חוזה על תנאי מתלה

כאשר תנאי בחוזה על תנאי איננו מקוים, כפי שקרה במקרה זה, הרי שהחוזה מתבטל. ראו ערעור אזרחי 2821/91 מרכזי שליטה בע"מ נגד הושנג משיאן, פ"ד מח (4) 107 וע"א 489/89 אלדר שרון נ' מנהל מס שבח מקרקעין פ"ד מו (3) 366. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חוזה על תנאי מתלה: תביעה זו היא תביעה כספית ותביעה למתן חשבונות. כבוד השופטת נועה גרוסמן במהלך קדמי המשפט הורתה על פיצול הדיון כך, שתחילה תידון השאלה האם קיים הסכם תקף ומחייב בין התובעת לנתבעים, כאשר הנתבעים טוענים כי מעולם לא שוכלל חוזה בין הצדדים ואילו התובעת טוענת כי קיים הסכם מחייב. נושא ההסכם הוא בעניין הפקה של הצגת הילדים "האריה שאהב תות", שנכתב על ידי הסופרת תרצה אתר ז"ל (להלן: "ההצגה"). התובעת עוסקת בהפקה של מופעים והצגות ובכלל זה הצגות ילדים. שלמה צח (להלן: "צח") ועמי כרמלי (להלן: "כרמלי") הם בעלי המניות והמנהלים בתובעת. הנתבעת 1 היא שותפות בלתי רשומה (להלן: "השותפות"), אשר השותפים בה הם הנתבע 1 (להלן: "משגב") והנתבע 3 (להלן: "עורי"). השותפות עוסקת בשיווק והפצה של כרטיסים והזמנות להצגות והופעות ילדים ובין היתר מפיקה בעצמה הצגות לילדים. העובדות עליהן אין מחלוקת ביום 27.10.05 נחתם הסכם שותפות בהצגה בין התובעת לבין הנתבעת. נוסח ההסכם יובא להלן: "מאחר ו"משגב עורי" הינם בעלי הזכויות ומפיקים את הצגת הילדים עפ"י ספרה של תרצה אתר, "האריה שאהב תות". ומאחר ו"משגב עורי" הציעו למשרד "צח - כרמלי" הפקות בע"מ שותפות עסקית בהצגה הנ"ל. לפיכך סוכמו בין הצדדים הפרטים הבאים: המבוא הוא חלק בלתי נפרד מההסכם כולו. סוכם ש"משגב עורי" הצהירו שהם בעלי הזכויות בהצגה והינם המפיקים בפועל של ההצגה ושיתפו פעולה עם המשרד, "צח כרמלי" בכל נושאי התפעול, שיבוץ ההופעות, שיווקה של ההופעה בכל הארץ. סוכם ש"צח כרמלי" יהיה שותף ב - 30% מכל רווחי ההצגה ו/או ההפסדים וההתחשבנות בין הצדדים תיערך בכל 10 לכל חודש קלנדרי. סוכם ש"משגב עורי" יגישו ל"צח כרמלי" את עלות הפקת ההצגה והרצתה ולאחר הסכמה בין הצדדים תאושר החתימה על הסכם זה. חתימת הצדדים מעל גבי מכתב הסכם זה ומהווה הסכמה והתחייבות לכל הכתוב בו. הסעיף שעליו ניצים הצדדים הוא סעיף 4 להסכם. ביום 18.7.06 נחתם בין הצדדים ביחד עם חברת בימות הסכם שותפות נוסף לגבי ההצגה "מכתבים לפליקס". ביום 19.9.06 פנתה התובעת למשגב בדרישה בכתב לתשלום רווחים הנובעים מההצגה וביום 24.10.06 פנה בא כוחה של התובעת ודרש בשם התובעת דוח התחשבנות והעברת רווחים לתובעת בהתאם להסכם. ביום 22.11.06 השיב ב"כ הנתבעים בכתב לב"כ התובעת כי לטענת מרשיו ההסכם כלל לא נכנס לתוקף, מאחר והחתימה על ההסכם כלל לא אושררה כאמור בהסכם ועל כן ההסכם בטל ומבוטל. ההליכים התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבעים למתן חשבונות וכן תביעה כספית מוערכת על סך 255,875 ₪. הנתבעים הגישו כתב הגנה ובפרוטוקול הדיון מיום 28.10.07 קבעה כבוד השופטת גרוסמן, כי יש לפצל את הדיון כך שראשית תידון השאלה אם היה הסכם תקף ומחייב בין הצדדים שלא בוטל לשותפות ביניהם באשר להצגה. רק בהנחה שהתשובה לשאלה הראשונה תהיה חיובית יקום הצורך לבחון את ההיקף הכספי. לאחר מכן הגישו הצדדים תצהירים ונשמעה בפני חקירת העדים צח וכרמלי מטעם התובעת וכן משגב ועורי מטעם הנתבעים. הצדדים הגישו סיכומים. בשל מעבר למערכת החדשה ככל הנראה אירעה תקלה במזכירות והתיק לא עלה לכתיבת פסק דין גם לאחר קבלת סיכומי התשובה מטעם התובעת. בית המשפט מודה לצדדים על כך שהסבו את תשומת ליבו כי טרם ניתן פסק דין בתיק. דיון והכרעה לאחר ששמעתי את הצדדים וקראתי את סיכומי הצדדים אני מוצאת כי דין התביעה להדחות. להלן יובאו נימוקי. בין הצדדים נחתם הסכם אשר נוסח על ידי התובעת ובו סוכם במפורש על כך שלאחר שהשותפות תגיש לתובעת את עלות הפקת ההצגה והרצתה ולאחר הסכמה בין הצדדים תאושר החתימה על ההסכם (ראו סעיף 4 להסכם). אין מחלוקת כי לא נעשה אישור בכתב של החתימה על ההסכם. צח העיד כי אישר את ההסכם מול משגב בעל פה בשיחת טלפון. משגב מכחיש אישור זה. נטל הראיה כי אכן היה אישור להסכם מוטל על התובעת והתובעת לא הרימה נטל זה. צח וכרמלי העידו שניהם שמשגב הוא מבחינתם אדם מבולבל ולחוץ והם אינם סומכים עליו ללא הסכם מסודר בכתב. ראו בעניין זה עדותו של צח בעמוד 6 עד 7 שורה 29, ועדותו של כרמלי בתצהירו בעמוד 3 סעיף 14 ובעמוד 2 סעיף 9. ובכל זאת לא דאגו כי האישור שאותו הם עצמם דרשו בהסכם על מנת להבטיח את עצמם, כפי שציין צח בעדותו (עמוד 7 שורה 16), יעשה כראוי ובכתב. בנוסף לכך, שאין ראיה בכתב לאישור ההסכם, הרי שהתובעת בפועל לא העבירה לשותפות כל סכום שהוא ואין מחלוקת כי היא לא פעלה לקידום ההצגה בשום דרך שהיא לא בהפקה ולא בהרצה. גם הטענה כי ההצגה החלה כבר "לרוץ" ימים ספורים לאחר חתימת ההסכם אינה פוגעת בטענה כי התובעת לא השתתפה בקידום ההצגה משום שגם בשלב שההצגה מופיעה יש מקום לקידום בדרך של שיווק ומכירת כרטיסים ועוד. התובעת לא נטלה כל חלק בפעילות ההצגה ורק לאחר 11 חודשים שבהם ההצגה רצה ברחבי הארץ ביקשה לראשונה בכתב חלק ברווחי ההצגה. לעניין זה אכן מתמיהה העובדה שלמרות שלטענת התובעת השותפות הייתה חייבת לה סכומים לא מבוטלים, הרי שתשעה חודשים לאחר חתימת ההסכם חותמים הצדדים הסכם נוסף בהקשר להצגה "מכתבים לפליקס", שבו הייתה התובעת המפיקה של ההצגה כולה. למרות שבמועד החתימה על ההצגה "מכתבים לפליקס" ההצגה "האריה שאהב תות" כבר הופיעה ברחבי הארץ כתשעה חודשים, לא דרשה התובעת מן הנתבעים את כספה כתנאי לחתימת הסכם נוסף בין הצדדים. מדוע שהתובעת תסכים ואף תציע להיכנס להסכם נוסף עם הנתבעים ותתעלם מהחוב הרב שקיים לכאורה מההצגה הקודמת שלטענתה הופקה בשותפות. עובדה זו מעוררת גם היא ספק בגרסת התובעת. עוד מתמיהה העובדה כי רק 11 חודשים לאחר חתימת ההסכם ולאחר שההצגה התקיימה בכל רחבי הארץ נכתב לראשונה מכתב דרישה של התובעת לנתבעים. אין מחלוקת כי התובעת וצח ועורי הם בעלי ניסיון רב בתחום זה של הפקות והצגות ואף בעלי ניסיון בתחומים המשפטיים הכרוכים בנושאים אלה ולכן כתיבת המכתב 11 חודשים לאחר שההצגה מופיעה ברחבי הארץ מעלה ספק לגבי אישור ההסכם על ידי הצדדים. מבחינה משפטית אני מקבלת את טענת הנתבעים ולפיה ההסכם הוא חוזה על תנאי. הסכם שנקבע, כי הוא מותנה בחתימה נוספת הוא חוזה, שכניסתו לתוקף מותנית בתנאי מתלה, כמשמעו בסעיף 27 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג- 1973. ראו בג"ץ 2933/94 רשות שדות התעופה נ' בית הדין הארצי לעבודה לאחרים, פ"ד נ(3) 837, סעיף 13 בעמוד 837 וכן סעיף 18 בעמוד 851. התנאי נקבע בסעיף 4 להסכם והוא לא קוים, מכאן שהוא בוודאי לא קוים בתוך זמן סביר. כאן יש להדגיש את דבריה של ג. שלו בספרה כי נטל ההוכחה בדבר התרחשות התנאי המתלה מוטל על הצד לחוזה שכלפיו קיים החיוב (בעל הזכות) (ראו שלו, דיני החוזים החלק הכללי, הוצאת דין, 2005 עמוד 475). כאשר תנאי בחוזה על תנאי איננו מקוים, כפי שקרה במקרה זה, הרי שהחוזה מתבטל. ראו ערעור אזרחי 2821/91 מרכזי שליטה בע"מ נגד הושנג משיאן, פ"ד מח (4) 107 וע"א 489/89 אלדר שרון נ' מנהל מס שבח מקרקעין פ"ד מו (3) 366. יש לציין כי צח בעצמו העיד כי סעיף 4 להסכם נועד ליצור תנאי שיאפשר לתובעת שלא לאשר את ההסכם ואז לא להיות מחויבת על פיו. צח אמר בעדותו כך: "התכוונתי שברגע שאני אדע את הסכום העיקרי שהוא יגיד, הוא יכול פתאום להתקשר, וקורים כאלה דברים, שאדם מביא לי סכומים הרבה יותר גבוהים ממה שסביר בעיני ואז יש לי את הזכות לא לאשר את ההסכם. זה קצת חברת ביטוח בשבילי, כי אני מפיק של הצגות ילדים ויודע בדיוק כמה צריכה לעלות הפקה כזאת." (עמוד 7 שורות 14-18). סוף דבר אני דוחה את התביעה. התובעת תשלם לנתבעים הוצאות בסך של 1,500 ₪ וכן שכר טרחת עו"ד בסך של 16,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין. תניות בחוזהחוזהחוזה על תנאיתנאי מתלה