קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חיוב צד ג בתשלום חוב בהוצל''פ: בפני ערעור על החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל בקריות (כב' הרשם מסבאח קבאני) מיום 6.6.10 (להלן: "ההחלטה"), במסגרת תיק הוצאה לפועל שמספרו 13-06105-05-9 (להלן: "תיק ההוצל"פ"). במסגרת ערעור זה עותרת המערערת להורות על ביטול החלטת רשם ההוצאה לפועל אשר ניתנה לכאורה עפ"י סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז 1967, על מחיקת המערערת כחייבת נוספת בתיק ההוצאה לפועל וכן להורות למשיבה להשיב את הכספים אשר גבתה מן המערערת בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק. להלן העובדות הנדרשות לצורך הכרעה: במסגרת תיק ההוצאה לפועל, הטילה המשיבה עיקול על כלל נכסיו של החייב אצל המערערת ומאחר ולחייב פוליסת ביטוח חיים אצל המערערת, השיבה הנ"ל לצו העיקול כי "העיקול נרשם". ביום 12.4.09 ניתנה החלטת הרשם המאשרת את מימוש העיקול. לאחר קבלת ההחלטה בדבר המימוש, הגישה המערערת אל תיק ההוצאה לפועל מטעמה (להלן: "ההודעה") וכן נשלח עותק אל ב"כ המשיבה. בהודעה נטען כי העיקול אינו בר מימוש הואיל ומדובר בפוליסת ביטוח מנהלים, המורכבת מכספי תגמולים וכספי פיצויים, באופן בו כל עוד נמשכים יחסי העובד מעביד בין החייב למעסיקו, הפוליסה היא בבעלות המעסיק והכספים המצויים בשליטתם המשותפת, אינם ניתנים למימוש בשלב זה בדרך של שבירת הפוליסה, וכן מכיוון שבהתאם להוראות ס' 26 לחוק פיצויי פיטורין, תשכ"ג- 1963, לא ניתן לעקל סכומים ששולמו במקום פיצויי פיטורין לפי סעיף 14 לאותו החוק. בהמשך, ולטענת המערערת- כתגובה ישירה להודעה מטעמה, הגישה המשיבה אל תיק ההוצאה לפועל בקשה להורות למערערת להמציא לעיונה העתק מפוליסת ביטוח המנהלים של החייב, בקשה שאושרה על ידי הרשם ביום 18/12/09. כנטען בכתב הערעור, הבקשה להמצאת מסמכי הפוליסה וכן החלטת הרשם, אמנם נשלחו אל המערערת בדואר רשום, אולם לא נותבו למחלקה הרלבנטית אצל המערערת מה שגרם לכך, שבסופו של דבר לא הומצאו מסמכי הפוליסה למשיבה. בעקבות זאת, הגישה המשיבה ביום 7/4/10 בקשה לחייב את צד ג' בחוב הפסוק ו/או זימונו לחקירה. ביום 28/4/10 נעתר רשם ההוצאה לפועל לבקשת המשיבה והורה למערערת לשלוח נציג מטעמה לחקירה הקבועה ליום 6/6/10. אלא שלדיון לא התייצב נציג מטעם המערערת הואיל ולטענתה, ההחלטה לא נותבה אל מחלקת העיקולים אצל המבקשת ומשכך לא התייצבה לדיון. בסיום הדיון, נעתר הרשם לבקשת המשיבה והורה במעמד צד אחד, על צירופה של המערערת כחייבת נוספת בתיק ההוצאה לפועל וכן על חיובה במלוא החוב הפסוק, זאת מאחר והמערערת לא התייצבה לחקירה אליה זומנה. על החלטה זו הוגש הערעור דנן. יצוין כי המשיבה פעלה בהתאם להחלטה, צירפה את המערערת כחייבת נוספת בתיק ההוצאה לפועל ולטענת המערערת, גבתה ממנה במסגרת הליכי ההוצאה לפועל את מלוא החוב בתיק (כ- 26,000 ₪). בעקבות אותה החלטה, הגישה המערערת ביום 24.10.10 בקשה שכותרתה "בקשה לביטול ההחלטה אשר ניתנה במעמד צד אחד" וכן ביום 9.11.10 בקשה שכותרתה "בקשה להבהרת החלטה". בקשות אלו נדחו על ידי הרשם בטענה כי התיק נסגר נוכח סילוק החוב, ומשכך מתייתר הצורך לדון בבקשות המערערת. לטענת המערערת המשיבה פעלה כלפיה בחוסר תום לב, מאחר והעדיפה לנסות ולהיאחז במחדלים טכניים של המערערת על מנת לגבות את החוב, ביודעה כי המערערת הינה "כיס עמוק" וניתן יהיה לגבות ממנה את מלוא סכום החוב בתיק. כן נטען, כי המשיבה פעלה בחוסר תום לב כאשר בבקשתה לחיוב המערערת במלוא החוב הפסוק בחרה להתעלם לחלוטין מתגובת המערערת למימוש, אשר בה צויין כי "ממילא מלוא הכספים אשר היו מצויים ברשותה דאז, במסגרת הפוליסה הנם לכל היותר 1,908 ₪". עוד טוענת המערערת, כי טענתה של ב"כ המשיבה במהלך הדיון מיום 6.6.10 כי היא למדה על הגשת התגובה רק באותו היום (ראה פרוטוקול הדין מיום 6.6.10) אינה מתיישבת כלל עם עצם הגשת הבקשה להמצאת מסמכי הפוליסה, בקשה אותה הגישה המשיבה כמענה ישיר לתגובת המערערת לבקשה למימוש העיקול. לפיכך, טוענת המערערת כי בנסיבות אלה, אין מקום לחייבה בסכום שווי הפוליסה שברשותה אלא להותיר את צו העיקול על כנו עד שיתקיימו התנאים למימוש הפוליסה, וכן אין לצרפה כחייבת נוספת בתיק ההוצאה לפועל ולחייבה במלוא הסכום הפסוק, על אף אי התייצבותה לדיון מיום 6.6.10.     דיון והכרעה : כאמור, זימונה של מערערת לחקירה נעשתה בעקבות בקשה אשר הוגשה ע"י המשיבה, בה התבקש רשם ההוצאה לפועל לחייב את המערערת במלוא החוק הפסוק ו/או לקבוע מועד לזימונה לחקירה. חיוב צד ג' בתשלום החוב הפסוק מעוגן בסעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז 1967 (להלן: "החוק")ולפיו ניתן לחייב את הצד השלישי בחוב הפסוק , מקום בו הצד השלישי לא עשה כאמור בהוראות סעיף 47 לחוק ההוצאה לפועל , ללא הצדק סביר. המקור לחיוב נובע מהוראותיו של סעיף 47 ובשל חשיבות הדברים יצוטט הסעיף להלן: "הצד השלישי חייב למסור למוציא לפועל את הנכסים המעוקלים לפי פרק זה באופן, במועד ובמקום שראש ההוצאה לפועל קבע בצו העיקול או בצו שנתן לאחר מכן, ואם היו הנכסים חובות המגיעים ממנו לחייב - עליו לשלמם למוציא לפועל בהגיע מועד פרעונם..." דהיינו צד שלישי אשר לא מסר לידי המוציא לפועל את הנכסים המעוקלים או את החובות המגיעים ממנו לחייב וזאת בלא כל הצדק סביר , לא פעל כמצוות סעיף 47 ובהתאם לסעיף 48 ניתן להשית עליו את החוב הפסוק. רק מקום בו הצד השלישי לא מילא אחר הצו למסירת מעוקלים ולא העביר אותם אל המוציא לפועל , יחוייב בגובה החוב הפסוק. סמכות זו הינה סמכות מעין שיפוטית הקנויה לרשם ההוצאה לפועל ולפיכך החלטתו בהתאם לסעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל דינה כדין פסק דין לעניין הערעור. בטרם תוקן תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל ובנוסחו הקודם של חוק ההוצאה לפועל , היה דינה של החלטת הרשם ולא רק לצורך עניין הערעור , כדין פסק דין לכל דבר ועניין. מאידך, על הזמנת צד שלישי לחקירה מכח סעיף 46 (א) לחוק חל סעיף 67 (ב) לחוק, לפיו מוסמך רשם ההוצאה לפועל: "להזמין לחקירה את החייב וגם עדים, ולכוף התייצבותם, מתן עדות והגשת מסמכים, בדרך שמוסמך לכך בית משפט". דהיינו, הסמכות אותה מפעיל רשם ההוצאה לפועל הינה חלק מסמכויותיו המינהליות. רוצה לאמר, ההבדל בין הסמכות אשר מפעיל רשם ההוצאה לפועל בהתאם להוראות סעיף 46 לחוק ההוצאה לפועל לבין סמכותו בהתאם להוראות סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל, רב הוא. זו סמכות מינהלית וזו סמכות מעין שיפוטית , על ההחלטה האחת תוגש בקשת רשות לערער ואילו על האחרת יוגש ערעור בזכות. אף אופן ניהול הדיון שונה הוא- בהתאם להוראות סעיף 46 לחוק ההוצאה לפועל , תתנהל בפני רשם ההוצאה לפועל חקירת עדים (ראה סעיף 67 לחוק ההוצאה לפועל , המצוטט לעיל)ואילו הדיון בבקשה אשר הוגשה על פי סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל , יתנהל הדיון בדרך הקבועה בתקנה 27א לתקנות ההוצאה לפועל , תש"ם 1979 והוא כדרך הקבועה בפרק כ' לתקנות סדר הדין האזרחי. במקרה אשר בפני, הזמין רשם ההוצאה לפועל את הצדדים לחקירה בהתאם לסעיף 46 לחוק ההוצאה לפועל , שהיא ההליך הנכון , לאחר מתן החלטת מימוש העיקול וקבלת תשובת צד ג' לצו העיקול. בהחלטתו מורה רשם ההוצאה לפועל לצד ג' להתייצב לדיון בדבר אי מילוי חובותיו החוקיות עפ"י צו העיקול. הזוכה בתיק ההוצאה לפועל רשאי לחקור את נציג צד ג' אודות תשובתו לצו העיקול. ככל שיסבור הזוכה בהתאם לתוצאות החקירה כי יש להגיש בקשה לחיובו של צד ג' בחוק הפסוק, הרי שעליו להגישה בהתאם להוראותיו של סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל , כאשר היא נתמכת בתצהיר כדין. לא מצאתי כי הוגשה בקשה בהתאם להוראותיו של סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל , אף אם כותרת הבקשה שהגיש הזוכה הוכתרה בכותרת השגויה של בקשה בהתאם לסעיף 46, 47 , 48 לחוק ההוצאה לפועל ואף החלטת רשם ההוצאה לפועל המזמנת את הצדדים לדיון, נוקבת באותם סעיפים. הבקשה הוגשה לחקירת הצד השלישי בהתאם להוראותיו של סעיף 46 לחוק כפי שמחייב ההליך התקין והנכון ומן הראוי היה לקיים דיון בהתאם. משכך וכל עוד לא הוגשה בקשה לחיובה של המערערת בהתאם להוראותיו של סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל , לא היה כלל מקום לחיובה של המערערת בחוב הפסוק ולצירופה כחייבת במסגרת תיק ההוצאה לפועל. בשולי הדברים ולמעלה מן הצורך, יצויין כי אף לו היתה מוגשת בקשה בהתאם לסעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל , הרי שלא היה מקום לחייב את המערערת במלוא גובה החוב הפסוק , אך ורק בשל היעדרותה מן הדיון ועל אחת כמה וכמה , כאשר הודיעה כי עוקל במענה סך של 1908 ₪ בלבד, בעוד החוב בתיק ההוצאה לפועל הינו בן כמה עשרות אלפי שקלים. יש לזכור כי מדובר בצד שלישי , אשר אינו החייב בתיק והפסיקה כבר שנתה כי להגן על זכות הקניין שלו ולכל היותר ליתן ביטוי למחדליו אשר גרמו לאי התייצבותו לחקירה , באמצעות פסיקת הוצאות הולמות או נקיטת סעדים אחרים דוגמאת צו הבאה. ראה בעניין זה רע"א 4083/00 קוטב ואח' נ' מנורה ואח', , דינים עליון נט 89 וראה אף בספרו של כבוד השופט דוד בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות (חלק 2) מהדורה שביעית , ע"מ 867. אשר על כן, רשם ההוצאה לפועל אשר ישם סמכויותיו המינהליות ודן בבקשת הזוכה בתיק ההוצאה לפועל, לחקור את הצד השלישי במענו הוטל עיקול על כספי החייב , במסגרת סעיף 46 לחוק, לא יכול היה לישם סמכותו המעין שיפוטית וליתן החלטה בהתאם להוראותיו של סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל , כל עוד לא הוגשה לפתחו בקשה בהתאם לסעיף 48 דנן ונתקיים בה דיון. אני מקבלת איפה את הערעור ומורה על ביטולה של ההחלטה נשוא הערעור שבפני מיום 6/6/10 מכוחה צורפה המערערת כחייבת בתיק ההוצאה לפועל דלעיל ואף חוייבה בחוב הפסוק. אשר לשאלת השבת הכספים ששולמו בתיק ההוצאה לפועל. עיון בתיק ההוצאה לפועל מעלה , כי מקורם של הכספים אשר פרעו בסופו של יום את החוב בתיק ההוצאה לפועל הינו דווקא בחייב המקורי , דהיינו החייב עבו אברהם אשר שילם את החוב בשובר ממוגנט לתיק ההוצאה לפועל. במקרה שאכן החייב המקורי הוא אשר פרע את החוב , אין כל עילה לפתוח את תיק ההוצאה לפועל מחדש. המערערת מאידך, טוענת כי דווקא היא אשר פרעה את החוב בתיק ההוצאה לפועל. אשר על כן, אני מורה כי ככל שתוצג לעיוני אסמכתא המעידה כי המערערת היא זו אשר שילמה את החוב בתיק ההוצאה לפועל ו/או הכספים אשר שימשו לפרעון החוב נגבו כתוצאה מעיקול אשר הוטל על כספי המערערת אצל הגורמים השונים , תינתן בהתאם החלטתי המורה על השבת הכספים לידיה של המערערת ותיק ההוצאה לפועל יפתח מחדש תוך שהמערערת תיגרע ממנו כחייבת וגובה החוב יתוקן בהתאם. המערערת תציג לעיוני אסמכתא כאמור לעיל בתוך 30 יום מהיום. בשל מחדליה של המערערת אשר במסגרתם לא התייצבה לדיון בפני רשם ההוצאה לפועל ולא המציאה מסמכים כאמור בהחלטותיו, איני עושה צו להוצאות הערעור והמערערת תישא בהוצאותיה.חיוב צד ג' בתשלום חובחובהוצאה לפועל