בית המשפט ציין כי היווצרותה של רשות בלתי הדירה תתקיים רק במצבים נדירים. רק בהתקיימותן של נסיבות מיוחדות המעידות על הציפייה שיצר בעל המקרקעין אצל בר הרשות, בהסכמה מפורשת או בשתיקה, בדבר זכותו של זה להחזיק או להשתמש בנכס ועל הסתמכותו ושינוי מצבו לרעה כתוצאה מכך, יהיה מקום לבחון את מערכת היחסים שנוצרה, לא רק במשקפיו של הדין הפורמלי, אלא גם על פי שיקולים של צדק, ובית המשפט יקבע תוכנם, משך תקופתם ותנאי סיומם של אותם יחסים הנטל ההוכחתי המוטל על המבקש להוכיח טענה לרשות בלתי הדירה הינו כבד ביותר, והמקרים בהם הוכרה הטענה הינם חריגים. יחד עם זאת, בשלב זה של בקשת רשות להתגונן, בית המשפט אינו בוחן מהימנות ודרכי הוכחה, ומשלא נסתרה הטענה, בדבר הרשות שניתנה לו ואופיה, אין לנעול בפני המבקש שערי בית המשפט. פסיקה רלוונטית בנושא רשות בלתי הדירה: בע"א 7139/99 אלוני נ. ארד פד' נח' (4) 22 34-35 נפסק כדלקמן: "השתק כמו זה שבעייננו מונע מבעל זכות במקרקעין לחזור בו מן ההרשאה שנתן לאחר לשימוש במקרקעין אם המורשה הסתמך על ההרשאה בתום לב ובאופן סביר ושינה עקב כך את מצבו לרעה על ידי השקעות שהשקיע במקרקעין מתוך ציפייה שיצרה אצלו ההרשאה להמשך קיומה של הרשות להשתמש בהם, כל עוד הוא רוצה בכך. עם זאת לנוכח שיקולי הצדק שביסוד ההשתק, הפעלת הכלל היא גמישה, ולבית המשפט ניתן שיקול דעת בקביעת הסעדים- אם רשות שימוש במקרקעין ללא הגבלה ואם פיצויים- על פי נסיבות המקרה הקונרקטי". בע"א 527/07 נחום נ. קרן אהרונסון בע"מ. טען הנתבע, כי ניתנה לו הבטחה מטעם מנוחה לרשות בלתי הדירה להחזיק במקרקעין. בית המשפט העליון הדגיש כי בשלב זה, לא ניתן להפריך את טענת ההבטחה ואולם קבע, כי יש לדחות שם את הבקשה רק מאחר שבאותו מקרה, על פי ההסכם שהיה למנוחה עם מנהל מקרקעי ישראל, לא יכלה המנוחה, חוקית ,משפטית, ליתן הבטחה כנטען, ולא יכלה לעשות כבשלה באדמת המינהל. נטל ההוכחהרישיון / רשות / זכות - בלתי הדירה