1. לפנינו בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין של בית הדין האזורי בבאר שבע (השופט יוסף יוספי ונציגי הציבור גב' אורטל חי ומר אלי מזרחי;ס"ע 18292-05-10) מיום 27.11.11. בפסק הדין נקבע כי יש לראות במשיב מתפטר בדין מפוטר על פי סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963 (להלן-החוק), והמבקשת חויבה לשלם למשיב הפרשי פיצויי פיטורים, פדיון חופשה, הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד. הרקע לבקשה: 2. המשיב הועסק כשף ראשי במסעדת "פאגו פאגו", מסעדת יוקרה בסגנון צרפתי, אשר היתה בבעלות המבקשת. המבקש 2 (להלן- המבקש) היה המנהל ובעל השליטה במבקשת 1 (להלן - המבקשת). 3. המשיב החל לעבוד במבקשת ביום 26.6.04. ביום 12.2.10 פרצה במסעדה שריפה, אשר כילתה אותה כליל. לאור זאת, הציעו המבקשים למשיב לעבוד באופן זמני (4 חודשים) במסעדה אחרת שבבעלותה, מסעדת "ג'ינג'ר, בסגנון אסייאתי. המשיב סרב להצעת המבקשים, ומאחר שהמבקשים לא יכלו להציע הצעות נוספות, התפטר. 4. לטענת המשיב, הצעת המבקשים להעבירו למסעדה המתמחה בסגנון אחר מהווה הרעת תנאים מוחשית ולכן יש לראותו כמתפטר בדין מפוטר על פי החוק. לאור זאת, כך לטענתו, יש לפסוק לו פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, דמי הבראה, פדיון חופשה שנתית, פיצוי בגין אי הפרשות לפנסיה ופיצוי בגין הפרת זכות השימוע. עוד טען המשיב כי יש מקום להרמת מסך ולהורות על חיובו האישי של המבקש. 5. המבקשים טענו, כי אין לראות במשיב מתפטר בדין מפוטר מאחר שהוצע לו לעבוד כשף במסעדה אחרת, תוך שמירה על כל תנאי עבודתו, לרבות שכרו; מאחר שהמשיב התפטר, אין הוא זכאי להודעה מוקדמת ולשימוע; שולמו למשיב דמי הבראה; המשיב יצא לחופשות ובנוסף שולמו לו בסוף כל שנת עבודה כספים המהווים פדיון ימי החופשה שנצברו לו; המשיב לא פירט מכוח מה זכאי להפרשות לפנסיה ולפנים משורת הדין המבקשת הפרישה עבורו כספים לביטוח מנהלים, כספים ששוחררו לזכותו לאחר סיום העסקתו; אין מקום להרמת מסך כלפי המבקש, הואיל ולא מתקיימים התנאים הקבועים לכך בדין. 6. בית הדין האזורי קיבל את תביעת המשיב בחלקה. בית הדין דחה את תביעת המשיב בהתייחס להרמת מסך וחיובו האישי של המבקש. אשר לנסיבות התפטרותו של המשיב, בית הדין האזורי קיבל את טענת המשיב כי מדובר בהרעה מוחשית על פי החוק. לעניין זה בית הדין העדיף את עדותו של המשיב על פני עדות המבקש, וכפועל יוצא מכך, נקבע כי התשתית העובדתית של המקרה תהיה על פי עדות המשיב, אשר נתמכה גם במסמכים שהוגשו. בית הדין קבע, בין היתר, כי מדובר בהרעה מוחשית בתנאי עבודתו של המשיב ובמעמדו שכן הוא הועסק במבקשת 5 שנים ו-10 חודשים כשף ראשי במטבח צרפתי המתמחה במאכלי ים, ומטבח צרפתי היא מומחיותו והמוניטין שרכש; לו היה עובר המשיב למסעדת "ג'ינג'ר" היה נפגע מעמדו קשות מאחר שלא היה יכול לשמש שם כשף, לאור העדר מומחיותו במטבח האסיאתי, והיה נאלץ ללמוד את העבודה מהעובדים התאילנדים המומחים במטבח האסיאתי והם היו אלה שהיו נותנים לו הוראות והנחיות; מהעדויות עלה כי במסעדת "ג'ינג'ר" כלל לא הייתה משרת שף פנויה מאחר והיה שם שף תאילנדי מומחה, שלא הייתה כוונה לפטרו; גם אם שעות עבודתו ושכרו לא היו נפגעים, אין בכך לאיין את הפגיעה במעמדו; מרגע שהובהר כי המשיב אינו יכול להמשיך לעבוד באותו מקום ובאותו תפקיד, עקב השריפה, יש לבדוק אם הוצעה לו עבודה בתפקיד אחר מבלי שהדבר יהווה הרעת תנאים מוחשית. אם מסתבר כי מדובר בהרעה מוחשית, אזי שהמשיב זכאי להתפטר בדין מפוטר, ואין משקל לשאלה אם המבקשת אשמה בשריפה, וכן אין משקל לטענה שהמבקשת לא יכלה להציע למשיב הצעות נוספות. לעניין התביעה לפדיון חופשה קבע בית הדין האזורי כי המבקשת לא ניהלה פנקס חופשה וכי הרישום בתלושי השכר בנושא ניצול ימי החופשה אינו עקבי ואינו משקף את המציאות; אין לקבל את טענת המבקשת כי שילמה למשיב פדיון חופשה בסוף כל שנת עבודה, לאור ההלכה הפסוקה לפיה אין להתחשב בתשלומי פדיון חופשה ששילם המעביד לעובד בזמן ששררו ביניהם יחסי עובד מעביד; עדות המשיב לפיה לא יצא לחופשות לא נסתרה על ידי המבקשת. על יסוד קביעותיו כאמור לעיל, חויבה המבקשת לשלם למשיב הפרשי פיצויי פיטורים בסך של 60,457 ₪, פדיון חופשה בסך של 17,664 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד סיום קשר העבודה והוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 8,000 ₪. תביעתו של המשיב לדמי הודעה מוקדמת, פיצוי בגין הפרת זכות השימוע, דמי הבראה, הפרשות והפרשות לקרן פנסיה נדחו. כאמור, נדחתה גם תביעתו כנגד המבקש, ללא שחויב בהוצאות. הבקשה וטענות הצדדים: 7. על פסק הדין הגישו המבקשים ערעור לבית דין זה, ובמקביל הגישו לבית הדין האזורי בקשה לעיכוב ביצועו. בהחלטה מיום 25.12.11 דחה בית הדין האזורי את הבקשה. מכאן הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין שלפנינו. 8. המבקשים טוענים כי סיכוייהם לזכות בערעור טובים. לטענתם, בין היתר, לא הייתה כל הרעה אובייקטיבית בתנאי עבודתו של המשיב, שכרו לא נפגע והיקף המשרה והוותק היו אמורים להישמר; בית הדין התעלם מכך שהמשיב עצמו היה הבעלים והמפעיל של מסעדה אסיאתית בעיר אשקלון במשך 5 שנים, שימש כשף ברשת "קפה קפה" וכיום מועסק כשף במסעדה שאינה צרפתית כלל; המשיב לא הוכיח בראיות שהציג כל שוני מהותי בין המסעדות; המשיב לא הביא כל ראיה בדבר מומחיותו במטבח הצרפתי. בנוסף, טענו המבקשים כי שגה בית הדין האזורי בקובעו כי המשיב לא יצא לחופשה, בניגוד מוחלט לנתונים בתלושי השכר. עוד טוענת המבקשת, כי ההוצאות שהושתו עליה גבוהות, על אף שמדובר ברכיבי תביעה שנתבעו בהגזמה וביתר ולבסוף חלקם נדחה, ואילו לטובת המבקש לא הוטלו הוצאות כלל על אף שהתביעה האישית נגדו נדחתה. המבקשת מוסיפה וטוענת כי אם יתקבל הערעור ולא יעוכב ביצוע פסק הדין במלואו לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו. בקשר לכך נטען כי לא ניתן יהיה להיפרע מהמשיב כלל שכן ביקש הלוואות לכיסוי תיקי הוצאה לפועל לאורך כל תקופת העסקתו; המשיב קיבל הלוואה בסך 30,000 ₪ לכיסוי חובותיו האישיים; ביום 27.2.11 התקבל אצל המבקשת צו עיקול של מס הכנסה בסך של 32,061 ₪. 9. המשיב מתנגד לעיכוב ביצוע פסק הדין. לטענתו, סיכויי הערעור להתקבל נמוכים ביותר, שכן פסק הדין, בו התקבלה גרסתו של המשיב במלואה, מנומק ומבוסס בעיקר על קביעות עובדתיות שאין ערכאת הערעור נוטה להתערב בהן. בעניין טענת המבקשים לגבי פסיקת ההוצאות טוען המשיב כי בית הדין פסק את הסכום, תוך שלקח בחשבון את כל טענות המבקשים בעניין. בנוגע למצבו הכלכלי טוען המשיב בתצהירו כי לא יהיה קושי להשיב את המצב לקדמותו אם יתקבל הערעור, שכן כל תיקי ההוצאה לפועל נגדו נסגרו, והתיק היחיד שתלוי ועומד הינו כנגד עיריית תל אביב ואמור להיסגר בפשרה; מעולם לא קיבל דרישת חוב ממס הכנסה, ואם יתברר כי קיים חוב כזה, ידאג לשלמו במלואו. לחילופין, ומטעמי זהירות, מבקש המשיב כי אם יוחלט לעכב את ביצוע פסק הדין, הרי שיש להתנותו בהפקדה כספית של מלוא הסכום הפסוק בקופת בית הדין, שכן מדובר בחברה שעמידותה הפיננסית עד לסיום ההליכים לא ידועה. הכרעה: 10. הלכה פסוקה היא כי הזוכה בדינו זכאי ליהנות מפרי זכייתו באופן מיידי, והגשת ערעור שלעצמה אינה מעכבת את מימושו. עיכוב ביצועו של פסק דין הוא בבחינת החריג, במיוחד כשמדובר בחיוב כספי. הסעד של עיכוב ביצוע פסק דין יוענק בכפוף לכך שיתקיימו שני תנאים מצטברים - סיכויי הערעור טובים ומאזן הנוחות בין הצדדים נוטה לטובת מבקש העיכוב [ראו: ע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין יצור וסחר בע"מ - שובל (נ.י.ב) שווק מוצרים והפצתם, פ"ד נו(4) 178; רע"א 6480/00 עיריית תל אביב יפו ואח' נ' בצלאל אהובה ואח', לא פורסם, ניתן ביום 19.11.00]. מאזן הנוחות נבחן על פי הערכת הנזק שייגרם למבקש כתוצאה מביצוע מיידי של פסק הדין, אל מול הנזק שייגרם למשיב ככל שיעוכב הביצוע. 11. לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל החומר שבתיק הגענו לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי, כך שסכום פיצויי הפיטורים שנפסק יעוכב עד להכרעה בערעור. לעניין פיצויי פיטורים- יש לבחון אם כאשר מדובר בהעברה מתפקיד באופן זמני בנסיבות שאינן בשליטת המעסיק, היה מקום לחייב את המבקשת בפיצויי פיטורים. לעניין פדיון חופשה- הרי שמדובר בקביעות עובדתיות, בהן ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב. בכל הנוגע לטענת המבקשת לעניין גובה ההוצאות, הלכה פסוקה היא כי פסיקת הוצאות הוא עניין הנתון לערכאה הדיונית וערכאת הערעור אינה ממהרת להתערב בהם (דב"ע נד' 3-43 ארגוב נ' "סחף" חברה ישראלית לעבודות פיתוח בע"מ, פד"ע כז(3) 175). לעניין מאזן הנוחות יש לציין כי המשיב לא הפריך את טענת המבקשים כי מס הכנסה הטיל עיקול על כספים המגיעים לו. 12. מהודעות הצדדים לבית דין זה התברר כי הועברו המחאות לתשלום הסכום שנפסק והוצאות משפט לידי ב"כ המשיב. אשר על כן, אנו מורים כי יועבר למשיב הסכום שנפסק בגין פדיון חופשה והוצאות משפט בלבד, והסכום שנפסק בגין פיצויי פיטורים יישאר בידיו של ב"כ המשיב בנאמנות, ולא יועבר למשיב עד להכרעה בערעור. 13. סוף דבר - הבקשה מתקבלת בחלקה כאמור בסעיף 11. כל צד ישא בהוצאותיו בבקשה זו. ניתנה היום, ט"ו טבת תשע"ב (10 ינואר 2012), בהיעדר הצדדים ותישלח אליהם. ורדה וירט-ליבנה,שופטת לאה גליקסמן,שופטת אילן סופר,שופט מר אלי וייץ,נציג עובדים מר יהודה שגב,נציג עובדים ביצוע פסק דיןעיכוב ביצוע