לפני בקשת ב"כ הנאשם לפסלות שופט. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות בעקבות סירובו לדרישת שוטרים לתת דגימת שתן או דם לבדיקת שכרות. ב"כ הנאשם הגיש בקשה להסרת החיסיון שהוטל על המידע מודיעיני שבעקבותיו, לטענתו, נעצר הנאשם, הואיל ודרישת השוטרים התבססה על מידע מודיעיני כוזב ומגמתי שאין בו כדי ליצור חשד סביר כדרישת החוק. בתאריך 12.1.11 ניתנה החלטתי בה נדחתה הבקשה להסרת החיסיון. בהחלטתי קבעתי בין היתר: "גם בהנחה שהראיה תניב את המידע אותו מבקש הנאשם להציג בבית המשפט והנאשם יצליח להוכיח בבית המשפט כי זהו מידע כוזב, מגמתי ובלתי מהימן שנמסר למשטרה על ידי מבקשי רעתו, לא יהיה בכך כדי לסתור קיומו של חשד סביר בלב השוטר". לטענת ב"כ הנאשם, יש באמרה זו כדי לחרוץ את גורל התיק כולו שכן יש בה כדי לדחות את קו ההגנה והרשעת הנאשם מראש. הנאשם מבסס את הגנתו על כך שלא היה דבר אשר היה בו כדי לעורר חשד סביר בלב השוטרים כי הוא שיכור ועל כן דרישת השוטרים ממנו הייתה ללא סמכות. לאחר ששקלתי את הבקשה החלטתי לדחותה מנימוקים כדלקמן : יש לראות באמרה זו משום התבטאות בקשר לסיכויי קבלת טענה משפטית אשר הועלתה על ידי ב"כ הנאשם בבקשה להסרת חיסיון. אין בה הבעת דעה לעניין המשפט גופו לכשיתנהל בפני ויישמעו העדויות. האמרה ניתנה בהקשר וביחס לטיעונים שהעלה ב"כ הנאשם בבקשה להסרת החיסיון בה טען כי חשד המבוסס על מידע מודיעיני כוזב אינו יכול להקים חשד סביר, אך אין בה התייחסות לחומר הראיות לכשיוצג בדיון בתיק לגופו. אין לראות בהתבטאות משום גיבוש דעה מוגמר וסופי שכן נאמרה טרם שמיעת הצדדים וטרם שמיעת העדויות והראיות בתיק ולכן אין לראות בה הכרעה בהליך לגופו. אין כאן הבעת דעה כלפי הנאשם עצמו אלא הבעת דעה כללית ביחס לטענה משפטית אשר הועלתה על ידי ב"כ הנאשם. בע"פ 5182/10 נסים גלם נ' מדינת ישראל, נפסק כי: "בהתאם להלכה שהתגבשה בבית משפט זה, התבטאויותיו של שופט במסגרת ניהול ההליך השיפוטי יהוו עילה לפסילתו רק במקרים חריגים ביותר, בהם עולה כי השופט גיבש עמדה נחרצת כלפי הנאשם, עד כי קיים חשש ממשי שהמשפט לא ינוהל באופן אובייקטיבי". בהתנהלותו של בית המשפט אין כדי להצביע על יכולתו של בית המשפט להכריע ללא משוא פנים ואין בה משום גיבוש דעה כלפי הנאשם. בשני מקרים נפסק על ידי בית המשפט העליון כי לא קמה עילה לפסולת שופט אשר הביע דעתו בסוגיה משפטית. בע"פ 3739/09 עומר הלפרן נ' מדינת ישראל נפסק על ידי כבוד השופטת ביניש כי הבעת דעה בקשר לסיכויי קבלת טענה של הגנה מן הצדק אינה מקימה עילת פסלות הואיל ו"..... הלכה היא כי התבטאות של שופט ביחס לסיכויי קבלתה של טענה פלונית, לכשעצמה, אינה יכולה לשמש עילה לפסילתו. יש לבחון האם בנסיבות העניין, קיים חשש ממשי, מבחינה אובייקטיבית, למשוא פנים בניהול המשפט". עוד פסק כבוד בית המשפט כי: "ככל שיש למערער טענות כנגד תוכנה של ההחלטה בבקשה להגנה מן הצדק, או כנגד החלטת בית המשפט שלא לבטל החלטה זו, יוכל המערער להעלותן, אם ירצה בכך, בפני ערכאת הערעור המתאימה. כלל הוא, כי דיני הפסלות אינם בוחנים את החלטותיו של בית המשפט לגופן, אלא עניינם אך בשאלה האם התנהלותו של בית המשפט מקימה עילה לפסילתו. משכך, אף אם שגה בית המשפט בהחלטותיו, ומבלי לנקוט עמדה לעניין זה, אין בכך כדי להצביע על משוא פנים מצדו של בית המשפט". בע"פ 9470/08 שמעון וקס נגד מפעל הפיס, נטען על ידי המערער כי השופט היושב בערעור כבר הכריע בעניינו במסגרת צו זמני ועל כן קיים חשש כי דעתו כבר גובשה בעניין והינה מוגמרת. כבוד בית המשפט, הנשיאה ד' ביניש, פסקה: "הכלל הנוהג במקרים אלו הוא כי אין בהליך הביניים כשלעצמו ובהחלטות הביניים שהתקבלו במסגרתו כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול ההליך העיקרי, ויש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו....פסיקה קודמת באותו עניין, או בעניין דומה, אינה מגבשת, כשלעצמה, את עמדת השופט באופן שאין הוא פתוח לשכנוע". נוכח כל האמור לעיל הבקשה לפסלות נדחית. ניתנה והודעה היום כ"ב אדר ב תשע"א, 28/03/2011 במעמד הנוכחים. רות רז, שופטת שופטיםפסלות שופט