(טענות מקדמיות - הגנה מן הצדק והתיישנות) 1. בפני בקשת חברת מ.מ.ר גידולים חקלאיים בע"מ ("החברה" או "הנאשמת") לבטל את כתב האישום שהוגש נגדה, והמייחס לה עבירות לפי חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 ("חוק עובדים זרים") ("הבקשה"). רקע: 2. ביום 31.01.08 הוגש כתב אישום כנגד הנאשמת וחברת ג'נרל מן בע"מ ("חברת ג'נרל מן") בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת ("כתב האישום הראשון" או "כתב האישום היזום"). אך עוד בטרם דיון ההקראה בתיק, נמחק כתב האישום כנגד הנאשמת. 3. לאחר מחיקת כתב האישום, ביום 16.12.08, הוטל קנס מנהלי על הנאשמת בגין ביצוע העבירות בהן הואשמה בכתב האישום הראשון. 4. ביום 17.12.08 ביקשה הנאשמת להישפט בגין הקנס שהוטל עליה ולכן ביום 06.10.10 הוגש כתב אישום לבית הדין האזורי בתל אביב ("כתב האישום"). לבקשת הנאשמת הועבר הדיון בתיק לבית הדין האזורי בחיפה. 5. לפי האמור בכתב האישום הואשמה הנאשמת בכך שביום 01.09.03 העסיקה שני עובדים זרים, אשר לא היו במועד הרלוונטי אזרחי המדינה או תושבים בה, בניגוד לסעיפים 4, 2(א)(1) ו- 2(א)(2) לחוק עובדים זרים, ללא היתר כדין. מר חנן אברמוביץ, ששימש מנהל פעיל של הנאשמת במועד הרלוונטי לכתב האישום, ("מנהל הנאשמת"), הואשם בעבירות לפי סעיפים 4, 5, 2(א)(1) ו- 2(א)(2) לחוק עובדים זרים. 6. ביום 27.09.11 התקיים דיון בעקבותיו מנהל הנאשמת, מר חנן אברמוביץ, נמחק מכתב האישום. עוד בדיון זה הודיע בא כוח הנאשמים כי לו טענות מקדמיות אותן מבקש הוא להגיש בכתב, אך הוסכם בין באי כוח הצדדים כי בטרם יעשה כן, בא כוח המאשימה תבחן את המשך ההליכים בתיק לאור כתב האישום כנגד חברת ג'נרל מן שנותר בעינו, ותודיע עמדתה לבית הדין. 7. ביום 10.11.11 הודיע בא כוח המאשימה כי הוא עומד על המשך ההליכים בתיק וכי כתב האישום כנגד חברת ג'נרל מן הותלה בגין אי איתורה. משכך, הגיש בא כוח הנאשמת טענות מקדמיות בכתב ובא כוח המאשימה הגיב לטענות אלה. הטענות המקדמיות: 8. בבקשה העלה ב"כ הנאשמת שתי טענות מקדמיות: (א) התיישנות העבירה: חלפו למעלה מחמש שנים ממועד ביצוע העבירה (01.09.03) ועד המועד בו הוטל הקנס המנהלי (16.12.08). עוד נטען בהקשר זה כי הגשת כתב האישום הראשון ומחיקתו ביום 26.10.08 אינן מנתקות את תקופת ההתיישנות שכן מלכתחילה חלה חובה על המאשימה להטיל קנס מינהלי, בהעדר הנמקה צודקת, ולא הגשתו של כתב אישום. לחילופין נטען כי יש לבטל את כתב האישום מחמת השיהוי שנפל בניהול ההליכים נגדה. (ב) הגנה מן הצדק: בית הדין מתבקש לבטל את כתב האישום לאור הזמן הרב שחלף ממועד ביצוע העבירה ועד הגשת כתב האישום (למעלה חמש שנים) וממועד הטלת הקנס המנהלי ועד הגשת כתב אישום (22 חודשים). עוד נטען כי על בית הדין לבטל את כתב האישום בגין התנהלותה של המאשימה לאורך כל ההליך: תחילה הגישה המאשימה כתב אישום יזום כנגד הנאשמת וחברת ג'נרל מן, ולאחר מכן מחקה את האישום כנגד הנאשמת כיוון שלא נימקה החלטתה על הגשת כתב אישום במקום קנס מנהלי; המאשימה פיצלה את הדיון בכתבי האישום - כנגד הנאשמת וכנגד ג'נרל מן, מבלי לתת הודעה על כך לנאשמת וחרף זהות העובדות, והגישה את כתב האישום כנגד חברת ג'נרל מן לבית הדין בחיפה בעוד שאת כתב האישום כנגד הנאשמת הגישה לבית הדין בתל אביב; בכתב האישום כנגד הנאשמת אין התייחסות לחברת ג'נרל מן; המאשימה צירפה את מר חנן אברמוביץ, מנהל הנאשמת כנאשם ורק בדיון הסכימה על מחיקת האישום נגדו בשל חלוף תקופת ההתיישנות; דחתה בקשתה של הנאשמת כי ייערך לה מעין שימוע. 9. בתגובת המאשימה נטען: (א) אין לקבל את טענת ההתיישנות כיוון שהגשת כתב האישום לבית הדין בנצרת ביום 31.01.08 וההליכים שהתקיימו בפני בית דין זה, מהווים גורם מנתק של תקופת ההתיישנות. (ב) אשר לטענת ההגנה מן הצדק, נטען כי כתב האישום הוגש לבית הדין בתל אביב שלו הסמכות המקומית לדון בכתב האישום בעקבות בקשתה של הנאשמת להישפט. לבקשת הנאשמת הסכימה המאשימה להעביר את הדיון לבית הדין בחיפה שגם לו סמכות מקומית לדון בכתב האישום, נוכח מקום ביצוע העבירה הנטענת; אין בעובדה שכתב האישום כנגד חברת ג'נרל מותלה, כדי להצדיק את ביטול ההליכים כנגד נגד הנאשמת. (ג) אין לקבל את טענת השיהוי. כתב האישום הוגש כשבע שנים לאחר ביצוע העבירה מכיוון שהטיפול בתיק החקירה התעכב, כמו בתיקי חקירה נוספים, נוכח קשיי כוח אדם ועומסים שנוצרו אצל המאשימה. הכרעה: 10. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת הוראות הדין, הגעתי למסקנה שדין הטענות המקדמיות להידחות. אלה טעמיי: א. התיישנות (1) תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"א-1982 ("החסד"פ"), בהתייחס לעבירה מסוג עוון - העבירה בה הואשמו הנאשמת - עומדת על חמש שנים מיום ביצוע העבירה (סעיף 9(א) לחסד"פ). סעיף 9(ג) לחוק מבהיר כי קיימים "אירועים מנתקים" אשר בהתקיימם מוארכת תקופת ההתיישנות, ובלשונו: "(ג) בפשע או בעוון אשר תוך התקופות האמורות בסעיף קטן (א) נערכה לגביהם חקירה על פי חיקוק או הוגש כתב אישום או התקיים הליך מטעם בית המשפט, יתחיל מנין התקופות מיום ההליך האחרון בחקירה או מיום הגשת כתב האישום או מיום ההליך האחרון מטעם בית המשפט, הכל לפי המאוחר יותר". (2) במקרה דנן חלפו למעלה מחמש שנים מהמועד בו בוצעה העבירה (01.09.03) ועד המועד שהוטל הקנס המנהלי בגינה (16.12.08), כנטען על ידי הנאשמת, אך כעולה מהתשתית העובדתית שהונחה בפניי, במהלך השנים היו שלושה אירועים המהווים כל אחד מהם בנפרד גורם מנתק של תקופת ההתיישנות: ביום 23.02.04 נערכה חקירה של מר חנן אברמוביץ' אשר הובילה להגשת כתב האישום הראשון; ביום 31.01.08 הוגש כתב האישום הראשון; וביום 05.08.08 הוחלט על מחיקת כתב האישום הראשון. אירוע זה, היינו "ההליך האחרון מטעם בית המשפט", המפסיק את מרוץ ההתיישנות. לאמור: מניין תקופת ההתיישנות נעצר ומתחיל מחדש ביום 05.08.08. התקופה שחלפה מיום ביצוע העבירה ועד להליך האחרון מטעם בית המשפט נמחקת כאילו לא חלפה כלל, והמניין מתחיל מלכתחילה (יעקב קדמי על סדר הדין בפלילים חלק שני, כרך א' (תשס"ט), עמ' 1320). על כן, משהוטל הקנס המנהלי ביום 16.12.08 טרם חלפה לה תקופת התיישנות. (3) אין בידי לקבל טענות הנאשמת כי משהוגש כתב אישום יזום נגד הנאשמת מבלי שהוטל עליה קנס מינהלי קודם להגשתו, וכי ומשלא צויינו הנימוקים שבבסיסו, אין בהגשתו ומחיקתו של כתב האישום לנתק את מניין תקופת ההתיישנות. די שנמנה את תחילת תקופת ההתיישנות מ"הליך האחרון בחקירה" שהתקיים ביום 23.02.04 ועד למועד בו הוטל הקנס המנהלי - 16.12.08, כדי שניווכח כי טרם חלפה תקופת התיישנות של חמש שנים. נוכח האמור, טענתה של הנאשמת בדבר חלוף תקופת ההתיישנות נדחית בזאת. ב. הגנה מן הצדק (1) דוקטרינת ה"הגנה מן הצדק" מאפשרת לבית המשפט לבטל כתב אישום שהגשתו או בירורו עומדים בסתירה לעקרונות של צדק והגינות משפטית. ההצדקה המרכזית לשימוש בסמכות זו הינה הבטחת קיומו של הליך פלילי ראוי, צודק והוגן. זוהי סמכות יוצאת דופן וכך גם הנסיבות המצדיקות את הפעלתה (ע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' ד"ר איתמר בורוביץ, פ"ד נט(6) 776). ככלל, הפעלתה של תורת ההגנה מן הצדק תיעשה במשורה, וביטולו של הליך פלילי מטעמי הגנה מן הצדק מהווה מהלך קיצוני שבית המשפט נזקק רק במקרים נדירים ((ע"פ 5672/05 טגר בע"מ נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, ניתן ביום 21.10.07); ע"פ 26/10 קאיד אלג'בור אלקיעאן נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, ניתן ביום 22.02.11); ע"פ 25249-05-10 מדינת ישראל נ' עלי עלייאן (טרם פורסם, ניתן ביום 07.03.11)). (2) לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה שאין המקרה שבפני נופל בגדר החריגים ושדין בקשת הנאשמת לבטל את כתב האישום מחמת טענה זו, דינה להידחות. (3) המאשימה הגישה כתב אישום יזום מבלי שנרשמו טעמים המצדיקים את הגשת כתב האישום כנדרש בסעיף 15 לחוק עבירות מנהליות. אך בעקבות זאת מחקה היא את כתב האישום הראשון ובמקומו הטילה קנס מינהלי על הנאשמת. המבחן הבסיסי באם להיעתר לבקשה לביטול כתב האישום בשל קיומו של פגם או פסול הוא האם נגרם לנאשם בעטיו של הפגם עיוות דין, והאם קופחה הגנתו. רק כאשר קיים חשש של ממש וריפויי הפגם אינו מועיל על בית המשפט לנהוג בדרך של ביטול כתב האישום. בנסיבות דנן, בהם חזרה בה המאשימה ולמעשה ריפאה את הפגם שנפל בהליך כאשר מחקה את כתב האישום היזום - נדחית טענה זו כסיבה לביטולו של כתב האישום הנדון בפני. מה גם שזה האחרון הוגש לאחר שבחרה הנאשמת במימוש זכותה להישפט, לפי סעיף 13 לחוק עבירות מנהליות, במקום תשלום הקנס המנהלי שהוטל עליה ולא מדובר בכתב אישום יזום נוסף. (4) בנוסף, העובדה שחזרה בה המאשימה מכתב האישום הראשון אין בה כדי לשלול את האפשרות להטיל קנס מינהלי ואו להגיש כתב אישום נוסף. גם העובדה שמתקיים הליך נוסף כנגד נאשמת אחרת, עם עובדות זהות, אין בו למנוע דיון בכתב אישום נפרד, בבית דין אחר, כנגד הנאשמת ואין מוטלת חובה לאחד את הדיונים בשני כתבי האישום. בטח שאין בעובדה שהוטלו ההליכים כנגד ג'נרל מן כדי להצדיק ביטול ההליכים כנגד הנאשמת. (5) אשר לטענת הסמכות המקומית, מקובלת עלי עמדתה של ב"כ המאשימה כי סמכות זו נתונה לבית הדין האזורי בתל אביב, שהרי כתובתה של הנאשמת היא בחולון. ועל מעבר הדיון בכתב האישום לבית הדין האזורי בחיפה, שגם לו הסמכות המקומית, אין לנאשמת על מה להלין שהרי זה נעשה לפי בקשתה. (6) מקובלים עליי גם נימוקיי ב"כ המאשימה להתמשכות ההליכים. קשיי כוח אדם ועומסים הנוצרים, בין היתר כתוצאה ממעבר הטיפול בעבירות נשוא כתב האישום ממשרד התמ"ת לרשות האוכלוסין וההגירה, הינם נימוקים סבירים. כאמור, על פי פסיקת בימ"ש העליון, בחינת טענה של הגנה מן הצדק תעשה על דרך הצמצום וביטול כתב האישום ייעשה רק כאשר יש נסיבות כבדות משקל שביסוד הטענה. כהסבריי לעיל אין המקרה שבפני נופל לגדר החריגים. מכאן שגם הטענה בדבר הגנה מן הצדק כסיבה לביטול האישום המתוקן דינה להידחות. סוף דבר: 11. טענותיהם המקדמיות של הנאשמת נדחו אחת לאחת. לפיכך, בקשתה לבטל את כתב האישום נגדה נדחית. 12. הדיון הקבוע למחר, בתאריך 01.02.12, עומד בעינו. המזכירות תשלח העתק החלטה זו לבאי כוח הצדדים בפקס' ותאשר טלפונית דבר קבלת הפקס. ניתנה היום, ז' שבט תשע"ב, 31 ינואר 2012, בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. משפט פליליכתב אישום