עורך הדין טען בכתב התביעה כי המשרד ניהל מו"מ מתקדם עבור הנתבע בעניין רכישת המלון ובסופו של יום התברר, כי הנתבע שכר עורך דין אחר לייצגו בהשלמת העיסקה תוך הפרת הסכם שכר הטרחה מול משרד עורך הדין. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא החלפת עורך דין מבלי להודיע: בפני בקשה מטעם הנתבע לדחיית התביעה שהוגשה נגדו על הסף מחמת העדר עילה והעדר יריבות, עפ"י תקנות 100 ו- 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקסד"א") . הנתבע הינו איש עסקים מניו- יורק שרצונו היה להשקיע את כספו ברכישת מלון "הר- ציון" הנמצא בירושלים. התובע הינו עו"ד, שותף בפירמה : משה נסים, רינקוב, סנדרוביץ, עורכי- דין . (להלן: "המשרד"). המשרד נאות עקרונית לקבל על עצמו לייצג את הנתבע, והתובע טען, כי נוהלה שיחה טלפונית לניו - יורק במסגרתה הנתבע נתן "אור ירוק" למשרד להחל את תהליך הרכישה מול בעלי המלון. התובע בכתב התביעה טוען, כי סוכם; שעם הגיע הנתבע לישראל יוסדר עימו נושא שכר הטרחה. המשרד ניהל מו"מ מתקדם עבור הנתבע בעניין רכישת המלון ובסופו של יום התברר, כי הנתבע שכר עורך דין אחר לייצגו בהשלמת העיסקה תוך הפרת הסכם שכר הטרחה מול משרד התובע. התביעה היא על הסך 1,060,000 ₪ בגין חוב שכר טרחה. תמצית טענות המבקש: העדר יריבות- עיון בכתב התביעה ובבקשה מעלה, כי התובע בנדון הינו עו"ד אבי סנדרוביץ בעצמו ובשם עצמו על פי תעודת הזהות שלו. ההתקשרות הנטענת בגינה נתבעים כספים בגין שכר טרחת עו"ד בתביעה שבנדון, הייתה בין המשרד עו"ד משה ניסים, רינקוב, סנרוביץ, עורכי דין (להלן: "המשרד" או "השותפות") לבין הנתבע, ולא בין התובע לנתבע עצמו. דין התביעה להידחות על הסף וזאת מקום בו התובע אינו בר יריבות עם הנתבע, ובנוסף התביעה אף אינה מגלה עילה כנגד הנתבע מהטעם שעולה היטב מכתב התביעה כי לא הייתה כל התקשרות בין הנתבע לתובע. הדברים יפים על אחת כמה וכמה שעה ש "המשרד" מציג באופן מחייב כלפי כולי עלמא כי הינו שותפות רשומה ברשם השותפויות במדינת ישראל שמספרה 540218484 אשר הינה אישיות משפטית נפרדת מהתובע עצמו, עו"ד אבי סנדרוביץ, ועפ"י סעיף 66 לפקודת השותפויות [נוסח חדש] תשל"ה - 1965, שותפות רשומה הינה תאגיד ויכולה לתבוע ולהתבע בשמה הרשום. מההתקשרות הלכאורית הנטענת ע"י התובע למתן שירותים משפטיים וזאת כעולה מכתב התביעה, הרי ההתקשרות נעשתה בין השותפות הרשומה לבין התובע ולא בין התובע לנתבע, לתובע אין כל עילת תביעה כנגד הנתבע. היעדר עילה- הנתבע טען כי יש לסלק את התביעה על הסף גם בהעדר עילה בהתאם לתקנה 100(1) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, שכן ענייננו בתביעה לשכר טרחת עו"ד כאשר אין מחלוקת כי שכר הטרחה הנתבע היה מותנה בהצלחת עסקת מלון "הר- ציון", ואין מחלוקת כי העסקה - לא צלחה. אין בנמצא ולו בדל אסמכתא משפטית לכך שניתן לחייב לקוח בתשלום שכר טרחה בין מוסכם ובין ראוי, עבור ייצוג ששכר הטרחה שהוסכם בגינו התבסס על תנאי בעוד שהתנאי לא התקיים. מאידך פסיקה ענפה וחד משמעית שיצאה מידיו של בתי המשפט שונים בישראל קובעת כי כאשר המדובר בשכ"ט מותנה, והתנאי לא התקיים (הצלחה, גביה וכיוב') - אזי נותן השירות לא יהיה זכאי לשכר טרחתו מאת הלקוח. 5. תמצית טענות המשיב : א. היעדר יריבות- אשר לטענות בדבר העדר יריבות: אין לקבל את הטענה. מכתב התביעה עולה, כי התובע הגיש את תביעתו בשם הפירמה בה הוא שותף: "משה ניסים , רינקוב, סנדרוביץ- עורכי דין", ולא עבור עצמו באופן אישי וזאת למעשה "תביעה בחזקת נציג", כנדרש בתקנה 11 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד -1984. עובדה זו הוצגה במפורש בסעיף 1 לכתב התביעה, המציין כי התובע הינו שותף בפירמה הנ"ל, המוגדרת להלן בכתב התביעה, על פי אותו סעיף , כ- "המשרד", וכן בסעיף 58 לכתב התביעה בו מצוין "ברחל בתך הקטנה" , בסעיף הסעדים : אשר על כן מתבקש בית- משפט נכבד זה להזמין את הנתבע ולחייבו לשלם למשרד התובע סך כולל של 1,060,000 ₪ . בתצהירים שצורפו לתגובה לבקשה לביטול העיקול, ובכתב התשובה לכתב ההגנה שהגיש המשיב הובהר, כי אמנם קיימת גם שותפות רשומה, שנרשמה לצורך מכרז ספציפי , שהיה בו תנאי כי רק שותפות רשומה יכולה להשתתף בו. אך כיוון לא הייתה זכייה באותו מכרז, לא יצאה אותה שותפות , על אף רישומה , לפועל. המשרד מאז נוסד ועד עצם היום הזה , פועל כשותפות לא רשומה, כל פעילותיו מתבצעות תחת מספר עוסק מורשה אחר שהינו שותפות לא רשומה. 3. לחלופין, אם ביהמ"ש יסבור שקיים פגם כלשהו בניסוח התביעה ו/או באי צירוף תובעים, מתבקש כב' ביהמ"ש לאפשר תיקון של כתב התביעה עפ"י ההלכה הפסוקה (ע"א 189/66 ששון נ' "קדמה" בע"מ, פ"ד כ' (3) 477, 479 (1966)). ב. היעדר עילה- 1. בהלכה אשר אושרה לאחרונה בע"א 9784/05 עיריית תל אביב יפו נ' ידידיה גורן, עו"ד ואח', , תקדין עליון (3)2297 , נקבע כי הפסקת ייצוג בלא מתן כל הסבר, ובלא כל הודעה מראש, הינה הפסקת ייצוג בחוסר תום לב, המזכה את עורך הדין בשכר טרחתו. 2. עד היום המבקש לא טרח להודיע למשרדו של המשיב על הפסקת ייצוג. למשרדו של המשיב נודע על מינוי עו"ד אחר להשלמת העסקה, לא מהמבקש אלא מאחד מבעלי המלון. 6. לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין הבקשה להידחות מהנימוקים כדלקמן: א) אשר לטענת העדר עילה- עפ"י תקנות 100 ו- 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, רשאי בית המשפט לדחות תובענה על הסף או למחוק תובענה על הסף, אך אין הוא חייב לעשות כן. כבר נקבע בפסיקה , כי תקנה 101 מיועדת "לאפשר לנתבע לעשות קפנדריה, כאשר מפני טענת החוק או אפילו טענה עובדתית קצרה ניתן לסיים את המשפט, בלא אשר ידון בית המשפט בכל השאלות השנויות במחלוקת". וראה לעניין זה: ע"א 316/56 קרמש נ' דבי פ"ד יא' 1336, 1341 וכן ע"א 7261/97 שרבני ואח' נ' חב' האחים שבירו בע"מ ואח' פד"י נד (4) 464, 478. מחיקת תביעה ובוודאי דחיית תביעה על הסף, הם אמצעי חמור שיש לנקוט בו רק במקרים קיצוניים ודרסטיים ובית המשפט מעדיף תמיד, הכרעה עניינית על פני פתרון דיוני. ראה לעניין זה: ע"א 335/78 שאלתיאל נ' שני פ"ד ל"ו (2) 151, 156-155. סילוקה על הסף של התובענה הוא צעד דראסטי. יש להשתמש בו רק כאשר כלו כל הקיצין וברור שהתובע לא יוכל לקבל את הסעד שביקש, אפילו הוכיח את כל העובדות הכלולות בכתב התביעה (ראה לעניין זה: ע"א 109/84 ורבר ואח' נ' אורדן תעשיות בע"מ ואח', פ"ד מ"א (1) 577; ע"א 642/89 עזבון המנוח מאיר שניידר ז"ל נ' עיריית חיפה פ"ד מו (1) 470; ע"א 50/89 פרופ' רות ליטן נ' פרופ' חיים אילתה ואח', פ"ד מה (4) 18; ע"א 450/78 מדינת ישראל נ' זאב יוליס, פ"ד כד (2) 522; ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין תל אביב- יפו, פ"ד מ(2) 668). בסעיף 44 לכתב התביעה נטען כי: "לנתבע לא תוכל כלל וכלל לעמוד טענה כי שכה"ט היה על בסיס הצלחה ולפיכך פטור מתשלום שכ"ט, הואיל והעסקה לא יצאה לפועל. כל אשר עמד בין ביצוע העסקה לבין אי-הוצאתה לפועל לא היה תום לב, לא שיקול עסקי - כלכלי, לא שיקול של אי הצלחת משרד עוה"ד בתפירת העסקה ולא שיקול סביר אחר כלשהו אלא רצונו המוכח בעליל של הנתבע, רצון שאינו יכול להיות שנוי במחלוקת ושבא לידי ביטוי בהתנהלותו המחפירה, להפר את הסכם שכה"ט שנכרת עמו. לפיכך אין הוא יכול להיבטל מחובתו לשלם למשרדנו את מלוא שכר הטרחה המגיע ממנו על מכלול השרותים המקצועיים והייחודיים שהוענקו לו במשך תקופה ארוכה במסירות, בנאמנות ובהצלחה רבתי. הפטרתו של הנתבע מתשלום מלוא שכר הטרחה תתפרש, ללא ספק, כהכשרת מעשהו הנלוז ותהיה בגדר איתות ללקוחות שהם רשאים לחמוק בכל עת בצורה זו, משתלום שכ"ט מבלי לחשש שישלמו סכום לשהו על עוונם". עפ"י העובדות שנטענו בכתב התביעה, אין מחלוקת שהעסקה לא צלחה, אך התובע טוען, כי העסקה לא יצאה לפועל בעקבות התנהגותו של הנתבע שלא ביושר ושלא בתום לב. לטענת התובע, נעשתה ע"י הנתבע הפרה בוטה של ההסכם והכל כדי להימנע מתשלום שכר הטרחה וזאת ע"י העברת השלמת העסקה לעו"ד אחר ומבלי שטרח הנתבע להודיע על כך. התובע טוען, כי התנהגותו של הנתבע מובילה לחיובו בסכום הנתבע. טענות הנתבע לעניין זה, הן טענות ההגנה שלו לגופו של עניין ואין לאמר כי עסקינן בטענה משפטית ו/או עובדתית שאינה קיימת אפשרות ולפיה, אם האמור בכתב התביעה יתברר כנכון, אזי יהיה זכאי התובע לתשלום בהתאם לאמור בכתב התביעה. כתב התביעה מגלה על פניו, עילה כנגד המבקש ולא מצאתי כי קיימת אפשרות לסלק התביעה על הסף מבלי לקיים בירור עובדתי. ב) אשר לטענת העדר יריבות- סעיף 5 (א) לחוק השליחות, התשכ"ה - 1965 (להלן: חוק השליחות") קובע: "השליחות חלה באין הגבלה בהרשאה על כל פעולה הדרושה באופן סביר לביצועו התקין של נושא השליחות, אולם אין היא חלה באין הרשאה מפורשת לכך על הליכים לפני בית המשפט, בית דין או בורר, ולא על פשרה או ויתור או פעולה בלתי תמורה". סעיף 14 לפקודת השותפות [נוסח חדש], תשל"ה - 1975 קובע: "כל שותף הוא שלוח של השותפות ושל שאר שותפיו לכל עניין של עסקי השותפות...". בנושא הסכסוך שבין המבקש למשיב עולה מכתב התביעה כי המשיב טוען, ששימש כשלוחם של הפירמה, משה ניסים, רינקוב, סנדרוביץ, עורכי דין (סעיפים 1 ו- 58 לכתב התביעה). בתגובה לבקשת הנתבע לביטול העיקול הזמני מצורף תצהירו של התובע והודעה מיום 11/10/09 במסגרתה מאשרים יתר השותפים לביהמ"ש את הסכמתם לניהול ההליך הנוכחי. לאור הנטען בכתב התביעה והאמור לעניין הוראות חוק וצירוף התצהיר, כפועל יוצא מכך, כל טענותיו של התובע בכתב התביעה נטענו בשמם ובהסכמתם של כל שותפי המשרד. בנסיבות אלו, ניתן לראות בתביעה כתביעה בחזקת נציג כמשמעותה בתקנה 11 לתקסד"א ואין מקום לקבל את טענת היעדר היריבות. 7. לסיכום: א) לאור האמור לעיל דין הבקשה להידחות. ב) הנתבע ישא בהוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 ש"ח + מע"מ. החלפת ייצוגעורך דין