גמירות דעת המשא ומתן לפני חוזה

בעת ניהול משא ומתן יכול גם נושא מינורי לכאורה להפוך לנושא מהותי, ובמקרה שכזה אין לומר שהייתה גמירת דעת להתקשר בחוזה. בפסיקה ניתן למצוא נושאים שהמחלוקת בהם בזמן המשא ומתן, שכנעה את בית המשפט, כי הצדדים לא הגיעו לגמירת הדעת: תשלום מע"מ (ראו ע"א 3270/96 דוד פלחי נ' נטע אגודה שיתופית חקלאית בע"מ, לא פורסם, 27.5.96), מתן בטוחה לעסקה (ראו ה"פ (ירושלים) 542/99 אפוטה שמואל נ' עמותת קרן ילדינו, לא פורסם, 25.1.04), תנאי תשלום (ראו ת.א. (י-ם) 1968/97 אביאל רובוביץ נ' רמי גולן, לא פורסם, 7.12.98). בע"א 158/77 רבינאי נ' חברת מן שקד, פ"ד לג(2) 281 ו- ע"א 1049/94 דור אנרגיה נ' חמדן, פ"ד נ(5) 820) - הצדדים חתמו על זכרון דברים (בפסק דין דור אנרגיה עורכי הדין חתמו במעמד הצדדים) והשאלה הייתה האם לאחר החתימה על זכרון הדברים ניתן לומר שאין גמירת דעת, כאשר לא חתמו על החוזה עצמו, ובשלישי (ע"א 692/86 בוטקובסקי נ' גת, פ"ד מד (1) 57) הצדדים הגיעו לנוסח מוסכם לחלוטין ללא כל השגות של מי מהצדדים על הנוסח ואף קבעו מועד מוסכם לחתימה על החוזה למחרת היום במשרד עורך הדין. מכאן שמדובר בשלושה מקרים שניתן לאפיין אותם בגמירות דעת ברורה, שבשניים מהם התבטאה בחתימה של ממש ובשלישי בכך שהיה נוסח אחד מוסכם ללא מחלוקות, אשר הצדדים נדברו לחתום עליו למחרת. במקרה שבפני אין כלל חתימה על מסמך כלשהו שמהווה הסכמה בין הצדדים ואין ספק שלא הגיעו הצדדים לידי כך שהועברה טיוטה שלא היו עליה עוד הערות וניתן היה לומר שהיא טיוטה מוסכמת לחתימה בתוך 24 שעות.חוזהגמירות דעתמשא ומתן