קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה להחזר שכר טרחה ששולם לעורך דין שהתפטר מייצוג / הפסקת ייצוג עורך דין - החזר שכר טרחה: עורך דין מתפטר מייצוג בשל אי תשלום שכר טרחתו. האם זכותו לאכוף את תשלום יתרת שכר הטרחה? האם זכותו של הלקוח להשבת שכר הטרחה? האם זכותו של הלקוח לפיצויים? אלו השאלות העומדות להכרעה בתיק זה. העובדות גב' גלית (התובעת בתא"מ 52243/08; הנתבעת בתא"מ 53007/08) (להלן: "גלית") נקלעה במהלך 2007 להליכי גירושין בבית המשפט לענייני משפחה כנגד בעלה דאז, מרדכי גויטע (להלן: "מרדכי"). עו"ד X (התובע בתא"מ 53007/08; הנתבע בתא"מ 52243/08) (להלן: "עו"ד X") הינו עורך דין המתמחה בדיני משפחה. במהלך אוגוסט 2007 הוגשה על ידי גלית כנגד מרדכי תביעת גירושין לביה"מ לענייני משפחה (להלן: "תביעת הגירושין") ובמסגרתה שלל בקשות (מזונות, משמורת, שימוש ברכוש וכיו"ב). בהליכים אלו יוצגה גלית על ידי עו"ד אחר. מספר חדשים לאחר מכן, בנובמבר 2007, פנתה גלית לעו"ד X בכדי שייטול על עצמו את המשך הטיפול בתביעת הגירושין. ביום 3.12.07 נכרת בין גלית ועו"ד X הסכם שכר טרחה (להלן: "הסכם השכ"ט") אשר במסגרתו נטל עו"ד X על עצמו את ייצוג גלית בתביעת הגירושין והוסדר שכר הטרחה שישולם לו עבור שירותיו. בהסכם השכ"ט נקבע, בין היתר, כי שכר טרחתו של עו"ד X יעמוד על שכר בסיס בשיעור 8,000$ בצירוף מע"מ (35,481 ₪; להלן: "שכר הבסיס") ועל תוספת עבור הצלחה בשיעור 18% "מכל סכום שתקבל גב' גלית גויטע". עוד נקבע כי עבור כל ישיבה החל מהישיבה השלישית ישולם סך של 350$ בצירוף מע"מ. עם חתימת הסכם השכ"ט שילמה גלית לעו"ד X סך של 13,305 ₪ בו ביום וכן משכה לפקודתו ארבעה שיקים מעותדים בסך של 5,544 ₪ כל אחד, לשלישי בכל חודש החל מיום 3.1.08. למחרת חתימת הסכם השכ"ט ייצג עו"ד X את גלית בדיום שהתקיים בתביעת הגירושין בביה"מ לענייני משפחה. ביום 13.12.08 התקיים דיון נוסף ונקבע כי הדיון יימשך במועד שנקבע לקדם משפט ליום 25.2.08. כשבוע לפני הדיון שנקבע, ביום 17.2.08, פנתה גלית לעו"ד X בהודעת אי-מייל לוידוא קיומה של פגישת הכנה לקראת קדם המשפט. בתגובה, הודיע עו"ד X בו ביום לגלית כי ב"כ מרדכי, עו"ד אמיר אלירז, פנה אליו בבקשה לדחיית מועד הדיון. עו"ד X בקש לדעת את עמדת גלית ביחס לבקשה זו אולם גלית לא הסכימה לדחייה המבוקשת. על אף זאת, הוגשה על ידי עו"ד אלירז "בקשה בהסכמה" לדחיית המועד והדיון נדחה ליום 19.3.08. בהיוודע דחיית הדיון, לא ידעה גלית את נפשה וביום 2.3.08 פנתה לעו"ד X בכתב, הטיחה בו האשמות קשות על הסכמתו לדחייה (לדוגמא: "נתת הסכמתך במרמה, בניגוד מפורש לרצוני") ודרשה ממנו לחדול מכל פעולה בקשר עם ייצוגה בלא שיתקבל לה אישור גלית מראש ובכתב. את מכתבה חתמה גלית במשפט הבא: "כל פעולה אחרת אשר נעשית ולא מלווה באישור שלי בכתב, הינה על אחריותך בלבד ואתה תישא בתוצאותיה". בד בבד, ביטלה גלית את השיק הרביעי והאחרון מהשיקים שמשכה לפקודת עו"ד X בגין שכר הבסיס, שיק ליום 3.4.08 בסך של 5,544 ₪ (להלן: "השיק"), אך זאת לא ציינה במכתבה. על אף מכתבה הבוטה של גלית מיום 2.3.08, יושבו ההדורים בין הצדדים ועו"ד X המשיך לייצג את גלית. כך גם תואמה פגישה עם הצד שכנגד ופרקליטו בניסיון לקדם מו"מ, הוכנה טיוטת הסכם גירושין וביום 20.3.08 שלח עו"ד X לגלית הודעת אי-מייל אשר כותרתה "גלית יקירתי". במהלך אפריל 2008 התברר לעו"ד X כי השיק חולל בשל ביטולו על ידי גלית. משנודע הדבר לעו"ד X, הוגשה על ידו ביום 28.4.08 בקשה לשחרור מהמשך ייצוג גלית בנימוק לקיום "חילוקי דעות מהותיים ביחס לדרך ניהול התיק" וכן בשל חילול השיק. בתגובתה, הודיעה גלית שתשקול להסכים לשחרור עו"ד X מייצוגה באם ייאות להשיב את הכספים ששולמו לו על ידה. ביום 11.6.08 שוחרר עו"ד X מהמשך ייצוג גלית. ביום 30.6.08 פנתה גלית לעו"ד X בבקשה לקבל את החומר הנוגע לטיפול בעניינה אולם עו"ד X סירב להשיב לה את החומר אלא אם כן ייפרע השיק. בסמוך לאחר מכן, ביום 16.7.08, הגיש עו"ד X לביצוע את השיק בלשכת ההוצל"פ. ביום 31.7.08 נכרת בין גלית לבין מרדכי הסכם גירושין ויחסי ממון (להלן: "הסכם הגירושין") המסדיר את מכלול יחסיהם בפירוק התא המשפחתי. הסכם הגירושין אושר בבית המשפט לענייני משפחה. ביום 19.8.08 הגישה גלית התנגדות לבקשת עו"ד X לביצוע השיק ובסמוך לאחר מכן, ביום 17.11.08, הגישה גלית תביעה לחיוב עו"ד X בתשלום 200,000 ₪. טענות הצדדים והראיות לטענת גלית, לא הייתה כל הצדקה להתפטרות עו"ד X מהמשך ייצוגה, כאשר ההתפטרות נעשית לאחר שכבר שולם לעו"ד X סך של יותר מ- 30,000 כשכר טרחה אף שהופיע לשני דיונים בלבד. משהתפטר עו"ד X, טוענת גלית, עליו להשיב את כל הכספים ששולמו לו כשכר טרחה. בנוסף, טוענת גלית כי בהתפטרותו מייצוגה הותיר אותה עו"ד X ללא ייצוג משפטי ובאפיסת כוחות, עד שנאלצה לחתום על הסכם הגירושין בכדי לסיים ההתדיינות מול מרדכי. הסכם הגירושין עליו חתמה בעל כורחה, טוענת גלית, גרם לה לנזקים כספיים כבדים וויתור על תביעות רכוש כנגד מרדכי בסך של יותר ממיליון ש"ח. בגין הפסדים אלו תובעת גלית מעו"ד X פיצוי אשר בצירוף תביעה בגין עוגמת נפש הועמד, לצורכי אגרה, על סך כולל של 200,000 ₪. על טענות אלו אף מסתמכת גלית בהתנגדותה לפירעון השיק. עו"ד X מכחיש את כל טענות גלית וטוען כי הייתה הצדקה מלאה להתפטרותו מהמשך ייצוג גלית לנוכח ביטול השיק. בנסיבות אלו, טוען עו"ד X, אין עליו כל חובה להשיב לגלית את הכספים ששולמו לו על בסיס הסכם השכ"ט ולהיפך - על גלית לפרוע גם את השיק שביטלה. ביחס לטענות הנזק של גלית, טוען עו"ד X שאלו טענות "הזויות", כי גלית יכולה הייתה לשכור שירותי עורך דין אחר וחתמה על הסכם הגירושין שכן לא הגיע לה מאום מעבר למה שניתן לה במסגרת ההסכם. שני הצדדים תמכו טיעוניהם בתצהיר עליו נחקרו בחקירה נגדית. בנוסף לצדדים, הגישה גלית תצהיר של אביה, יצחק ביטון, אשר במסגרתו נטען שלאחר שהתברר כי עו"ד X מבקש להשתחרר מייצוג גלית לנוכח בטול השיק, הציע הוא לעו"ד X להסדיר את חובה של גלית כדי שלא יתפטר מהייצוג. כמו כן זימנה גלית לעדות את עו"ד אלירז, בא כוחו של מרדכי בתביעת הגירושין. עו"ד אלירז התייחס בעדותו לאותה בקשת דחיית מועד הדיון אשר עליה יצא קצפה של גלית והעיד כי לא היה מגיש הבקשה לולא הבין שניתנה לה הסכמת עו"ד אלירז. ישיבת ההוכחות התקיימה ביום 11.7.10 והגשת סיכומי הטענות הושלמה ביום 2.12.10, בהגשת סיכומי התשובה מטעם גלית. דיון הורתו של ההליך המשפטי דנא בתביעה השטרית אשר הגיש עו"ד אלירז, תביעה לביצוע השיק. בין צדדים קרובים דינו של שטר כדין חוזה. כל טענת הגנה העומדת לצדדים קרובים כנגד החבות על-פי עסקת היסוד עומדת להם גם כנגד החבות על-פי השטר (ד"נ 258/98 ויקטור צמח נ' רחל שלשבסקי ואח', פד"י נה 4, 193). השיק נמשך ונמסר לעו"ד X במסגרת הסכם השכ"ט שעל-כן רשאית גלית להעלות כנגד עו"ד X את הטענה כי איננה חייבת לפרוע את השיק על יסוד הסכם השכ"ט. טענת עו"ד X כי יש לחייב את גלית לפרוע את השיק תוכרע על יסוד ההכרעה במחלוקות בדבר הפרת וביטול הסכם השכ"ט. מערכת היחסים שבין עורך הדין ללקוח עומדת בעיקרה על בסיס חוזי. בין עורך הדין לבין הלקוח קיים הסכם, לפיו מתחייב עורך הדין להגיש ללקוח שירותים של עריכת-דין, בתמורה לשכר-טרחה המשולם לו. כך גם במקרה נשוא התביעות המתבררות בתיק זה. בין גלית לבין עו"ד X נכרת הסכם שכר טרחה ביום 3.12.07, אשר מסדיר את מכלול תנאי ההתקשרות ביניהם. כל המחלוקות שבין הצדדים נובעות מטענות הדדיות להפרת הסכם השכ"ט. סעיף א (1) בהסכם השכ"ט מסדיר את שכר טרחתו של עו"ד X עבור מתן השירותים לגלית וקובע כי לעו"ד X ישולם שכר הבסיס וכן גם 18% מכל סכום שתקבל גלית, מן הסתם במסגרת העניינים נשוא הסכם השכ"ט. בהמשך, בסעיף ב' בהסכם השכ"ט, נאמר כך: "התחייבות: אני הח"מ מתחייב לשלם את שכה"ט הנ"ל אפילו במקרה של פשרה, הסכם שלום בית או גירושין, ו/או ביטול ו/או העברה לעו"ד אחר, ו/או שחרור מייצוג, וכל זאת גם אם לא הוגשו כל התביעות לבית המשפט ו/או לביה"ד הרבני ו/או לכל ערכאה אחרת. ידוע ללקוח כי תנאי זה הינו יסודי, ובלעדיו עוה"ד לא היה לוקח את התיק לטיפולו." הסכם השכ"ט מדגיש איפה בלשון ברורה להפליא את מידת חשיבות תשלום שכר הטרחה ולמעשה, גם אלמלא נכתב הדבר ברחל בתך הקטנה, לא יכול להיות ספק בכך שעמידת הלקוח בהתחייבותו לתשלום שכר הטרחה מהווה תנאי יסודי בהתקשרותו עם עורך הדין. לקוח אשר לא עומד בהתחייבות זו עלול להימצא מפר את הסכם שכר הטרחה בהפרה יסודית. אין מחלוקת בין הצדדים על כך שגלית ביטלה את השיק מיום 2.3.08 כאשר עקב הביטול חולל השיק ולא נפרע בעת שהוצג. האם ביטול השיק היה מוצדק בנסיבות העניין כטענת גלית, שמא הפרת הסכם השכ"ט כטענת עו"ד X? השיק בוטל על ידי גלית ביום 2.3.08, בד בבד עם משלוח הודעה כתובה לעו"ד X ובמסגרתה טענות קשות על התנהלותו בייצוג גלית. בתצהירה, טוענת גלית כי עו"ד X פעל כלפיה כשהוא מונע "מרדיפת בצע" (כך בדיוק בסע' 9 בתצ' גלית), בחוסר תום לב ומתוך הונאה ממש, כאשר טענות קשות אלו מתבססות בעיקרן על הסכמת עו"ד X לדחיית מועד הדיון בניגוד לדרישת גלית. אין מחלוקת על כך שביום 21.2.08 הוגשה על ידי ב"כ מרדכי, עו"ד אלירז, "בקשה דחופה בהסכמה לדחיית דיון", היא היא הבקשה בה רואה גלית עדות חותכת למעשה המרמה שנקט כלפיה עו"ד X, שכן היא התנגדה לדחיית המועד. עו"ד X הצהיר והעיד כי כאשר פנה אליו עו"ד אלירז בבקשה לדחיית המועד, השיב כי אין לו התנגדות אך הוא חייב לקבל הסכמת גלית (עמ' 22 בפרוט'). עו"ד אלירז עצמו התייחס לכך בעדותו (עמ' 17 בפרוט'): "...אינני זוכר את הפרטים לנוכח הזמן שחלף, אך לעולם לא הייתי מגיש בקשה בהסכמה לולא קיבלתי הסכמה. יכול להיות שהייתה אי הבנה, אך מבחינתי, באותה עת היה ברור שיש לי הסכמה לדחייה. אינני זוכר בצורה מפורשת את פרטי שיחתי עם עורך דין X." עדותו של עו"ד אלירז מתיישבת על גרסתו של עו"ד X. ככל הנראה בסך הכל נפלה אי הבנה בין עורכי הדין, אשר הובילה להגשת בקשת עו"ד אלירז. אינני מוצא כל יסוד לטענת גלית לפיה פעל עו"ד אלירז בעניין זה ברשלנות. ודאי שלא בזדון. זאת ועוד, הסכמת עורך דין לבקשות לדחיית מועד על רקע נסיבות אישיות של בא כוח הצד שכנגד הינה מעשה של יום יום ורק בנסיבות חריגות תתפס כפגיעה בלקוח. לא מצאתי נסיבות חריגות שכאלו בעניין דנא. הדחייה בפועל הייתה מזערית וטרוניות גלית באשר לדחייה - כוללניות. כאמור, אני סבור שבסך הכל נפלה אי הבנה בין עורכי הדין, אולם בין כך ובין כך ואפילו הסכים עו"ד X לדחייה - לא היה בכך כדי להצדיק את מטר ההשמצות של גלית ולדידי הייתה זו סערה בכוס מים ותו לא. כאשר לא הייתה הצדקה להאשמות גלית במכתבה מיום 2.3.08 הרי שלא הייתה הצדקה לביטול השיק, קל וחומר לנוכח ההוראה הברורה בסע' א (1) בהסכם השכ"ט. קל וחומר בן בנו של קל וחומר לנוכח התנהגות הצדדים לאחר מכן. הנה מתברר כי לאחר הטונים הצורמים במכתבה של גלית מיום 2.3.08, חזרו הדברים למסלולם וייצוג גלית נמשך. כך, לפי העדויות הכתובות, ביום 6.3.08 פנתה גלית לעו"ד X בבקשה לתאם פגישה עם מרדכי ופרקליטו; ביום 10.3.08 פנתה גלית לעו"ד X עם הנחיות באשר לתוכן הפגישה שנקבעה וכך גם בפנייתה מיום 17.3.08; ביום 12.3.08 פנתה גלית לעו"ד X בבקשה לדחות את הדין שנקבע ליום 19.3.08 וביום 20.3.08 פנה עו"ד X לגלית בזו הלשון בדיוק (נספח ט' לתצ' עו"ד X): "גלית יקירתי צרי עמי קשר כשתתפני X" משמעות ברורה אחת ויחידה יש להתנהלות הצדדים לאחר 2.3.08 - יישוב ההדורים והמשך ייצוג גלית על ידי עו"ד X. על פניו נראה שגלית חזרה בה מכל אותן טענות שהעלתה כלפי עו"ד X והצדדים המשיכו לשתף פעולה. אם כן, איזו הצדקה נותרה לביטול השיק ככל שהייתה כזו מלכתחילה? הרי אפילו ביטלה גלית את השיק בחמת זעם ביום 2.3.08, אפילו הייתה (בדוחק) הצדקה לכך, ברור כי לא נותרה לכך כל הצדקה לאחר מכן כשהדברים חזרו למסלולם. האם ביקשה גלית לפרוע את השיק לאחר שחולל? בין הצדדים נתגלעה מחלוקת באשר לאירועים לאחר חילול השיק, כאשר לטענת גלית פנה אביה, מר יצחק ביטון, לעו"ד X, הציע לו לשלם את סכום השיק שחולל ובקש כי עו"ד X לא יתפטר מהמשך ייצוג גלית. כך גם הצהיר מר ביטון עצמו. גרסאות אלו אינן מקובלות עלי. אם אכן בקשו גלית ו/או אביה לפרוע את השיק או לשלם תמורתו לאחר שחולל, כל שצריכים היו הוא בפשטות - לשלם. פשוט וקל. אך זאת לא עשו. גם בתגובת גלית מיום 6.5.08 לבקשת עו"ד X להשתחרר מייצוג (נספח ט' לתצ' גלית) אין זכר לטענה כי בקשה לשלם את יתרת שכר הטרחה אך זה סירב. גם בכתב התביעה לא נזכרת טענה זו. כנגד זאת העיד עו"ד X שגלית התחמקה מכל פניותיו בעניין זה (סע' 21 בתצ' עו"ד X) וגרסתו בעניין זה משקפת את האירועים כהוותם. עובדה היא שבקשת השחרור מייצוג הוגשה רק למעלה משלושה שבועות לאחר חילול השיק. לו רצה עו"ד X לנצל ההזדמנות ולהתפטר בלא לאפשר פירעון השיק, יכול היה לעשות כן בלא להמתין. הנה איפה, בסמוך לסוף אפריל 2008 התברר שהשיק חולל וכי אין בדעת גלית לפרוע אותו או לשלם תמורתו לעו"ד X. ביום 28.4.08 הגיש עו"ד X בקשה להתפטר מהמשך ייצוג גלית ובמילים אחרות - ביטל את הסכם השכ"ט. האם חילול השיק הצדיק את התפטרותו של עו"ד X? כפי שצוין לעיל, בהסכם השכ"ט הובהר כי עמידת גלית בתשלום שכר הטרחה מהווה תנאי יסודי של ההסכם, אלא שעו"ד X לא הסתפק בכך, אלא הוסיף והבהיר בסעיף ה' בהסכם השכ"ט: "תנאי יסודי: מוסכם כי במידה והלקוח לא יעמוד בתשלום כלשהו עפ"י התחייבותו ו/או ששיק כלשהו יחזור/לא יכובד, הרי שייפוי הכח שנתן הלקוח יבוטל מיידית ועוה"ד יהא רשאי להפסיק את הייצוג, תוך מתן הודעה על כך לבית המשפט וללקוח." לפי אומד דעת הצדדים כפי שהיא נלמדת מלשון הסכם השכ"ט, במצב זה של חילול השיק, רשאי היה עו"ד X להפסיק את הייצוג. כך הובהר לגלית מראש. הזדמנויות לתקן את ההפרה לא נוצלו על ידה ובנסיבות העניין, רשאי היה עו"ד X לבטל את הסכם השכ"ט ולהתפטר מייצוג גלית. אין כל יסוד לניסיון לראות בהתנהגותו זו הפרת התחייבויותיו כלפי גלית. האם זכותו של עו"ד X לתבוע את פירעון השיק לאחר התפטרותו? האם חלה על עו"ד X חובת ההשבה של שכר הטרחה שקבל? כאמור, סעיף ה' בהסכם השכ"ט קובע כי במקרה של הפרת התחייבות גלית לתשלום שכר הטרחה, רשאי עו"ד X להפסיק את הייצוג מיידית. הוראה זו בהסכם השכ"ט חופפת להוראה הכללית בסעיף 7 (א) בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התש"ל-1970 (להלן: "חוק התרופות"), לפיה "הנפגע זכאי לבטל את החוזה אם הפרת החוזה היתה יסודית". סעיף 9 (א) בחוק התרופות קובע את חובת ההשבה לאחר ביטול חוזה: "משבוטל החוזה, חייב המפר להשיב לנפגע מה שקיבל על פי החוזה, או לשלם לו את שוויו של מה שקיבל אם ההשבה היתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה או שהנפגע בחר בכך; והנפגע חייב להשיב למפר מה שקיבל על פי החוזה, או לשלם לו את שוויו של מה שקיבל אם ההשבה היתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה או שהנפגע בחר בכך." תכליתה של ההשבה הינה מניעת התעשרות לא צודקת גם מצידו של הנפגע. כל עוד עומד החוזה בתוקפו, החזיק כל צד כדין במה שקבל על פי החוזה. מרגע שבוטל החוזה, אין עוד הצדקה לכך. וכך נפסק: "מטרת ההשבה היא למנוע התעשרות שלא כדין. כל עוד עמד החוזה בתוקפו, החזיק כל צד כדין במה שקיבל על-פי החוזה. משבוטל החוזה, שוב אין צידוק לכך, ועל-כן יש להביא להשבה... בכך נבדלת תרופת ההשבה מתרופת הפיצוי. הראשונה באה למנוע התעשרות שלא כדין, והיא מופעלת במקום שתחושת המצפון והיושר (ex aequo et bono) מחייבת השבה... ואילו האחרונה באה לפצות על נזק." (ע"א 741/79 כלנית השרון השקעות ובנין (1978) בע"מ נ' הורביץ, פ"ד לה (3), 533) כך גם ביחסי עורכי דין - לקוח. עקרון זה של דיני החוזים, חובת ההשבה המוטלת גם על נפגע, חלה גם על הסכמי שכר טרחה, דוגמת הסכם השכ"ט נשוא תביעה זו. באם מבוטל הסכם שכר טרחה נוכח הפרתו, עלול עורך הדין להתחייב בהשבת שכר טרחה ששולם לו עד לביטול החוזה. בכך לא שונה עורך הדין מכל צד אחר לחוזה. מובן שהיקף ההשבה ייקבע לפי נסיבות העניין. אין זהות בין מצב בו הופסק ייצוג לקוח על ידי עורך דינו זמן קצר לאחר שהחל למצב בו הופסק הייצוג לאחר תקופה ממושכת או לאחר שבוצעו פעולות רבות. יישום עקרון ההשבה ביחסי עו"ד - לקוח תלוי בנסיבות אך העיקרון - חל גם חל. ראוי לציין שאין בקביעת עיקרון ההשבה או ביישומו כדי לשלול זכותו של עוה"ד לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו עקב ההפרה (ע"א 8854/06 חיים קורפו עו"ד נ' משה סורוצקין ), אך עו"ד X איננו תובע זאת בתיק זה. בעניין דנא, בוטל הסכם השכ"ט על ידי עו"ד X. גלית אומנם הפרה את הסכם השכ"ט בהפרה יסודית, עו"ד X אומנם רשאי היה להתפטר מהמשך ייצוג גלית ולבטל התקשרותו עימה בנסיבות העניין, אך משעשה כן - חלה אף עליו חובת ההשבה. עד לביטולו של הסכם השכ"ט, שולם לעו"ד X סך של 29,937. כל שנותר לתשלום משכר הבסיס הינו הסכום הנקוב בשיק, בסך של 5,544 ₪. דהיינו שולם כ- 85% משכר הבסיס. כנגד מלוא שכר הטרחה התחייב עו"ד X בכל אלו: "ייצוג בביה"ד הרבני בתל אביב ייצוג בתיק מזונות רכוש ומשמורת בביהמ"ש למשפחה בכפר סבא..." על פניו, צופה הסכם השכ"ט התקשרות ארוכת טווח, אפשר בשנים, כטווח האפשרי לניהול סכסוכים דוגמת אלו שבין גלית למרדכי. עו"ד X ביטל ההסכם כחמישה חודשים בלבד לאחר שנחתם. הסכם השכ"ט צופה מצב בו ייאלץ עו"ד X להופיע לדיונים בביה"ד הרבני אך בפועל לא הופיע עו"ד X ולו לדיון אחד שכזה והגיש לביה"ד הרבני בקשה אחת לגילוי מסמכים ביום 6.2.08. הסכם השכ"ט צופה לפחות שלושה דיונים בית המשפט לענייני משפחה בהם יופיע עו"ד X בלא תשלום נוסף (בעדותו הסביר עו"ד X כי הכוונה הינה לתשלום מהישיבה הרביעית ואילך, עמ' 20, שורה 23 בפרוט') אך בפועל הופיע עו"ד X לשני דיונים בלבד, שאף לא אחד מהם עסק בנושאים המורכבים של מזונות ומשמורת. המשך הייצוג ודאי שהיה כרוך בהכנת תצהירים והשתתפות בישיבות הוכחות אך עו"ד X לא עשה דבר מאלו. הסכם השכ"ט ודאי שצופה אפשרות לניהול מו"מ לקראת חתימת הסכם פשרה אך בפועל לא נטל עו"ד X חלק אלא בחלקו של המו"מ. עו"ד X אף לא היה זה שהשקיע מכישוריו בהכנת כתב התביעה, שהרי זה הוכן על ידי בא כוחה הקודם של גלית. כאשר בוחנים את הנסיבות, תחושת המצפון איננה יכולה להשלים עם מצב בו ישולם לעו"ד X מלוא שכר הבסיס כאשר עד לביטול הסכם השכ"ט השלים רק מקצת הפעולות להן התחייב בהסכם השכ"ט. יש בכך להצדיק השבת חלק משכר הטרחה ששולם בפועל. מובן שיש בכך כדי להביא לדחיית התביעה שהגיש עו"ד X לביצוע השיק. ראוי לציין כי משמעות הניסיון לבצע השיק הינה אכיפת הסכם השכ"ט, אולם אחד התנאים המקובלים למתן צו לאכיפת הסכם הינו ההדדיות. ניתן היה לקבל תביעת עורך דין לתשלום מלוא שכר טרחתו לפי הסכם כאשר הושלם מתן השירותים בגינם ניתן ההסכם. לא ניתן לקבל תביעת עורך דין לאכיפת אותו חלק בהסכם הנוגע לשכר הטרחה לאחר שזה בוטל וכאשר לא ניתן לאכוף בה בעת את החלק המחייב את עורך הדין במתן השירותים. לפי שיטת גלית, יש לחייב את עו"ד X בהשבה מלאה, אך גם דרישה זו קיצונית ונעדרת תום לב. הרי גלית נהנתה משירותיו של עו"ד X במשך מספר חודשים. במצב זה אין מנוס מהערכת אותו חלק בשכר הבסיס אשר ישקף בצורה הוגנת וצודקת את שירותיו של עו"ד X עד לביטול הסכם השכ"ט והתפטרותו. בשים לב לנסיבות העניין כפי שפורטו לעיל, בהתחשב בייעוץ שניתן לגלית ושאותו אין לאמוד בשעות עבודה בלבד, אני סבור שעו"ד X השלים שני שלישים מהיקף התחייבויותיו. מובן שאין זו תוצאה של תחשיב אריתמטי אלא שכלול המבטא התרשמות ממכלול הנסיבות שתוארו. ככל ששולם לעו"ד X סכום העולה על שני שלישים משכר הבסיס, חובה עליו להשיבו. האם זכאית גלית לפיצויים מעו"ד X על נזקיה עקב התפטרותו מייצוג? משקבעתי שכדין בוטל הסכם השכ"ט לנוכח הפרתו היסודית בידי גלית, ברי הדבר שאין לה כל זכות לתבוע פיצויים מעו"ד X. הזכות לפיצויים הינה זכות העומדת לנפגע מהפרת חוזה. לא לזה אשר הפר את החוזה. למעלה מכך, אפילו הייתה זכאית גלית לפיצויים, לא עלה בידה כלל להוכיח כי נגרמו לה נזקים כלשהם ונהפוך הוא - טענותיה לנזק הופרכו. כך למשל, טענה גלית בתצהירה (סע' 35 (ט)) כי לאחר התפטרות עו"ד X לא שכרה שירותיו של עו"ד אחר. בכך ניסתה גלית ליצור מצג שלפיו חתמה על הסכם הגירושין בלא ייעוץ משפטי. בפועל, בסעיף 10 (א) הסכם הגירושין נכתב במפורש שגלית קבלה ייעוץ משפטי נפרד. כך גם הצהירה גלית בפני בית המשפט בדיון בו אושר הסכם הגירושין ביום 27.8.08 (מוצג נ/2). מסמכים אלו עומדים בסתירה לטענת גלית וניסיונותיה לתרץ סתירות אלו אינן מהימנות. בפועל חתמה גלית על הסכם הגירושין מרצונה היא, לאחר שקבלה ייעוץ משפטי ומן הסתם לאחר שהבינה כי ההסכם מבטא באופן הטוב ביותר האפשרי את האינטרסים שלה. ועוד. מלינה גלית מרה על אותם"ויתורים" שעשתה בהסכם הגירושין ועל הרכוש הרב עליו ויתרה רק בהיעדר עו"ד לצידה. בפועל, מסתבר שבדיון שהתקיים בביה"ד הרבני ביום 21.5.07 (נספח כ' לתצ' עו"ד X) הצהירה גלית כך: "אין לנו הסכם, אין לנו רכוש משותף...". גם בפניותיה לעו"ד X, פניות שמיועדות להכינו למו"מ עם מרדכי (נספחים ו' - ז' לתצ' עו"ד X) אין זכר לרכוש לו היא טוענת כיום. גם מסמכים אלו סותרים לחלוטין את טענות גלית בעניין הרכוש עליו "ויתרה". גם בעניין זה הסבריה של גלית אינם מהימנים. ובכלל, אם סברה גלית שנפל פגם באותו הסכם גירושין, כפי שהיא טוענת כעת, הדרך הראויה הייתה עתירה לביטולו אך זאת לא עשתה. נראה כי אין לגלית טענות של ממש ביחס להסכם הגירושין ובחתימתה עליו השיגה את המיטב האפשרי בנסיבות שעמדו בפניה. על כל פנים, כל אותן טענות של גלית בדבר "נזקים" שנגרמו לה עקב הסכם הגירושין - הופרכו. גם טענות גלית בדבר "עגמת הנפש" שנגרמה לה חסרות יסוד, משנתברר כי בדין בוטל הסכם השכ"ט לאחר שהיא עצמה הפרה את התחייבויותיה. לא מצאתי ממש ביתר טענות הצדדים. לסיכום, משבוטל הסכם השכ"ט חלה על עו"ד X החובה להשיב חלק משכר הטרחה שקבל וממילא שאין הוא זכאי לשכר טרחה נוסף, כך שהתביעה לביצוע השיק - נדחית. עו"ד X יותיר ברשותו שני שליש משכר הבסיס, דהיינו 23,654 ₪, וישיב לגלית את יתרת הכספים ששולמו לו, בסך 6,283 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום בקשתו להתפטרותו מייצוג - 28.4.08. בהתחשב בכך שעיקרי תביעת גלית נדחתה, אך כך גם התביעה לביצוע השיק, יישא עו"ד X בשכר טרחת פרקליטת גלית בסך של 3,000 ₪.שכר טרחת עורך דיןשכר טרחהעורך דיןהתפטרות