קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא המצאה לעורך דין שרק ניהל מו''מ: בפני בקשת המבקשת להורות כי המצאת כתב התביעה שבוצעה למשיב, תחשב המצאה כדין. עו"ד אלי הלם, אשר ייצג את המשיב בעבר בהליכים אחרים, לרבות במשא ומתן עם המבקשת בהליך זה, מתנגד לבקשה. להלן העובדות שאינן במחלוקת: א. ביום 20.1.09 הגישה המבקשת כתב תביעה כנגד המשיב ושניים אחרים. ביום 26.2.09 הודבק כתב התביעה בכתובת הרשומה של המשיב והנתבעת1, וביום 12.3.09 נמסרה התביעה לידי הנתבע 2, באופן אישי. במעמד מסירה זו, הודיע הנתבע 2 לב"כ המבקשת כי למיטב ידיעתו, מייצג עו"ד הלם את המשיב. ב. לאור ההודעה הנ"ל שוחחה ב"כ המבקש עם עו"ד הלם טלפונית וציינה את דבר הגשת התביעה. לטענתה, באותה שיחה הודיע עו"ד הלם כי הוא מייצג את המשיב, אך טרם קיבל ממנו יפוי כח לייצגו בהליך דנן. בהמשך, פנתה ב"כ המבקש אל עו"ד הלם בכתובים ושאלה אם הוא מייצג את המשיב בתיק זה. במכתב נאמר במפורש כי השאלה נועדה לצרכי מסירת כתב התביעה. ג. אין חולקין כי לאחר המכתב הנ"ל נערכה שיחת טלפון נוספת בין ב"כ המבקש לעו"ד הלם במסגרתה נוהל מו"מ להסדר החוב עם המשיב לגבי החוב נשוא התביעה דנן. לאחר מכן, הומצא כתב התביעה למשרדו ביום 26.3.09. ד. ביום 30.3.09 כתב עו"ד הלם לב"כ המבקש כי טען בפני ב"כ המבקש שהמשיב לא ייפה את כוחו לייצגו בהליך זה ולמרות זאת נשלחה אליו התביעה. כן ציין שהוא מייצג את המשיב באופן שוטף בכל ענייניו המשפטיים, אך אין לראות במשרדו מען להמצאת התביעה. ה. לא היה במכתב האמור משום מניעה להמשך ניהול מו"מ בין הצדדים כאשר עו"ד הלם מנהלו עבור המשיב. בשיחת טלפון נוספת הודיע עו"ד הלם שהוא מצוי בקשר עם המשיב. כן הודיע כי המשיב שינה דעתו בקשר להצעתו להסדר החוב. טענות הצדדים: ב"כ המבקש טוענת שככלל מטרת ההמצאה היא להביא את ההליכים בפני בית המשפט לידיעת בעלי הדין, שהם צד להתדיינות. כמו כן היא מקנה לביתה משפט את כוח השיפוט ביחס לבעל הדין לו הומצאו המסמכים. לשם מימוש תכלית ההמצאה נקבעו כללים שונים ובהם תקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות"). לטענתה, בנסיבות המקרה דנן, אין ספק כי עו"ד הלם מצוי בקשר עם המשיב ואף הביא לידיעתו את דבר קיומה של התביעה נגדו, בגינה ניהל עבורו מו"מ. על כן, מתקיימת תכלית ההמצאה במלואה. לטענת ב"כ המבקש די בהדבקת התביעה בכתובתו הרשומה של המשיב, על מנת שיעמוד המבקש בחובת ההמצאה לפי התקנות, אולם מאחר וידע המבקש כי המשיב אינו מתגורר שם בפועל, התכבד לברר את הייצוג ומסר אף לעו"ד הלם את עותק התביעה. עו"ד הלם דורש לדחות את הבקשה. לטענתו אמר מפורשות לב"כ המבקש כי אינו מייצג את המשיב להליך זה ואינו יכול בשמו מסמכים. מאחר וב"כ המבקש לא טענה דבר לעניין זה באותו מועד, מושתק המבקש מלטעון היום בדבר כשרות ההמצאה. עוד טען כי אין מניעה לאתר את המשיב ולמסור לו את התביעה ואף אין לקבל את ניצול עובדת ניהול המו"מ כמקפצה להמצאת כתב בי-דין. בהודעה נוספת שמסר כתובת לתגובתו ציין עו"ד הלם שהמשיב עזב את הארץ סופית מתגורר היום בגרמניה והקשר ביניהם הסתיים (מלבד התכתבות בדואר אלקטרוני לעיתים רחוקות). דיון והכרעה: כללי ההמצאה נבחנו ע"י כב' השופט ד"ר זוסמן ז"ל בספרו סדר הדין האזרחי. שם, בעמ' 232 הוא מציין כי אם בוצעה ההמצאה לפי התנאים הקבועים בתקנות, או לאדם הנחשב לפי התקנות לידו הארוכה של הנתבע, רואים את ההמצאה כבת פועל ואין צורך לעתור לצו להמצאה מחוץ לתחום השיפוט. ד"ר זוסמן מונה מקרים שונים, בהם ראו את המקבל כידו הארוכה של הנתבע לפי התקנות ובהם המקרה בו בעל דין מינה עורך דין לייצגו וההמצאה בוצעה לעורך הדין. במקרה זה נאמר: "לענין זה אין צורך שבעל הדין יחתום על יפוי-כח פורמלי לעורך הדין וגם אין צורך שעורך הדין יהא מוסמך לייצג את לקוחו בבית המשפט. די בכך שיהא רשאי לייצג את בעל הדין בנשוא העסקה המשמשת עילה לתביעה" (שם, בעמ' 233). תקנה 477 הנ"ל קובעת, כי ההמצאה תהא, ככל האפשר מבחינה מעשית, לנמען גופו. אולם, היא מוסיפה, כי ניתן לבצע את ההמצאה גם לידי מורשה "אולם אם יש לו מורשה לקבלת כתבי בי-דין לשם ההמצאה לפי תקנות אלה - דיה ההמצאה למורשה". התקנות מכירות בהמצאה לא רק לבעל הדין עצמו, אלא גם לשליחיו של בעל הדין, למורשים מטעמו. תפקידם של מורשים לפי התקנות הוא למסור את המסמכים לידי הנמען או להביאם לידיעתו. זוהי השליחות היחידה שהמחוקק מצפה לה מהם, וזאת בשל ההנחה כי דבר ההמצאה של כתב בי-דין עשוי להגיע באמצעותם לידיעת הנמען (ע"א 403/46 לוינסון נ' חברת בית תמר בע"מ, פ"ד יט (1) 108,111). בע"א 22/83 סוזן ריטה יוחימק ואח' נג' תרז קדם ואח', פ"ד לח (4) 309,315, נקבע כי פעולתו של עורך דין אינה מתמצה בייצוג לקוחו בבית המשפט. היא משתרעת גם על פעולות בעלות אופי משפטי אחר ולכן, די בכך שמקבל ההמצאה יהיה עורך הדין של הנמען, ואין התקנות דורשות, שיהא מוסמך לייצג את מרשו בבית המשפט דווקא. ברע"א 1947/91 סיריל שטרן ואח' נ' מרקוס דוד כץ, פ"ד מה (4) 705, נזכרה, תוך אבחון העובדות, ההלכה שנקבעה ברע"א 39/89 ג'נרל אלקטריק קורפ' נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח', פ"ד מב (4) 762,768: "8. שאלה אחרת היא, מיהו ה"מורשה" לפי תקנה 482. לענין תקנה 483(א) כבר למדנו, שאין מדובר ב"שלוח" כמשמעותו הטכנית של דיבור זה אלא במי שדרגת האינטנסיביות של הקשר שבינו לבין הנתבע הגיעה לרמה כזו, שמותר להניח, כעניין שבדין, שהוא יעביר לידיעתו של הנתבע את דבר ההליכים שהוגשו נגדו... מורשה במובן תקנה 444 (כיום 483(א) - ש' ל') אינו חייב להיות מוסמך גם לייצג את מרשהו בדין. התקנה אינה מטפלת אלא בהמצאת כתבי-בי- דין לבעל דין באמצעות מורשה ובהמצאה בלבד, ואין היא דנה כלל בייצוגו של בעל הדין או בהתדיינות בשמו. העיקר הוא שהמורשה יהיה כזה אשר יתן מקום ליצירת הנחה שהוא עומד בקשר עם מרשהו או שיש לאל ידו להתקשר עמו ולהביא לידיעתו את דבר ההליכים שיזמו נגדו". (הדגש של הח"מ). בהמשך הוחלו הכללים הנ"ל לאותו מקרה ונקבע: "במקרה שלפנינו - כך נראה לי - לא שגו הערכאות שקדמו לי באופן בולט בקובען, שג'נרל מהנדסים הוא "מורשה" של ג'נרל לעניין תקנה 482; לא זו בלבד שג'נרל מהנדסים לא הסתפקה בקניית טובין ומכירתם על חשבונה, אלא היא גם ניהלה עם המשיבה 2 משא ומתן, שהניב עיסקה מסחרית". עינינו הרואות כי אינטנסיביות הקשר, לרבות ניהול מו"מ בנשוא התביעה, מלמד על ההרשאה, משמע: על כך שמקבל המסירה בפועל, ייחשב כמורשה הנמען לקבלת כתבי בי-דין. בבש"א (ת"א) 172117/03 כהן אורית נגד הגר ברוך, נקבע כי תקנה 477 הנ"ל פורשה בהלכת יוחימק הנ"ל, באופן בו עורך דין מהווה מורשה לקבלת כתבי בי דין גם אם לא קיבל את ייצוגו של הלקוח בבית המשפט. אמנם נאמר כי הלכת יוחימק צומצמה בהמשך וסויגה אך עדיין נקבע שהמצאה לעורך דין הפועל כעורך הדין של הנמען בנושא ההתדיינות, הינה בגדר "המצאה כדין" על פי תקנה 477 (וראו גם ע"א 1947/91 שטיין נגד כץ הנ"ל, ). כב' השופטת הניג אבחנה באותו פסק דין, בין מצב בו אין כל קשר בין עורך הדין לנמען ולא ניתן אף ליצור קשר ביניהם, לבין מצב בו התקיים קשר מהותי בסמוך לקבלת התביעה, כשעורך הדין מסרב לקבל הכתב לא עקב ניתוק הקשר בינו לבין הנמען אלא עקב העדר יפוי כח ליצוג בהליך הספציפי (כמו במקרה דנן). במקרה האחרון קבעה שאין לאפשר לעורך הדין "להתנער" מהמסירה, שכן בכך נמצא מסכלים את תכלית תקנה 477 כפי שאושרה בפסיקה. במלוא הענווה אני מצטרפת לדעתה הנ"ל. כפי שצוין, אין מחלוקת שעו"ד הלם לא קיבל יפוי כח פורמלי לייצג את המשיב. יחד עם זאת עמד איתו בקשר שוטף ורציף בעניין החוב נשוא התביעה ואף ניהל בשמו משא ומתן להסדר החוב, הן לפני קבלת התביעה והן לאחריה. עד עצם היום הזה, אף כשהמשיב עקר לחו"ל עומד עימו עו"ד הלם בקשר מפעם לפעם, לפי עדותו הוא. במצב דברים שכזה לא ניתן לטעון כי בשל העדר יפוי כח לייצוג בהליך בבית המשפט, אין ההמצאה כשרה. תכלית ההמצאה - מסירת דבר הגשת התביעה לנמען - הושגה במקרה זה, על יסוד הקשר המתואר בין עורך דין הלם למשיב, ועל יסוד ניהול משא ומתן בעניין נושא ההתדיינות. לסיכום: הבקשה מתקבלת. ההמצאה נחשבת להמצאה כדין. בנסיבות המקרה, אין צו להוצאות. עורך דיןמשא ומתן