מתן מעמד של תושב קבע - שיקולים הומאניטאריים

מתן מעמד של תושב קבע לזר הינו החריג ולא הכלל, במקרים בהם מתקיימים שיקולים מיוחדים, כולל שיקולים הומאניטאריים למיניהם, הנתונים לשיקול דעתו הרחב של שר הפנים. כלל ידוע הוא כי ביהמ"ש לעניינים מנהליים איננו מחליף את שיקול דעתו בשיקול דעתה של הרשות המקצועית ומתערב בשיקול דעתה המקצועית של הרשות רק בנסיבות חריגות. ראו: בג"צ 2324/91 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' המועצה הארצית לתכנון ובניה, משרד הפנים, פ"ד מה(3), 678, 687-688 (1991); בג"צ 4539/94 ד"ר נקסה נביל נ' ד"ר אפרים סנה ו-2 אח', פ"ד מח(4), 778, עמ' 786-787 (1994); בג"צ 2887/04 סלים אבו מדיגם נ' מינהל מקרקעי ישראל, לא פורסם, , 15.4.07; בג"צ 4004/07 רימה טרונישבילי נ' משרד הבריאות, לא פורסם, , 19.7.07. סעיף 3א(א) לחוק הכניסה לישראל, קובע לאמור: "על אף הוראות סעיף 3(2), רשאי שר הפנים להאריך רישיון לישיבת ביקור, שניתן לעובד זר, לתקופות שלא יעלו, יחד, על חמש שנים, ובלבד שתקופת ההארכה הראשונה לא תעלה על שנתיים, ושל אחת מתקופות ההארכה שלאחריה לא תעלה על שנה אחת". ס"ק (ב) דן בעובד זר בתחום הסיעוד, וממנו עולה כי אם הוארך רישיון לישיבת ביקור שניתן לעובד זר לשם העסקתו במתן טיפול סיעודי לתקופה כוללת של חמש שנים, "...רשאי שר הפנים להאריך את הרישיון לשם המשך העסקתו של העובד הזר במתן טיפול סיעודי לאותו מטופל, לתקופות נוספות שלא יעלו על שנה, כל אחת, בהתקיים התנאים המפורטים להלן...". בין יתר התנאים, מדובר בעובד זר המועסק במתן טיפול סיעודי לאותו מטופל באופן רצוף "...במשך השנה שבתכוף, לפני תום תקופת ההארכה הכוללת". בעקבות פסק דין שניתן ע"י בית המשפט העליון בבג"צ 4542/02 עמותת "קו לעובד" ואח' נ' ממשלת ישראל ואח' (לא פורסם, ניתן ביום 30.3.2006) נקבע נוהל חדש מטעם רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול, שמספרו 5.3.0022, ועניינו "נוהל עדכון מקום העבודה לעובדים זרים" (להלן:"הנוהל"). בסעיף ב.13 לנוהל, נקבע כי "ניתן לאשר מעבר למעסיק חדש גם לאחר 51 חודשים, ולכל היותר בשהייה של עד 63 חודשים, למעט בתחום הסיעוד. בכל מקרה, לא ניתן לאשר ניוד עובד מענף לענף" . יצויין, כי עתירה שהוגשה לבית המשפט העליון, שמטרתה להביא לביטול סעיף זה בנוהל, נדחתה (בג"צ 9742/04 קו לעובד נ' משרד הפנים (לא פורסם, ניתן ביום 5.9.2005.( בית המשפט העליון ציין בפסק דינו, כי "שוכנענו כי הנוהל נועד להגשים מדיניות ראויה. ומבוסס על החשש כי לקראת סיום תקופת השהות המקסימאלית שנועד לעובדים זרים, עולה החשש שיגבר רצונם להשתקע בישראל". עוד ראוי להפנות לפסק דינו של כב' הש' סטולר, מבית המשפט המחוזי מרכז, בעת"מ 39922-06-10 ולדימיר נ' משרד הפנים (לא פורסם, ניתן ביום 12.7.2010), שם נקבע כי העותר "...שוהה בישראל למעלה מ-51 חודשים, ועל כן בהתאם להוראות חוק הכניסה לישראל ונהלי משרד הפנים, לא ניתן להסדיר את מעמדו בישראל, וזאת ככל עובד סיעודי אחר. התקופה המקסימאלית שבה ניתן להאריך את היתר העבודה היא ל-63 חודשים, כאשר יש חריג בחוק לעניין סיעוד אצל מעביד אחר, וחריג זה אינו מתקיים בענייננו". הסדרת מעמדתושב קבע / מעמד קבעמשרד הפנים