קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה של מלון נגד אורח הגין נזקים לחדר: התובעת היא חברה שמנהלת ומפעילה בתי מלון בישראל וביניהם את המלון "ישרוטל טאואר" בתל אביב ברמה של 5 כוכבים (להלן: "המלון"). הנתבע הוא תושב העיר תל אביב אשר התארח במלון בין התאריכים 27.5.09 עד 28.5.09. הנתבע התארח במלון בחדר שמספרו 1002 (להלן: "החדר"). בכתב התביעה טענה התובעת כי לאחר שעזב הנתבע את המלון ביום 28.5.09 בשעות הצהריים נכנסה החדרנית לחדרו ומצאה כי שטיח בחדר מכוסה כולו בחורים שחורים ונראים בו סימני שריפה ובעירה. לטענת התובעת יצר קצין הביטחון של המלון קשר עם הנתבע בטלפון ועדכן אותו אודות והנזק וביקש ממנו לחזור למלון. התובעת טענה כי הנתבע לא הכחיש את הנזק שנעשה אך מסר שהוא מחוץ לתל אביב ולא יוכל להגיע למלון. התובעת הגישה באותו היום תלונה במשטרת ישראל בדבר גרימת הנזק. התובעת טענה כי הנזק שנגרם לשטיח חייב את החלפתו בעלות של 13,141 ₪, כאשר סכום זה הוא סכום התביעה שהוגשה לבית המשפט. הנתבע טען כי לא גרם כל נזק לא לשטיח, לא לחדר ולא לכל אביזר אחר. עוד טען כי בטרם עזיבת המלון וסגירת החשבון הוא התבקש להמתין בלובי כדי שתיערך ביקורת בחדר והוא המתין בלובי ונערכה בדיקה בסופה הודיע נציג המלון לנתבע כי הכל בסדר, פרט לתשלום בסך 100 ₪ שעל הנתבע לשלם בגין משקאות מהמיני בר ששתה. הסכום שולם והנתבע הלך לדרכו. לטענת הנתבע אילו אכן היה אותו הנזק המדובר קיים, נציג המלון היה מעיר על כך מייד לנתבע. עוד טען הנתבע כי הוא עזב את המלון בשעה 09:00 לערך וכעבור כשעתיים התקשר אל הנתבע קב"ט המלון וטען בפניו כי נתגלה נזק של שריפה לשטיח והנתבע הגיב בהכחשה מוחלטת של הדברים. התובעת הגישה תצהיר של מיכאל פולג, מנכ"ל המלון וכן תצהיר של זמיר פרידמן, קב"ט המלון. הנתבע הגיש תצהיר שלו בלבד. העדים נחקרו על תצהיריהם. הצדדים הגישו סיכומים בכתב. אציין כי לסיכומים מטעם התובעת צורפו 3 נספחים וזאת בניגוד גמור לכללי הראיות. נספחים אלה יוצאו מן התיק ולא יהוו חלק מן הראיות עליהם מסתמך בית המשפט, כפי שיפורט להלן. דיון והכרעה אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבע שהה בחדר במלון בלילה שבין ה - 27.5.09 ל - 28.5.09, שילם את התמורה הכספית שנדרשה ממנו וקיבל עודף בסך של 100 ₪ מהפיקדון הכספי שהפקיד בכניסתו למלון, בשל מצרכים שצרך מהמיני בר, ולאחר מכן עזב את המלון. עזיבת המלון נעשתה בסביבות השעה 09:00 בבוקר וזאת למרות שבתחילה נטען על ידי התובעת כי הנתבע עזב את המלון בשעות הצהריים. אין גם מחלוקת כי בטרם עזב הנתבע את המלון הורו לו נציגי המלון בקבלה להמתין עד שנציג מטעם המלון יבדוק את המיני בר בחדר ואכן הבדיקה נעשתה, ונעשתה התחשבנות סופית עם הנתבע. אין מחלוקת כי הנזק התגלה בשעה 12:00 בצהריים. לאחר שמיעת העדים אני מוצאת כי התובעת הוכיחה ברמה הנדרשת בתיק אזרחי כי הנתבע, הוא או אורחיו, גרמו לנזק שהיה בשטיח. הנתבע הודה כי אירח קבוצה של אנשים בחדר שאת מספרם המדויק לא זכר והוא לא מכחיש כי יכול להיות שעישנו בחדר, דבר שמחזק את האפשרות שהנזק נגרם על ידי הנתבע או אורחיו. בלתי סביר להניח שמרגע שהנתבע עזב את החדר, כאשר הוא נעול, מישהו אחר נכנס פנימה וביצע את הנזק. הסבירות היא שהנזק נגרם על ידי האורח האחרון ששהה בחדר, במקרה זה הנתבע. גם העובדה שהחדרנית מצאה את הנזק רק ב- 12 בצהרים כאשר נכנסה לנקות ולא נתגלה על ידי מי שנשלח לבדוק את המיניבר אינה מעידה על כך שהנזק לא היה קיים כאשר הנתבע עזב את החדר. לעניין זה אני מקבלת את גרסת התובעת כי מי שנכנס לחדר בדק רק את המיניבר ולא נזקים לשטיח, אשר מתגלים רק בנקיון החדר. יחד עם זאת איני מוצאת כי יש להטיל על הנתבע את הנזק כפי שנתבע על ידי התובעת. התובעת בכתב התביעה תבעה נזק בגין החלפת השטיח בסך של 13,141 ₪. לעומת זאת, בשני מכתבי התראה שנשלחו על ידי התובעת לנתבע מוערך הנזק שנגרם לשטיח בסך של 8,000 ₪. בכתב הטענות ובראיות התובעת לא הוצגה חשבונית או קבלה על החלפת השטיח. גם בחקירה הנגדית נשאל מר פולג מדוע לא הוצגו חשבונית או קבלה על החלפת השטיח ולא הייתה לו תשובה לכך. בסיכומי התובעת מועלית טענה חדשה לחלוטין שלא היה לה זכר לא בכתבי הטענות (אזכיר שהתובעת הגישה כתב תשובה), לא בתצהירים ואף לא בחקירות הנגדיות, והיא, כי עלות החלפת השטיח הייתה רק 4,720 ₪ ואילו הפער של 9,200 ₪ בין סכום החלפת השטיח לסכום שנתבע בכתב התביעה הוא בגין 8 ימים שבהם היה החדר מושבת, לפי הטענה שמופיעה לראשונה בסיכומים, לצורך תיקון השטיח. יתר על כן, התובעת מצרפת לסיכומים חשבונית שהוצאה לכאורה על ידי המלון לתשלום בעבור תיקון השטיח. אני דוחה את טענת התובעת שמופיעה לראשונה בסיכומים ושאין לה כל זכר בראיות התובעת. בית המשפט אינו מקבל ראיות המוגשות בסיכומים. אין כל טענה בכתבי הטענות ואין כל הוכחה לכך שהחדר היה מושבת או שהיה צריך להשבית אותו זמן כה רב רק כדי להחליף שטיח. החשבונית שהוגשה כנספח לסיכומים אינה יכולה להתקבל, ואם כן הייתה מתקבלת הייתה רק מוכיחה את חוסר תום הלב שבו נהגה התובעת, כאשר צירפה לכתב התביעה "הצעת מחיר" על סך 11,280 ₪, שלכאורה התקבלה מחברה בשם "כוכב השטיחים", כאשר בפועל שולם כשליש מהצעת המחיר (4,720 ₪) לחברה אחרת, ע.ס. פסגה (2008), שהחשבונית שלה צורפה ללא רשות כנספח לסיכומים. למען הסר ספק יאמר, כי בפרוטוקול אמנם שאלתי האם קיימת חשבונית או קבלה על תשלום שבוצע למתקין השטיח, אך אין בפרוטוקול כל החלטה המאשרת לתובעת לצרף קבלות לסיכומים וגם לא הייתה כל בקשה שכזו. נראה שהתובעת לא רצתה להראות את הקבלה ובה הסכום האמיתי ששילמה ולכן הציגה בכתב התביעה רק "הצעת מחיר" מחברה אחרת מזו, שביצעה את העבודה בפועל. בית המשפט העליון כבר ציין בעניין צירוף ראיות לסיכומים ללא קבלת רשות את הדברים הבאים: "לא אחת ציינו, כי הגשת ראיות חדשות במישרין לתיק בית המשפט ללא בקשת רשות, היינו תוך עקיפת סדרי הדין המקובלים בכגון דא, היא פסולה וראויה לגינוי (ע"א 226/87 זועבי נ' ניקולא ואח', בעמ' 719, והאסמכתאות המופיעות שם). מובן שלא ניתן דעתנו לתצהיר הנ"ל אשר צורף לסיכומים." (ע"א 3771/90 עומר נ' פ"ש נצרת, פורסם במאגרים, 30.3.93). לפיכך אני מוצאת כי לא הוצגה לי ראייה ברורה המציגה את הנזק האמיתי שנגרם לתובעת. מהצעת מחיר אין ללמוד מה הסכום ששולם בפועל. החשבונית, שצורפה כנספח לסיכומים ללא קבלת רשות, אינה יכולה להתקבל כראיה על פי ההלכה הפסוקה, והטענה כי החדר היה מושבת 8 ימים מופיעה לראשונה בסיכומים ואין לה כל זכר בראיות. ולכן התובעת לא הוכיחה מהו הנזק שנגרם לה בפועל. סוף דבר התביעה נדחית. בנסיבות אלה אין צו להוצאות.בית מלוןבתי מלון (תביעות)