אני מזכה את הנאשם מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום. א. נגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין החניית הרכב במקום בו החנייה אסורה על פי תמרור של אין עצירה פרט לפריקה וטעינה והרכב לא פרק ולא טען, עבירה לפי סעיף 6 (א) (2) לחוק העזר לתל אביב יפו (העמדת הרכב וחנייתו), התשמ"ד - 1983. ב. מטעם המאשימה העיד הפקח אשר ערך את הדו"ח כנגד הנאשם. על פי דבריו, ביום האירוע חנה רכבו של הנאשם ברחוב בן יהודה 120 בת"א, במקום הוצב תמרור האוסר חנייה פרט לפריקה וטעינה, הרכב היה סגור, לא היתה פריקה ולא טעינה, המתין במקום עשר דקות ולפיכך ערך את הדו"ח. על פי דבריו, לא הבחין בתג נכה על הרכב, אך בהתאם לעדותו גם אם היה תג נכה, היה עורך את הדו"ח, שכן השעה היתה שעת צהרים (12:00), הרחוב היה עמוס ביותר וחנייה במקום כזה גורמת לרכב אחר שבא לפרוק ולטעון להחנות בחנייה כפולה. על פי עדותו, רשם את הדו"ח לרכב נוסף באותו המקום ולכן נשאר אמנם מקום נוסף לחנייה, אך לא לפריקה וטעינה של משאית. האירוע צולם על ידי המפקח, התמונה הוגשה ת/1. פירוט הדוחות שערך המפקח ובו נראה הדו"ח הנוסף שנרשם לרכב באותו מקום ת/2, ת/3 התמרור הנמצא במקום ורכב נוסף אשר קיבל את הדו"ח. ג. הנאשם העיד כי יש לו תג נכה, צילום התג הוגש וסומן נ/1. לדבריו, אכן חנה ביום, בשעה ובמקום המפורטים בכתב האישום. זאת מאחר שלא מצא מקומות חנייה אחרים בקרבת מקום. החניונים היו מלאים. חנה במקום כעשרים דקות על מנת לעלות לדירה שנמצאת במקום. בנו צילם את האירוע. לדבריו בעת שחנה היה אירוע במקום והמשטרה חסמה את הכביש. הוגשו לי תמונות נ/2 אשר צולמו מייד לאחר רישום הדו"ח, רכב הנאשם מסומן באותו המקום. נ/3 תמונת הרחוב באותה עת כולל החסימה של המשטרה בעקבות חפץ חשוד. נ/4 פנייה למשטרה על מנת לקבל אישור לאירוע החפץ החשוד, נ/5 תשובת המשטרה ונ/6 תמונה כללית של הרחוב אשר הוצאה מגוגל. ד. אני נותן אמון בגרסתו של הנאשם כי לרכב הוצמד תג נכה. חוק חנייה לנכים תשנ"ד - 1993 קובע כי נכה רשאי להחנות את רכבו הנושא תג נכה גם במקומות האסורים לחנייה בהסתייגויות המפורטות בסעיף 2 לאותו חוק שהן כי בסמוך למקום אין מקום חנייה מוסדר לנכים או שהוא היה תפוס, בסמוך למקום לא מצוי מקום חנייה אחר שהחנייה בו מותרת או שהוא לא היה פנוי, החנייה נעשית באופן שאין בה סיכון, החנייה אינה גורמת להפרעה ממשית לתנועה. ארבעת הסייגים המפורטים לעיל הינם תנאים מצטברים שרק בהתקיימות ארבעתם יחד רשאי רכב הנושא תג נכה להחנות גם במקום האסור בחנייה. ה. באשר לחניונים הנמצאים בקרבת מקום - שמעתי את עדותו של הנאשם וכן את עדותו של בנו אשר חזר למעשה על גרסת אביב בכל הקשור לנסיעה, לחנייה ולחיפוש מקומות חנייה והוברר לי כי אכן החניונים הקרובים באותה שעה היו מלאים. הנאשם פירט את אותם מקומות שדרכם נסע ואשר לא מצא בהם מקום חנייה. הוא אף פירט את החניון ברחוב נתן החכם אשר היה מלא ולא ניתן היה להחנות. לכן, אני נותן אמון מלא בגרסה זו שכל מקומות החנייה האחרים באותה עת היו תפוסים. השאלה עתה היא האם חניית הרכב באותו מקום באותה עת היוותה הפרעה ממשית לתנועה. הוכח לי כי באותה עת היה אירוע כלשהו אשר בגינו נסגר הרחוב לתנועה וכל כלי הרכב עמדו כפי שנראה בבירור בתמונה נ/2. הרכבים עמדו לא בגלל הנאשם אלא בגלל אירוע שהיה במקום בהתייחס למכתב משטרת ת"א נ/5. גם אם הייתי מתעלם מאותו אירוע, הרי שעל פי פסק הדין בע"פ 34442 שניתן בבית המשפט המחוזי בת"א גיא נגד מדינת ישראל, הרי שקובעת השופטת בו כי הפרעה ממשית לתנועה תגרם כאשר רכב הנכה החונה בחנייה של פריקה וטעינה חוסם לחלוטין את מקומות החנייה באותו המקום לפריקה ולטעינה וכל מקומות החנייה הסמוכים היו מלאים. באופן זה תוכח הפרעה ממשית, שכן רכב אחר אכן לא יכול להחנות באותו המקום. במקרה אשר לפני, על פי עדותו של הפקח, הרי שגם כאשר הרכב חנה במקום, נשאר מקום לפריקה וטעינה אמנם לא למשאית. על פי תמונה נ/2 שהוגשה לי, הרי שבאותו המקום ובאותה עת חונה אחרי רכב הנאשם מונית ולפני רכב הנאשם חונה מכונית אחרת וגם כך אחרי המונית, עדיין נשאר מקום פנוי לפריקה וטעינה ואכן נראית בתמונה משאית הנמצאת במקום ובינה לבין המונית עדיין קיים מקום לפריקה וטעינה. העולה מכל זה הוא כי במקרה זה לא הוכח לי כי היתה הפרעה ממשית לתנועה. ו. לכן, מאחר שהוכח לי כי הנאשם חיפש מקומות חנייה אחרים ואלה היו מלאים ובהתייחס לאירוע שהיה באותו מקום, ובהתייחס לחניית הנאשם ולמקום שעדיין נשאר לחנייה נוספת באותה פריקה וטעינה, הרי שלא הוכח לי כי היתה הפרעה ממשית לתנועה ואשר על כן ומספק - אני מזכה את הנאשם מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום מהיום. ניתן היום, ‏יום שלישי 23 אוקטובר 2012 ,‏ז' חשון תשע"ג, במעמד הצדדים. אשר גולדין, שופט רכבנכותתאונת דרכים בזמן פריקה וטעינהחניית נכים / תו נכהחניה