בפסק הדין ניתנה הוראה לפיה לא יפורסמו שמות הצדדים. התובעת טענה, כי ביום 21.03.05 ו/או בסמוך לכך נמצא פס"ד באתר "וואלה"- קהילות- משפחה הורות שווה. פס"ד פורסם כאשר מס' ת.ז של הקטין מופיע בגלוי באתר וכן שמו הפרטי, וזאת בניגוד לסיפא של פסה"ד בו נכתב, כי פרטי הקטין לא יפורסמו. בית המשפט פסק כי דין התביעה אשר הוגשה על ידי התובעת נגד הנתבעת - להידחות. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פרסום שם קטין באינטרנט: בפני בקשה מטעם הנתבעת (להלן: "המבקשת") לסילוק התובענה על הסף בהתאם לתקנות 100 ו- 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקסד"א"), וזאת בשל התיישנות התביעה לפי סעיף 10 לחוק ההתיישנות תשי"ח- 1958, ולפי סעיף 26 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א- 1981 (להלן: " חוק הגנת הפרטיות"). ובשל חסינות שיפוטית לאור הוראות סעיף 8 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) (להלן: " פקודת הנזיקין"). המבקשת הינה הנהלת בתי המשפט- משרד המשפטים. המשיבה - התובעת היתה בעת הגשת התביעה, תושבת ישראל ובעלת אזרחות הולנדית אשר שבה לארץ לאחר היעדרות של כ- 23 שנה. בנה נולד בשנת 1993 בהולנד, ובהיותו כבן 8 שב לארץ עם אימו. ביום 16.03.05 ניתן על- ידי ביהמ"ש לענייני משפחה במסגרת תמ"ש 55402/01 פסק דין (להלן: "פסה"ד"). בפסק הדין ניתנה הוראה לפיה לא יפורסמו שמות הצדדים. התובעת טענה, כי ביום 21.03.05 ו/או בסמוך לכך נמצא פס"ד באתר "וואלה"- קהילות- משפחה הורות שווה. פס"ד פורסם כאשר מס' ת.ז של הקטין מופיע בגלוי באתר וכן שמו הפרטי, וזאת בניגוד לסיפא של פסה"ד בו נכתב, כי פרטי הקטין לא יפורסמו. התובעת הגישה תביעה זו על סך 500,000 ₪ נגד הנתבעת בטענה ולפיה הנתבעת לא פעלה על פי הנדרש כאמור בחוק להגנת הפרטיות. תמצית טענות המבקשת: א) לעניין ההתיישנות: ע"פ כתב התביעה, עילת התביעה בענייננו הינה מיום 21.3.05 . סעיף 26 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א- 1981 קובע, כי תקופת התיישנות בת שנתיים ועל כן התביעה התיישנה ודינה להידחות. ב) לעניין חסינות שיפוטית: ע"פ פסה"ד שניתן בביהמ"ש למשפחה, ניתן לפרסם את פס"ד "ללא שמות הצדדים". מהנטען בכתב התביעה עולה, כי שמות הצדדים הוסרו למעט שמו הפרטי של הקטין כפי שפורסם. פרסום ת.ז. לא נאסר לפרסום ע"פ החלטת ביהמ"ש לענייני משפחה. לפיכך, ככל שעומדת הטענה בדבר עוולה בגין פרסום ת.ז של הקטין, הרי מדובר בחסינות שיפוטית, שהרי החלטת כבוד השופטת במסגרתה נאסרו לפרסום שמות הצדדים ניתנה במסגרת תפקידה השיפוטי. פקודת הנזיקין מעניקה חסינות לבעל תפקיד שיפוטי הנתבע בגין פעולות שביצע במהלך ובמסגרת תפקידו השיפוטי. לפיכך, לאור הוראת סעיף 8 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) התובעת מנועה מלהגיש תביעה זו. ג) לעניין העדר עילה: לנתבעת אין כל קשר ואין כל אחריות בכל הנוגע לדרכי ואמצעי הפרסום באתר "וואלה". אין כל קשר סיבתי, עובדתי ו/או משפטי בין פרסום באתר "וואלה", שיכול היה להעשות בדרכים רבות, שלנתבעת אין כל שליטה או קשר אליהן, לבין פעולת הנתבעת. 6. תמצית טענות המשיבה: א) התביעה הוגשה ע"י אם הקטין בגין נזקים שנגרמו עקב פרסום פרטים מזהים אשר פגעו בפרטיותו של הקטין וזאת למרות שביהמ"ש לענייני משפחה קבע מפורשות בפסק הדין כי ניתן לפרסם את פס"ד ללא שמות הצדדים. ב) לעניין ההתיישנות: סעיף 10 לחוק ההתיישנות קובע כי לא תבוא בחשבון תקופת הזמן שהתובע - קטין. בנסיבות אילו, מדובר בתובע שהינו כבן 16. משכך בכל מקרה תקופת ההתיישנות תחול כאשר ימלאו לקטין 20 שנה, משכך אין מדובר בתביעה שהתיישנה. ג) לעניין החסינות השיפוטית: התובעת טוענת כי אין מדובר בחסינות שיפוטית ואין מדובר בתביעה אישית כנגד שופט אלא כנגד הנהלת ביהמ"ש אשר פרסמה את פס"ד במתכונתו מבלי להישמע להוראות כבוד ביהמ"ש אשר קבע מפורשות כי אין לפרסם את שמות הצדדים. המשיבה טוענת כי השאלה אם הנהלת ביהמ"ש פרסמה את פס"ד בניגוד לדין הינה גוף השאלה אשר תעמוד בפני ביהמ"ש, שכן אם יקבע ביהמ"ש כי הפרסום נעשה בניגוד להחלטה הרי אין מחלוקת כי הינה זכאית לפיצוי כספי עקב מחדלי הנתבעת. המשיבה טוענת כי סילוק התביעה על הסף יגרום לכך כי ביהמ"ש לא יבחן את עילת התביעה שנסיבות אלו קיימות לכאורה. 7. בתשובה לתגובה מוסיפה המבקשת וטוענת כי: א) התביעה הוגשה ע"י התובעת שהיא אם הקטין. התובע אינו הקטין. בקשה לצירופו כתובע נוסף. (בש"א 168627/08) לא הוכרעה ונכון להיום, הקטין אינו תובע בתיק. ב) סעיף 10 לחוק ההתיישנות בא לשמור על זכויות הקטין אלא שזכות זו שניתנה לקטין איננה נתונה גם לאפוטרופוס. ג) התובעת לא יכולה ליהנות מהוראות ההתיישנות המיוחדים בסעיף 10 וראה בעניין זה פסק הדין אשר ניתן בת.א 2036/98 מרים אפזנר ואח' נ' גורי יבוא והפצה בע"מ ואח'. 8. הצדדים ניהלו משא ומתן ממושך, ובישיבת קדם משפט שהתקיימה ביום 10/2/10 קבעתי, כי אם לא תהיה הסכמה מצד התובעת לחתום על הסכם הפשרה, אזי אתן החלטה בבקשה לסילוק על הסף. משלא הוגש הסכם פשרה, ניתנה בזה החלטתי. 9. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל ועל כן יש לדחות את תביעת התובעת נגד הנתבעת מהנימוקים כדלקמן: א) באשר לטענת ההתיישנות: סעיף 6 לחוק ההתיישנות קובע: " תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה". ס' 26 לחוק הגנת הפרטיות קובע כי: "תקופת ההתיישנות של תביעה אזרחית לפי חוק זה היא שנתיים". התובעת - המשיבה היא התובעת היחידה בתיק. שום גורם שיפוטי לא נתן החלטה ולפיה יצורף הקטין כתובע נוסף לתביעה (ראה החלטות כב' הרשם נמרודי בבש"א168627/08),למרות שב"כ התובעת בתגובה לבקשה ציין, כי גם הקטין הוא תובע בתיק. לפיכך, יש לבדוק - אם עילת התביעה של התובעת התיישנה, אם לאו. על פי כתב התביעה, עילת התביעה נולדה מיד עם גילוי פרסום פסק הדין באתר "וואלה" ביום 21/3/05. התביעה הוגשה בחודש דצמבר 2007 כאשר חלף המועד להגשת תביעה בהתאם לחוק הגנת הפרטיות. ס' 10 לחוק ההתיישנות קובע כי: "בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במניין הזמן שבו עדיין לא מלאו לתובע שמונה עשרה שנה". אך התובעת דנן, היא בגירה והגישה את התביעה בשמה ולא בשם ילדה הקטין כעולה מכתב התביעה בנוסחו הנוכחי, ולפיכך סעיף 10 לחוק ההתיישנות לא חל בעניינה. אם ירצה הקטין כאשר יהיה בגיר להגיש תביעה, ממילא הוא יהיה רשאי להגיש את התביעה בשמו ובגין עילות המתייחסות אליו. לעניין זה יפים דברי כב' השופט שפירא בת.א. (טבריה) 2036/98 מרים אפנזר ואח' נ' גורי יבוא והפצה בע"מ ואח' תק-של 99 (2) 103 (סעיף 4 לפסה"ד) וכן ההחלטה אשר ניתנה על ידי כב' השופט בן חמו בבית משפט השלום בעפולה ת.א. (עפולה) 3097/02 אחמד מחמוד נ' טרסט סוכנות לביטוח (1998) בע"מ, . ב"כ התובעת בתגובתו לא טען בנוגע לטענת ההתיישנות, כי נכון למועד הגשת התביעה לא חלף המועד להגשת תביעה שכזו אלא טען, כי לאור סעיף 10 לחוק ההתיישנות, אין להביא בחשבון את תקופת הזמן שהתובע הוא קטין. כיוון שהקטין הוא אינו תובע בתביעה דנן, למעשה, אין כל הכחשה או טענה לגופו של עניין ממנה עולה, כי אין צורך לקבל את טענת ההתיישנות ולפיכך דין תביעתה של התובעת - להידחות. ב) באשר לחסינות השיפוטית: התביעה דנן לא הוגשה נגד שופט אשר נתן החלטה שיפוטית אלא נגד הנהלת בתי המשפט. בשים לב לכך שדין תביעתה של התובעת להידחות בטענת התיישנות, אין צורך להדרש לגופו של עניין לטענת הנתבעת באשר לנושא החסינות השיפוטית וכן אין גם מקום להידרש לגופו של עניין לטענת היעדר העילה. 10. לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין התביעה אשר הוגשה על ידי התובעת נגד הנתבעת - להידחות. ב) מובן שאם יהיה מעוניין הקטין להגיש בבוא היום תביעה בגין עילות התייחסות אליו, אזי הוא יהיה רשאי לעשות כן כפוף להוראות כל דין. ג) התובעת תשא בהוצאות הנתבעת ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪ + מע"מ.קטיניםמחשבים ואינטרנטפרסום באינטרנטפרסום