קביעת שכר טרחת עורך דין

כיצד קובעים את גובה שכר הטרחה ? להלן סקירה משפטית מקיפה בנושא קביעת שכר טרחת עורך דין: שכר טרחת עורך-דין יכול שייקבע על-פי שיטות שונות: שכר לפי אחוז מסוים משווי העיסקה נושא הטרחה; שכר לפי שעות העבודה שהושקעו בפועל לצורך מתן הטיפול המשפטי; שכר לפי ישיבות בבית-משפט או בבוררות שכר על בסיס חודשי או שנתי ועוד. שיעורו של שכר הטרחה, לפי כל שיטה ושיטה, גם הוא אינו קבוע, אלא תלוי במכלול של גורמים שיש לשקללם. בין הגורמים המשפיעים על קביעת שיעורו של השכר, ניתן למנות שיקולים כגון: היקף העיסקה שבה מדובר, היקף העבודה המשפטית שבוצעה בפועל, מידת מורכבותה, סוג העבודה - טכנית ושיגרתית או יצירתית ומקורית, טיפול עבור לקוח קבוע או מקרי, הכישורים, הוותק ומעמדו של עורך הדין, וכן המוניטין שיצא לו כמומחה בנושא (ראה גם ע"א 499/89, 502 [3] הנזכר לעיל, בעמ' 593). בתחום האזרחי יש לקחת בחשבון גם את התוצאות שהושגו. עקב הרב-גוניות, המורכבות והדינאמיות של הטיפול המשפטי-מקצועי, לענפיו השונים, יש להוכיח את אמות המידה והשיקולים הרלוואנטיים לקביעת השכר הראוי, בכל מקרה ומקרה לגופו, באמצעות מומחים אשר, על סמך ניסיונם המקצועי, מחווים את דעתם על הנוהג הקיים בקשר לכך באותו מיגזר מקצועי. כשמדובר בשכר ראוי, היקף העיסקה אינו המפתח לחישוב, אך הוא בהחלט אחד השיקולים בקביעתו (ע"א 458/83, 459בייטרה ואח' נ' ספיר ואח'; עדן נ' ר' ספיר ואח' [5], בעמ' 427). כשהעיסקה שבגינה נדרש השכר הראוי אינה יוצאת מן הכוח אל הפועל, מובן כי משקלו של שיקול זה יקטן, ולעומת זאת יגבר משקלם של שיקולים אחרים, כפי שפורטו לעיל. עם זאת, אין להתעלם מהשיקול של היקף העיסקה שבה מדובר, גם כאשר זאת אינה מגיעה לכלל מימוש, שהרי בדרך כלל יש לשיקול זה השלכה על מידת מורכבותה של העיסקה ועל מידת המאמץ והעבודה המשפטית הנדרשים לטיפול בה". (ע"א 136/92 בייניש - עדיאל עורכי דין נ' דניה סיבוס חברה לבניין בע"מ פ"ד מז'(5) 114.) עוד נקבע שם, כי במקרה בו הופסק הייצוג טרם השלמת העבודה המשפטית, על הלקוח לשלם לעורך הדין שכר ראוי, כפי שנקבע בע"א 136/92 הנ"ל: "קביעת השכר הראוי בגין טרחת עורך הדין צריך שתיעשה בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו. שיעורו של השכר הראוי אינו בגדר ידיעה שיפוטית ואין בית המשפט מוסמך לקבעו על פי שיקול דעתו בלבד, מבלי שקביעותיו תתבססנה על ראיות שהובאו בפניו". ובע"א 9282/02 יכין חקל בע"מ ואח' נ' יצחק יחיאל עו"ד, פד"י נ"ח (5) 20, 27 - 28, (להלן: "פסק דין יכין) נקבע, כי יש לבדוק, האם עורך הדין נתן שירות מקצועי ללקוח, מה היה טיב השירות והיקפו; ומהו שכר-הטרחה המגיע לתובע בגין השירות. בית המשפט ציין כי בהתקשרות שבין עורך דין ללקוח בהסכם שכר טרחה, ככל שמדובר בשכרו של עורך הדין, אם לא הוסכם במפורש אחרת, יש לקרוא תנאי מכללא, ולפיו רשאי הלקוח לנתק את הקשר עם עורך הדין ולחדול מלהיזקק לשירותיו בכל עת, אפילו טרם הושלמה העיסקה שבקשר אליה נתבקשו שירותיו של עורך הדין, ובתנאי שיובטח שכר ראוי עבור השירות שכבר ניתן. בכך יש כדי ליצור את האיזון הראוי שבין זכות הלקוח לייצוג תוך שמירה על יחסי אמון מלאים בינו לבין פרקליטו, לבין זכותו הלגיטימית של עורך הדין לקבל שכר בגין טרחתו. אמות המידה והשיקולים הרלוואנטיים לקביעת שיעורו של השכר הראוי .14הבסיס הנורמאטיבי לקביעת שכר ראוי מעוגן בהוראות סעיף 46לחוק החוזים (חלק כללי), הקובע לאמור: "חיוב לתשלום בעד נכס או שירות שלא הוסכם על שיעורו, יש לקיים בתשלום של סכום שהיה ראוי להשתלם לפי הנסיבות בעת כריתת החוזה". הוראה זו מקורה בדיני עשיית עושר ולא במשפט, והגיונה טמון בעיקרון כי אדם זכאי לשכר בגין עמלו, שאם לא כן יימצא מקבל השירות מתעשר שלא כדין (ראה גם ע"א 499/89, 502רמת אביבים בע"מ ואח' נ' מירון, בן-ציון ופריבס עורכי-דין, שותפות רשומה; מירון, בן-ציון ופריבס, עורכי-דין, שותפות רשומה נ' רמת אביבים בע"מ ואח' [3], בעמ' 594). קביעת השכר הראוי בגין טרחת עורך-דין צריך שתיעשה בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו. שיעורו של השכר הראוי אינו בגדר ידיעה שיפוטית, ואין בית המשפט מוסמך לקובעו על-פי שיקול דעתו בלבד, בלי שקביעותיו תתבססנה על ראיות שהובאו לפניו (ע"א 261/86 חברת דנו הישראלית ואח' נ' הורשפלד ואח' וערעור שכנגד [4], בעמ' 165). שכר טרחת עורך דיןשכר טרחהעורך דין