קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מחיקת תביעה בגין אי התקדמות התביעה בבית משפט במשך שנים רבות: עסקינן בתביעה לתשלום חוב בגין טובין שסופקו לנתבעת מס' 1 (אשר ההליכים כנגדה עוכבו ביום 8.11.07 בהתאם להחלטת כב' הנשיאה השופטת ב. גלאור בתיק פש"ר (חיפה) 571/05 מיום 30.10.07), בטענה לחיוב הנתבע מס' 2 בתשלומו מכוח ערבותו; וחיוב הנתבעים מס' 2 ו-3 מחמת מעשים העולים, כנטען, כדי תרמית, הטעיה, היצג שווא רשלני, רשלנות, הפרת חובה חקוקה וחוסר תום לב ו/או מכוח דוקטרינת הרמת מסך. בתיק זה הוגשו עד כה בקשות הדדיות למכביר מני הגשתו ביום 2.8.05. התנהלות הצדדים בתיק זה היא דוגמא להימשכות הליכים עד אין קץ תוך הכבדת הנטל על בתי המשפט. רק על מנת להדגים אביא את מקצת הבקשות וההליכים שננקטו עד כה במסגרת תביעה זו: 2.1 ביום 11.10.05 הגיש הנתבע מס' 3 בקשה למחיקה ו/או לדחייה על הסף של התובענה כנגדו מחמת התיישנות ולחלופין העדר עילה (בש"א 17639/05); וביום 16.10.05 הגישו הנתבעים מס' 1 ו-2 בקשה למחיקה ו/או לדחייה על הסף כנגדם מטעמים דומים (בש"א 17775/05). בתגובה הגישה התובעת המקורית ביום 10.1.06 בקשה לתיקון כתב התביעה על דרך החלפת שם התובעת ותיקון סכום התביעה (בש"א 1600/06). 2.2 ביום 28.2.07 נעתרה כב' הרשמת ספרא-ברנע לבקשת התובעת המקורית לתיקון כתב התביעה בכפוף לתשלום הוצאות. ערעור הנתבעים על החלטת כב' הרשמת להיעתר לבקשת התובעת המקורית תוך דחיית בקשותיהם לסילוק על הסף (ע"א (חיפה) 132/07) נדחה ביום 20/6/07 על ידי כב' השופטת ב. טאובר תוך חיובם בהוצאות. 2.3 ביום 11.11.07 הגיש הנתבע מס' 3 בקשה נוספת לדחייה או מחיקת כתב התביעה המתוקן ולחלופין מחיקת סעיפים 5, 6ב ו-11 לכתב התביעה המתוקן וחיוב התובעת בפירוט העובדות המהוות את עילת התביעה כנגדו (בש"א 17993/07); וביום 27.11.07 הגיש הנתבע מס' 3 בקשה לעיון והעתקה של מסמכים אשר נזכרו בתצהיר גילוי המסמכים מטעם התובעת וכן לגילוי מסמכים ספציפיים (בש"א 18991/07). 2.4 בישיבת קדם משפט מיום 29.11.07 ניתנה לצדדים ארכה הדדית בת 60 יום להשלמת ההליכים המקדמיים בניסיון לצמצם את חילוקי הדעות ביניהם בכל הקשור להליכים המקדמיים, אלא שהניסיון לא צלח. חלף זאת ביום 3.3.08 הגישה התובעת בקשה לגילוי מסמכים ומענה על שאלון (בש"א 4474/08); ביום 25.3.08 הגיש הנתבע מס' 2 בקשה לעיון במסמכים, גילוי מסמכים ספציפיים ומענה על שאלון (בש"א 5661/08); וביום 23.4.08 הגישה התובעת בקשה למתן צו לצדדים שלישיים להמצאת מסמכי הנתבעת מס' 1 (בש"א 6973/08). 2.5 לאחר בקשות ארכה ודחיית מועדים רבות מספור ומשישיבה נוספת שנתקיימה לבקשת נתבע מס' 3 לא רק שלא סייעה אלא הולידה בקשות/תגובות נוספות - ניתנה ביום 14.5.09 החלטה מפורטת ביחס לכל אחת מן הבקשות התלויות ועומדות תוך קציבת מועדים אשר יאפשרו את קידום התביעה ושמיעתה. במסגרת ההחלטה התייחסתי להתנהלות הצדדים אך נמנעתי מהטלת הוצאות לטובת אוצר המדינה מתוך תקווה כי דברי יפלו על אוזניים קשובות (ראה: סעיף 8 להחלטה). 2.6 ביום 9.6.09 הגישה התובעת בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 14.5.09 לבית המשפט המחוזי (רע"א 851-06-09) אשר נדחתה על ידי כב' השופטת ברכה בר- זיו ביום 21.10.09. בהתאמה, ניתנה ביום 28.10.09 הנחיה לקיום ההחלטה מיום 14.5.09 על כל חלקיה ובכלל זה הגשת תצהירי עדות ראשית. 2.7 בין לבין הגישה התובעת בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה מיום 14.5.09 עד למתן החלטה בבר"ע (לה נעתרתי - ראה החלטות מיום 8.6.09 ומיום 24.6.09), בקשה לתיקון טעות סופר ובקשות בנוגע לצילום מסמכים (ראה החלטה מיום 11.10.09). עוד בוטלה, בנסיבות ישיבת קדם המשפט שנקבעה ליום 19.10.09 לאחר תצהירים כבקשת הנתבע מס' 3. הצדדים המשיכו להלין האחד כלפי רעהו באשר לאי קיום החלטות בית המשפט ואי המצאת מסמכים שונים לצד שכנגד עם הגשתם לבית המשפט (ראה למשל הודעות/בקשות מהתאריכים 10.6.09, 29.6.09 ו-20.7.09). 2.8 אך בכך לא די. ביום 22.12.09 הגיש הנתבע מס' 3 בקשה נוספת להורות כי תצהירי עדות ראשית מטעם הנתבעים יוגשו 30 יום לאחר השלמת גילוי המסמכים מטעם התובעת ולחלופין תוך 30 יום ממועד מתן החלטה בבקשה שמתעתדים הנתבעים להגיש למחיקת התביעה על הסף בגין אי גילוי המסמכים; מנגד, ביום 23.12.09 הגישה התובעת בקשה לארכה נוספת להמצאת המסמכים לנתבעים עד ליום 10.1.10 והגשת תצהירי עדות ראשית עד ליום 10.2.10. בהחלטה מיום 4.1.10 הובהר כי ישיבת ההוכחות וסיכומים בעל פה לא תדחה. בהחלטה זו קיימת התייחסות נוספת ומפורטת להתנהלות הצדדים, לרבות הארכות הרבות שנתבקשו בתיק זה, אלא שנוכח הטעמים האישיים שפרטה בבקשה באת כוחה דאז של התובעת נמנעתי מהפעלת תקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 וניתנה ארכה נוספת להגשת תצהירי עדות ראשית מטעם התובעת כמו גם השלמת ההליכים המקדמיים בטרם ישיבת קדם משפט לאחר תצהירים שנקבעה ליום 21.2.10. 2.9 אלא שהצדדים בשלהם: ביום 10.1.10 הגיש הנתבע מס' 3 בקשה נוספת לחיוב התובעת בהמצאת מסמכים ספציפיים (פירוט סעיף לקוחות וחייבים ורשימת יתרות לקוחות); וביום 11.1.10 הגישה התובעת בקשת ארכה נוספת להשלמת הליכים מקדמיים, הגשת תצהירי עדות ראשית מטעמה ודחיית מועד דיון. משבקשה זו לא נעתרה הוגשה ביום 14.1.10 הודעה בהסכמה על הפסקת ייצוג וביום 19.1.10 הוגשה הודעה על ידי בא כוחה החדש של התובעת בקשה חדשה לארכת מועד בת 90 יום להשלמת הליכים מקדמיים ולהגשת תצהירי עדות ראשית מטעמה. בד בבד הודיע בא כוחה החדש של התובעת כי הוא מסכים שתצהירי עדות ראשית מטעם הנתבעים יוגשו 30 יום לאחר גילוי המסמכים, כמו גם התבקשה ארכה בת 60 יום למתן תגובה לבקשת הנתבע מס' 3. בקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 20.1.10 אך לפנים ניתנה לתובעת ארכה להגשת תצהירי עדות ראשית מטעמה וקיום החלטות בית המשפט עד ליום 31.1.10 תוך דחיית מועד ישיבת קדם משפט לאחר תצהירים ליום 16.3.10 והכל על מנת שלא לפגוע במועד ההוכחות שנקבע מראש שנה קודם לכן (ביום 14.5.09) ליום שלם. 2.10 חלף תצהירי עדות ראשית הגישה התובעת ביום 31.1.10 בקשה למחיקת התביעה מחמת אי הארכת המועדים והעדר אפשרות עורך הדין החדש לעמוד במועדים שנקצבו. כן ביקשה התובעת להתחשב בנסיבות המיוחדות אליהן נקלעה בעת קביעת התנאים למחיקה. 2.11 הנתבע מס' 3 אשר הקדים וביקש עוד ביום 26.1.10 להשמיע את טענותיו לא הגיב במועד שנקצב אלא אך בצהרי יום ה-7.2.10 עת הוגשה תגובה הנפרסת על פני לא פחות מ-73 עמוד ובקשה לתיקון טעויות סופר שנפלו בתגובתו הוגשה על ידו ביום 8.2.10; הנתבע מס' 2 הגדיל עשות והגיש תגובתו בצהרי ה-8.2.09. בפי הנתבעים שתי טענות: האחת, לעניין דחיית התביעה להבדיל ממחיקתה; והשנייה, לעניין הוצאות. מחיקת ההליך או דחייתו 3. אמנם, המדובר בתביעה שהוגשה עוד ביום 2.8.05, אך עד כה - משלא קיימו הצדדים את החלטות בית המשפט כאמור - טרם הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים ולשיטת הנתבע מס' 3 אף טרם הושלמו ההליכים המקדמיים (ראה בקשת הנתבע מס' 3 מיום 10.1.10). לפיכך, אין עסקינן בהליך שהגיע לנקודה מסויימת ממנה "אין להתיר לתובע שהביא את יריבו לבית המשפט להימשך דרך דלת צדדית ולהתחמק מן ההתמודדות" (ראה בהשוואה: 302/83, חישולי כרמל בע"מ נ' נסחלהטשווילי, פד לט(2) 831). במקרה דא אין גם לאמר כי הנתבעים שינו את מצבם לרעה ו/או כי גרסתם נפרשה בעוד גרסת התובעת לא נפרשה ו/או כי ניתן יתרון בידי התובעת. 4. זאת ועוד - לא נטען כלל על ידי הנתבעים כי חידוש ההליכים יגרום לקיפוחם מחמת קושי ראייתי או אחר. מה גם שהלכה פסוקה היא כי ניתן לרפא בזאת באמצעות קביעת תנאים הולמים (לעניין זה ראה: ת"א (ירושלים) 747/95 אור ים בינוי ופיתוח בע"מ נגד אגודת מרכז רפואי שערי צדק, (2000)). 5. כל שנטען על ידי הנתבע מס' 3 הינו כי התובעת כשלה מלהביא ראיותיה חרף חלוף כ-5 שנות התדיינות ועל כן אין להתיר חידוש התביעה והנתבע מס' 2 מחכה-מחזיק אחריו בטענה כי יש לראות את מחדלי התובעת כהודאה בהעדר יכולה להוכיח התביעה. אלא שטרם הגענו לשלב הראיות והסוגיות בענייננו טרם הוכרעו לגופן. לפיכך, אין זה ראוי לחסום את דרכה של התובעת מברור התובענה לגופה (ראה: ת.א (ת"א) 1416/04, ישרא-טיט בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, (2007)). 6. דחיית התביעה הינה סנקציה חריפה אשר בית המשפט לא יהסס להשתמש בה בנסיבות המתאימות, אך בנסיבות המקרה לא מצאתי לנכון לעשות כן בשים לב לשלב בו מצוי ההליך, כמו גם להתנהלות כל הצדדים במסגרתו (וראה גם: ה"ע (ירושלים) 7011/02, הממונה על ההגבלות העסקיות נ' בנק הפועלים בע"מ (2006)). 7. האיזון הראוי והמידתי של שיקולים אלה ובכלל זה הכבדת התובעת על הנתבעים בהליך זה לשווא, כמו גם מניעת יתרון היה ובסופו של יום תבקש התובעת לחדש ההליכים, ימצא בשניים: האחד, קביעת תנאים לחידוש ההליך והשני פסיקת ההוצאות, אך לא בחסימת דרכה של התובעת להגשת התביעה עם שינוי הנסיבות (וראה גם בבר"ע (חיפה) 2030/07 אגברייה ואסים נ' מכון וינגייט לחינוך גופני וספורט (2007)). 8. לפיכך, ההליך ימחק כבקשת התובעת בכפוף לכך שאם וככל שהתובעת תבקש להגיש תביעה חדשה כנגד הנתבעים או מי מהם בגין האירועים נשוא התובענה היא תהיה רשאית לעשות כן אך ורק בתנאים המפורטים להלן בפסק דין זה. לסוגיית ההוצאות - 9. עת באים אנו לפסוק הוצאות במקרה דא שומה עלינו ליתן לבנו, בין היתר, לשיקולים המצוינים ב-ת"א (ירושלים) 747/95, אור ים בינוי ופיתוח בע"מ נ' אגודת מרכז רפואי שערי צדק, (2000): "...אכן, המגמה הנה לפסוק לצד הזוכה בהליך את ההוצאות הריאליות, הממשיות, שנגרמו לו בעטיו. עם זאת, לא כל הסכם בין לקוח לבין עורך דין יאומץ על ידי בית המשפט, שכן יש לבחון את תנאיו באספקלריה של סבירות כללית, והתאמה עם גישת בתי המשפט, לעודד את הייעול והפישוט של ההליך המשפטי, לרבות הפסקתו בשלב מוקדם, ככל שהדבר ראוי.   ...מכיוון שהתובענה מופסקת באיבה, ניתן לפסוק שכר טרחה על הצד הנמוך, בדומה לסכומים שבתי משפט פוסקים כאשר הצדדים מגיעים להסדר פשרה ביניהם. ...עם זאת, כמובן שלא ניתן להתעלם משווי התובענה, כפי שבא לידי ביטוי בכתב התביעה המתוקן". (וראה גם: בר"ע (חיפה) 2030/07 אגברייה ואסים נ' מכון וינגייט לחינוך גופני וספורט (2007)). 10. לתגובתו המפורטת של הנתבע מס' 3 לא צורף תצהיר לאימות העובדות המפורטות בה ואף לא הסכם שכ"ט (בהתאם להנחיית נשיא בית המשפט העליון מיום 6.2.98). חלף זאת צורפו ריכוז חיובים שנערך ביום 7.2.10, דפי חיוב וכרטסת הוצאות של ב"כ הנתבע מס' 3. במסמכים שצורפו אין קבלות (מעבר לאזכור הנושא בסעיף 25 לתגובה). לפיכך, אין לפני ראייה כדבעי לסכום בו חוייב הנתבע מס' 3 וחשוב מכך - פיכך, אין לפני ראייה כדבעי לסכום בו חוייב הנתבע מס' 3 וחשוב מכך - אין לפני ראייה על תשלום הסכום המבוקש (או סכום כלשהו) בפועל (וראה: בג"צ 891/05, תנובה מרכז שיתופי לשיווק נ' משרד התעשיה והמסחר (2005) המצוטט על ידי ב"כ הנתבע מס' 3). מנגד, אין מחלוקת כי בתיק זה התנהלו הליכים רבים, אם כי בחינת התנהגות הצדדים במהלך התביעה תצביע כי הנתבעים מצידם תרמו גם תרמו להליכים אלה ולמצער, לא עמדו בחובת הקטנת הנזק החלה עליהם (ואף לעניין זה ראה בבג"צ 891/05, שם, שם). כך גם דרישה לשכ"ט בסך של למעלה מ-255,000 ₪ בתביעה לתשלום סך קרן של כ-580,000 ₪ שטרם נשמעה - אינה עולה בקנה אחד עם הצורך לשמור על "יחס סביר בין שווי העניין ובין שכר הטרחה ששולם" (ראה: בג"צ 891/05, שם שם) ולעניין זה יש לשים לב כי הנתבע מס' 2 טוען להוצאות ושכר טרחה העומדים על כעשירית מסכום זה. 11. תגובת הנתבע מס' 2 - שהוגשה כאמור באיחור - אף היא לא נתמכת בתצהיר לאימות העובדות המפורטות בה ולא צורף אליה הסכם שכ"ט (למרות האמור בסעיף 12א לתגובתו). כך גם לא צורפו קבלות בגין התשלום הנטען למעט הוצאות משפט בו חוייב במסגרת ערעור שנדחה. הא ותו לא. 12. בשקלי את כל השיקולים הצריכים לעניין ובכלל זה את כל ההליכים בתיק זה עד כה, מהות המחלוקת וסכומה, כמו גם את התנהלות כל הצדדים (וראה לעניין זה גם כאמור בהחלטה מיום 14.5.2009) - אני מעמידה את סכום ההוצאות על סך של 20,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק, כאשר מחציתה (5,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק לכל אחד מהנתבעים 2 ו-3) תשולם תוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד תשלומו בפועל; והיתרה (בסך של 5,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק לכל אחד מהנתבעים 2 ו-3) תשולם אם וככל שהתובעת תגיש תביעה חדשה כנגד הנתבעים בגין אותה עילה, וכתנאי לכך. 13. סוף דבר - 13.1 אני מורה על מחיקת התביעה. 13.2 הוצאות המשפט מועמדות על סך של 20,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק אשר תשולמנה בשיעורין הנקובים לעיל בסעיף 12 לפסק הדין. 13.3 אם תבקש התובעת להגיש תביעה חדשה בגין האירוע נשוא התובענה - היא תהיה רשאית לעשות כן בכפוף לתנאים המצטברים הבאים: 13.3.1 נוסח כתב התביעה החדש יהיה זהה לנוסח כתב התביעה המתוקן בתיק זה; וכן 13.3.2 כל ההליכים שנתקיימו בתיק זה וההחלטות שניתנו בו יחייבו את הצדדים גם בהליך החדש וההליך החדש יחל מהשלב בו הפסיק ההליך הנוכחי; וכן 13.3.3 התובעת תשלם לנתבעים את מלוא הוצאות המשפט שנפסקו בפסק דין זה. 13.3.4 תנאים אלה יחולו בין אם התביעה תוגש על ידי התובעת הנוכחית (במ"ן אחזקות (קבוצת מנדלסון) בע"מ) ובין אם תוגש על ידי התובעת המקורית (ישראל מנדלסון הספקה טכנית והנדסה קמ"ן (2005) בע"מ). לצדדים נתונה זכות ערעור לבית המשפט המחוזי. מחיקת תביעה / הליך