בהתאם להלכה הפסוקה העברת הזכות אינה חייבת להיעשות בכתב והיא תופסת מזמן שנעשתה, אף אם לא נמסרה הודעה על ההעברה לחייב. ראה ע"א 471/73 אלקטרו ג'ניקס בע"מ נ. אלסינט בע"מ ואח', פד"י כ"ט (1) 121. נפסק כי טענת העירייה, כי המחאות הזכות לא אושרו על ידי ראש העירייה, אינה נכונה והיא מנוגדת להוראת סעיף 1 לחוק המחאת חיובים, תשכ"ט - 1969, הקובע כאמור: "(א) זכותו של נושה, לרבות זכות מותנית או עתידה לבוא, ניתנת להמחאה ללא הסכמת החייב... (ב) ההמחאה יכול שתהיה לגבי הזכות, כולה או מקצתה...". על סמך כך, דחה בית המשפט העליון את הטענה כי המחאת חיוב טעונה הסכמת החייב (זולת אם הסכימו הצדדים מפורשות אחרת). ראה ע"א 3966/01 יהושע TBWA בע"מ נגד מילניום בע"מ, . קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא המחאת חוב ללא הודעה לחייב: מבוא: 1. שתי תביעות שהדיון בהן אוחד, בהיותן בעלות רקע-עובדתי זהה ועוסקות באותן שאלות: מה דינו של מסמך הנחזה להיות המחאת-זכות, חתום על ידי קבלן שהעירייה, לטענתו, חייבת לו כסף, והמתיימר להמחות לתובע חלק מאותו החוב. בשני התיקים טוענת העירייה את אותן טענות כנגד החוב לקבלן וכנגד המחאת-הזכות הנטענת, ולכן הדיון התנהל במאוחד. 2. בכתב-התביעה ב-ת.א. 3834-05-08 נטען כי ביום 14/08/02 התקשרה מועצה מקומית ג'ת עם קבלן עפר בשם סאמי בולבול לביצוע עבודות ברחובות כפר ג'ת. הקבלן ביצע את העבודות נשוא ההסכם במהלך השנים 2002-2003 והגיש למועצה חשבונות בהתאם לשלבי הביצוע, והמועצה אישרה את עלות העבודות שבוצעו. ביום 10/12/03 חתם הקבלן אצל גזבר המועצה על המחאת זכות ע"ס 400,000 ₪ לטובת התובע. המחאת הזכות נמסרה לתובע, אושרה ונפתחה כרטסת על שם התובע. ברם, הכספים לא הועברו לתובע על אף שהוזרמו לכרטסת שנפתחה על שמו. לאחר שאוחדה עיריית באקה עם מועצה מקומית ג'ת, לקחה על עצמה הנתבעת את התחייבות שתי הרשויות, ובכללם את ההתחייבויות לתובע. כל פניותיו של התובע לנתבעת נדחו, למעט פעולת קיזוז על סך 12,970 ₪, שהוכרה על ידי העירייה. בכתב-התביעה ב-ת.א. 4509-05-08 נטענות אותן טענות, אלא שבו סכום המחאת הזכות הוא 190,000 ₪, היא נחתמה ביום 1/1/04, והתובע לא ביצע קיזוז כנגד הסכום שלטענתו מגיע לו מהעירייה. העובדות: תביעת וואיל קעדאן - ת.א. 3834-05-08 3. ביום 14/8/02 התקשרה המועצה המקומית ג'ת (להלן: המועצה) עם הקבלן לשם ביצוע עבודות עפר, בניין ופיתוח ברחובות כפר ג'ת, בהתאם למכרז מס' 5/02. הקבלן ביצע במהלך השנים 2002-2003 עבודות עפר, פיתוח ובניין ברחובות הכפר ג'ת, בהתאם לחוזה ההתקשרות שנערך בין הצדדים, ועבודות נוספות בג'ת מעבר לעבודות המכרז. 4. הקבלן הגיש חשבונות למועצה בהתאם לשלבי הביצוע, והמועצה אישרה את עלות ביצוע העבודות שבוצעו על ידי הקבלן. 5. ביום 10/12/03 חתם הקבלן על המחאת זכות, לפיה המחה סך של 400,000 ₪ מכלל הכספים שאושרו לו על ידי המועצה לטובת התובע. המחאת הזכות נמסרה למועצה ואף אושרה על ידה, ולראיה לכך "פתחה" המועצה כרטסת על שם התובע והזרימה זיכוי בסכום המחאת החיוב לכרטסת אשר התנהלה על שם התובע, ומשכך הודתה המועצה בחובה לתובע בסכום המחאת הזכות שנחתמה לטובתו על ידי הקבלן. 6. בעקבות החתימה על המחאת הזכות לטובת התובע ואישורה, ופתיחת כרטסת כאמור על ידי המועצה, פנה התובע למועצה וביקש להעביר לידו את הכספים שהומחו לטובתו על ידי הקבלן. 7. בשלב מאוחר יותר אוחדה המועצה המקומית ג'ת עם עיריית באקה אל גרביה, בהוראת שר הפנים, והרשות המקומית המאוחדת נקראה עיריית באקה אל גרביה - ג'ת, היא הנתבעת אשר לקחה על עצמה את ההתחייבויות שתי הרשויות שאוחדו במסגרתה, ובכללם ההתחייבויות כלפי הקבלן והתובע. 8. חרף פניות, הנתבעת נמנעה מלפרוע את יתרת חובה לתובע ולא שילמה סכום כלשהו על חשבון המחאת הזכות שנחתמה לטובת התובע, למעט פעולת קיזוז מיסים על סך 12,970 ₪, לפני התביעה, ופעולת קיזוז אחרי הגשת התביעה. 9. בהתאם לסעיף 4.ב.2. לחוזה ההתקשרות שבין הקבלן לבין המועצה המקומית ג'ת, נקבע שהסכומים שישולמו על ידי המועצה יהיו צמודים למדד, כאשר המדד אליו מתכוון ההסכם הינו מדד תשומות הבניה. על כך שערוך סכום המחאת הזכות אשר מסתכם בסך 400,000 ₪ נכון ליום 10/12/03, על ידי הוספת ריבית ומדד תשומות בניה, שנכון ליום הגשת התביעה מסתכם בסך של 573,615 ₪, ולאחר הפחתת סכום קיזוז המס מסתכמת יתרת החוב לתובע בסך של 560,645 ₪. (התובע אינו ספק של העירייה, ומעולם לא היה כזה, וכרטסת החוב אשר נפתחה על שמו מתייחסת לסכום המחאת הזכות שחתם לטובת הקבלן בלבד). תביעת מחמוד עאסי - ת.א. 4509-05-08 10. עובדות היסוד הן זהות לתביעתו של וואיל קעדאן. ביום 1/1/04 חתם הקבלן אצל גזבר המועצה על המחאת זכות לפיה המחה סך של 190,000 ₪ מכלל הכספים שאושרו לו על ידי המועצה, לטובת התובע, מוחמד חדר עאסי, המחאת הזכות נמסרה למועצה ואף אושרה על ידה, ולראיה לכך פתחה המועצה המקומית כרטסת על שם התובע והזרימה זיכוי בסכום המחאת החיוב לכרטסת אשר התנהלה על שם התובע, ומשכך הודתה המועצה בחובה לתובע בסכום המחאת הזכות שנחתמה לטובתו על ידי הקבלן. 11. בעקבות החתימה על המחאת הזכות לטובת התובע, אישורה ופתיחת כרטסת כאמור על ידי המועצה, פנה התובע למועצה וביקש להעביר לידו את הכספים שהומחו לטובתו על ידי הקבלן, אך לשווא. חרף פניות, הנתבעת נמנעה מלפרוע את יתרת חובה לתובע ולא שילמה סכום כלשהו על חשבון המחאת הזכות שנחתמה לטובת התובע. 12. שערוך סכום המחאת הזכות מסתכם בסך של 190,000 ₪ נכון ליום 1/1/04, ועל ידי הוספת ריבית ומדד תשומות הבניה נכון ליום הגשת התביעה מסתכם בסך של 270,433 ₪. (התובע אינו ספק של העירייה, ומעולם לא היה כזה, וכרטסת החוב אשר נפתחה על שמו מתייחסת לסכום המחאת הזכות שחתם לטובת הקבלן בלבד). גובה החוב של העירייה לקבלן: 13. לאחר הגשת התביעה, ביום 2/11/08, עמדה יתרת הזכות של הקבלן, בכרטסת המתנהלת על שמו בעירייה, על סך 272,738 ₪, ואילו אחרי התביעה, נעמד סכום זה, ביום 1/6/09, על סך של 2,693 ₪ (סעיף 5 לתצהיר הקבלן והנספח הנזכר בו). 14. הקבלן ביצע עבור העירייה עבודות אשר ניתן לחלק אותן, לאחר תום שמיעת הראיות, לשלוש קבוצות עיקריות: 1.13 - עבודות לפי מכרז בכבישים 68 + 31. 2.13 - עבודות בכבישים 9 + 14. 3.13 - עבודות נוספות ברחבי הכפר ג'ת. 15. א. הקבלן הגיש מספר חשבונות חלקיים ביחס לעבודתו בכבישים 31 + 68 (ראה סעיף 7 לתצהיר הקבלן): חשבון חלקי מס' 1 מיום 1/10/02 חשבון חלקי מס' 2 מיום 1/11/02 חשבון חלקי מס' 3 מיום 30/11/02 חשבון חלקי מס' 4 מיום 31/12/02 חשבון חלקי מס' 5 מיום 31/7/03 חשבון סופי מיום 30/10/03 חשבון השלמות מיום 15/11/03 כל החשבונות הנ"ל הוזכרו בתצהיר העדות הראשית של הקבלן והוגשו בטרם הגשת תצהירי הנתבעת. ב. הקבלן הגיש שני חשבונות ביחס לעבודתו בכבישים 14 + 9 (ראה סעיף 9 לתצהיר הקבלן). ג. הקבלן הגיש מספר חשבונות בגין עבודות תשתיות שונות נוספות בכפר ג'ת (ראה סעיף 10 לתצהיר הקבלן). צילומי כל החשבונות צורפו לתצהיר עדי הנתבעת: המהנדס אברהים ערו והמהנדס מוחמד אבו נאסר. 16. החשבונות שהגיש הקבלן לעירייה אושרו על ידה והוזרמו לכרטסת הקבלן. 17. חקירת הקבלן לא הניבה לעירייה את מבוקשה, שכן חרף כל מאמציה, חזר הקבלן על גרסתו בדבר העבודות שבוצעו. הקבלן העיד אודות תחילת הקשר בינו לבין העירייה, לגבי העבודות הנוספות הקשורות לכבישים 31 ו- 68, עבודות אשר בוצעו לפי הוראות גזבר המועצה ומהנדס המועצה וזכו לאישור המפקח. עדות זו אושרה על ידי ראש המועצה לשעבר, שהעיד מטעם הנתבעת: "ש. למי מגישים חשבון בעירייה לאישור? ת. אם אין מפקח אז למהנדס ולגזבר..." (עמ' 63 שורה 27 בפרוטוקול). 18. הקבלן העיד כי ביצע את העבודות בכבישים 9 ו- 14 לפי דרישת המועצה כפי שמופיע בחשבונות שהגיש, וכך גם אישר ראש המועצה (עמ' 65 שורה 20 ואילך בפרוטוקול): "ת. כבישים 9 ו-14 זה פרוייקט אחר. ש. זכור לך שסאמי בולבול עשה את העבודה הזאת? ת. כן, העבודות בכבישים 9 ו- 14 נעשו. ש. למה הוא עשה את זה? ת. כי הוא התבקש לעשות את העבודות על ידי המועצה". 19. הקבלן נשאל ממושכות על החשבונות שהגיש, ואישר אותם אחד לאחד. כל העניינים הנוגעים להתכתבות בין המועצה והמפקח לבין הקבלן, בדבר אירועים בביצוע וכד' (וזאת מבלי לגרוע מהכחשתם מחוסר ידיעה), אינם מעניינם של התובעים. הנתבעת השליכה את יהבה, ולמעשה שמה את כל משקלה בתיק, על הטענה בדבר העדר נכונות חשבון ההשלמות הידוע, על סך 552,115 ₪. 20. נסיבות הגשתו והכנתו , עיכובו והזרמתו לחשבון של חשבון זה, פורטו בהרחבה בעדות עדי הנתבעת, שהם המפקח והגזבר לשעבר, כיום סגן הגזבר, והם בגדר הודאת בעל דין. הקבלן תיאר בעדותו כיצד מוסיף חשבון ההשלמות על החשבון הסופי ולא חופף אותו (עמ' 24 שורות 26 ואילך בפרוטוקול). 21. כל מה שהעירייה מציגה אותו לתמיכה בעמדתה הוא התהייה מדוע תבע הקבלן - בתביעה שהגיש בשנת 2006, את העירייה בסכום של 505,196 ₪, כאשר בתביעה צוין כי חובו כלפי הנתבעת עומד על סך 1,345,196 ₪. העירייה טוענת כי מסכום זה חסר סכום חשבון ההשלמות, ואם מחברים את שני הסכומים יחד, מגיעים לסך של 1,956,000 ₪, כפי שהעיד הגזבר (עמ' 24 שורות 17 ואילך בפרוטוקול). 22. ראשית, מציין ב"כ התובעים, ובצדק, כי חיבור שני הסכומים מגיע ל- 1,897,815 ₪ ולא לסכום אליו הגיע הקבלן, כך שטענה זו לפיה סכום חשבון ההשלמות לא נכלל בחשבון הקבלן, כגרסת הגזבר, אינה נכונה, עניינית. שנית, אין כל מניעה בדין לתבוע חלקית את החוב ולא את כולו בבת אחת, כאשר הרשות לפיצול סעדים יכול ותינתן אפילו בפסק הדין, לפי ההלכה הפסוקה. שלישית, הקבלן, שלא מדובר בתביעתו, לא מסר לידי התובעים מסמכים המעידים כי ביקש לתקן את תביעתו, לצורך הוספת סכומים אלה, ולתובעים לא הותר להוסיף מסמכים אלה לתיק בית המשפט כמסמכי הגנה. רביעית, לטענת התובעים התביעה הוגשה לצורך ניהול מו"מ עם העירייה, והראיה לכך היא שהתביעה נמחקה לאחר מכן מבלי שנדונה. חמישית, וזה עיקר הדברים, בזמן הגשת התביעה טרם הוזרם חשבון-ההזמנות לכרטסת הקבלן, כאשר הקבלן הגיש תביעתו על סמך החשבונות שהוזרמו עד אותה עת לכרטסת שלו. (התביעה הוגשה ביום 12/2/2006 וחשבון ההשלמות הוזרם לכרטסת רק ביום 31/8/2006). הקבלן עצמו העיד: "לא היה לי מאושר חשבון מלא, אז תבעתי לפי החשבון המאושר" (עמ' 23 שורה 24 לפרוטוקול). החלפת המכתבים בנוגע לתיקון התביעה החלה ב- 29/11/06, וזוהי התשובה לקושיה זו. 23. הסיבה לעיכוב אישור הזרמת חשבון ההשלמות המאושר נעוצה כל כולה בעירייה והיא הוסברה על ידי עדיה ברחל בתך הקטנה: "ש. לא הזרמתם את החשבון בזמן? ת. לא, חלק כדי להציג בפני משרד הפנים שאין גירעונות גדולים. ש. העירייה מנסה ליצור רושם שהחשבון לא הוזרם כי הוא לא אמיתי. ת. אם הם יבדקו מ- 2003 עד 2006 כמה הוזרם מבאקה לג'ת, הם יראו שהוזרמו חשבונות של מעל חמישים מיליון שקל, מה שהם טוענים זה לא נכון. ש. אז החשבונות הללו לא הוזרמו בזמן, נכון? ת. יש כאלה שלא הוזרמו עד שנתנו למשרד הפנים תמונה אמיתית כדי לקבל גירעונות אמיתיים. ש. אז זה לא היה מתוך הסתרה. ת. לא צריך להסתיר". (גזבר מ.מ. ג'ת בעמ' 45 בשורות 15 ואילך בפרוטוקול). 24. וכך הסביר המפקח מטעם העירייה: "ש. אני שמעתי בחקירה הראשית שבגלל שהעירייה ביקשה ממך לפצל את החשבונות הסופי וההשלמות, עיכבת את הזנת חשבון ההשלמות לכרטסת שלו בעירייה, נכון? ת. כן, כיוון שראיתי שיש פה חריגה גדולה בפרויקט והוא לא המשיך חלק והוא טלטל אותי בעבודה ולא עשה לי חיים קלים בפרויקט עצמו, אז גם אני בפרויקט הסופי ניסיתי כמה שאפשר לעמוד על שלי ולעמוד על הדרישות שלי בחשבון ובדיקות ובמסירה ובתיקונים של העבודה שלו, שהיו ליקויים בה, ואחרי שבאמת הגעתי למסקנה שאני יכול להזין את החשבון הזה בתיאום עם הרשות, הזרמתי את החשבון. ש. לכן החשבון הוזרם רק ב- 31.8.06. ת. אני לא יודע אם זה התאריך, אבל לקח זמן" (עמ' 76 שורות 19 ואילך בפרוטוקול). 25. לצורך הדיון, נסכם את טענות הגזבר אבו מוך נגד חשבון ההשלמות: א. לגירסת הגזבר, פעולת הזיכוי מיום 31/8/06 בכרטסת הקבלן נעשתה ללא כל תיעוד, ומשכך היא פעולה בלתי חוקית ובטלה (סעיף 12 לתצהיר), ואין לה כיסוי תקציבי בתקציב שנת 2006. ב. בהמשך הצהיר הגזבר, בניגוד לדבריו לעיל, כי אכן הוצג בפניו חשבון חלקי השלמות מיום 15/11/03, העתק ולא מקור, והוא הפנה לחשבון חלקי מס' 1 מיום 1/10/02 על סכום שונה שהוא 296,043 ₪. ג. בתביעה שהגיש הקבלן בשנת 2006 הוא לא התייחס לחשבון ההשלמות (סעיף 13 לתצהיר). ד. בחשבונות הקבלן קיימת חריגה תקציבית ביחס לסכום המכרז (סעיף 19 לתצהיר). 26. נתייחס תחילה לטענת הגזבר בדבר אי הצגת עותק מקורי מחשבון ההשלמות בפניו. טענה זו איננה נכונה ומוטב היה אלמלא נטענה. קשה להבין כיצד טוען הגזבר באותו סעיף (סעיף 12) דבר והיפוכו ביחס לחשבון ההשלמות, כאשר תחילה הוא טען כי לא נמצא בפניו תיעוד לזיכוי כרטסת הקבלן בסכום 552,000 ₪, ומיד אחר כך באותו סעיף הוא טוען "להשלמת התמונה" כי אכן הוצג בפניו עותק מחשבון ההשלמות "העתק ולא מקור". בחקירתו התבקש הגזבר ליתן הסבר לסתירה זאת, אך חרף כך שנשאל אותה שאלה מספר פעמים, נותרנו ללא תשובה!!!. 27. לא ברורות "הסתירה והכפילות" כדברי הגזבר (עמ' 31 שורה 10 בפרוטוקול), בכך שהקבלן הגיש חשבון חלקי מס' 1 מיום 1/2/02 ולאחר מכן הגיש עוד 4 חשבונות חלקיים, חשבון סופי וחשבון השלמות, אשר נקרא חשבון חלקי מס' 1 (השלמות). יצוין כי המפקח, איאד ראס, נשאל והבהיר בחקירתו את היחס, בין החשבונות החלקיים (לרבות חשבון חלקי מס' 1) לבין חשבון ההשלמות (עמ' 71 שורות 27 ואילך בפרוטוקול). 28. לגבי הטענה בדבר העדר מקור חשבון ההשלמות: בחקירתו חזר הגזבר אבו מוך, פעם אחר פעם, על הטענה כי לא ראה את מקור חשבון ההשלמות, ומשכך הוא נשאל: "ש. ראית את המקור של נספח 8 שצירפת לתצהירך? ת. לא. ש. בדקת מקור של איזה חשבון מחשבונות הקבלן? ת. לא" (עמ' 31 שורה 27 ועמ' 32 שורה 1 ואילך בפרוטוקול). נראה בבירור כי ההתעקשות בדבר אי קיום עותק מקורי היא מלאכותית ונועה ליצור יש מאין, עילה לאי תשלום החוב לתובעים. 29. ואילו חקירת המפקח פתרה את התעלומה בדבר הימצאות המקור: "ת. אני מוסר אותם (את החשבונות - ב"כ התובעים) ואני לא חייב למסור מקור, בדרך כלל אני מחזיק אצלי מקור, ברשות הזאת הייתי מוסר להם תיקים והם לא היו מחזירים ואמרתי להם שאחר כך הם יבואו בטענות לגבי המקור, אבל אני בכלל לא מבין את הטענה לעניין המקור" (עמ' 78 שורה 12 ואילך בפרוטוקול). לכך נוסיף את מעבר המסמכים מבניין המועצה המקומית ג'ת לבניין עיריית באקה ג'ת, על כך המשתמע מכך. (עדות המהנדס אבו נאסר בעמ' 42 שורה 16 ואילך, ועדות נביה שרקייה בעמ' 44 שורה 12 ואילך בפרוטוקול). 30. באשר לחריגה מן המסגרת התקציבית לעבודות הקבלן: ראשית - יצוין כי עניין זה אינו באחריותו של הקבלן המבצע אלא באחריות הרשות מזמינת העבודה, שנית - מימדי החריגה התקציבית נמצאו צנועים בהרבה ממה שהעיד הגזבר אבו מוך, שלישית - זאת הייתה שיטת העבודה ברשויות המקומיות בכלל ובג'ת בפרט אשר הביאה את הרשויות לגרעון שהביא למינוי ועדה קרואה לניהולן, אך מכל מקום, מדובר כפי שנראה בעבודה שבוצעה על ידי הקבלן וששכרו בגינה צריך להיות משולם לו. 31. כך העידו עדי הנתבעים ביחס ל"חריגה התקציבית": א. עדות ד"ר אבו פול - ראש הרשות הרלוונטי: "ת. חריגות קיימות כל הזמן, ואפילו בתקופתי זה היה עד 25%, זה היה דבר נורמלי בכל המועצות וזה נורמלי במשרד הפנים. ש. זה נכון שבתקופתך המצב הכלכלי של המועצה היה רע מאוד? ת. כן, היה גרעון של 30,000,000 ₪. ש. אתם התחלתם עם פרוייקט מסויים אבל הצרכים של הכביש הזה חייבו להוסיף דברים נוספים ואי אפשר היה לעצור ולהמשיך לבצע את העבודה בכביש כמו שצריך? ת. חצאי עבודות לא עושים, וכשאתה מתחיל עבודה אתה צריך לסיים אותה..." (עמ' 65 שורות 11 ואילך בפרוטוקול) ב. עדות נביה שרקייה: "ש. האם לפעולות שביצע סאמי היה כיסוי תקציבי? ת. היה תקציב ראשוני, היתה עוד הגדלה, זה הגיע ל- 1,130,000 ₪ של המכרז בלבד. ש. ומה עם העבודות הנוספות? ת. זאת עבודה לפי תקציב שוטף, לא לפי התקציב הזה". (עמ' 45 שורות 26 ואילך בפרוטוקול). "ת. יכול להיות שיש חריגה, אבל אם יש חריגה תקציבית, הגענו לגרעון של 120,000,000 ₪ באקה וג'ת, ומשרד הפנים שילם על זה דרך תוכנית ההבראה". (עמ' 46 שורה 4 בפרוטוקול). האם זאת אחריות בכלל של הקבלן לדאוג לחריגות מהתקציב? לכך השיב הגזבר מר נביה שרקייה בשלילה, כפי ששורת ההגיון ושורת הדין מחייבות (עמ' 48 שורות 10-14 לפרוטוקול). ג. עדות המפקח: חקירתו של המפקח השליכה אור רב על עבודת הרשויות המקומיות והיא סייעה לנו להבין כיצד מתחיל פרויקט להתבצע בתקציב ראשוני, אשר גדל מידי פעם, כיצד נוצרות חריגות תקציביות "צפויות מראש" בפרויקטים, וכיצד היתה זאת שיטת העבודה במרבית הפרויקטים, אחרת לא ניתן היה לבצע עבודות בניה ותשתיות כלל וכלל. (ראה עדות המפקח בעמ' 70 שורות 24 ואילך, בעמ' 75 שורות 1 ואילך ובעמ' 77 שורות 1-9 לפרוטוקול). עוד אמר המפקח בעדותו: "הסיבה היא שכאשר יצאנו לפרויקט הגדרנו קטע מכביש 31 בגלל עניין התקציב, הפרויקט מלכתחילה היה אמור לעלות מליון וחצי שקל רק לגבי כביש 31, ואחרי שהצלחנו להביא חלק מהכסף, הגדלנו הביצוע ואז גדלו הכמויות" (עמ' 75 שורות 3-5 לפרוטוקול). ובהמשך אמר: "ש. אתה אומר שבגלל שרצו לבצע את הפרוייקט הזה, מאילוצי תקציב הם רשמו חלק מהפרויקט במכרז והתחילו להתפתח לאט לאט? ת. נכון. ש. זאת אחריות הקבלן לדאוג לכיסוי התקציב לגרעון? ת. לא, מ- 2005 יצאו תקנות חדשות במשרדי ממשלה שעל אחריותו של הקבלן לא לחרוג בפרויקטים וגם באחריות שלי לדאוג שלא יחרגו בפרויקט" (עמ' 77 שורות 4-9 לפרוטוקול). האם בוצעו העבודות בגינן הוגשו החשבונות? 32. שאלת השאלות בתיק היא האם הקבלן בולבול ביצע את העבודה העומדת מאחורי החשבונות, ובמיוחד מאחורי חשבון ההשלמות או לא? יש להניח שזו גם מטרת התנגדותו של הגזבר אבו מוך לתביעת התובעים, שכן ככלות הכל הוא מנסה להגן על הקופה הציבורית. יחד עם זאת, נראה כי אין חולק כי בתום שמיעת הראיות הצטיירה תמונה ברורה לפיה כל העבודות בוצעו על ידי הקבלן וכי חשבונותיו נבדקו בהקפדה יתרה, וראוי היה כי הדבר יבדק על ידי הנתבעת בטרם נלחמה בתובעים ובקבלן, שאז לבטח היתה התגוננותה מתייתרת. 33. כך העיד המהנדס שמאליה: "ש. באופן כללי, העבודות שהתבקשו ממנו והמכרז הוא עשה אותם? ת. כן, הוא עשה לשביעות רצון המועצה. ש. אז הניסיון לתאר אותו כרמאי וכמי שמנסה להוציא כסף, הרי הוא קבלן שעבד בג'ת ומגיע לו כסף, נכון? ת. נכון, מגיע לו כסף". (עמ' 62 שורות 1-4 לפרוטוקול). 34. עדות דומה העיד ראש המועצה ד"ר אבו פול (בעמ' 65 שורות 17 ואילך בפרוטוקול). 35. עדות המפקח חשפה תמונה של הקפדה נוקשה בבדיקת חשבונות הקבלן, שבוצעה על ידו תחילה, ואחר כך נעשתה שוב לאחר איחוד הרשויות באקה ג'ת, וזאת מהטעם הפשוט ש: "ת. הם חשדו בכל הפרויקטים שביצענו בבאקה וג'ת, הם חשדו בכל הקבלנים". (עמ' 67 שורה 12 בפרוטוקול). 36. איזה בדיקות בוצעו בכדי להפיג חשש זה מפני הקבלנים: "ת. יש לי נוהלי עבודה מסויימים גם בגלל הטענה שהקבלנים כל הזמן גונבים אותנו, אכן יש מחלקת מדידה שיוצאים לשטח ומאמתים את המדידות של הקבלן". (עמ' 76 שורה 1 בפרוטוקול). ואילו בדיקות עשתה הנתבעת? "ת. הם בדקו אותו על ידי היועצים שלהם, המהנדס שעזר לי הוא ערו. ת. אני מדבר על לפני שנתיים..." (עמ' 76 שורות 12 ואילך בפרוטוקול). חשבון ההשלמות הוא השלמה לחשבון הסופי, לא עבודות נוספות שבוצעו והם פוצלו לחשבון סופי וחשבון השלמות לדרישות הרשות המקומית. כשנשאל על חשבון חלקי מס' 1 השלמות, ענה המפקח: "החשבון הזה הוא חשבון השלמה לפרוייקט עצמו, זה לא כאילו עוד עבודות שנתנו על הפרוייקט, זה החשבון שהיה אחרי החשבון הסופי, על השלמות שהיו אחרי התוספות הגענו לחשבון סופי בסכום מסויים ואז הרשות המליצה לפצל את החשבון לשני חשבונות, חשבון סופי 68 ו- 21 והשלמות לצורך דיווחים למשרדי ממשלה..." (עמ' 71 שורות 15 ואילך בפרוטוקול). 37. כך העיד נביה שרקייה: "ת. כל החשבונות שהוזנו למחשב הם בגין עבודות שבוצעו ויש להן תיעוד...." (עמ' 46 שורה 7 בפרוטוקול). בהמשך העיד כי בתקופת הבדק אף אחד לא העיר לגבי טיב העבודה (עמ' 49 שורות 1-2 לפרוטוקול). מי הוסמך לבדוק את החשבונות של הקבלן, והאם הם נבדקו כדין ואושרו? 38. אין חולק כי כל החשבונות שהגיש הקבלן אושרו על ידי המפקח, ואילו העבודות הנוספות אושרו על ידי מהנדס המועצה שמאליה. 39. בהתאם להסכם ההתקשרות בין המועצה לבין המפקח, קובע סעיף 3 כי שירותי הפיקוח שינתנו על ידי המפקח באתר כוללים: "3.1.7 בדיקה, אישור ו/או ביצוע מדידת הכמויות על חלקי הפרוייקט שבוצעו.... 3.1.12 בדיקה ואישור של החשבונות החלקיים והסופיים של הקבלן בהתאם לחוזה על סמך מדידה ואישור של כמויות....". 40. כך העידו נציגי הנתבעת בעניין זה: "ת. כל החשבונות שהוזנו למחשב הם בגין עבודות שבוצעו ויש להן תיעוד, ואם זה פרוייקט, אז מאשר אותו מפקח או מנהל מחלקה או מהנדס" (ההדגשות לא במקור, מתוך עדות נביה שרקייה בעמ' 46 שורה 7 בפרוטוקול). "ת. יש דבר כזה שקוראים לו האצלת סמכויות, אתה מאציל סמכות למפקח והוא יכול להיות במקומך... ולכן יש את האצלת הסמכויות" (מתוך עדות המהנדס שמאליה בעמ' 58 שורה 26 בפרוטוקול). "ש. למי מוגש חשבון בעירייה לאישור? ת. אם אין מפקח, אז למהנדס ולגזבר..." (ההדגשות לא במקור, מתוך עדות אבו פול בעמ' 64 שורה 1 בפרוטוקול). "ש. לא תמצא מהנדס שבודק את החשבונות הללו? ת. כשמאצילים את הבדיקה למהנדס חיצוני, בדרך כלל סומכים על הבדיקה שלו והמהנדס לא בודק את הכמויות, הוא לא בשטח בדרך כלל אלא בא לבקר פעם בשבוע או בשבועיים, והמפקח נמצא כל היום באתר, כך שלמהנדס אין את הכלים והמידע לבדוק את הכמויות, מה גם שיש הרבה דברים מתחת לאדמה. ת. המהנדס יכול לאשר רק את מסירת העבודה וטיב העבודה, לא חשבונות, הוא יכול לבוא ולראות שהכביש בסדר, להסתמך על בדיקות המעבדה ולהגיד אם העבודה בסדר, אבל לא בודק חשבונות אחרי שאני בודק" (עדות המפקח בעמ' 78 החל משורה 3 בפרוטוקול). 41. הנה כי כן, כל החשבונות אושרו על ידי מי שהוסמך לאשרם בהתאם להסכם ולנוהג. לקבלן אין עניין בסכום הפרוייקט הרשום בהסכם בין המפקח למועצה, והוא לא ראה את הסכום ואין זה מעניינו. דחיית טענות העירייה לעניין חוסר-תוקף המחאות-הזכות: 42. כאמור, מסר הקבלן בידי כל אחד מהתובעים, המחאת חיוב, המחאת זכות, אשר המחתה לתובעים מקצת מזכויותיו כנגד העירייה. 43. אין חולק כי המחאות הזכות נמסרו לעירייה וזו זיכתה את כרטסת הקבלן המתנהלת אצלה בסכומי המחאות החיוב, ופתחה כרטסות חוב לכל אחד משני התובעים אותם זיכתה, בסכומי המחאות החוב. לא נטען בכתב ההגנה, בתצהירים או בחקירת מי מעדי הנתבעת, ואף לא בתצהירי גזבר העירייה הנוכחי - מר אבו מוך, כי פעולות זיכוי כרטסת התובעים בסכומי המחאות החוב אינן חוקיות. 44. יחד עם זאת, טענה העירייה (בסעיף 18 לכתב ההגנה) כי המחאות החיוב לא אושרו על ידה, אך היא לא הסבירה בתצהיריה או בהגנתה כיצד מתיישבת טענה זו עם העובדה שסכומי ההמחאות הוזרמו לכרטסות שנפתחו לשם כך על שם כל אחד משני התובעים. כזכור, העירייה הפחיתה את סכום שתי המחאות החיוב מכרטסת החוב של הקבלן, דהיינו ביצעה תשלום לקבלן, ותחת כך פתחה בשם כל אחד מהתובעים כרטסת חובה נפרדת לתוכה הוזרם סכום המחאת החיוב, וכך הפכו התובעים, כל אחד בפני עצמו, לנושי העירייה. העירייה אף אישרה, לפני ואחרי הגשת התביעה, קיזוזים מכרטסת החוב של אחד התובעים כנגד חוב לעירייה בגין ארנונה. רק משלא שולם לתובעים חובם בהתאם להמחאת הזכות ולכרטסת במשך שנים, הוגשו התביעות דנן. 45. טענת העירייה, כי המחאות הזכות לא אושרו על ידי ראש העירייה, אינה נכונה והיא מנוגדת להוראת סעיף 1 לחוק המחאת חיובים, תשכ"ט - 1969, הקובע כאמור: "(א) זכותו של נושה, לרבות זכות מותנית או עתידה לבוא, ניתנת להמחאה ללא הסכמת החייב... (ב) ההמחאה יכול שתהיה לגבי הזכות, כולה או מקצתה...". 46. על סמך כך, דחה בית המשפט העליון את הטענה כי המחאת חיוב טעונה הסכמת החייב (זולת אם הסכימו הצדדים מפורשות אחרת). ראה ע"א 3966/01 יהושע TBWA בע"מ נגד מילניום בע"מ, . 47. לא זו אף זו, בהתאם להלכה הפסוקה, מקדמת דנן, העברת הזכות אינה חייבת להיעשות בכתב והיא תופסת מזמן שנעשתה, אף אם לא נמסרה הודעה על ההעברה לחייב. ראה ע"א 471/73 אלקטרו ג'ניקס בע"מ נ. אלסינט בע"מ ואח', פד"י כ"ט (1) 121. 48. מכאן שעדותו של החשב המלווה לשעבר של העירייה, לפיה פעולת המחאת חיוב של הקבלן הינה פעולה שחייבים לחתום עליה מורשי החתימה ברשות והחשב המלווה (עמ' 38 שורה 23 לפרוטוקול) הינה מגמתית ולא לעניין. המחאת חיוב של נושה העירייה אינה מסמך כספי של הרשות לפי סעיף 142 לפקודת העיריות (נוסח חדש) כטענת עד זה (כוונת העד כנראה לסעיף 142 ג' (4) לפקודת העיריות). 49. גם טענתה של הנתבעת כנגד הזכאות לקבלת הפרשי הצמדה וריבית על סכום המחאות החוב, דינה להדחות. יש להזכיר, כי בהתאם לסעיף 4.ב.2 להסכם ההתקשרות בין הקבלן לעירייה, סוכם כי מחירי החוזה צמודים למדד תשומות הבניה, כפי שמקובל בענף זה. כך קובעת הוראת סעיף 5 לחוק המחאת חיובים: "5. בכפוף להסכם, ההמחאה כוללת המחאת זכות וגם כל ערבות ושעיבוד שניתנו להבטחתה וכל זאת אחרת הנלווית לזכות שנחמתה...". 50. מטעם התובעים העידו שני התובעים והקבלן. אף כי המחאת זכות תופסת מיום עשייתה, למותר לציין כי שני התובעים העידו כי המחאת הזכות נמסרה לעירייה סמוך לאחר עשייתה, והמחאות הזכות חתומות על ידי הגזבר, כאשר מתחת לחתימתו רשום תאריך מסירת המחאות הזכות לעירייה. טענת העירייה כי התביעה הוגשה כנגד אישיות משפטית שאיננה קיימת ועל כן דין התביעה להדחות: 51. טענה זו, שהועלתה על ידי הנתבעת ביותר ממקום אחד בסיכומיה, מקוממת. משמעות הטענה היא כי התובענה הוגשה כנגד "עיריית באקה אל גרבייה - ג'ת" ולא "עיריית באקה - ג'ת". חרף כך, כל כתבי בי-דין והתיעוד שיצא מתחת ידי הנתבעת יצא תחת הכותרת "עיריית באקה אל גרבייה - ג'ת". סוף דבר: 52. העבודות בוצעו, העירייה הכירה "בזמן אמת" בחובה לקבלן מחד, ובהמחאות-הזכות (שסכומן היה נמוך מסך החוב לקבלן) מאידך, המחאות-הזכות תקפות גם ללא הסכמת העירייה, וודאי שמשהכירה בהן העירייה עת נרשמו בכרטסת-התובעים היא מנועה כעת מלטעון נגדן (מה גם שאלמלא היתה מנועה מלטעון - טענותיה התבררו כטענות-סרק). 53. אשר על כן, בית המשפט מחייב את הנתבעת לשלם לכל אחד מהתובעים את מלוא סכום תביעתו, בצירוף ריבית חוקית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל, את הוצאות המשפט בצירוף ריבית חוקית והפרשי הצמדה מיום הוצאתן ועד התשלום המלא בפועל, וכן שכ"ט עו"ד בסך 40,000 ₪ בצירוף מע"מ (עבור שני התיקים ביחד), והסכום ישא ריבית חוקית והפרשי הצמדה מהיום ועד התשלום המלא בפועל. המחאת חובחוב