סעיף 13 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג - 1973 קובע: "הסכם שנכרת למראית עין בלבד - בטל; אין בהוראה זו כדי לפגוע בזכות שרכש אדם שלישי בהסתמכו בתום לב על קיום ההסכם". ראו לעניין זה פסק הדין בעניין ע"א 630/78 יוסף ביטון נ' דוד מזרחי לג (2) 576, שם נאמרו הדברים הבאים: "בהסכם למראית עין מסכימים ביניהם הצדדים, כלפי חוץ, על הסדר משפטי מסוים, בעוד שכוונתם האמיתית שונה. נמצא, כי מתקיימות בעניין זה שתי מערכות משפטיות. המערכת האחת, החיצונית והגלויה, הקובעת הסדר מסוים המוסכם על הצדדים, והמערכת השנייה, הפנימית והנסתרת, המבטלת בהסכמה הסדר זה או משנה אותו (ראה Planiol et Ripert, Traite Pratique de Droit Civil, Vol. VI, No. 333 גישתו של המחוקק הינה, כי ההסדר החיצוני, שהוא למראית עין בלבד, בטל. זוהי התורה הידועה של סימולציה (simulation) המקובלת במשפט הקונטיננטאלי, ואשר המחוקק נתן לה ביטוי בסעיף 13 לחוק החוזים (חלק כללי). הדין נותן תוקף לרצון האמיתי של הצדדים, ועל כן ההסכם למראית עין בטל, ובלבד שלא תיפגע זכות שרכש צד שלישי בתום לב בהסתמכו על קיום ההסכם. בהסכם למראית עין אין צד אחד מרמה או מטעה את הצד האחר. שני הצדדים כאחד הסכימו, כי כלפי חוץ תוצג מציאות משפטית שאינה משקפת את שהוסכם בין הצדדים כלפי פנים." כן, ראו בספרה של פרופ' שלו "דיני חוזים" - החלק הכללי, התשס"ה - 2005, בעמ' 257 שם: "עניינו של סעיף 13 הוא, אם כן, בהתחקות אחר כוונתם האמיתית של הצדדים. השאלה מה היתה כוונתם בעת כריתת ההסכם היא שאלה שבעובדה שהתשובה לה נלמדת ממכלול נסיבות המקרה. הנטל להוכיח כי ההסכם נכרת למראית עין מוטל על שכמו של הטוען טענה זו". חוזהחוזה למראית עיןלמראית עין