"הדבר מעיד בעד עצמו" בע'א 1146/99, קופת חולים נ' מוטי סולן פ"ד נה(4) 898 נקבע שיש שהעובדות שגרמו לתאונה אינן ידועות, ואף-על-פי-כן אל לו לבית-המשפט לדחות את התביעה מחמת אי-הוכחתה, אלא עליו להמשיך ולבחון אם מתקיימים התנאים להחלת הכלל "הדבר מעיד על עצמו" שהינו כלל ראייתי שנועד לבוא לעזרו של התובע על-ידי העברת נטל השכנוע לשכמו של הנתבע". במסגרתו של הכלל יש לבחון אם התובע לא ידע ולא היה יכול לדעת מה היו הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לידי הנזק; אם הנזק נגרם על-ידי נכס שלנתבע הייתה שליטה עליו ואם אירוע התאונה מתיישב עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה יותר מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות כזו. משמעותו של תנאי אחרון זה היא ברורה. בהינתן תוצאה של היגרמות נזק מנכס המצוי בשליטת הנתבע, והתובע-הניזוק אינו יודע ואין לו אפשרות לדעת מה היו הנסיבות שגרמו למקרה שהסב את הנזק, אזי כאשר מניסיון החיים מסתבר קיומה של רשלנות מצד הנתבע יותר מאשר היעדרה, נוצרת הנחה שהנתבע התרשל. להלן הסעיף הרלוונטיים בפקודת הנזיקין: 41. בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה כי לתובע לא היתה ידיעה או לא היתה לו יכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לידי הנזק, וכי הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע היתה שליטה מלאה עליו, ונראה לבית המשפט שאירוע המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה — על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי המקרה שהביא לידי הנזק התרשלות שיחוב עליה. כלל הדבר מעיד על עצמו