימאלית ביותר לאירוע התאונה, אשר התרחשה עקב רשלנותו ופזיזותו הבלעדיים של התובע, והתובע בלבד". אף בסעיף 21 לאותו כתב הגנה חזרה וטענה הנתבעת את הטענה האמורה, ובאותו נוסח.

הנה-כי-כן, עולה בעליל ממכלול כתבי טענות אלו כי מחצבות כפר גלעדי אינה מכחישה כל עיקר כי עבודות הגבהת השטח נעשו על ידה, הגם שהיא כופרת בחבותה, ולו בנתון לכך.

14. חב' החשמל ומגדל התגוננו בפני התביעה. חב' החשמל טענה כי אין כל רבב בפועלה. היא רשמה כי "לא מוטלת עליה חובה כלשהי להציב שומרים על כל קו חשמל ברחבי הארץ ולוודא כי לא נעשים שינויים בגובה פני השטח בסמוך לקווי חשמל וכי האחריות להתריע על כך ולהודיע לחב' החשמל מוטלת על מבצע העבודה והגופים הממשלתיים והמוניציפליים המתאימים" (סעיף 12). חב' החשמל ציינה כי היא "אינה פועלת כמבטחת של נזקי גוף הנגרמים לכל מי שמרים מוט אל על... מכל כיוון שהוא" (סעיף 22(ב)) ומשום כך "צירופה כנתבעת סדרתית לכל תביעה מסוג זה הינו פסול וראוי שיתבטא בפסיקת הוצאות ראויה" (סעיף 22(א)).

15. חב' פתח תקוה, היא צד ג' 1 בהודעתה של מחצבות כפר גלעדי, טענה להעדר יריבות. לשיטתה, כך אכן עולה מההסכם שהונח בפניי, היא נקשרה בהסכם עם שותפות כפר גלעדי ולא עם מחצבות כפר גלעדי. ואולם ככל שבית המשפט יגיע למסקנה שעסקינן בגופים זהים היא אישרה כי אכן, כיוזמת הפרוייקט היא התקשרה עם מחצבות כפר גלעדי כקבלן ראשי. היא עשתה זאת עם קבלן שזכה במכרז בהיקף נכבד ובכך הוכיח את יכולותיו המקצועיות. מחצבות כפר גלעדי, איפוא, היא זו שביצעה את העבודות בשטח. בהסכם נטלה על עצמה מחצבות כפר גלעדי את החבות, לעניין תביעות דוגמת זו.

16. דנה הנדסה אישרה כי היא הועסקה על ידי חב' פתח תקוה. לימים הסתבר כי לשיטתה היא הועסקה אך בפיקוח הנדסי ולא הוסמכה כלל לפקח על הפרוייקט מן הבחינה הבטיחותית.

17. אוסיף ואציין כי במסגרת כתבי הטענות וההליכים שבפניי נדרשו בעלי הדין אף לסוגיות ביטוחיות שונות. לנוכח הכרעתי בשאלת החבות, כפי שיבואר בהמשך, אין צורך לפרט מחלוקות אלו.

18. אדרש, עתה, לבחינת החבות האפשרית של בעלי הדין שבפניי. מכלול ההודעות מגדיר את תחומי ההכרעה. מחצבות כפר גלעדי הגישה הודעת צד ג' אך כנגד חב' פתח תקוה ודנה הנדסה. ככל שתחויב בדינה חב' פתח תקוה, ורק אז, יהיה מקום לדון בהודעה לצדדי ה' שהגישה אף כנגד הנתבעים בתביעה העיקרית. ככל שתחוייב דנה הנדסה, ורק אז, יהיה מקום לדון בהודעה לצד ד' שהגישה כנגד מבטחתה הנטענת, סהר- ציון. ממילא נהיר לחלוטין, ככל שעסקינן בתביעה העיקרית, כי ככל שאמצא אשם של הנתבעים שם, או מי מהם, אין מקום להידרש לחלוקת החבות ביניהם, לנוכח העובדה שחזית דיונית כאמור לא נפתחה, ובעיקר לנוכח מודעותה של מחצבות כפר גלעדי להגיש הודעת צד ג' כנגד מי שהגישה ולא כנגד מי שלא הגישה, והם הנתבעים האחרים עמה.

חבותו של דראושה
19. דראושה, כאמור, לא נטל חלק בדיונים לאחר שהגיש כתב הגנה. די לנוכח הנתון האמור בלבד, מן הבחינה הדיונית, על מנת לזכות את התובע בפסק דין לחובתו של דראושה. דראושה לא הגיש תצהירי עדות ולא הגיש סיכומי טענות. ממילא לא הובאה כל ראיה התומכת בגרסתו על פיה התובע נהג כפי שנהג תוך שהוא ממרה את פיו, ועל דעתו בלבד. בהעדר תצהירי עדויות מטעם דראושה אין גרסה עובדתית שלו הסותרת את טענות התובע וראיותיו. כך, לא רק מן הטעם הדיוני אלא אף מן הטעם המהותי.

20. שהרי מתצהירו של התובע נלמד כי דראושה חתם על טופס הודעה על פגיעה בעבודה בה הוא אישר את גרסת התובע כי "בעת שעסקתי במדידת גובה בשטח פגעתי עם לטת מדידה בחוט חשמל" וכי התאונה הוגדרה כ"מכת חשמל". מלכתחילה ציין התובע שם כי נמסרה הודעה על כך לדראושה וכי ולדימיר היה עד לאירוע התאונה. דבר זה נתמך אף בטופס בל/250 בו אישר דראושה שלתובע ארעה תאונה של "התחשמלות" כאשר הועסק ב"מדידות גבהים".

21. אף חקירות נוספות שנעשו במקום מאשרות את אופן התרחשות התאונה. וכך, בן-דוד ערך דוח בו נרשם כי התאונה ארעה כאשר התובע "שנפגע עסק במדידה עלה על גבעה שנערמה מתחת לקו מ"ג ואחז בידו מוט טלסקופ עשוי אלומיניום" (נספח ה' לתצהיר התובע).

סגן מפקח עבודה אזורי, מן הסתם בעקבות האירוע האמור, הוציא צו בטיחות המופנה אל מחצבות כפר גלעדי וחב' החשמל ובו הוא ציין כי הוא "אוסר ביצוע עבודות כלשהן במרחק קטן מ-3.25 מטרים מתילים של קווי חשמל במתח עד 33,000 וולט..." באזור האמור, וכן "אוסר שינוי פני הקרקע בקרבת עמודי החשמל, יסודותיהם עוגניהם או מתחת לתילי החשמל אלא אם כן אושר הדבר בכתב בידי חב' החשמל לישראל בע"מ".

22. על דראושה מוטלת חובת זהירות מושגית וקונקרטית ללא עוררין, לנוכח מעמדו כמעבידו של התובע. מטבע הדברים נהיר לחלוטין כי דראושה היה מודע לביצוע עבודות העפר שכתוצאה מהן הוגבה השטח. במצב דברים זה חובתו הייתה לספק לתובע סביבת עבודה בטוחה ולא מסוכנת. הוא אמור היה לא לאפשר לתובע לבצע עבודות בקרבה מסוכנת לקווי חשמל, ולמצער בלי שגרם להפסקת זרם החשמל במקום. התובע נקב בשמו של נזיה, כמי שהורה לו לעבוד עם ולדימיר. משעה שדראושה חדל ולא מסר תצהירי עדויות ראשיות, אף עובדה זו לא נסתרה. לנוכח כל אלו חטאו של דראושה אף כפול ומכופל. שהרי הוא התיר לעובדו לעבוד ולסייע לאחר, חב' חקלאי, ובוודאי שבנסיבות אלו התעצמה חובתו לוודא מילוי חובות זהירות שיבטיחו את שלומו ובריאותו של התובע, כאשר הוא נשלח לבצע עבודה למען אחר, זולת מעבידו.

לאמיתם של דברים הגנתו של דראושה מתמקדת אך בטענת הגנה אחת על פיה התובע, סתם כך, "התנדב" לעזור לולדימיר, מבלי שהתבקש לכך. מאליו ברור שבנפול טענה עובדתית בודדה זו, וכך קורה לנוכח התנהלותו הדיונית של דראושה, אין בפי דראושה כל טענת הגנה של ממש.


חבותה של חב' חקלאי
23. כל שנאמר עד הנה לעניין ההתנהלות הדיונית של דראושה חל אף על חב' חקלאי. מעבר להגשת כתב הגנה חדלה חב' חקלאי, כמוה כדראושה, ולא נטלה חלק בדיונים. ממילא לא הובאה בפניי כל ראיה מטעם חב' חקלאי, ובמרכזה עדותו של ולדימיר. שמא לו חב' חקלאי הייתה מעידה את ולדימיר, ניתן היה ללמוד אלו הוראות והנחיות נתן לתובע, והאם התובע הפר הוראות אלו, אם לאו. אבהיר כי לימים אף מחצבות כפר גלעדי וחב' החשמל חדלו ולא עשו כן. מדוחות החקירה שלהן אני למד כי הן ביקשו לגבות את עדותו של ולדימיר אך לא עשו כן. אין לי אלא להניח, על בסיס הפסיקה המושרשת, שמא דברים ששמעו מולדימיר לא עלו בקנה אחד עם גרסתו של התובע, שבנסיבות אלו לא זכתה לכל מענה מכחיש וסותר.

24. משאלו הם פני הדברים נהיר לי כי ככל שעסקינן במיקומו של התובע ובמדידות שנעשו, שומה עליי לאמץ את גרסתו, ולהעדיפה על הנטען בכתב הגנתה של חב' חקלאי. אורכו של המוט, לגרסת התובע, עולה ל-5 מטר, שהרי מלוא המוט שוקע בבור הביוב עד סופו, לצורך מדידתו. גובה פני הקרקע לעבר כבלי החשמל התקצר לכדי 3 מטרים, כך לגרסת התובע מבלי שחב' חקלאי מוסרת ראיה, להבדיל מטענה, לסתור.

25. כזכור בכתב הגנתה הכחישה חב' חקלאי כי היא ביצעה את עבודות הגבהת השטח. נתון זה מתבדה בעליל לנוכח נספחי תצהירו של התובע שלא זוכים לכל מענה. וכך, בעקבות האירוע משגרת חב' החשמל לחב' חקלאי מכתב התראה ש"הנדון" שבו הוא "ערמת עפר בקרבה מסוכנת לתיילי חשמל" ובו נרשם כי "נוכחנו לדעת כי הנכם מבצעים עבודות עפר בשטח שבין שכונת נווה עוז לקרית אונו, במהלך עבודתכם שיניתם את פני השטח על ידי הערמת סוללת עפר מתחת לתיילי חשמל...". גם בן-דוד, בדוח שלו, מציין כי העבודות במקום מבוצעות על ידי חב' חקלאי. משחב' חקלאי לא מוסרת תצהירי עדויות, ממילא אין הכחשה לנתונים אלו. נתונים אלו אף מתחייבים מהגיונם של דברים. חב' חקלאי נשכרה כקבלן משנה של מחצבות כפר גלעדי. פשיטא עבודה שאמורה הייתה להיות מבוצעת על ידי מחצבות כפר גלעדי בוצעה על ידי חב' חקלאי, אם באופן מלא ואם באופן חלקי.

26. ועל שום מה נתבקש התובע לסייע במדידת בור הביוב? מדוח החקירה שצורף לסיכומי ב"כ מחצבות כפר גלעדי עולה כי "התשלום מתקבל לפי עומק שוחה". אף נתון זה מצביע על כך שעבודות החפירה נעשו על ידי חב' חקלאי. עבודות החפירה, מן הסתם, היו כרוכות בהערמת ערמות שקיצרו באופן משמעותי את המרחק לכבל החשמל המסוכן שמעליהן. נתון זה אף מעצים את חבותה של חב' חקלאי. עולה הימנו כי התובע נשכר לא על מנת לעזור לה, דרך מהות, בעבודתה אלא על מנת לעזור לה למדוד את מימדי עבודתה, על מנת לדרוש את התשלומים המגיעים לה, ככל שהעומק רב יותר.

27. מן התצהירים של בן-דוד וגרליץ למדתי על זירת האירוע, לנוכח העובדה שרק לתצהיריהם צורפו תמונות הממחישות בזמן-אמת את שהתרחש במקום. התמונות שצורפו לתצהירו של גרליץ נעשו יום לאחר התאונה האמורה. אני רואה בהן את שוחת הביוב כשהיא מכוסה בערמות עפר גבוהות. נלמד כי בגמר העבודה אכן מפלס בור הביוב אמור להיות זהה לכביש הנסלל. אף אחד מיתר בעלי הדין לא ראה להמציא לי תשתית עובדתית אחרת באשר לזירת האירוע.

חבותה של מחצבות כפר גלעדי
28. טרם שאדרש לבחינת חבותה של מחצבות כפר גלעדי ראוי לציין כי לכל אורך הדרך לא מתמודדת מחצבות כפר גלעדי כל עיקר עם טענתה הדיונית, הנחזית נכוחה, של חב' פתח תקוה. אכן ההסכם נעשה לא עם מחצבות כפר גלעדי אלא עם שותפות כפר גלעדי. לכאורה עסקינן בשני תאגידים שונים, הגם שלכאורה ולו למקרא השם כפר גלעדי, יכול שיש ביניהם קשר. מכל מקום מן ההסכם עולה כי על שותפות כפר גלעדי נאסר להעביר או להמחות זכויותיה לאחר. לנוכח הודייתה של מחצבות כפר גלעדי שבפועל היא זו שעסקה ביישום ההסכם, לכאורה קיימת הפרה של תניה זו. מאלפת העובדה שאף בכתבי בי-דין המוגשים על ידי מחצבות כפר גלעדי היא מתעקשת לכנות עצמה, בפועלה כצד ה' 3, כמחצבות כפר גלעדי הגם שנתבעה שותפות כפר גלעדי. מכל מקום, בהעדר כל ניסיון של התמודדות עם עניין זה יש לשקול לדחות הודעת צד ג' של מחצבות כפר גלעדי נגד חב' פתח תקוה, ולו רק מן הטעם הזה. עיון בתצהירו של בוכריס, שבא בעקבות החלפת כתבי הטענות, אינו מתייחס, ולו כזית, לעניין זה. לא זו אף זו: הוא אף אינו מתיימר לבסס, ולו במילה אחת, את הודעת צד ג' של מחצבות כפר גלעדי נגד חב' פתח תקוה ודנה הנדסה.

29. מכאן ואילך אניח, ולו מפאת הזהירות, כי שותפות כפר גלעדי ומחצבות כפר גלעדי – חד הן. אדרש, תחילה, למסכת העובדתית.

30. כמבואר מעלה מחצבות כפר גלעדי הודתה, אף שינתה ושילשה, כי היא זו שעסקה בעבודות ההגבהה בשטח. לנוכח כל אלו מקוממת התנהלותה הדיונית מכאן ואילך. בוכריס, בתצהיר עדותו, מציין כי "לא בוצעה במסגרת העבודה כל הערמה של עפר ו/או אדמה באזור. כמו כן, הכביש לא הוגבה בשום אופן ו/או צורה ונעשה לפי תוואי השטח הקיים" (סעיף 7). תצהיר זה סותר בעליל את הנטען בכתב ההגנה (וכזכור לא אחד) מטעם מחצבות כפר גלעדי. מחצבות כפר גלעדי לא ביקשה מעולם לתקן את כתב הגנתה, שמא להסביר הכיצד נפלה טעות בגרסה עובדתית כה מובהקת ומפורטת שפורטה שם. ממילא אין בדעתי לרחוש אמון לגרסה זו של בוכריס. היא מצביעה על ניסיון מובהק של מחצבות כפר גלעדי לנער חוצנה ממעורבותה המובהקת בביצוע עבודות הערמת העפר, כהודייתה בכתבי ההגנה שלה.

31. לסיכומי הטענות מצרפת מחצבות כפר גלעדי דוח חקירה אליו צורפה הודעה בכתב מיום 24.6.03 של בוכריס. אין בדעתי לייחס קבילות להודעה זו. בוכריס בחר להגיש תצהיר עדות בפניי מיום 19.6.08. אין לי אלא את שעיניי רואות. ככל שבוכריס מסר גרסה סותרת בהודעתו מיום 24.6.03, ונהיר לחלוטין כי בהודעה זו נמסרו פרטים שנפקדו מתצהירו, הדבר נזקף לחובתו. זאת ועוד: כתב ההגנה מטעם מחצבות כפר גלעדי הוגש ביום 11.2.04, ומן הסתם לאחר שהודעתו של בוכריס מיום 24.6.03 עמדה לנגד עיניה. ואם חרף כל אלו נוסח כתב ההגנה כפי שנוסח, אין זאת אלא שנעשה עתה ניסיון התחמקות נואש של מחצבות כפר גלעדי, על דרך "מקצה שיפורים", לחזור בה מגרסתה הראשונית.

32. הנה-כי-כן, לנוכח הנתונים שבפניי נהיר לי כי מחצבות כפר גלעדי, אף כחב' חקלאי, עסקה בהערמה המסוכנת של העפר שנחפר. לנוכח העובדה שמחצבות כפר גלעדי שימשה כקבלן ראשי, כפי שיבואר, הולכת ומתעצמת מידת אחריותה לאירוע האמור.

33. דומה שלא בכדי, לנוכח הנתון האמור, משעה שמשרד העבודה הוציא צו בטיחות בעקבות האירוע האמור הוא היה מופנה אף אל מחצבות כפר גלעדי, ולא זכה שם לכל מענה או התייחסות.

34. עניין מעורבותה של מחצבות כפר גלעדי מוליכנו למושכלות יסוד שנוצקו ב-ע"א 655/80 מפעלי קירור הצפון בע"מ נ' אסתר מרציאנו, פ"ד לו(2) 592. כב' השופט ד.לוין בחן את משמעות תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), תשט"ו-1955. אלו קובעות את האחריות המוטלת על "מבצע בנייה". ברגיל "ייחשב היזם והמטפל בארגון ובהוצאה לפועל של עבודות בנייה בתור מבצע הבנייה. מכאן שהבעלים, שהם היזמים, נחשבים דרך עיקרון כ'מבצע הבנייה'". ואולם הבעלים יכולים להיפטר מכך "אם אותו אדם מעסיק קבלן ראשי וזה עוסק בביצוע פעולות הבנייה... אולם מקום שפעולות הבנייה מבוצעות שלא באמצעות קבלן ראשי אחד, לא משתחרר האדם היוזם ומארגן את פעולות הבנייה מחובותיו כמבצע הבנייה".

35. מן הנתונים שבפניי לא עולה כי חב' פתח תקוה העסיקה קבלן ראשי נוסף, זולת מחצבות כפר גלעדי. לנוכח כל אלו לא נפטרת מחצבות כפר גלעדי מן החבות המוטלת על "מבצע בנייה" מכוח התקנות הנ"ל. ובין השאר, ועל יסוד התקנות האמורות, הוטלה על מחצבות כפר גלעדי החובה למנות מנהל עבודה. אין בפניי שמץ ראיה שהדבר נעשה.

36. נתון זה מוליכני לבחינת חבותה האפשרית של חב' פתח תקוה. עניין זה נדון, למשל, ב-ע"א 7130/01 סולל בונה בניין ותשתית בע"מ נ' תנעמי, פ"ד נח(1) 1. אף שם נדונה אחריותו של בעל המבנה שבתחומו ארעה התאונה, דוגמת אחריותה של הבעלים והיזמית בנדוננו, היא חב' פתח תקוה. השופט טירקל קבע שם: "אלתא היא בעלת המבנה שבשטחו נפגע תנעמי. היא הפקידה את ביצוע עבודות הבניה בידיו האמונות של קבלן עצמאי המומחה למלאכה זו. תנעמי נפגע כתוצאה ממחדלו הרשלני של הקבלן העצמאי. האמנם נושאת גם היא באחריות לנזקיו? על כך יש להשיב בשלילה. אכן, הלכה פסוקה היא, כי שליטה ופיקוח על מקרקעין מקימים חובת זהירות כלפי מבקרים במקרקעין... עם זאת, יוצא בעל מקרקעין ידי חובתו כלפי מבקרים בקרקע שבחזקתו, אם הוא מוסר ביצוע עבודה הדורשת מומחיות לידיו של קבלן עצמאי מומחה... בפרשה שלפנינו, הוציאה אלתא מידיה את השליטה והפיקוח על הנעשה בשטח המבנה, בכך שהעבירה למינרב את עבודות הקמת המבנה; מינרב נמצאה באופן יומיומי באתר הבניה, ארגנה את העבודה ופיקחה עליה והיא שהיתה אחראית על סידורי הבטיחות ובידיה היו האמצעים והיכולת למנוע נזק (השוו: א' ברק 'אחריות בנזיקין של המחזיק במקרקעין' מחקרי משפט לזכר אברהם רוזנטל (תשכ"ד) 104, 123). במצב דברים זה, אין לצפות שאלתא תנקוט אמצעי זהירות מצדה. גם לפי סעיף 15 לפקודת הנזיקין אין מעסיק אחראי לעוולה של קבלן עצמאי, שנעשתה תוך כדי ביצוע העבודה שהוטלה עליו על ידי המעסיק" (סעיף 16).

37. לנוכח כל אלו נהירה לי חבותה של מחצבות כפר גלעדי כלפי התובע בפרשה שבפניי.

חבותה של חב' החשמל
38. עיינתי בחומר הראיות והטענות. לא נמצא לי כל דופי בהתנהלותה של חב' החשמל ובדעתי לאמץ את הגנתה מכל וכל.

39. אכן, כפי שנקבע לא אחת בפסיקה, חב' החשמל אינה יכולה לשאת באחריות לפעולה רשלנית ונמהרת של כל מאן דהוא הפוגע בכבלי החשמל. לא הונחה בפניי כל ראיה על כך שמלכתחילה כבלי החשמל לא היו בגובה הבטיחותי המתאים, טרם שהוערמו ערמות העפר שקיצרו את המרחק באופן מסוכן אל עבר כבל החשמל העילי. אף אחד מבעלי הדין לא המציא בפניי כל תשתית ראייתית סותרת לנתון זה, העולה בעליל מתצהירו המפורט של בן-דוד.

לנוכח כל אלו מקובלים עליי דבריו של כב' השופט רון שפירא ב-ע"א (חי') 1838/05 פנחס אברג'יל נ' חב' החשמל לישראל בע"מ (במאגרי "נבו"). הוא רשם שם כי "בכל מקום הנגיש לציבור יכול אדם להרים מוט מוליך חשמל כלפי מעלה ואם עובר במקום קו מתח גבוה, גם אם הוא בגובה התקני ואף גבוה יותר, יכול שהמוט יגע בו או יגיע לקרבתו, באופן שיגרום להתחשמלות האוחז במוט. כך למשל יכולה להיגרם תאונה כתוצאה ממשחק ילדים ברחובו של ישוב, או מפעילות של חקלאי המעביר צינורות השקיה בשדה פתוח שמעליו עובר קו חשמל, זאת גם אם קו המתח הגבוה תקני ואף עובר בגבהים מעל לתקן הנדרש. תקנים נקבעים כדי לשם יצירת תנאים המנחים כיצד לפעול כאשר התקנים מביאים בחשבון סיכונים מקובלים וקובעים תנאים שמטרתם חיוב הגורמים השונים בנקיטת זהירות סבירה. לשם כך נקבעו תקנים הקובעים את הגובה שמעליו על חברת החשמל להעביר מעליו את הכבלים. אם התקן לא יהווה אמת מידה לנקיטת אמצעי זהירות סבירים מה תכלית התקינה. בנסיבות שבפנינו סבור אני כי לא ניתן ליחס לחברת החשמל, לא כל שכן לנשר, את האחריות לכל חוסר זהירות של כל אדם שמסיבה כל שהיא יגיע אל מתחת לכבלי החשמל ויניף אל על מוט בעל מוליכות חשמלית. הטלת אחריות במקרה זה על חברת חשמל ועל חברת נשר מותחת את גבולות האחריות בנזיקין מעבר למידה הסבירה והראויה. כך לטעמי".

40. בן-דוד מציין כי הוא פקד את מקום האירוע בתחילת שנת 96' ולא מצא כל שינוי חזותי במקום. עוד הוא הצביע על ביקורת חזותית שנעשתה ביום 15.12.91. לא הונחה בפניי כל חוות דעת ממנה יכולתי להשכיל מה היא כמות ותכיפות הסיורים של חברת חשמל סבירה, בכל אתר ואתר ברשת החשמל הארצית. ההסכם בנדוננו נחתם באפריל 96', ושמא ביולי 96'. התאונה ארעה באוקטובר 96'. אין זאת אלא שהערמות נערמו אי-שם בתקופת החודשים האמורים. לנוכח כל אלו אין בפניי תחילת תשתית המצביעה על כך שחב' החשמל אמורה הייתה לערוך סיור באתר האמור, דווקא בחודשים האמורים. אוסיף ואציין כי בגדר ראשי האחריות המיוחסים לחב' החשמל על ידי התובע, נפקדה הטענה אודות כך שתכיפות הסיורים לא הייתה מספקת. ממילא בהעדר טענה לא היה כל מקום להבאת ראיה.

41. ואולם, על דרך הרחבת חזית, נרמז כאילו חב' החשמל עצמה הייתה עסוקה בעבודות בגין הפרוייקט האמור. ממילא היא אמורה הייתה לתת את הדעת להערמת הערמות, המתרחשת לנגד עיניה.

אכן בוכריס, בתצהיר עדותו, ציין כי "כבלי המתח הגבוה מהם טוען התובע כי נפגע, הותקנו על ידי חב' חשמל וללא כל קשר לחב' מחצבות כפר גלעדי ולעבודתם בשטח, תוך שאציין כי העברת קווי המתח הגבוה על ידי חב' החשמל גרמה לעיכובים בלוח הזמנים בפרוייקט" (סעיף 5). נהיר כי בכך לא סגי. בוכריס אמור היה לדייק ולציין כי מעורבותה של חב' החשמל הייתה עובר לתאונה. אכן לא מן הנמנע כי בעקבות אירוע התאונה אמורה הייתה חב' החשמל לשקוד על ביצוע עבודות שהתחייבו, כתוצאה מן המפגע שהתגלה לנגד עיניה.

42. נתון זה הולך ומתחזק למקרא כתב הגנתה של חב' חקלאי. אכן בכתב הגנה מפורט זה, בו נטענו טענות רבות ומפורטות אודות המידות בשטח, לא טענה חב' חקלאי דבר וחצי דבר כנגד חב' החשמל. כך, אף ככל שעסקינן ביתר כתבי ההגנה בתביעה העיקרית. אף מחצבות כפר גלעדי, אף דראושה, לא ראו לייחס לחב' החשמל כל אחריות שבידיעה. אחזור ואזכיר כי מחצבות כפר גלעדי טרחה והגישה הודעת צד ג' נגד צדדי ג' שהגישה. חב' החשמל, כזכור, לא נמנתה עמם.

43. לנוכח זאת בדעתי לדחות את תביעת התובע כנגד חב' החשמל, וממילא כנגד מבטחתה מגדל.

חבותה של חב' פתח תקוה
44. די בנתון הדיוני באשר להעדר היריבות החוזית של חב' פתח תקוה עם מחצבות כפר גלעדי, על מנת לסלק על הסף את ההודעה לצד ג' כנגד חב' פתח תקוה. נתון זה, כאמור, חוזר ומתעצם לנוכח העובדה שבתצהיר עדותו של בוכריס לא הוצבה, ולו תחילת תשתית ראייתית, להוכחתה של ההודעה האמורה. די בנתון דיוני וראייתי זה על מנת שלא להידרש, כל עיקר, להודעת צד ג' של מחצבות כפר גלעדי נגד חב' פתח תקוה.

45. מעבר לכך, כאמור, חב' פתח תקוה יצאה ידי חובתה בכך ששכרה קבלן ראשי, שהוא קבלן עצמאי, והרי מחצבות כפר גלעדי תהא האחרונה להעיד על עצמה שבבחירה זו כשלה חב' פתח תקוה בכך שבחרה קבלן עצמאי רשלן. ולא זו בלבד שמחצבות כפר גלעדי לא מעיזה "לירות לעצמה ברגל" נהיר לחלוטין כי לא נמצאה לי כל טענה, וממילא ראיה, לבסס עניין זה. העובדה שבפרשה שבפניי מצאתי שמחצבות כפר גלעדי כשלה ברשלנות, עדיין אינה מעלה על כך שמחצבות כפר גלעדי, דרך כלל, היא קבלנית ראשית רשלנית.

46. שמא נתון אחד יכול היה להצביע על ספק. גרליץ, יועצה של חב' פתח תקוה שמסר תצהיר התומך בהגנתה של חב' החשמל, ציין כי "מספר שבועות קודם לאירוע ההתחשמלות נשוא התביעה, ראיתי שקבלן שעבד עבור החברה לפיתוח פתח תקוה הערים ערמות עפר והתקין שוחות ביוב וניקוז מתחת לתיילי קו המתח הגבוה שהיו במקום, ובכך הגביה את פני הקרקע" (סעיף 5). לנוכח זאת "ברגע שראיתי שמבוצעת הגבהה על פני הקרקע, העמדתי את מנהלי הפרוייקט ומהנדסי העירייה והחברה לפתוח פתח תקוה על הסכנה אשר נוצרה בעקבות זאת, בשל הקרבה שנוצרה בין ערמות העפר אל תיילי חשמל" (סעיף 7).

גוטמן, מטעם חב' פתח תקוה, מסר כי "למיטב זיכרוני לא הייתה בכלל התראה כזו מאחר ואנו מקפידים על כל נושא הבטיחות, קלה כחמורה, ולא היינו עוברים על התראה זו לסדר היום" (סעיף 23). זאת ועוד, כך המשך דבריו, "היועץ גרליץ בתפקידו כיועץ ומתאם מול חב' החשמל, היה אמור לטפל בראש ובראשונה בנושא זה מול חב' החשמל, ולא להסתפק בהתראות, אשר למיטב זיכרוני כלל לא ניתנו" (סעיף 24).

אין בדעתי, לנוכח נתון זה, לסמוך על תצהירו של גרליץ. לנוכח תפקידו הייחודי של גרליץ שאמור היה לטפל בראש ובראשונה בתיאום עם חב' החשמל, גם הייתי מצפה ממנו להתריע בפני חב' החשמל דווקא. ושמא נתון זה משתלב בעובדה התמוהה שתצהירו תומך בהגנת חב' החשמל. נתון זה חובר לרשלנותו של התובע שהגיש התביעה, כאמור, לקראת חלוף תקופת ההתיישנות. במצב דברים זה אין פלא שלא ניתן להתחקות אחר יומני עבודה מן התקופה הרלוונטית שיכולים היו לקבוע האם אכן לחב' פתח תקוה היה מידע מובהק וקונקרטי אודות הקרבה המסוכנת שנוצרה כתוצאה מהערמת העפר.

לחבותה של דנה הנדסה
47. הולצמן, מנהלה של דנה הנדסה, הצהיר כי דנה הנדסה נשכרה על ידי חב' פתח תקוה "כחברה מפקחת מבחינה הנדסית בלבד" (סעיף 3). לנוכח זאת "חב' דנה הנדסה בע"מ מעולם לא נדרשה לספק ולא סיפקה פיקוח בטיחותי באתר העבודה" (סעיף 4).

48. לא נמסרה כל גרסה סותרת לגרסה האמורה, ובראש ובראשונה לא הונח בפניי הסכם ההתקשרות בין חב' פתח תקוה לדנה הנדסה. בהקשר זה אציין כי לבד מן ההסכם שבין חב' פתח תקוה לשותפות כפר גלעדי בעלי הדין לא ראו להציג בפניי, ולו הסכם נוסף מן ההסכמים שנדונו בפניי. וכך, אין בפניי הסכם שנחתם אף בין שותפות כפר גלעדי או מחצבות כפר גלעדי לבין חב' חקלאי. אין בפניי הסכם שנחתם בין חב' חקלאי לדראושה.

49. ועל כל אלו, טענת חב' פתח תקוה כי גרליץ נשכר כיועץ מטעמה, בעיקר לעניין התיאום האפשרי עם חב' החשמל, אף היא תומכת בטענה שדנה הנדסה לא נשכרה על מנת לספק פיקוח בטיחותי באתר האמור.

50. לנוכח זאת לא מצאתי לייחס חבות לדנה הנדסה, כל עיקר.

סיכום שאלת החבות ושאלת האשם התורם
51. קבעתי עד הנה את חבותם של דראושה, חב' חקלאי ומחצבות כפר גלעדי. ככל שעסקינן בחבותם של דראושה וחב' חקלאי היא נקבעת, לא רק דרך מהות, אלא אף לנוכח התנהלותם הדיונית המזכה את התובע במתן פסק דין לחובתם. עוד אחזור לעניין זה שעה שאדרש לבחינת גובה הנזק. ככל שעסקינן בחבותה של מחצבות כפר גלעדי החבות נקבעת, דרך מהות.

52. כפי שציינתי לא נפתחה חזית דיונית לעניין מערכת היחסים בין המעוולים השונים. במצב דברים זה נהיר לחלוטין כי חבותם של המעוולים היא ביחד ולחוד. אף דרך מהות תוצאה זו ראויה היא. האפקט המצטבר של רשלנות המעוולים הללו אינה מצדיקה, בוודאי ככל שעסקינן בזווית מבטו של התובע, לחייב אותם בחבות נפרדת. ביסודו של דבר מחצבות כפר גלעדי וחב' חקלאי, בכך שגרמו להערמת ערמות בעבודות העפר וקיצור רשלני של המרחק בין פני הקרקע לכבל החשמל העילי, יצרו את התשתית שכתוצאה ממנה התרחשות התאונה הייתה רק עניין של זמן. לכך חברה רשלנותו של דראושה, המעביד. כל הנתונים הללו עמדו לנגד עיניו כמעביד שכשל ברשלנותו ובחובתו המוגברת כלפי התובע.

53. וחרף כל אלו נהיר כי יש לייחס לתובע אשם תורם. התובע, כך הוא מעיד על עצמו, עובר לתאונה היה עובד ותיק ומיומן. אתר העבודה היה גלוי לנגד עיניו באופן שהוא יכול היה לחזות מראש את הסכנה הצפויה. התאונה התרחשה לאור יום. מנגד, אין להחמיר עם התובע. בית המשפט מתייחס באהדה לרצונו של עובד להפיק את רצון מעבידו. כך קרה בנדוננו. ואחת היא האם רצונו של דראושה מופק גם אם הוא דורש מעובדו להושיט עזרה לאחר, דהיינו לחב' חקלאי. התובע עסק לראשונה, מן הסתם, בעבודת מדידה זו. התיאור שלו כי הוא הוציא את המוט בשיטת "יד אחר יד" מצביע על כך שהוא הוציא את המוט על פי הנחיותיו של ולדימיר, שהוא גם מהנדס בהכשרתו ומן הסתם מיומן בעבודה זו, וכידוע דברו של ולדימיר לא נשמע, ולא בעטיו של התובע.

שקלתי מכלול השיקולים כה וכה. לנוכח כל אלו סבור הייתי שיש לייחס לתובע אשם תורם של 15%.

54. לנוכח הנתונים שנפרסו עד הנה בדעתי לדחות את הודעת צד ג' של מחצבות כפר גלעדי נגד חב' פתח תקוה ודנה הנדסה. תוצאה זו גוזרת מאליה הן את מחיקת הודעת צד ד' של דנה הנדסה נגד סהר-ציון והן את מחיקת הודעת צד ה' כנגד הצדדים החמישיים, דראושה, חב' חקלאי, שותפות כפר גלעדי, חב' החשמל, דנה הנדסה וסהר-ציון.

אדרש, איפוא, לבחינת גובה הנזק.

גובה הנזק - דיון והכרעה
55. התובע הוא יליד 1970. עובר לתאונה הוא עבד אצל דראושה כפועל עפר ומרכיב צינורות. שעה שהתרחשה התאונה הוא היה בן 26. כיום הוא בן 40.

56. בעקבות התאונה סבל התובע מכוויות עמוקות והוא נפגע בפניו, בכף רגל שמאל, בירך שמאל, בעינו ובכפות ידיו. במהלך ניתוח שעבר הושתלו שתלים באזורי הכוויות. התובע אושפז ל- 19 ימי אשפוז. נקבעה לו נכות זמנית בשיעור 70% מיום 21.4.97 ועד 31.12.97. בגין תקופה זו הוכר התובע כ"נכה נזקק" ונכותו הזמנית הועלתה ל- 100%.

57. כאמור כל ב"כ הצדדים הסכימו כי נכותו הרפואית הצמיתה של התובע עולה לכדי 10%. זו נקבעה בגין צלקות מכערות ומכאיבות. נקבע כי אין מקום להפעיל את תקנה 15 שהרי התובע מסוגל לחזור לעבודתו. שכרו הסכוי של התובע לצורך חישוביי הן לעבר והן לעתיד, עומד על סך של 5,600 ₪. בגין תקופת הנכות הזמנית שלו הוא זכאי להפסד שכר מלא של 14 חודש. בגין תקופה זו זכאי התובע לסך של 78,400 ₪.

58. לשיטת מחצבות כפר גלעדי מיום 1.1.98 נפסקה לתובע נכות צמיתה בשיעור של 10% שהיא נכות נמוכה, יחסית. נכות זו נפסקה בגין צלקות ודין הוא, לטעמה, כי לנוכח זאת לא זכאי התובע לכל הפסד השתכרות, לא לעבר מעבר לתקופת אי הכושר המוחלט, ובוודאי לא לעתיד.

59. לשאלת השפעתה של נכות פלסטית על הפסד כושר השתכרות של ניזוק נתתי דעתי, למשל, בפסק דיני ב-ת.א. (חי') 15592/00 בטיטו פנחס נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ (במאגרי "נבו"). חזרתי ואזכרתי אותו בפסק דיני ב-ת.א. (חי') 15898/04 סיניורה מחמיד (קטינה) נ' סעיד מחמיד (במאגרי "נבו"). רשמתי שם כי "הנני מהסס לקבוע, דרך עיקרון, כי לנכות אסתטית אין, ולו פוטנציאלית, משמעות תפקודית לגבי כל ניזוק. נכות אסתטית פוגעת בשלוות-נפשו של הניזוק והיא אוצרת בחובה מידה לא מבוטלת של תסכול ובושה. במצב דברים זה איני מוכן להרחיק לכת ולקבוע כי לנכות אסתטית לא יכולה להיות, בהכרח, משמעות תפקודית". ואולם הוספתי וציינתי כי "אכן, במרבית המקרים, בתביעות נזיקין רגילות לא תהא לה משמעות תפקודית" (סעיף 15).

60. התחבטתי, לנוכח זאת, האם זכאי התובע לפיצוי בגין הפסד כושר השתכרות בעתיד. גדר הספקות נבע לא מכך שהצלקות מכוערות, שהרי לכך אין כל משמעות תפקודית, אלא מכך שהן אף מכאיבות. בסופה של דרך סבור הייתי שיש לפסוק לתובע פיצוי גלובלי מתון, הן בגין העבר והן בגין העתיד. סכום גלובלי זה יהא בסכום של 60,000 ₪.

61. התובע עבר אירוע טראומטי קשה ביותר, של התחשמלות. הוא נאלץ להיות מאושפז תקופה של 19 יום. הוא היה משולל כושר עבודה תקופה של למעלה משנה. אכן מזלו שיחק לו ובסופה של דרך נכותו הצמיתה הינה נמוכה. ואולם הנני סבור כי בגין כאב וסבל יש לפסוק לתובע ביד נדיבה, לנוכח הנסיבות האמורות. בגין כאב וסבל זכאי התובע לסכום של 100,000 ₪.

62. התובע, כאמור, היה משולל כושר עבודה מוחלט לתקופה של למעלה משנה. בגין כך הוא זכאי לפיצוי, אם בגין עזרת צד ג' ואם בגין הוצאות שונות ונסיעות לטיפולים. הנני אומד כל אלו בסכום של 20,000 ₪.

63. הנה-כי-כן, סך כל נזקי התובע עולים לכדי סך של 258,400 ₪. לנוכח אשמו התורם הוא זכאי ל- 85% מן הסכום הנ"ל דהיינו לסכום מעוגל של 220,000 ₪. כידוע התאונה הוכרה כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי. כתוצאה מכך קיבל התובע תגמולים בסכום של 145,983 ₪, בהתאם לתחשיב ב"כ מחצבות כפר גלעדי המקובל עליי. התובע זכאי, איפוא, ליתרה מעוגלת בסכום של 75,000 ₪.

64. עתה שומה עליי, בשאלת גובה הנזק, לערוך אבחנה בין דראושה וחב' חקלאי, מצד אחד, לבין מחצבות כפר גלעדי, מצד שני. מחצבות כפר גלעדי נטלו חלק פעיל בדיון. קבעתי את אשר קבעתי בשאלת גובה הנזק. אין ספק כי על מחצבות כפר גלעדי לשלם לתובע הסכום האמור.

65. שונים הם פני הדברים ככל שעסקינן בדראושה וחב' חקלאי. עניינם מעורר גדר ספקות. כידוע דראושה וחב' חקלאי לא נטלו חלק בדיונים. במצב דברים זה אהדת בית המשפט נתונה לתובע בפסיקת הנזק המגיע לו מול חוסר האהדה לנתבעים שזומנו כדין, ומרצונם ובטובתם בחרו לגלות אדישות. הדעת לא נוחה, איפוא, מכך שדראושה וחב' חקלאי "יתפסו טרמפ" על שומת הנזק פרי עבודתה של מחצבות כפר גלעדי. הדבר יהווה מוטיבציה שלילית לבעלי דין לא ליטול חלק בדיונים וליהנות מן ההפקר. בסיכום טענות ב"כ התובע הוא עתר לחייב בסכום של 419,858 ₪. לכאורה, ולשיטה זו, יש מקום לשקול לחייב את דראושה וחב' חקלאי לשלם לתובע הסכום הנ"ל.

מנגד, דרך מהות, קשה להתעלם משומת הנזק הנכונה שנפסקה לתובע, ולו בנתון למחדלים האמורים.

שיקללתי, איפוא, מכלול השיקולים האמורים. כאמור סבור הייתי שאין סיבה להעניק לדראושה וחב' חקלאי "פרס" בגין התנהלותם הנפסדת. מנגד, סבור הייתי שאין לקבל את שומתו של ב"כ התובע הרחוקה מאוד משומת הנזק שנפסקה על ידי. לנוכח כל אלו סבור הייתי שיש לחייבם בסכום של 150,000 ₪ שהוא, בקירוב, סכום הלוקח בחשבון את אשמו התורם של התובע אך אינו מקזז ממנו את תגמולי המל"ל.

סוף דבר
66. לפיכך הנני מחייב את הנתבעים 1 ו- 2, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סכום של 150,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל, אגרת תביעה היחסית לסכום הזכייה ושכ"ט עו"ד בשיעור 20% על הסך הנ"ל.

67. הנני מחייב את הנתבעת 3, הדדית עם הנתבעים 1 ו- 2, לשלם לתובע סכום של 75,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל, אגרת תביעה היחסית לסכום הזכייה ושכ"ט עו"ד בשיעור 20% על הסך הנ"ל.

החיוב הנ"ל הוא הדדי לחיוב בסעיף 66 באופן שהתובע זכאי, כמובן, רק לסכום הגבוה בלבד.

68. הנני דוחה את תביעת התובע כנגד הנתבעות 4 ו- 5. הנני מחייב את התובע לשלם לנתבעות 4 ו- 5 שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

69. הנני דוחה הודעת צד ג' של הנתבעת 3 כנגד צדדי ג' 1 ו- 2. הנני מחייב את הנתבעת 3 לשלם, הן לצד ג' 1 והן לצד ג' 2, שכ"ט עו"ד בסך 12,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

70. הנני מוחק הודעת צד ד' של צד ג' 2 ללא צו להוצאות.

71. הנני מוחק הודעת צד ה' של צד ג' 1 ללא צו להוצאות.

72. הנני מורה לבעלי הדין החייבים בחיובים שונים, כאמור מעלה, לשלם את הסכומים האמורים, בהתאמה, לב"כ בעלי הדין הזכאים לכך תוך 30 יום מיום המצאת פסק דיני זה.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אחריות מפעיל חוף

  2. אחריות ביחד ולחוד

  3. אחריות על התחשמלות

  4. אחריות לתאונת שרשרת

  5. אחריות משרד הרישוי

  6. אחריות על סולם פגום

  7. אחריות הנוסעים ברכב

  8. אחריות מדריך טיולים לתאונות

  9. ערעור בשאלת האחריות

  10. אחריות משלח בינלאומי

  11. אחריות בעל רכב לתאונה

  12. אחריות מכון בדיקת רכב

  13. התיישנות ביטוח אחריות

  14. אחריות מפעיל בריכה לנזק

  15. אחריות נמל אשדוד לנזקים

  16. אחריות מוסך לנזקים לרכב

  17. אחריות חברת שילוח מטענים

  18. אחריות מע''צ לתאונת דרכים

  19. אחריות מוסך לגניבת מכונית

  20. אחריות מארגן טיול לתאונה

  21. אחריות על בטיחות בהופעות

  22. אחריות על נזקי גשם בחקלאות

  23. תאונת דרכים אחריות חברת ביטוח לפצות

  24. אחריות על נזקים למטען ימי

  25. אחריות על התחשמלות של עובד

  26. חלוקת אחריות על תאונת עבודה

  27. אחריות שוכר עסק ללא רישיון

  28. אחריות העירייה לתחזק פסלים

  29. אחריות ההורים לתאונות ילדים

  30. אחריות מדריך רכיבה על סוסים

  31. אחריות חברת הביטוח של המזיק

  32. אחריות על תאונה בשוק העירוני

  33. אחריות לתאונת עבודה עם מכונה

  34. אחריות מחזיק במקרקעין על פשע

  35. אחריות בעל הרכב לעבירות תנועה

  36. הובלת רכב כבד - אחריות לנזקים

  37. אחריות מפקח פרויקט בנייה לנזקים

  38. אחריות העירייה למפגעים בתחומה

  39. אחריות נהג הרכב שנכנסו בו מאחור

  40. אחריות העירייה לפיקוח על מפגעים

  41. אחריות בעל מקרקעין לתאונה בשטחו

  42. אחריות על נזילה בצינורות הבניין

  43. אחריות המשכיר על דליפת מים בצנרת

  44. אחריות סוכנות נסיעות לבעיות בטיול

  45. אחריות המינהל לעיכוב בעבודות פיתוח

  46. אחריות העירייה על כתם שמן על הכביש

  47. קריסת עץ על בית - אחריות חברת החשמל

  48. תביעת פיצויים בגין אחריות על התאבדות

  49. אחריות מוביל אווירי לגניבה של עובד

  50. בעיה במנוע רכב חדש עם אחריות ל-3 שנים

  51. אחריות עירייה ורשויות לתאונות בגנים ציבוריים

  52. אחריות מוגברת על המעביד בתאונת עבודה

  53. אחריות המעסיק על עבירת לכלוך של עובד

  54. אחריות מדריך טיולים של ילדים בבית ספר

  55. אחריות המעסיק למניעת חשיפת עובדים לשמש

  56. ביטוח אחריות נושאי משרה - הוצאות משפטיות

  57. אחריות חברת תעופה - פיצוי על טיול מאורגן

  58. הסכם היסוד הגדיר את תחומי האחריות של הצדדים

  59. אחריות על נזקים לרכב עקב ירידת מחסום בחניון

  60. חלוקת אחריות בין נהגים 60% - 40% תאונת דרכים

  61. האם יש אחריות לרכב נדחף קדימה על ידי רכב מאחור ?

  62. ערעור לעליון על חלוקת אחריות לתאונת עבודה באתר בניה

  63. עדות חמקנית, בלתי כנה תוך ניסיון ל"גמד" אחריות לתאונה

  64. לחברות השכרת רכב אחריות לפיצוי צדדי ג' כתוצאה מתאונות דרכים

  65. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון