קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סמכות בית משפט לתביעות קטנות לדון בתביעה על חוב מים: א. העובדות הצריכות לעניין: בפני בקשה להוצאת צו מניעה זמני כנגד המשיבה שהוגשה לביהמ"ש לתביעות קטנות. התובעים הגישו תביעה קטנה בבית המשפט דכאן כנגד הנתבעת, אשר דיון בה אמור להיערך בחודש פברואר 2011. עניינה של התביעה הקטנה בתמצית הינו מחלוקת בין התובעים לבין הנתבעת באשר לחיובם ביתר לטענתם של התובעים משך תקופת 18 שנים ע"י הנתבעת בגין צריכת מים. התובעים מבססים תביעתם, בין היתר, על ממצאי בדיקת שעוני המים המותקנים בשטח בו נמצאת דירתם. ביום 27/10/10 הגישו התובעים, כאמור, בקשה להוצאת צו מניעה זמני במעמד צד אחד כנגד הנתבעת, בקשה אשר נותבה ע"י מזכירות ביהמ"ש למותב זה מתוך סברה כי הבקשה להוצאת הצו אמורה להידון בפני המותב אשר בפניו תידון התביעה העיקרית, הקטנה. בבקשה נתבקש ביהמ"ש לצוות הנתבעת להקפיא כל פעילות שהיא הקשורה עם שעוני המים של התובעים, וזאת לאחר שלטענתם של התובעים בבוקר ה - 27/10/10 הופיעו דחפורים וצוותים מטעם הנתבעת בשטח ביתם של התובעים והחלו מבצעים עבודות הקשורות להחלפת שעוני מים במקום, עבודות אשר יכול שהיו מזיקות לשעוני המים של התובעים, אשר כאמור הינם ראיות משמעותיות, לדידם של התובעים, לצורך הוכחת תביעתם העיקרית. לאחר שעיינתי בבקשה החלטתי כי אינני מוצאת כל עילה שהיא להוצאת הצו במעמד צד אחד, מאחר שהשתכנעתי כי הוצאת הצו עלולה לגרום נזקים כספיים לנתבעת. כמו כן קבעתי דיון במעמד הצדדים ליום 31/10/10, והוריתי לנתבעת לבדוק האם יש באפשרותה להבטיח שמירת שלמותם של שעוני המים בכספתה לאחר הסרתם במקביל להמשך ביצוע העבודות אשר הוחל בהן. ביום 28/10/10 הודיעה הנתבעת כי במועד ה - 31/10/10 לא יוכל מהנדס המים מטעמה להתייצב לדיון, ועל כן מבוקשת בקשת דחיה עד לאחר יום ה - 7/11/10. במקביל ולפנים משורת הדין הסכימה הנתבעת להקפיא ביצוע כל העבודות עד לקיום דיון במעמד הצדדים. עוד באותו יום ולאור הודעת הנתבעת הוצאתי החלטה ובה נתתי הצו החלטתי על הוצאת הצו כמבוקש ע"י התובעים וזאת רק לאור ההסכמה מצד העירייה, וקבעתי דיון במעמד הצדדים ליום 10/11/10. כמו כן המלצתי למבקשים לפנות לקבלת ייעוץ משפטי, וכן הוריתי כי על 2 הצדדים להגיב באשר לשאלה האם יש לביהמ"ש לתביעות קטנות סמכות להוציא צו מניעה זמני וקבוע במסגרת תיק של תביעה קטנה. ב. לאחר עיון בבקשה ובתיק התביעה הקטנה עב הכרס המחזיק למעלה ממאה עמודים וראיות ושמיעת הצדדים אני קובעת כי פורום בית המשפט לתביעות קטנות איננו הפורום הראוי לדון בבקשה מעין זו. סמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות נקבעה בס' 60 חוק בתי המשפט. ע"פ הוראת הס' לביהמ"ש נתונה הסמכות לדון בתביעתו של יחיד ובה הוא תובע אחד משניים - בקשה למתן צו להחלפת מוצר או להשבתו וכן תביעה לתשלום סכום שאינו עולה על שלושים אלף ₪. נקבע בפסה"ד בעניין בר"ע (מחוזי ב"ש) 573/01 קלאב הוטל ניהול בע"מ נ' משה אדלר (להלן: "עניין קלאב הוטל"), תק-מח 2001(3), 67473 , 67474 (2001) כי - "...בית המשפט לתביעות קטנות הנו בית משפט מיוחד, אשר הוקם למטרות מוגדרות. סעיף 60 לחוק בתי המשפט, המגדיר את הסמכות העניינית של בית משפט זה, מאפשר הגשת תביעות עד לסכום תקרה שנקבע וכן למתן צו להחלפת מצרך, לתיקונו או לביטול עסקה...". בעניין קלאב הוטל שלעיל ביטל ביהמ"ש המחוזי פס"ד של בית המשפט השלום בשבתו כבית משפט לתביעות קטנות אשר חרג מגדר הסמכויות כפי שפורטו לעיל ובמסגרת פסה"ד נתן סעד אשר איננו עולה בקנה אחד עם הסעדים אותם ורק אותם רשאי הוא להוציא תחת ידו. בית המשפט לתביעות קטנות נולד מתוך רצונו של המחוקק להקים טריבונאל משפטי אשר ידון בתביעות שאינן סבוכות, לא מחייבות ידע משפטי נרחב, קלות להבנה ופשוטות לפתרון. פועל יוצא מכך אף ההקלות והגמישות שהם מנת חלקם של בית משפט זה ע"פ תקנות שיפוט בתי המשפט לתביעות קטנות (למשל העדר ייצוג ע"י עורכי דין, גמישות רבה בענייני סדרי דין וראיות וכיו"ב). מטרות כינונו של בית המשפט לתביעות קטנות, כאמור, הינן מוגדרות מראש, ואינן בבחינת רשימה פתוחה שניתן להוסיף אליה טיפין טיפין. שורת פסקי דין שניתנו לאורך השנים בערכאות השונות מחזקת הדברים שלעיל: * כאמור בעניין קלאב הוטל בו הועמדה לביקורת פסיקת בית המשפט לתביעות קטנות אשר חייב את קלאב הוטל במסגרת צו עשה "להמשיך לקיים את ההסכם עם המשיב ככתבו וכלשונו" קבע כב' השופט הנדל כי - "...אין בית משפט זה מוסמך ליתן פסק דין הצהרתי. עליו להגביל את עיסוקו לסכסוכים קונקרטיים ולמתן פתרונות מוחשיים כגון חיוב כספי או החלפת מצרך. תביעה לפסק דין הצהרתי הנה כמובן לגיטימית, אך ההכרעה בה דורשת שיקולים רחבים יותר מתביעות כספיות לסכומים נמוכים, ולכן קבע המחוקק כי מקומה הנו בבית משפט רגיל...". * פסה"ד בעניין תק 756/06 כהן נ' חברת החשמל (להלן: "עניין כהן") מיום 27/2/06 בו נדונה בקשת התובע כי ביהמ"ש יצהיר במסגרת צו הצהרתי שאין הוא חב לנתבעת כל סכום כסף שהוא. ביהמ"ש, מפי שופט בית המשפט לתביעות קטנות בחיפה, כב' השופט פרידמן, קבע כי - "...אמנם מכוח סעיף 75 לחוק , מוסמך כל בימ"ש הדן בעניין אזרחי ליתן סעד הצהרתי, אך תכליתו של ביהמ"ש לתביעות קטנות הינה לאפשר לאזרח בירור משפטי מהיר וזריז ללא צורך בייצוג, עם מתן גמישות ושקול דעת רחבים לבית המשפט בכל הקשור לסדרי דין ודיני ראיות. כשה"אידך גיסא" הנו שסמכותו העניינית של בית המשפט לתביעות קטנות גודרה ספציפית הן מבחינת העניין, והן מבחינת השווי הכספי של הסעד הנדרש. התביעה דנן כאמור, אינה ממין העניינים שלבימ"ש זה יוחדה הסמכות לדון בהם בסעיף 60 לחוק ...". * פסה"ד בעניין תק 462/08 עסאף נ' תחנת מוניות כפיר-דביר בו נתבקש ביהמ"ש להוציא צו עשה לנתבעת ולחייבה להשיב לתובע שיק. ביהמ"ש, מפי שופט בית המשפט לתביעות קטנות בחיפה, כב' השופט פרידמן, קבע כי - "...למעשה ביסוד התביעה בקשה למתן צו עשה להשבת שיק על סך 1,400 ₪. התביעה אינה תביעה להחלפת מצרך או תיקונו או ביטול עיסקה ואין עסקינן גם בתביעה כספית כאשר לשון סעיף 60 (א) (1) לחוק בתי המשפט הינה שביהמ"ש לתביעות קטנות ידון בתביעה אזרחית לתשלום סכום. אמנם מכוח סעיף 75 לאותו חוק מוסמך לכאורה כל ביהמ"ש הדן בעניין אזרחי ליתן צו כמבוקש כאן ואולם כפי שהחלטתי בת.ק. 756/06 יש לראות סעיף 60 הסדר מיוחד כאשר אין להרחיב את גדרי סמכותו של בימ"ש זה. מטרתו של ביהמ"ש לתביעות קטנות ליתן לאזרח סעד זריז תוך פישוט סדרי הדין וייתור עלויות משפט והקלת הגישה לערכאות. הסדר זה שוברו בצידו במובן זה שאין להרחיב את גדרי סמכותו של בימ"ש זה מעבר להסדר הספציפי הקבוע בסעיף 60 לחוק בתי המשפט שגדר סמכותו העניינית בביהמ"ש זה הן מבחינת העניין והן מבחינת השווי הכספי של הסעד הנדרש. הא ותו לא...". * פסה"ד בעניין ת"ק 5347-05-10 גאדה אגבאריה, נ' אוניברסיטת חיפה-מדור אישורים, , בו נתבקש ביהמ"ש במסגרת צו עשה להורות לנתבעת לנפק לתובעת אישור בגין קורס שלמדה, כביכול, אצלה. ביהמ"ש, מפי שופט ביהמ"ש לתביעות קטנות בחיפה, כב' השופט אייל דורון, פסק כי - "...מתן צו עשה כדוגמת זה הנתבע, כלל איננו מצוי בגדרי סמכותו העניינית של בית משפט זה ע"פ סעיף 60 לחוק בתי המשפט...". * פסה"ד בעניין בר"ע (מחוזי י-ם) 2347/06 אלברט אטיאס נ' עמרם בן-אלי, , בו הוגשה בקשת רשות ערעור על פסק דין חלקי שניתן על ידי בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים (כב' השופטת מלכה אביב) ביום 24.7.06. אביא דברים בשם אומרם מפי שופט ביהמ"ש העליון (כתוארו דאז) כב' השופט יהונתן עדיאל: "...תחילתה של הפרשה בכתב תביעה אשר הוגש על ידי המבקש בו נטען לשורה של מעשים אשר בוצעו, על פי האמור בכתב התביעה, על ידי המשיבים, בעיקר קדיחת חור בקיר ביתו של המבקש וחיבור מערכת ניקוז מאולתרת אשר גרמה, לטענתו, להצטברות מים בפתח ביתו ויצרה מטרד בשל הריחות הלא נעימים העולים ממנה וסכנת ההחלקה הנגרמת בעטייה. המשיבים הגישו כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד בהם הם שטחו טענותיהם כנגד התנהגות המבקש, ובין היתר טענו שהמבקש אטם חור ניקוז וכתוצאתה מכך מי שטיפה מלוכלכים זורמים לכיוון דירת המשיבים. בפסק דין חלקי שנתן קיבל בית המשפט קמא את גרסת המשיבים וחייב את המבקש לפתוח מחדש את פתח הניקוז הסמוך לכניסה לביתו כדי לאפשר ניקוז הפסולת אל מערכת הביוב וכן חייבו לחבר מחדש את הצינורות כדי לאפשר את ניקוז הפסולת אל מערכת הביוב. עד לפתיחת הפתח האמור, אסר בית המשפט קמא על המבקש ו/או על מי מטעמו, בכלל זה אשתו, לשפוך את מי השטיפה אל המדרגות אשר מובילות לביתם של המשיבים. על פסק דין זה הגיש המבקש בקשת רשות הערעור שלפני, אותה הוא השתית על שלושה טעמים: העדר סמכות לבית המשפט לתביעות קטנות ליתן סעד של צו עשה או צו מניעה; מתן סעד שכלל לא התבקש על ידי המשיבים; טעות שנפלה בקביעותיו העובדתיות של בית המשפט... בפסק הדין החלקי ניתן נגד המבקש, כאמור לעיל, צו עשה המורה לו לפתוח את פתח הניקוז הסמוך לכניסה לביתו ולחבר מחדש את הצינורות וכן ניתן נגדו צו מניעה האוסר על שפיכת מי שטיפה אל המדרגות המובילות לביתם של המשיבים. פסק דין זה מעלה את השאלה האם בית המשפט לתביעות קטנות מוסמך ליתן צו עשה וצו מניעה? לדעתי, התשובה לשאלה זו בשלילה. אמנם, סעיף 75 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984 (להלן- חוק בתי המשפט), קובע ש"כל בית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתת ... צו עשה, צו לא תעשה, צו ביצוע בעין וכל סעד אחד, ככל שיראה בנסיבות שלפניו". אולם בעניינו חל סעיף 60 לחוק בתי המשפט שהוא, לעניין סמכותו של בית משפט לתביעות קטנות, דין מיוחד, אשר קובע כי: "(א) בית משפט לתביעות קטנות ידון בתביעה אזרחית שהגיש יחיד - (1)לתשלום סכום שאינו עולה על 17,800 שקלים חדשים (2)למתן צו להחלפת מצרך או לתיקונו או לביטול עסקה, כששווי המצרך או התיקון או סכום העסקה, לפי העניין, אינו עולה על הסכום האמור בפסקה (1), ובתביעה שכנגד לסכום או לצו כאמור, ובלבד שהתביעות אינן לפי זכות שהומחתה או הוסבה ואינן בסמכותו הייחודית של בית משפט אחד" הוראת סעיף 60 של חוק בתי המשפט הינה ברורה וחד משמעית, ולפיה בית המשפט לתביעות קטנות מוסמך לדון רק בתביעות אזרחיות כספיות (המוגבלות לסכום הנקוב בחוק המשתנה מעת לעת לפי צווים המוצאים על ידי שר המשפטים) וכן בתביעות להחלפת מצרך, תיקונו או ביטול עסקה לרכישתו. מכאן, שבית משפט לתביעות קטנות אינו מוסמך לתת צווי עשה או צווי מניעה כמו אלה שניתנו על ידי בית המשפט קמא בענייננו. לפיכך אני מבטל את פסק הדין החלקי בכל הנוגע לצווים דלעיל, המורים על פתיחת פתח הניקוז, חיבור הצנרת ואוסרים על שפיכת מי השטיפה. הואיל ומדובר בפסק דין חלקי, אני מחזיר את הדיון בתיק לבית המשפט קמא....". * פסה"ד בעניין רע"א 21182-11-09 הוט נ' אבישר ואח' בו הועמדה לביקורת בית המשפט המחוזי בחיפה פסיקת ביהמ"ש לתביעות קטנות בחיפה אשר הוציא במסגרת פסק דינו צו עשה בדמות צו פינוי. כב' השופט רניאל קבע כי - "...סיבה נוספת לכך שלא היה בסמכות בית המשפט לתביעות קטנות ליתן צו לפינוי התשתית היא שהוא מוסמך לדון בתביעה אזרחית לתשלום כסף, או להחלפת מצרך או לתיקונו, ואינו מוסמך ליתן צווי עשה אחרים...". * פסה"ד בעניין תק 29300-03-10 מילר נ' חברת החשמל לישראל בע"מ ובו נדונה שאלת סמכותו של בית המשפט ליתן סעדים שאינם כספיים. שופטת בית המשפט לתביעות קטנות, כב' השופטת שלאעטה חלאילה קבעה כי - "...סמכותו של ביהמ"ש דנא מעוגנת בהוראת סע' 60 לחוק בתי המשפט, התשמ"ד - 1984 (שהינה הוראה ספציפית הגוברת על הוראת סע' 75 לחוק בתי המשפט, אליה הפנו התובעים), לפיה ביהמ"ש מוסמך לדון בתביעה לתשלום כסף עד סכום התקרה הקבועה בחוק ולמתן צו הנוגע למצרך ששוויו מוגבל לאותה תקרה. הא ותו לא...". עולה איפוא מן המקובץ כי אין לביהמ"ש לתביעות קטנות סמכות ע"פ דין ליתן סעדים הצהרתיים מכל סוג שהוא, ובעניינינו - צו מניעה; האכסניה המתאימה לבקשה לקבלת צו מעין זה מצויה בבית המשפט השלום. כוחה ומסגרתה של תק' 9 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות אשר כותרתה "סדרי דין" - נובעים מס' 60 לחוק והיא נוגעת רק לאותם נושאים ועניינים שהחוק מסמיך ביהמ"ש לתביעות קטנות לפעול.תביעות קטנותחובמים